בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף

בית המקדש היה מקום השראת השכינה ומרכז עבודת ה'.

בית המקדש הראשון[עריכה]

ערך מורחב - בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון היה קיים כארבע מאות ועשר שנים עד ט' באב ג'של"ח שאז נחרב בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנצאר מלך בבל.

בית המקדש נבנה על ידי שלמה המלך. בשבת דוד על כסא מלכותו בירושלים בארמון עשוי אבן, הצטער על כך, שהוא יושב בבית אבן, בעת שבית ה' בנוי מעצים ויריעות. לכן ביקש מאת ה', שיתן לו רשות לבנות בית מפואר כליל יופי, שיהיה במקום האוהל, ושם יקריבו ישראל את קרבנותיהם, ה' הסכים לדבריו, אך הודיע לו, שלא הוא יבנה את הבית, אלא בנו שלמה, שימלוך אחריו לאחר מותו. דוד קנה את המקום המיוחד לבנין בית המקדש, הוא גורן ארונה היבוסי. שם בנה לאחר מכן שלמה המלך את בית המקדש.

החורבן[עריכה]

בית המקדש הראשון נחרב בפועל ע"י נבוזראדן רב הטבחים.

אחרי חורבן בית ראשון הוגלו עם ישראל לבבל למשך 70 שנה ואז חזרו לארץ ישראל ובנו את בית המקדש השני.

החורבן מוזכר בספר מלכים:

"וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ"‏^[1].

בית המקדש השני[עריכה]

ערך מורחב - בית המקדש השני

בשנת ג' ת"ח נבנה בית המקדש השני על ידי עולי בבל. בית שני עמד ארבע מאות ועשרים שנה ונחרב בשנת ג'תתכ"ט.

חמשה דברים היו בבית ראשון וחסרו בבית שני ואלו הם: א. ארון, כפורת וכרובים; ב. אש מן השמים; ג. שכינה; ד. רוח הקודש; ה. אורים ותומים.

בית המקדש השלישי[עריכה]

ערך מורחב - בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי הינו בית המקדש השלישי והאחרון.

בית המקדש השלישי אמור להיבנות לעתיד לבוא בגאולה.

מסכת מידות[עריכה]

ערך מורחב - מסכת מידות

מסכת מידות הינה המסכת העשירית בסדר קדשים העוסקת במידות ופרטי בניין הר הבית ובית המקדש.

במסכת יש חמשה פרקים והן:

• פרק א' - עוסק בשערי הר הבית והעזרה והשמירה עליהם, ותיאור בית המוקד.

• פרק ב' - עוסק במידות הר הבית, עזרת נשים ועזרת ישראל.

• פרק ג' עוסק בצפון העזרה - המזבח, הכיור, והכניסה לאולם.

• פרק ד' - עוסקת בהיכל.

• פרק ה' - עוסק בעזרה ובלשכותיה של בית המקדש.

עובדי המקדש[עריכה]

ערכים מורחבים - כהן גדול, כהן, לוי

עובדי המקדש הם:

• כהן גדול - ואר של ראשון הכהנים בעם ישראל. מעמדו גבוה משאר הכהנים והוא נבדל מהם בתפקידיו בבית המקדש, בבגדי הכהונה שלובש, בכבודו, בזכויותיו ובאיסורים הנוהגים בו. הכהן הגדול מתמנה ע"י סנהדרין של שבעים ואחד.

• כהן

• לוי - עובד בבית המקדש.

הקורבנות[עריכה]

ערך מורחב - קרבנות

בזמן שבית המקדש היה קיים עם ישראל היו מביאים קורבנות לבית המקדש ולאחר חורבן בית המקדש הראשון והשני לא יכלו להביא קורבנות ובמקום זה התפללו.

סוגי הקורבנות הם:

• עולה - קורבן שכולו עולה לשמיים, ולא אוכלים ממנו כלל. אך רוב הקורבנות כן נאכלים ורק אימוריהם מוקטרים.

• חטאת - הקורבן שמביאים על רוב החטאים, רובם הם ששגג בחטא שדינו כרת במזיד. חטאת היא הקורבן היחיד שמחולק לחטאות פנימיות (דמן ניתן בהיכל, ואינן נאכלות) וחטאות חיצוניות (דמן ניתן על המזבח החיצון, וכן נאכלות, כרוב הקורבנות). חטאת חיצונה היא הקורבן היחיד שנותנים מדמו ארבע מתנות על ארבע קרנות של המזבח החיצון (ברוב הקורבנות נותנים שתי מתנות שהן ארבע).

• אשם - קורבן שמביאים על חטאים מסוימים, רובם במזיד.

• שלמים - הקורבן היחיד שהוא (בדרך כלל) קודשים קלים (ולכן שחיטתו וקבלת דמו בכל העזרה ונאכל בכל ירושלים לכל אדם), שאר הקורבנות הם קודשי קודשים (ולכן שחיטתם וקבלת דמם רק בצפון העזרה ונאכלים רק לפנים מן הקלעים לכוהנים זכרים). כמו כן הוא הקורבן היחיד שנאכל לשני ימים ולילה, שאר הקורבנות נאכלים ליום ולילה עד חצות.

• מנחה - הקורבן היחיד שהוא מן הצומח, שאר הקורבנות הם מן החי ולכן נקראים "זבחים".

שלושת הרגלים[עריכה]

ערך מורחב - שלושת הרגלים

שלושת הרגלים הם הינם שלושה חגים שבהם עם ישראל עלה לבית המקדש והם:

• חג הפסח

• חג השבועות

• חג הסוכות

כלי המקדש[עריכה]

ערך מורחב - קטגוריה:כלי המקדש

כלי המקדש הם:

• כלי הלח - כלי שרת שמשתמשים בהם לנוזלים, כיין, דם, שמן, מים.

• כלי שרת - הינו שם כולל לכלי המקדש המשמשים להקרבת הקורבנות.

• מזבח - מבנה ריבועי מוגבה במשכן או במקדש שנועד להעלאת קרבנות לה'. בתורה נצטווינו "מִזְבַּח אֲדָמָה, תַּעֲשֶׂה-לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת-עֹלֹתֶיךָ וְאֶת-שְׁלָמֶיךָ, אֶת-צֹאנְךָ וְאֶת-בְּקָרֶךָ"‏^[2]. מסורת בידינו‏^[3] שהמזבח שבנה אדם הראשון, והמזבח שבנה הבל, והמזבח שבנה אברהם ועקד עליו את יצחק והמזבח שבנה דוד בגורן ארונה היבוסי - כולם נבנו באותו מקום, והוא המקום שנבנה בו המזבח במקדש ראשון ובמקדש שני. במקום זה ייבנה המזבח גם במקדש שלישי, ואין להזיזו ממקומו.

• מזבח העולה - (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת ומזבח אדמה) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בבית המקדש, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני. מזבח העולה נקרא גם "מזבח החיצון" כיון שהוא עמד מחוץ להיכל בבית המקדש. השם מזבח העולה בא להבדיל בין המזבח העומד בעזרה, ועליו מקריבים קרבנות, ובין מזבח הקטורת, הקטן יותר, שעמד בהיכל, ושימש להקטרת קטורת.

• המנורה - היא אחד מכלי המקדש, ובה הכהן הגדול מיטיב את הנרות פעמיים ביום. מיקום המנורה הוא בדרום ההיכל (או הקודש בזמן המשכן).

• קלל של חטאת - כד עשוי אבן ממולא באפר פרה אדומה, שהיה מונח בשער המזרח של עזרת הנשים היוצא ל"חיל".

• שולחן החלבים - שולחן עשוי שיש, שהיה נמצא במערבו של ה"כבש", שעליו היו מניחים את האיברים של הקרבנות עד שיעלו אותם על גבי המזבח.

• שולחן הכלים - שולחן עשוי שיש, שהיה נמצא במערבו של ה"כבש", שעליו היו מניחים את כלי השרת‏^[4] לאחר הוצאתם מלשכת הכלים.

• שולחן לחם הפנים - אחד מכלי המקדש, מקומו בהיכל ועליו היה מונח לחם הפנים.

• שתי בזיכי לבונה - שתי כפות עם לבונה, שהיו סדורות עם לחם הפנים.

שערי המקדש[עריכה]

ערך מורחב - שערי המקדש

• שער הבכורות - הוא פתח בדרום העזרה‏^[5].

• שער הדלק - פתח בדרום העזרה, שדרכו היו מכניסים עצים למערכת המזבח.

• שער ניקנור - פתח במזרח העזרה שדלתותיו הובאו ממצרים על ידי חסיד בשם "ניקנור".

• שער טדי - פתח בצפון הר הבית, שנעשה לתפארת הבניין, ולא לשם כניסה ויציאה.

• שער המים - השער שהיו מכניסים דרכו בחג הסוכות צלוחית של מים, שנשאבו ממעיין השילוח, לשם ניסוך המים; ויש אומרים, שדרך שער זה יצאו המים שניבא עליהם יחזקאל: "וישיבני אל פתח הבית, והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית קדימה... ויוציאני דרך שער צפונה, ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים, והנה מים מפכים מן הכתף הימנית" ‏^[6].

• שער המזרחי - פתח במזרח הר הבית, שדרכו היו יוצאים הכהן השורף את הפרה האדומה, הפרה האדומה וכל המסייעים והמטפלים בה להר הזתים - מקום שריפת הפרה.

• שער הקרבן - פתח בצפון העזרה, שדרכו היו מכניסים את הקרבנות ששחיטתם בצפון.

• שער הנשים - פתח בצפון העזרה, שדרכו היו נכנסות הנשים לסמוך על קרבנן. לדעת הסוברים כי נשים אינן סומכות - הן היו נכנסות כדי להיות נוכחות בשעת הקרבת קרבנן.

ראו גם[עריכה]

בית ראשון

בית שני

בית שלישי

קישורים חיצוניים[עריכה]

• אתר בית המקדש

הערות שוליים