חסידות קאפוסט: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות קאפוסט''' היתה שושלת [[החסידות|חסידית]] - [[חב"ד]]ית שנוסדה על ידי [[רבי יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], ה[[אדמו"ר]] השלישי בשושלת ליובאוויטש. | '''חסידות קאפוסט''' (נהגה: קוֹפּוּסט) היתה שושלת [[החסידות|חסידית]] - [[חב"ד]]ית שנוסדה על ידי [[רבי יהודה לייב שניאורסון]], בנו של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק]], ה[[אדמו"ר]] השלישי בשושלת ליובאוויטש. | ||
==תולדות השושלת== | ==תולדות השושלת== | ||
בשנת תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו [[רבי שמואל שניאורסון]], המכונה " | בשנת ה'תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו [[רבי שמואל שניאורסון]], המכונה "מהר"ש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו [[בעל התניא]]), אך לאחר חודשים ספורים בג' מרחשון ה'תרכ"ז הוא נפטר. אחיו האדמו"ר [[רבי שמואל שניאורסון]] ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד<ref>ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite אגרתו]. </ref>, אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, [[שלמה זלמן שניאורסון]], בעל ה"מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה המחלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידות קאפוסט ובוברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, [[יצחק דובער שניאורסון]] שייסד את שושלת [[חסידות ליאדי|ליאדי]]). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבוברויסק ייסד ב[[ארץ ישראל]] את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של [[רבי שלום דובער שניאורסון]]. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער מרציצה, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של הרבי [[רבי שלום דובער שניאורסון]] . לאחר מכן בט"ו טבת תרפ"ג, נפטר הרב שמריה נח האדמו"ר מבוברויסק וחסידיו הצטרפו לחסידיו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]], הריי"צ ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט. | ||
==חסידות בברויסק ורציצה== | |||
{{להשלים}} | |||
לאחר פטירת [[רבי שלמה זלמן שניאורסון]] (ה"מגן אבות") האדמו"ר השני של קאפוסט התפלגה חסידות קאפוסט לשניים, רבי [[שלום דובער מרציצה]] התיישב בעירה רציצא והקים את חסידות רציצא ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] התיישב בעיירה בברויסק והקים את חסידות בברויסק. רבי שמריהו נח נפטר בט"ו ב[[טבת]] ה'תרפ"ג ואז התפרקה החסידות. | |||
== מחסידי קאפוסט == | == מחסידי קאפוסט == | ||
* [[רבי יוסף רוזין]] (הרוגאצ'ובר) | * [[רבי יוסף רוזין]] (הרוגאצ'ובר) | ||
* [[הרב שלמה יוסף זווין]] | * [[הרב שלמה יוסף זווין]] | ||
*רבי חיים אליעזר ביכובסקי | *רבי חיים אליעזר ביכובסקי | ||
*ר' חיים מאיר הילמן | *ר' חיים מאיר הילמן | ||
* | * הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא | ||
* | * הרב דובער אפרת | ||
* רבי הלל צייטלין | * רבי הלל צייטלין | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 18: | שורה 22: | ||
* {{היברובוקס||שמן למאור א|6594}} | * {{היברובוקס||שמן למאור א|6594}} | ||
* {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}} | * {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}} | ||
{{חצרות חסידיות}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]] | [[קטגוריה:חצרות חסידיות]] | ||
[[קטגוריה:חב"ד]] | [[קטגוריה:חב"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:49, 27 במאי 2021
|
|
חסידות קאפוסט (נהגה: קוֹפּוּסט) היתה שושלת חסידית - חב"דית שנוסדה על ידי רבי יהודה לייב שניאורסון, בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, האדמו"ר השלישי בשושלת ליובאוויטש.
תולדות השושלת[עריכה]
בשנת ה'תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו רבי שמואל שניאורסון, המכונה "מהר"ש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו בעל התניא), אך לאחר חודשים ספורים בג' מרחשון ה'תרכ"ז הוא נפטר. אחיו האדמו"ר רבי שמואל שניאורסון ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד[1], אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, שלמה זלמן שניאורסון, בעל ה"מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה המחלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידות קאפוסט ובוברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, יצחק דובער שניאורסון שייסד את שושלת ליאדי). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבוברויסק ייסד בארץ ישראל את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של רבי שלום דובער שניאורסון. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער מרציצה, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של הרבי רבי שלום דובער שניאורסון . לאחר מכן בט"ו טבת תרפ"ג, נפטר הרב שמריה נח האדמו"ר מבוברויסק וחסידיו הצטרפו לחסידיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הריי"צ ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט.
חסידות בברויסק ורציצה[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
לאחר פטירת רבי שלמה זלמן שניאורסון (ה"מגן אבות") האדמו"ר השני של קאפוסט התפלגה חסידות קאפוסט לשניים, רבי שלום דובער מרציצה התיישב בעירה רציצא והקים את חסידות רציצא ורבי שמריהו נח שניאורסון התיישב בעיירה בברויסק והקים את חסידות בברויסק. רבי שמריהו נח נפטר בט"ו בטבת ה'תרפ"ג ואז התפרקה החסידות.
מחסידי קאפוסט[עריכה]
- רבי יוסף רוזין (הרוגאצ'ובר)
- הרב שלמה יוסף זווין
- רבי חיים אליעזר ביכובסקי
- ר' חיים מאיר הילמן
- הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא
- הרב דובער אפרת
- רבי הלל צייטלין
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מגן אבות א, באתר HebrewBooks
- מגן אבות ב, באתר HebrewBooks
- שמן למאור א, באתר HebrewBooks
- שמן למאור ב, באתר HebrewBooks