רבי אהרן רוקח: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקוני כתיב) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אדמו"ר | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי אהרן רוקח | |שם=רבי אהרן רוקח | ||
|תואר= | |תואר= | ||
|תמונה=[[תמונה:Mahara mibelze.jpg]] | |תמונה=[[תמונה:Mahara mibelze.jpg]] | ||
|כיתוב= | |כיתוב=האדמו"ר מבעלזא | ||
|חיבורו העיקרי= | |חיבורו העיקרי= | ||
|תאריך לידה=י"ז ב[[טבת]] תר"מ | |תאריך לידה=י"ז ב[[טבת]] תר"מ | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= | ||
|סיבת הפטירה= | |סיבת הפטירה= | ||
|מקום קבורה=הר המנוחות | |מקום קבורה=הר המנוחות, [[ירושלים]] | ||
|חסידות=[[חסידות בלעז|בעלז]] | |חסידות=[[חסידות בלעז|בעלז]] | ||
|מקום מגורים= | |מקום מגורים= | ||
|מקום פעילות= | |מקום פעילות= | ||
|מספר בשושלת=רביעי | |מספר בשושלת=רביעי | ||
|הקודם=[[רבי | |הקודם=[[רבי ישכר דב רוקח (הראשון)]] | ||
|הבא=[[רבי | |הבא=[[רבי ישכר דב רוקח (השני)]] מבעלז {{ש}} [[רבי יהושע רוקח ממכנובקא|רבי יהושע רוקח]] מבעלז - מכנובקא. | ||
|תחילת כהונה=תרפ"ז | |תחילת כהונה=תרפ"ז | ||
|סיום כהונה=כ"א באב תשי"ז | |סיום כהונה=כ"א באב תשי"ז | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
|חתימה= | |חתימה= | ||
}} | }} | ||
'''רבי אהרן רוקח''' (מכונה '''המהר"א מבעלזא''') היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי של [[חסידות בעלזא]] | '''רבי אהרן רוקח''' (מכונה '''המהר"א מבעלזא''') היה ה[[אדמו"ר]] הרביעי של [[חסידות בעלזא]], משקם החסידות ב[[ארץ ישראל]] לאחר [[השואה]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בי"ז ב[[טבת]] תר"מ ל[[רבי | נולד בי"ז ב[[טבת]] תר"מ ל[[רבי ישכר דב רוקח (הראשון)]]- האדמו"ר השלישי מבעלז. אמו היתה נכדתו של [[רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל]]. מילדותו הרגיל את עצמו לחיות חיי קדושה ופרישות, וניחן בכשרונות מופלאים. אביו התבטא עליו: "איני יודע איך הגיעה אלי נשמה גדולה כזו". [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] משיניווא אמר כי "[[היצר הרע]] שכח לגמרי את הצעיר הזה". עד גיל 14 למד אצל סבו, [[רבי יהושע רוקח]]. בשנת תרנ"ח נשא את מלכה בת דודו רבי שמואל מסקאהל. למרות צניעותו ופרישותו התמנה בשנת תרפ"ז ל[[רב]] ו[[אדמו"ר]] בבעלז תחת אביו. גם כאדמו"ר לאלפי חסידים, הסתפק באכילה ושינה מועטת, שגרמה לרופאיו לתמוה כיצד הוא מצליח לשרוד. סדר יומו היה לא קבוע, ולעיתים התעכב בעריכת ה"[[טיש]]" בליל שבת עד הבוקר. כמו כן, למרות שרצה מאד להתפלל בזמן, לעיתים תפילתו היתה מתעכבת לאחר זמנה, והיה מבקש מחסידיו כי יתפללו עליו שיצליח להתפלל תפילה בזמנה. | ||
===הנהגתו הציבורית=== | |||
מלבד היותו מנהיג רוחני שימש גם מנהיג פוליטי, והיה בעל עמדות עצמאיות בתחומים המדיניים. כאביו, גם הוא התנגד ל[[אגודת ישראל]] ולחם כנגד [[התנועה הציונית]]. רבים מרבני ואדמו"רי גליציה קבלו את סמכותו. היה פעיל בתנועת "מחזיקי הדת" שיסד סבו ה"אוהל יהושע", שהפכה להיות תנועה המזוהה עם חסידי בעלז. | |||
בשנת תרפ"ט השתתף, יחד עם [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]], [[רבי אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] והאדמו"ר מאלכסנדר במשלחת לשר החינוך הפולני על מנת למחות על הצעתו לערוך רפורמות בחינוך היהודי. | |||
===בימות [[השואה]]=== | |||
בליל [[שמחת תורה]] של שנת ת"ש נמלט ברכבת האחרונה מהעיר, שהיתה תחת כיבוש גרמני, לאזור שהיה תחת הכיבוש הרוסי. הרכבת לקחה אותו לסקהאל, שם המשך את סדר החג כרגיל. מסקהאל עבר לפרמשילן, משם לראדיחוב, גלינא, ושוב לפרמישלן. בינתיים נעשו נסיונות להצלתו, אולם הוא סרב לעזוב את משפחתו. עם פלישת הגרמנים לרוסיה, הוצא להורג בנו בכורו ר' משה. ב[[חנוכה]] תש"ב הצליחו להעבירו לוישניצא, ובחודש [[אב]] הועבר לבוכניה. משם הועבר לקראקא, עד חנוכה תש"ג אז הוחזר לקראקא. תמורת שוחד גבוה, הסכים קצין הונגרי להבריחו להונגריה דרך הגבול, כאשר זקנו גולח והוא הולבש במדי קצין הונגרי. הוא עבר בדרך רצופת נסים, והגיע לאונגוואר, משם עבר לבודפסט, ב[[ל"ג בעומר]] תש"ג. כל צאצאיו נספו בשואה. | |||
משהגיע להונגריה, שבאותו זמן לא היתה תחת סכנת השמדה, החלו נסיונות מצד חסידיו להשיג עבורו אישור עלייה ל[[ארץ ישראל]]. לאחר מאמצים רבים, הצליחו להשיג חסידיו אישור עליה מהסוכנות היהודית (על אף שהיה ממתנגדי הציונות). בשנת תש"ד עלה על רכבת ה"אוריינט אקספרס", יחד עם אחיו, [[רבי מרדכי רוקח]] מבילגוריי. הרכבת עברה דרך רומניה, בולגריה, יוון, תורכיה וסוריה, והגיעה לארץ ישראל בסביבות [[שבט]] תש"ד. | |||
===בארץ ישראל=== | |||
בארץ, התקבל בהתלהבות, ויחד עם אחיו החל במאמצים להצלת שארית הפליטה. הוא סרב לגור ב[[ירושלים]], והתעקש להתגורר ב[[תל אביב]] (בעיקר מפני שבעיר הזו אין אף כנסיה), והקים מחדש את חסידות בעלזא, עד שהפכה לחסידות השניה בגודלה בישראל. | |||
בארץ השתנתה תפיסת עולמו, והוא חדל להתנגד לאגודת ישראל, וכן הראה סימני חיבה למתיישבים בארץ ולא הרשה לפגוע בכבודם או לקטרג עליהם. בזמן מבצע קדש התפלל לשום חיילי [[צה"ל]], עד שבליל שבת לא [[קידוש|קידש]] על ה[[יין]]. | |||
[ | |||
בשנת תש"ט נישא בשנית לחנה, אלמנת האדמו"ר יוסף מאיר פולק מבערגסס שנרצח בשואה. בעת נישואיהם היו לה בן ובת מבעלה הראשון, רבי אברהם אלטר פולק האדמו"ר מבערגסאז- פתח תקוה וביילא חיה, אשתו של [[הרב מנחם מנדל מנדלזון]] רב מושב [[קוממיות]], ור' אהרן הפך לאביהם החורג. גם אחיינו, [[רבי ישכר דב רוקח (השני)|רבי ישכר דב רוקח]] (בן אחיו ר' מרדכי מבילגוריי), שהתייתם בצעירותו, גדל בביתו, ור' אהרן פרש עליו את חסותו. | |||
בליל שבת, כ' ב[[אב]] תשי"ז, לאחר אמירת דברי התורה, לקה בשטף דם במוח, ובמוצאי שבת, אור לכ"א באב תשי"ז נפטר, ונטמן בהר המנוחות. | |||
הואיל ונפטר ללא צאצאים, נבחר אחיינו [[רבי ישכר דב רוקח (השני)]], שהיה אז בן תשע, לכהן כאדמו"ר, אולם מפאת גילו הצעיר, החל לשמש כאדמו"ר רק לאחר תשע שנים, בשנת תשכ"ו. במשך תשע שנים אלו לא היה אדמו"ר לחסידות בעלז. ר' ישכר דב מכהן עד היום כאדמו"ר מבעלז. נכד ר' יהושע מירוסלב, אחיו הגדול של ר' אהרן, [[רבי יהושע רוקח ממכנובקא|רבי יהושע]], מכהן כאדמו"ר מבעלז - מכנובקא. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* אהרן פרלוב, '''בקדושתו של אהרן''', ירושלים, אב תשס"ז | |||
* אסתר פרבשטיין, '''בסתר רעם''', [[מוסד הרב קוק]] ירושלים. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* '''[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%9E%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%96_%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%94| יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה]''', אתר ויקיפדיה. | |||
{{סדרה|הקודם=[[רבי ישכר דב רוקח (הראשון)]]|הבא=[[רבי ישכר דב רוקח (השני)]] מבעלז {{ש}} [[רבי יהושע רוקח ממכנובקא|רבי יהושע רוקח]] מבעלז - מכנובקא|רשימה=[[אדמו"ר]]י [[חסידות בעלז|בעלז]]}} | |||
{{מיון רגיל:רוקח אהרן}} | {{מיון רגיל:רוקח אהרן}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים | [[קטגוריה:רבני תל אביב ויפו]] | ||
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:14, 22 בפברואר 2021
|
|
| רבי אהרן רוקח | |
|---|---|
 האדמו"ר מבעלזא | |
| תאריך לידה | י"ז בטבת תר"מ |
| תאריך פטירה | כ"א באב תשי"ז |
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים |
| חסידות | בעלז |
| מספר בשושלת | רביעי |
| הקודם | רבי ישכר דב רוקח (הראשון) |
| הבא | רבי ישכר דב רוקח (השני) מבעלז רבי יהושע רוקח מבעלז - מכנובקא. |
| תחילת כהונה | תרפ"ז |
| סיום כהונה | כ"א באב תשי"ז |
רבי אהרן רוקח (מכונה המהר"א מבעלזא) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות בעלזא, משקם החסידות בארץ ישראל לאחר השואה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"ז בטבת תר"מ לרבי ישכר דב רוקח (הראשון)- האדמו"ר השלישי מבעלז. אמו היתה נכדתו של רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל. מילדותו הרגיל את עצמו לחיות חיי קדושה ופרישות, וניחן בכשרונות מופלאים. אביו התבטא עליו: "איני יודע איך הגיעה אלי נשמה גדולה כזו". רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא אמר כי "היצר הרע שכח לגמרי את הצעיר הזה". עד גיל 14 למד אצל סבו, רבי יהושע רוקח. בשנת תרנ"ח נשא את מלכה בת דודו רבי שמואל מסקאהל. למרות צניעותו ופרישותו התמנה בשנת תרפ"ז לרב ואדמו"ר בבעלז תחת אביו. גם כאדמו"ר לאלפי חסידים, הסתפק באכילה ושינה מועטת, שגרמה לרופאיו לתמוה כיצד הוא מצליח לשרוד. סדר יומו היה לא קבוע, ולעיתים התעכב בעריכת ה"טיש" בליל שבת עד הבוקר. כמו כן, למרות שרצה מאד להתפלל בזמן, לעיתים תפילתו היתה מתעכבת לאחר זמנה, והיה מבקש מחסידיו כי יתפללו עליו שיצליח להתפלל תפילה בזמנה.
הנהגתו הציבורית[עריכה]
מלבד היותו מנהיג רוחני שימש גם מנהיג פוליטי, והיה בעל עמדות עצמאיות בתחומים המדיניים. כאביו, גם הוא התנגד לאגודת ישראל ולחם כנגד התנועה הציונית. רבים מרבני ואדמו"רי גליציה קבלו את סמכותו. היה פעיל בתנועת "מחזיקי הדת" שיסד סבו ה"אוהל יהושע", שהפכה להיות תנועה המזוהה עם חסידי בעלז.
בשנת תרפ"ט השתתף, יחד עם רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, רבי אברהם מרדכי אלתר מגור והאדמו"ר מאלכסנדר במשלחת לשר החינוך הפולני על מנת למחות על הצעתו לערוך רפורמות בחינוך היהודי.
בימות השואה[עריכה]
בליל שמחת תורה של שנת ת"ש נמלט ברכבת האחרונה מהעיר, שהיתה תחת כיבוש גרמני, לאזור שהיה תחת הכיבוש הרוסי. הרכבת לקחה אותו לסקהאל, שם המשך את סדר החג כרגיל. מסקהאל עבר לפרמשילן, משם לראדיחוב, גלינא, ושוב לפרמישלן. בינתיים נעשו נסיונות להצלתו, אולם הוא סרב לעזוב את משפחתו. עם פלישת הגרמנים לרוסיה, הוצא להורג בנו בכורו ר' משה. בחנוכה תש"ב הצליחו להעבירו לוישניצא, ובחודש אב הועבר לבוכניה. משם הועבר לקראקא, עד חנוכה תש"ג אז הוחזר לקראקא. תמורת שוחד גבוה, הסכים קצין הונגרי להבריחו להונגריה דרך הגבול, כאשר זקנו גולח והוא הולבש במדי קצין הונגרי. הוא עבר בדרך רצופת נסים, והגיע לאונגוואר, משם עבר לבודפסט, בל"ג בעומר תש"ג. כל צאצאיו נספו בשואה.
משהגיע להונגריה, שבאותו זמן לא היתה תחת סכנת השמדה, החלו נסיונות מצד חסידיו להשיג עבורו אישור עלייה לארץ ישראל. לאחר מאמצים רבים, הצליחו להשיג חסידיו אישור עליה מהסוכנות היהודית (על אף שהיה ממתנגדי הציונות). בשנת תש"ד עלה על רכבת ה"אוריינט אקספרס", יחד עם אחיו, רבי מרדכי רוקח מבילגוריי. הרכבת עברה דרך רומניה, בולגריה, יוון, תורכיה וסוריה, והגיעה לארץ ישראל בסביבות שבט תש"ד.
בארץ ישראל[עריכה]
בארץ, התקבל בהתלהבות, ויחד עם אחיו החל במאמצים להצלת שארית הפליטה. הוא סרב לגור בירושלים, והתעקש להתגורר בתל אביב (בעיקר מפני שבעיר הזו אין אף כנסיה), והקים מחדש את חסידות בעלזא, עד שהפכה לחסידות השניה בגודלה בישראל.
בארץ השתנתה תפיסת עולמו, והוא חדל להתנגד לאגודת ישראל, וכן הראה סימני חיבה למתיישבים בארץ ולא הרשה לפגוע בכבודם או לקטרג עליהם. בזמן מבצע קדש התפלל לשום חיילי צה"ל, עד שבליל שבת לא קידש על היין.
בשנת תש"ט נישא בשנית לחנה, אלמנת האדמו"ר יוסף מאיר פולק מבערגסס שנרצח בשואה. בעת נישואיהם היו לה בן ובת מבעלה הראשון, רבי אברהם אלטר פולק האדמו"ר מבערגסאז- פתח תקוה וביילא חיה, אשתו של הרב מנחם מנדל מנדלזון רב מושב קוממיות, ור' אהרן הפך לאביהם החורג. גם אחיינו, רבי ישכר דב רוקח (בן אחיו ר' מרדכי מבילגוריי), שהתייתם בצעירותו, גדל בביתו, ור' אהרן פרש עליו את חסותו.
בליל שבת, כ' באב תשי"ז, לאחר אמירת דברי התורה, לקה בשטף דם במוח, ובמוצאי שבת, אור לכ"א באב תשי"ז נפטר, ונטמן בהר המנוחות.
הואיל ונפטר ללא צאצאים, נבחר אחיינו רבי ישכר דב רוקח (השני), שהיה אז בן תשע, לכהן כאדמו"ר, אולם מפאת גילו הצעיר, החל לשמש כאדמו"ר רק לאחר תשע שנים, בשנת תשכ"ו. במשך תשע שנים אלו לא היה אדמו"ר לחסידות בעלז. ר' ישכר דב מכהן עד היום כאדמו"ר מבעלז. נכד ר' יהושע מירוסלב, אחיו הגדול של ר' אהרן, רבי יהושע, מכהן כאדמו"ר מבעלז - מכנובקא.
לקריאה נוספת[עריכה]
- אהרן פרלוב, בקדושתו של אהרן, ירושלים, אב תשס"ז
- אסתר פרבשטיין, בסתר רעם, מוסד הרב קוק ירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה, אתר ויקיפדיה.
| הקודם: רבי ישכר דב רוקח (הראשון) |
אדמו"רי בעלז | הבא: רבי ישכר דב רוקח (השני) מבעלז רבי יהושע רוקח מבעלז - מכנובקא |