רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקון שנת לידה על פי ויקיפדיה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
'''רבי ישראל פרידמן''' היה ה[[אדמו"ר]] השני מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]] (בית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]]). | '''רבי ישראל פרידמן''' היה ה[[אדמו"ר]] השני מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]] (בית [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]]). | ||
נולד בט"ז ב[[כסלו]] | נולד בט"ז ב[[כסלו]] תרי"ח ל[[רבי מרדכי שרגא פייביש פרידמן]], בנו של [[רבי ישראל מרוז'ין]]. התחתן עם בתו של [[רבי אבי עזרי זעליג שפירא]] ממוגלינצא, ובזיווג שני נשא את בתו של [[רבי חיים הגר מאוטיניע]]. | ||
בשנת תרנ"ד התמנה לאדמו"ר בהוסיאטין. בין חסידיו נמנו [[רבי יעקב ויידנפלד]] ובנו [[הרב דב בעריש וידנפלד]] מטשיבין ו[[רבי מאיר אריק]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרע"ד עבר לוינה יחד עם הרבה מאדמו"רי רוז'ין, משם המשיך להנהיג את החסידים. בשנת תרע | בשנת תרנ"ד התמנה לאדמו"ר בהוסיאטין. בין חסידיו נמנו [[רבי יעקב ויידנפלד]] ובנו [[הרב דב בעריש וידנפלד]] מטשיבין ו[[רבי מאיר אריק]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרע"ד עבר לוינה יחד עם הרבה מאדמו"רי רוז'ין, משם המשיך להנהיג את החסידים. בשנת תרע"ז עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה לאדמו"ר הזקן ביותר בארץ. הוא התיישב ב[[תל אביב]] ומיעט באמירת דברי תורה, רק בפני יחידי סגולה. | ||
בשנת תרצ"ט כתב צוואה בה הוא מודה לחסידיו שסייעו לו בחייו ומבטיח "כי גם בעולם העליון אתפלל בעדם אי"ה לטוב לכם כל הימים". כמו כן, הוא ביקש לקברו ב[[ירושלים]], אלא "באם לא תהיה היכולת בירושלים" לקברו ב[[צפת]] או ב[[טבריה]]. | בשנת תרצ"ט כתב צוואה בה הוא מודה לחסידיו שסייעו לו בחייו ומבטיח "כי גם בעולם העליון אתפלל בעדם אי"ה לטוב לכם כל הימים". כמו כן, הוא ביקש לקברו ב[[ירושלים]], אלא "באם לא תהיה היכולת בירושלים" לקברו ב[[צפת]] או ב[[טבריה]]. | ||
כשהוקמה [[ | כשהוקמה [[מדינת ישראל]], ראה בכך מאורע גדול המהווה "[[אתחלתא דגאולה]]". | ||
נפטר בכ"ט ב[[כסלו]] תש"ט ונטמן בטבריה (שכן [[הר הזיתים]] היה אז בשליטת ירדן), בחלקת תלמידי [[ | נפטר בכ"ט ב[[כסלו]] תש"ט ונטמן בטבריה (שכן [[הר הזיתים]] היה אז בשליטת ירדן), בחלקת תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | ||
חתנו, [[רבי יעקב פרידמן]] (בנו של [[רבי יצחק מבוהוש]]) המשיך אותו כאדמו"ר, על אף שאמר במקומו | חתנו, [[רבי יעקב פרידמן]] (בנו של [[רבי יצחק מבוהוש]]) המשיך אותו כאדמו"ר, על אף שאמר במקומו דברי תורה כבר שנים רבות לפני כן (משם שר' ישראל לא הרבה לדבר דברי תורה). | ||
חתן נוסף היה אחיינו [[רבי מנחם נחום פרידמן]] שכיהן כאדמו"ר מהוסיאטין בלבוב. | חתן נוסף היה אחיינו [[רבי מנחם נחום פרידמן]] שכיהן כאדמו"ר מהוסיאטין בלבוב. | ||
גרסה אחרונה מ־04:50, 22 בפברואר 2021
|
|
| רבי ישראל פרידמן | |
|---|---|
| האדמו"ר מהוסיאטין | |
| תאריך לידה | ט"ז בכסליו תר"ח |
| תאריך פטירה | כ"ט בכסליו תש"ט תל אביב |
| מקום קבורה | טבריה |
| חסידות | הוסיאטין |
| מספר בשושלת | 2 |
| הקודם | רבי מרדכי שרגא פייבל פרידמן |
| הבא | רבי יעקב פרידמן |
| תחילת כהונה | תרנ"ד |
| סיום כהונה | תש"ט |
| אב | ר' מרדכי שרגא פייבל מהוסיאטין |
| בת זוג | בת רבי אבי עזרי זעליג שפירא ממוגלינצא (זיווג ראשון) בת רבי חיים הגר מאוטיניע (זיווג שני) |
רבי ישראל פרידמן היה האדמו"ר השני מהוסיאטין (בית רוז'ין).
נולד בט"ז בכסלו תרי"ח לרבי מרדכי שרגא פייביש פרידמן, בנו של רבי ישראל מרוז'ין. התחתן עם בתו של רבי אבי עזרי זעליג שפירא ממוגלינצא, ובזיווג שני נשא את בתו של רבי חיים הגר מאוטיניע.
בשנת תרנ"ד התמנה לאדמו"ר בהוסיאטין. בין חסידיו נמנו רבי יעקב ויידנפלד ובנו הרב דב בעריש וידנפלד מטשיבין ורבי מאיר אריק. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד עבר לוינה יחד עם הרבה מאדמו"רי רוז'ין, משם המשיך להנהיג את החסידים. בשנת תרע"ז עלה לארץ ישראל והיה לאדמו"ר הזקן ביותר בארץ. הוא התיישב בתל אביב ומיעט באמירת דברי תורה, רק בפני יחידי סגולה.
בשנת תרצ"ט כתב צוואה בה הוא מודה לחסידיו שסייעו לו בחייו ומבטיח "כי גם בעולם העליון אתפלל בעדם אי"ה לטוב לכם כל הימים". כמו כן, הוא ביקש לקברו בירושלים, אלא "באם לא תהיה היכולת בירושלים" לקברו בצפת או בטבריה.
כשהוקמה מדינת ישראל, ראה בכך מאורע גדול המהווה "אתחלתא דגאולה".
נפטר בכ"ט בכסלו תש"ט ונטמן בטבריה (שכן הר הזיתים היה אז בשליטת ירדן), בחלקת תלמידי הבעל שם טוב.
חתנו, רבי יעקב פרידמן (בנו של רבי יצחק מבוהוש) המשיך אותו כאדמו"ר, על אף שאמר במקומו דברי תורה כבר שנים רבות לפני כן (משם שר' ישראל לא הרבה לדבר דברי תורה).
חתן נוסף היה אחיינו רבי מנחם נחום פרידמן שכיהן כאדמו"ר מהוסיאטין בלבוב.
גיסו (אחי אשתו הראשונה) היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש.