רבי דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ היה האדמו"ר מביאלא- בני ברק.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בעיר שדליץ שבפולין בכ"ד בכסלו תרפ"ח. הוגלה עם משפחתו לסיביר. בשנת תש"ב סופח יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל"ילדי טהרן"^[1]. עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים תש"ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהרן, על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז', ולמד בישיבתו. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של בני ברק^[2]. נישא בשנת תשי"ח לטויבא שדרובצקי, בתו של האדמו"ר רבי שמואל אברהם שדרוביצקי מביאליסטוק ‏^[3], ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשכ"ב נפטרה אשתו ולאחר שנים מספר נישא לשרה רבקה.

הוציא לאור את ספרי ביאלא ומוזכר בספרו של אביו "חלקת יהושע" מספר פעמים‏^[4] בהכרת טובה על כך. אביו התבטא עליו: "הוא נקודת לבי"^[5]. הקים את "ישיבת ביאלא אור קדושים" ועמד בראשה, ופעל רבות לביסוס החסידות. הקים בתי מדרשות בירושלים (בשכונת גבעת שאול- חסידות ביאלה- אוסטרובה) ובבני ברק. לאחר פטירת אביו בשנת תשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי החסידים, בעוד שחלק מהחסידים הכתירו את אחיו רבי בן ציון רבינוביץ.

היה מלחין מוכשר, וחיבר עשרות ניגונים, שחלק מהם יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר. את חידושיו וכתביו הוציאו חסידיו לאחר פטירתו בספרים "אורחות דוד" - הדרכותיו, וחמשת כרכי "להבת דוד" על התורה, מתוך כתבי ידו.

נפטר בכ"ה בתשרי תשנ"ח.

ממשיכי דרכו[עריכה]

לאחר פטירתו התמנו לאדמו"רים ארבעה מבניו:

• רבי יעקב מנחם רבינוביץ- מכהן כאדמו"ר מביאלא - בני ברק, לצד אחיו רבי שמואל יאיר שמכהן כרב הקהילה. הקים ישיבה כלל חסידית בירושלים "אור התורה". חתנו של רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף.
• רבי אברהם ירחמיאל רבינוביץ'- מכהן כאדמו"ר מאוסטרובה-ביאלא בירושלים. חתנו של רבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב הקים ישיבה בשם אור קדושים.
• רבי פנחס ירמיהו רבינוביץ'- מכהן כאדמו"ר מביאלא - בית שמש, והקים שם ישיבה ובית מדרש. חתן רבי אברהם גולדמן מזוועהיל.
• רבי אהרן שלמה רבינוביץ'- מכהן כאדמו"ר מביאלא- בורו פארק שבניו יורק.
• חתנו, רבי וולף קורנרייך, משמש כאדמו"ר משידלובצא, בירושלים.
• חתן נוסף הוא הרב יעקב הגר, בנו של רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ.

לקריאה נוספת[עריכה]

• אנציקלופדיה לחסידות בעריכת יצחק אלפסי, הוצאת מוסד הרב קוק, בערכו בהשלמות, סוף כרך ג'.
• הייליגער רבי פון ביאלא (הרבי הקדוש מביאלא), תש"ס ניו יורק ארה"ב.

הערות שוליים