רבי דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 14: שורה 14:
* [[רבי יעקב מנחם רבינוביץ]]- מכהן כאדמו"ר מביאלא - בני ברק, לצד אחיו רבי שמואל יאיר שמכהן כ[[רב]] הקהילה. הקים ישיבה כלל חסידית בירושלים "אור התורה". חתנו של [[רבי צבי הירש רוזנבוים]] מ[[חסידות קרעטשניף|קרעטשניף]].
* [[רבי יעקב מנחם רבינוביץ]]- מכהן כאדמו"ר מביאלא - בני ברק, לצד אחיו רבי שמואל יאיר שמכהן כ[[רב]] הקהילה. הקים ישיבה כלל חסידית בירושלים "אור התורה". חתנו של [[רבי צבי הירש רוזנבוים]] מ[[חסידות קרעטשניף|קרעטשניף]].
* רבי [[אברהם ירחמיאל רבינוביץ']]- מכהן כאדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא בירושלים. חתנו של [[רבי אברהם שלמה בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]] הקים ישיבה בשם אור קדושים.
* רבי [[אברהם ירחמיאל רבינוביץ']]- מכהן כאדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא בירושלים. חתנו של [[רבי אברהם שלמה בידרמן]] מ[[חסידות לעלוב|לעלוב]] הקים ישיבה בשם אור קדושים.
* [[רבי פנחס ירמיהו רבינוביץ']]- מכהן כאדמו"ר מביאלא - בבית שמש, והקים שם ישיבה ובית מדרש. חתן [[רבי אברהם גולדמן]] מ[[חסידות זוויעהל|זוועהיל]].
* [[רבי פנחס ירמיהו רבינוביץ']]- מכהן כאדמו"ר מביאלא - בית שמש, והקים שם ישיבה ובית מדרש. חתן [[רבי אברהם גולדמן]] מ[[חסידות זוויעהל|זוועהיל]].
* [[רבי אהרן שלמה רבינוביץ']]- מכהן כאדמו"ר מביאלא- בורו פארק שבניו יורק.  
* [[רבי אהרן שלמה רבינוביץ']]- מכהן כאדמו"ר מביאלא- בורו פארק שבניו יורק.  
*חתנו, [[רבי וולף קורנרייך]], משמש כאדמו"ר מ[[חסידות שידלובצא|שידלובצא]], בירושלים.  
*חתנו, [[רבי וולף קורנרייך]], משמש כאדמו"ר מ[[חסידות שידלובצא|שידלובצא]], בירושלים.  

גרסה אחרונה מ־17:35, 2 באוגוסט 2021

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ היה האדמו"ר מביאלא- בני ברק.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בעיר שדליץ שבפולין בכ"ד בכסלו תרפ"ח. הוגלה עם משפחתו לסיביר. בשנת תש"ב סופח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל"ילדי טהרן"[1]. עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים תש"ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהרן, על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז', ולמד בישיבתו. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של בני ברק[2]. נישא בשנת תשי"ח לטויבא שדרובצקי, בתו של האדמו"ר רבי שמואל אברהם שדרוביצקי מביאליסטוק ‏[3], ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשכ"ב נפטרה אשתו ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה.

הוציא לאור את ספרי ביאלא ומוזכר בספרו של אביו "חלקת יהושע" מספר פעמים‏[4] בהכרת טובה על כך. אביו התבטא עליו: "הוא נקודת לבי"[5]. הקים את "ישיבת ביאלא אור קדושים" ועמד בראשה, ופעל רבות לביסוס החסידות. הקים בתי מדרשות בירושלים (בשכונת גבעת שאול- חסידות ביאלה- אוסטרובה) ובבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת תשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי החסידים, בעוד שחלק מהחסידים הכתירו את אחיו רבי בן ציון רבינוביץ.

היה מלחין מוכשר, וחיבר עשרות ניגונים, שחלק מהם יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד" - הדרכותיו, וחמשת כרכי "להבת דוד" על התורה, מתוך כתבי ידו.

נפטר בכ"ה בתשרי תשנ"ח.

ממשיכי דרכו[עריכה]

לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעה מבניו:

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אנציקלופדיה לחסידות בעריכת יצחק אלפסי, הוצאת מוסד הרב קוק, בערכו בהשלמות, סוף כרך ג'.
  • הייליגער רבי פון ביאלא (הרבי הקדוש מביאלא), תש"ס ניו יורק ארה"ב.

הערות שוליים

  1. קבוצה של ילדים שהועלו לארץ מהשואה דרך טהרן שבפרס והיו אמורים לקבל חינוך חילוני, ובזכות פעילות של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ועוד, נשארו הילדים הדתיים שביניהם בחינוך דתי ובמשפחות דתיות.
  2. קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.
  3. בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.
  4. חלקת יהושע עמודים: יח, לב, פח, ועוד.
  5. קובץ מאורי יהושע ח"א