פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסו ו: הבדלים בין גרסאות בדף

'''''◄''''' הרב המגיד בשם רמב"ן ורשב"א ושא"ר: כשנותן על אחד מאלו (חש"ו) ייתן להם בעודם הולכים וייקח מהם לפני שיעמדו (כדי שלא יכשיל אותם בידיו).

<blockquote>☜ כך פוסק שו&quot;ע בשם יש אומרים.

'''''◄''''' רמב&quot;ם: לא חילק<ref>אפשר שהוא סובר שאין אנו מצווים על שביתתם (לפי זה מותר לתת להם רק מע&quot;ש כדי שלא יהיה כמאכילם בידיים). אמנם אפשר שגם '''הרמב&quot;ם''' מודה שצריך לתת להם בעודם הולכים והוא רק העתיק את דברי הגמרא '''(הרב המגיד).'''</ref>.

<blockquote>☜ רמ&quot;א: כשנותן עליהם בערב שבת, מותר בכל עניין (כיוון שהנתינה נעשתה מערב שבת, ומה שהם עוצרים בשבת, הרי שהם עושים על דעת עצמם<ref>אומנם קשה, שהרי גם אם נתן בשבת עצמה בעודם עומדים הרי שהנתינה נעשתה בהיתר, ומה שהם עומדים אחר כך הרי שזה על דעת עצמם! אם כך מדוע אסרו בשבת עצמה? ויש ליישב בדוחק שבשבת עצמה התחיל זמן האיסור ואפילו שהם עושים על דעת עצמם נחשב הדבר שהאכיל את הקטן באיסור. לעומת זאת אם עוד לא הגיע זמן האיסור נחשב הדבר שלא האכיל בידיים. אומנם גם זה קשה, כיוון שאביו היה צריך למחות בו אם יודע שהוא עתיד ללכת עם הכיס בשבת באיסור '''(ביה&quot;ל)'''.</ref>. ובבהמה לא יועיל אפילו אם נתן מערב שבת כיוון שמצווה על שביתתה ונמצא שתעבור איסור בשבת על ידו<ref>גם מצד מחמר הדבר אסור. לפי זה לא יועיל להפקיר את בהמתו בזה (כנלע&quot;ד מדברי '''המשנ&quot;ב''').</ref> (משנ&quot;ב)).

⤶ המג&quot;א מחמיר אפילו אם נתן מערב שבת. ובכרמלית ניתן להקל (משנ&quot;ב).