פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנג ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנג ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנג|ד}}


== סעיף ד | הוספת מים לקדירה שעל האש ==
<blockquote>הבית יוסף מביא ראשונים שאסרו לערות מכלי ראשון שיש בו מים רותחים לכלי ראשון שיש בו תבשיל מצטמק, (הרשב&quot;א והר&quot;ן חולקים ומתירים). כמה טעמים הזכירו הראשונים לאיסור:
</blockquote>
'''1-2. נמוקי יוסף בשם רבינו יונה:''' לפעמים המים הרותחים אינם בשיעור יד סולדת ונמצא מבשלם. או משום שעצם העירוי הוריד את המים מרמת כלי ראשון כיוון שפסק כוח הבישול ובהכנסתו לכלי ראשון הוי בישול.
'''3. כלבו:''' משום שהמים החמים מערבבים את התבשיל והוי מגיס.
'''4. רש&quot;י:''' משום הטמנה.
<blockquote>☜ '''שו&quot;ע:''' יש למחות בנוהגים לערות מים רותחים מקומקום לתוך קדירה.
⤶ טעמו משום שלפעמים העירוי אינו יד סולדת ועובר על בישול. והאחרונים כתבו שלפי דעת הרמ&quot;א שהקל בבישול בלח כל עוד לא הצטנן, אפשר להקל גם בזה '''(משנ&quot;ב'''<ref>ועיין בביה&quot;ל בסימן שיח, ד, ד&quot;ה אם, שכתב שאם שפך מכלי ראשון לכלי אחר, נחשב לכלי שני לעניין בישול. ולכאורה דבריו נכונים רק לפי התירוץ השני של רבינו יונה (שפסק כוח הבישול מעת העירוי), וכאן סתם כדברי התירוץ הראשון. ועוד שלדעת הרמ&quot;א בכלל אין בזה איסור שהרי יש בהם עדיין חום ואין בזה כל איסור. ונראה ששם סתם לא להלכה.
הרב עובדיה (חזו&quot;ע א, עמוד צט) פסק לאסור משום שפסק כוח הבישול מהעירוי, ולכן אסר (מדאורייתא) לערות מים מהמיחם על גבי סיר שעומד על האש, אפילו אם המים חמים מאוד, ורק בדיעבד התיר אם עבר ועירה.</ref>''')'''.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>הנוהגים לשפוך רוטב של בשר שבכלי ראשון על קטניות שבכלי שני, לכאורה יש בזה בישול. אלא שכיוון שהקטניות עדיין חמות קצת אפשר להקל כדעת הרמ&quot;א. ומהמג&quot;א משמע שעדיף יותר לערות על ידי כף ולא באופן ישיר<ref><p>ויש להעיר שבסימן שיח, ס&quot;ק צט, הזכיר המשנ&quot;ב להקל בזה על פי דעת הרמ&quot;א שאין בישול בלח שלא הצטנן לגמרי ולא הזכיר את המג&quot;א שהחמיר בזה.</p></ref> '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]
== סעיף ד | הוספת מים לקדירה שעל האש ==
◄ רשב&quot;א ור&quot;ן: מותר לערות מכלי ראשון שיש בו מים רותחים על כלי ראשון שיש בו מאכל שמצטמק.
◄ רוב הראשונים: אסור מכמה טעמים:
1-2. נמוקי יוסף בשם רבינו יונה: לפעמים המים הרותחים אינם בשיעור יד סולדת ונמצא מבשלם. או משום שעצם העירוי הוריד את המים מרמת כלי ראשון כיוון שפסק כוח הבישול ובהכנסתו לכלי ראשון הוי בישול.
3. כלבו: משום שהמים החמים מערבבים את התבשיל והוי מגיס.
<blockquote>4. רש&quot;י: משום הטמנה.
☜ שו&quot;ע: יש למחות בנוהגים לערות מים רותחים מקומקום לתוך קדירה.
⤶ טעמו משום שלפעמים העירוי אינו יד סולדת ועובר על בישול. והאחרונים כתבו שלפי דעת הרמ&quot;א שהקל בבישול בלח כל עוד לא הצטנן, אפשר להקל גם בזה (משנ&quot;ב<ref>'''בביה&quot;ל''' בסימן שיח (סעיף ד, ד&quot;ה אם) כתב שאם שפך מכלי ראשון לכלי אחר, נחשב לכלי שני לעניין בישול. ולכאורה דבריו נכונים רק לפי התירוץ השני של רבינו יונה (שפסק כוח הבישול מעת העירוי), אך כאן סתם כדברי התירוץ הראשון. ועוד שלדעת הרמ&quot;א בכלל אין בזה איסור שהרי יש בהם עדיין חום ואין בזה כל איסור. ונראה ששם סתם לא להלכה.
'''הרב עובדיה''' (חזו&quot;ע א, עמוד צט) פסק כטעם שפסק כוח הבישול מהעירוי, ולכן אסר (מדאורייתא) לערות מים מהמיחם על גבי סיר שעומד על האש, אפילו אם המים חמים מאוד, ורק בדיעבד התיר אם עבר ועירה.</ref>).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>הנוהגים לשפוך רוטב של בשר שבכלי ראשון על קטניות שבכלי שני, לכאורה יש בזה בישול. אלא שכיוון שהקטניות עדיין חמות קצת אפשר להקל כדעת הרמ&quot;א. '''ומהמג&quot;א''' משמע שעדיף יותר לערות על ידי כף ולא באופן ישיר<ref><p>בסימן שיח, ס&quot;ק צט, הזכיר '''המשנ&quot;ב''' להקל בזה על פי דעת הרמ&quot;א שאין בישול בלח שלא הצטנן לגמרי ולא הזכיר את המג&quot;א שהחמיר בזה.</p></ref> (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==

גרסה מ־18:06, 22 בדצמבר 2020
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=פרשני:שולחן_ערוך:אורח_חיים_רנג_ד&oldid=147306"