חסידות קאפוסט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==תולדות השושלת==
==תולדות השושלת==
בשנת תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו [[רבי שמואל שניאורסהאן]], המכונה "מהר"ש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו [[בעל התניא]]), אך לאחר מספר חודשים, ב[[שמחת תורה]] תרכ"ז הוא נפטר. אחיו, ר' שמואל, ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד<ref>ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite אגרתו]. </ref>, אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, [[רבי שלמה זלמן שניאורסהאן]], בעל "מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה החמלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידי קאפוסט, ואף בספר "[[דרך מצוותיך]]" של הצמח צדק היו שנמנעו מלהשתמש משום שאת ה"פתח דבר" כתב אחד מחסידי קאפוסט. ר' שלמה זלמן נפטר בשנת תר"ס, ושני אחיו כיהנו תחתיו כאדמו"רים, [[רבי שלום דובער שניאורסהאן מרצ'יצ'א|רבי שלום דובער]] ברצ'יצ'א ו[[רבי שמריה נח שניאורסהאן]] (בעל "שמן למאור") בבוברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, [[רבי יצחק דובער שניאורסהאן]] שייסד את שושלת [[חסידות ליאדי|ליאדי]]). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבוברויסק ייסד ב[[ארץ ישראל]] את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של [[רבי שלום דובער שניאורסון|הרש"ב מליובאוויטש]]. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]](הריי"צ) מליובאוויטש. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת תרפ"ג, נפטר ר' שמריה נח מבוברויסק וחסידיו הצטרפו אף הם לחסידיו של הריי"צ, ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט.
בשנת ה'תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו [[רבי שמואל שניאורסון]], המכונה "מהר"ש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו [[בעל התניא]]), אך לאחר חודשים ספורים בג' מרחשון ה'תרכ"ז הוא נפטר. אחיו האדמו"ר [[רבי שמואל שניאורסון]] ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד<ref>ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite אגרתו]. </ref>, אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, [[שלמה זלמן שניאורסון]], בעל ה"מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה המחלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידות קאפוסט ובוברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, [[יצחק דובער שניאורסון]] שייסד את שושלת [[חסידות ליאדי|ליאדי]]). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבוברויסק ייסד ב[[ארץ ישראל]] את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של [[רבי שלום דובער שניאורסון]]. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער מרציצה, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של הרבי [[רבי שלום דובער שניאורסון]] . לאחר מכן בט"ו טבת תרפ"ג, נפטר הרב שמריה נח האדמו"ר מבוברויסק וחסידיו הצטרפו לחסידיו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון]], הריי"צ ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט.
 
==חסידות בברויסק ורציצה==
{{להשלים}}
לאחר פטירת [[רבי שלמה זלמן שניאורסון]] (ה"מגן אבות") האדמו"ר השני של קאפוסט התפלגה חסידות קאפוסט לשניים, רבי [[שלום דובער מרציצה]] התיישב בעירה רציצא והקים את חסידות רציצא ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] התיישב בעיירה בברויסק והקים את חסידות בברויסק. רבי שמריהו נח נפטר בט"ו ב[[טבת]] ה'תרפ"ג ואז התפרקה החסידות.


== מחסידי קאפוסט ==
== מחסידי קאפוסט ==
שורה 19: שורה 23:
* {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}}
* {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}}
{{חצרות חסידיות}}
{{חצרות חסידיות}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]]
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]]
[[קטגוריה:חב"ד]]
[[קטגוריה:חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־15:49, 27 במאי 2021

חסידות קאפוסט (נהגה: קוֹפּוּסט) היתה שושלת חסידית - חב"דית שנוסדה על ידי רבי יהודה לייב שניאורסון, בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק, האדמו"ר השלישי בשושלת ליובאוויטש.

תולדות השושלת[עריכה]

בשנת ה'תרכ"ו נפטר ר' מנחם מנדל בעל ה"צמח צדק", ובמקומו התמנה על ידו בנו רבי שמואל שניאורסון, המכונה "מהר"ש". בנו הנוסף, ר' יהודה לייב, התיישב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג כאדמו"ר. מרבית מחסידיו של אביו נהרו אליו (שכן היה המבוגר באחים ואף ראה את סבו-זקנו בעל התניא), אך לאחר חודשים ספורים בג' מרחשון ה'תרכ"ז הוא נפטר. אחיו האדמו"ר רבי שמואל שניאורסון ניסה לפעול למען איחוד מחדש של כל חסידי חב"ד[1], אך ללא הצלחה. בנו של ר' יהודה לייב, שלמה זלמן שניאורסון, בעל ה"מגן אבות" כיהן תחתיו כאדמו"ר. בימיו החריפה המחלוקת בין חצר ליובאוויטש לחצר קאפוסט, והיו אף מחסידי קאפוסט ששרפו חלק מכתביו של המהר"ש וטענו כי הוא זייף את המכתבים בהם אביו מינה אותו לאדמו"ר. מנגד, חסידי ליובאוויטש נמנעו מלהשתמש בספרי חסידות קאפוסט ובוברויסק (אולם רוב החסידים נהרו אחרי בן דודו, יצחק דובער שניאורסון שייסד את שושלת ליאדי). בתקופה זו המחלוקת שככה, אם כי עדיין לא לחלוטין. האדמו"ר מבוברויסק ייסד בארץ ישראל את "כולל חב"ד המיוחד", בנפרד מ"כולל חב"ד" שהיה תחת נשיאותו של רבי שלום דובער שניאורסון. בשנת תרס"ט נפטר ר' שלום דובער מרציצה, וחסידיו קיבלו את הנהגתו של הרבי רבי שלום דובער שניאורסון . לאחר מכן בט"ו טבת תרפ"ג, נפטר הרב שמריה נח האדמו"ר מבוברויסק וחסידיו הצטרפו לחסידיו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הריי"צ ובכך תם למעשה הפיצול בחסידות חב"ד ותמה שושלת קאפוסט.

חסידות בברויסק ורציצה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

לאחר פטירת רבי שלמה זלמן שניאורסון (ה"מגן אבות") האדמו"ר השני של קאפוסט התפלגה חסידות קאפוסט לשניים, רבי שלום דובער מרציצה התיישב בעירה רציצא והקים את חסידות רציצא ורבי שמריהו נח שניאורסון התיישב בעיירה בברויסק והקים את חסידות בברויסק. רבי שמריהו נח נפטר בט"ו בטבת ה'תרפ"ג ואז התפרקה החסידות.

מחסידי קאפוסט[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה באגרתו.