אבנר בן נר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "אבנר בן נר היה שר צבא שאול, לאחר מות שאול, הוא המליך את איש בשת על ישראל, כשבמקביל דוד...")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
אבנר בן נר היה שר צבא [[שאול]], לאחר מות שאול, הוא המליך את איש בשת על ישראל, כשבמקביל [[דוד]] מלך על יהודה.
אבנר בן נר היה שר צבא [[שאול]], לאחר מות שאול, הוא המליך את איש בשת על ישראל, כשבמקביל [[דוד]] מלך על יהודה.
אבנר וצבאו, נפגשו עם [[יואב בן צרויה]] ועבדי דוד ב[[גבעון]] משני צידי ברכת גבעון. אבנר הציע ליואב: "ישחקו הנערים לפנינו" ויואב הסכים - שנים עשר חיילים מכל צד נלחמו זה בזה וכולם מתו יחדיו. מתוך כך התפתחה מלחמה. [[עשהאל בן צרויה]] אחיהם של יואב ו[[אבישי]] שהיה "קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה" החליט לרדוף אחרי אבנר. אבנר ניסה לשכנע לוותר על הרעיון, ולאחר שלא הצליח לשכנע אותו, הרגו. יואב ואבישי רדפו אחרי אבנר, ואנשי בנימין התקבצו אליו, אבנר נעמד על גבעה וקרא ליואב "הלנצח תאכל חרב", וביקש להפסיק את מלחמת האחים המיותרת. יואב הסכים ותקע בשופר לעצירת המלחמה.
אבנר וצבאו, נפגשו עם [[יואב בן צרויה]] ועבדי דוד ב[[גבעון]] משני צידי ברכת גבעון. אבנר הציע ליואב: "ישחקו הנערים לפנינו" ויואב הסכים - שנים עשר חיילים מכל צד נלחמו זה בזה וכולם מתו יחדיו. מתוך כך התפתחה מלחמה. [[עשהאל בן צרויה]] אחיהם של יואב ו[[אבישי]] שהיה "קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה" החליט לרדוף אחרי אבנר. אבנר ניסה לשכנע לוותר על הרעיון, ולאחר שלא הצליח לשכנע אותו, הרגו. יואב ואבישי רדפו אחרי אבנר, ואנשי בנימין התקבצו אליו, אבנר נעמד על גבעה וקרא ליואב "הלנצח תאכל חרב", וביקש להפסיק את מלחמת האחים המיותרת. יואב הסכים ותקע בשופר לעצירת המלחמה.
בהמשך אבנר כעס על איש בשת והחליט להסב את העם אל דוד, הוא נפגש עם דוד לשם כך, ודוד שילחו בשלום, כשיואב שמע על כך הוא קרא לאבנר לחזור והרג אותו בהפתעה.
בהמשך אבנר כעס על איש בשת והחליט להסב את העם אל דוד, הוא נפגש עם דוד לשם כך, ודוד שילחו בשלום, כשיואב שמע על כך הוא קרא לאבנר לחזור והרג אותו בהפתעה.
דוד כעס על יואב וקילל אותו על מעשה זה, קרע על אבנר, קבר אותו ספד לו, וקונן עליו.
דוד כעס על יואב וקילל אותו על מעשה זה, קרע על אבנר, קבר אותו ספד לו, וקונן עליו.
==המלכת איש בושת==
לאחר מות שאול, לקח [[אבנר בן נר]] שר צבא שאול את [[איש בושת]] והמליך אותו כיורש לאביו {{ציטוטון|אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם. וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִן וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה}}. המצודות דוד מסביר כי המלכת איש בושת התנהלה באופן מתמשך כך שבתחילה משל רק על חלק מעם ישראל אבל לבסוף מלך בישראל כולה מלבד חברון בה משל דוד.
==נטישתו את איש בושת==
מכך שאבנר הוא שהמליך את איש בושת ניתן להבין כי איש בושת לא היה חזק מספיק בשביל לעשות את זה בעצמו. דבר זה התבטא אף יותר כעבור מספר שנים מעת ההמלכה ובמהלך הקרבות בין בית דוד ובין אנשי איש בושת, כאשר התחיל אבנר להתחזק אף יותר בשלטון ואף שכב עם [[רצפה בת איה]] פלגשו לשעבר של שאול. מעשה זה ככל הנראה בא לבטא מעמד של מי שרואה את עצמו כממשיכו של שאול{{הערה|בדומה לעצתו של אחיתופל לאבשלום לשכב עם פלגשי אביו כחלק ממרידתו}}, ואיש בושת תוקף את אבנר על מעשהו.
אבנר בתגובה כועס על איש בושת ומבהיר לו כי רק בזכותו הוא הפך למלך וממילא על איש בושת לקבל את מעמדו של אבנר ולשמוח על מצבו הנוכחי {{ציטוטון|וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל דִּבְרֵי אִישׁ בֹּשֶׁת וַיֹּאמֶר הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם בֵּית שָׁאוּל אָבִיךָ אֶל אֶחָיו וְאֶל מֵרֵעֵהוּ וְלֹא הִמְצִיתִךָ בְּיַד דָּוִד וַתִּפְקֹד עָלַי עֲו‍ֹן הָאִשָּׁה הַיּוֹם}}. אבנר מכריז לאיש בושת שהוא עוזב ועובר למחנה דוד, כאשר איש בושת לא יכל להשיבו דבר מרוב יראה מפניו{{הערה|בפסוק מובא כי אבנר מודע לכך שה' נשבע לדוד להכין את ממלכתו, ולכאורה מודה שעד כה פעל כנגד רצון ה' בכך שנלחם בדוד. דבר זה מראה כי ככל הנראה מעשיו של אבנר לא היו טהורים או מתוך כבוד לשושלת שאול, אלא שרצה לנצל את ההזדמנות להפוך לשליט בפועל על ישראל תוך כדי ניצול חולשתו של צאצא שאול- איש בושת}}.
==החזרת מיכל לדוד==
אבנר פונה לדוד בתור אחד מראשי בית איש בושת בבקשה לכרות עימו ברית וממילא להעביר אליו את השלטון של כלל ישראל. דוד נענה להצעה, אך מתנה אותה בכך שיחזיר אליו את [[מיכל בת שאול]] שנלקחה ממנו בעודו בורח מפני שאול ונלחם בעמלק. ה[[מלבי"ם]] מסביר כי לדוד היה חשוב להחזיר את מיכל משום שלא רצה שייראה כמי שמורד בבית שאול, אלא כממשיכו וכמי שנושא את ביתו, ולכן גם הדגיש כי הוא מבקש את מיכל '''בת שאול'''. במקביל, דוד שולח שליחים גם אל איש בושת בבקשה להחזיר אליו את מיכל בטענה כי ארסה במאה עורלות פלישתים, ואין צדק בכך שניתנה לאדם אחר.
בעקבות דרישתו של אבנר, וייתכן שגם בגלל טענתו הצודקת של דוד, איש בושת שולח חזרה את מיכל מעם [[פלטיאל בן ליש]] אליו נישאה ומעבירה אל דוד. אבנר ממשיך לפעול למען בית דוד ומשכנע את העם לעבור לתמוך בדוד {{ציטוטון|וּדְבַר אַבְנֵר הָיָה עִם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשֹׁם הֱיִיתֶם מְבַקְשִׁים אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם. וְעַתָּה עֲשׂוּ כִּי ה' אָמַר אֶל דָּוִד לֵאמֹר בְּיַד דָּוִד עַבְדִּי הוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וּמִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם}}. אבנר קורא לעם לחזור לתמוך בדוד למלך כפי שסברו בעבר וכן כמי שנבחר בידי ה'.
מעשיו של אבנר מעוררים את כעסם וחשדם של [[יואב בן צרויה|יואב]] ואחיו [[אבישי בן צרויה|אבישי]] בן צרויה שחשדו בו כמי שמרגל אחר דוד וכן כעסו על חלקו בהריגת [[עשהאל]] אחיהם. לאחר שאבנר יוצא מפגישתו עם דוד, יואב קורא לו לדבר איתו ובפתאומיות תוקף אותו והורג אותו.
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־00:09, 3 בינואר 2021

אבנר בן נר היה שר צבא שאול, לאחר מות שאול, הוא המליך את איש בשת על ישראל, כשבמקביל דוד מלך על יהודה. אבנר וצבאו, נפגשו עם יואב בן צרויה ועבדי דוד בגבעון משני צידי ברכת גבעון. אבנר הציע ליואב: "ישחקו הנערים לפנינו" ויואב הסכים - שנים עשר חיילים מכל צד נלחמו זה בזה וכולם מתו יחדיו. מתוך כך התפתחה מלחמה. עשהאל בן צרויה אחיהם של יואב ואבישי שהיה "קל ברגליו כאחד הצבאים אשר בשדה" החליט לרדוף אחרי אבנר. אבנר ניסה לשכנע לוותר על הרעיון, ולאחר שלא הצליח לשכנע אותו, הרגו. יואב ואבישי רדפו אחרי אבנר, ואנשי בנימין התקבצו אליו, אבנר נעמד על גבעה וקרא ליואב "הלנצח תאכל חרב", וביקש להפסיק את מלחמת האחים המיותרת. יואב הסכים ותקע בשופר לעצירת המלחמה.

בהמשך אבנר כעס על איש בשת והחליט להסב את העם אל דוד, הוא נפגש עם דוד לשם כך, ודוד שילחו בשלום, כשיואב שמע על כך הוא קרא לאבנר לחזור והרג אותו בהפתעה. דוד כעס על יואב וקילל אותו על מעשה זה, קרע על אבנר, קבר אותו ספד לו, וקונן עליו.

המלכת איש בושת[עריכה]

לאחר מות שאול, לקח אבנר בן נר שר צבא שאול את איש בושת והמליך אותו כיורש לאביו "אַבְנֵר בֶּן נֵר שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וַיַּעֲבִרֵהוּ מַחֲנָיִם. וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל הַגִּלְעָד וְאֶל הָאֲשׁוּרִי וְאֶל יִזְרְעֶאל וְעַל אֶפְרַיִם וְעַל בִּנְיָמִן וְעַל יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה". המצודות דוד מסביר כי המלכת איש בושת התנהלה באופן מתמשך כך שבתחילה משל רק על חלק מעם ישראל אבל לבסוף מלך בישראל כולה מלבד חברון בה משל דוד.

נטישתו את איש בושת[עריכה]

מכך שאבנר הוא שהמליך את איש בושת ניתן להבין כי איש בושת לא היה חזק מספיק בשביל לעשות את זה בעצמו. דבר זה התבטא אף יותר כעבור מספר שנים מעת ההמלכה ובמהלך הקרבות בין בית דוד ובין אנשי איש בושת, כאשר התחיל אבנר להתחזק אף יותר בשלטון ואף שכב עם רצפה בת איה פלגשו לשעבר של שאול. מעשה זה ככל הנראה בא לבטא מעמד של מי שרואה את עצמו כממשיכו של שאול‏[1], ואיש בושת תוקף את אבנר על מעשהו.

אבנר בתגובה כועס על איש בושת ומבהיר לו כי רק בזכותו הוא הפך למלך וממילא על איש בושת לקבל את מעמדו של אבנר ולשמוח על מצבו הנוכחי "וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל דִּבְרֵי אִישׁ בֹּשֶׁת וַיֹּאמֶר הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם בֵּית שָׁאוּל אָבִיךָ אֶל אֶחָיו וְאֶל מֵרֵעֵהוּ וְלֹא הִמְצִיתִךָ בְּיַד דָּוִד וַתִּפְקֹד עָלַי עֲו‍ֹן הָאִשָּׁה הַיּוֹם". אבנר מכריז לאיש בושת שהוא עוזב ועובר למחנה דוד, כאשר איש בושת לא יכל להשיבו דבר מרוב יראה מפניו‏[2].

החזרת מיכל לדוד[עריכה]

אבנר פונה לדוד בתור אחד מראשי בית איש בושת בבקשה לכרות עימו ברית וממילא להעביר אליו את השלטון של כלל ישראל. דוד נענה להצעה, אך מתנה אותה בכך שיחזיר אליו את מיכל בת שאול שנלקחה ממנו בעודו בורח מפני שאול ונלחם בעמלק. המלבי"ם מסביר כי לדוד היה חשוב להחזיר את מיכל משום שלא רצה שייראה כמי שמורד בבית שאול, אלא כממשיכו וכמי שנושא את ביתו, ולכן גם הדגיש כי הוא מבקש את מיכל בת שאול. במקביל, דוד שולח שליחים גם אל איש בושת בבקשה להחזיר אליו את מיכל בטענה כי ארסה במאה עורלות פלישתים, ואין צדק בכך שניתנה לאדם אחר.

בעקבות דרישתו של אבנר, וייתכן שגם בגלל טענתו הצודקת של דוד, איש בושת שולח חזרה את מיכל מעם פלטיאל בן ליש אליו נישאה ומעבירה אל דוד. אבנר ממשיך לפעול למען בית דוד ומשכנע את העם לעבור לתמוך בדוד "וּדְבַר אַבְנֵר הָיָה עִם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשֹׁם הֱיִיתֶם מְבַקְשִׁים אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם. וְעַתָּה עֲשׂוּ כִּי ה' אָמַר אֶל דָּוִד לֵאמֹר בְּיַד דָּוִד עַבְדִּי הוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וּמִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם". אבנר קורא לעם לחזור לתמוך בדוד למלך כפי שסברו בעבר וכן כמי שנבחר בידי ה'.

מעשיו של אבנר מעוררים את כעסם וחשדם של יואב ואחיו אבישי בן צרויה שחשדו בו כמי שמרגל אחר דוד וכן כעסו על חלקו בהריגת עשהאל אחיהם. לאחר שאבנר יוצא מפגישתו עם דוד, יואב קורא לו לדבר איתו ובפתאומיות תוקף אותו והורג אותו.

הערות שוליים

  1. בדומה לעצתו של אחיתופל לאבשלום לשכב עם פלגשי אביו כחלק ממרידתו
  2. בפסוק מובא כי אבנר מודע לכך שה' נשבע לדוד להכין את ממלכתו, ולכאורה מודה שעד כה פעל כנגד רצון ה' בכך שנלחם בדוד. דבר זה מראה כי ככל הנראה מעשיו של אבנר לא היו טהורים או מתוך כבוד לשושלת שאול, אלא שרצה לנצל את ההזדמנות להפוך לשליט בפועל על ישראל תוך כדי ניצול חולשתו של צאצא שאול- איש בושת