כל נדרי: הבדלים בין גרסאות בדף

כל נדרי הוא נוסח תפילה להתנתקות מנדרי השנה החולפת וקבלה לנדרי השנה הבאה שנהגו כל בית ישראל לאומרו עם כניסת יום הכיפורים. בעבר, היו שהתנגדו לאמירה זו משום שהיא עלולה לגרום לעם לזלזל בנדרים, אך כיום נהוג בכל הקהילות לאומרה. יש שאמרו שמטרת כל נדרי היא לבטל את נדרי העבר על מנת להיכנס ללא חטאים ליום הכיפורים, ומנגד יש שאמרו שהיא קבלה ותיקון לנדרי השנה הבאה. כיום נהוג לכלול בנוסח התפילה את שתי השיטות ולציין את נדרי העבר והעתיד. את נוסח התפילה נהוג לומר שלוש פעמים כנוסח התרת נדרים, וכן לאומרו בניגון מיוחד כך שהקהל חוזר אחרי החזן.

כחלק מאמירת כל נדרי, נהוג להודיע לפני התפילה כי "אנו מתירין להתפלל עם העבריינים" כחלק מקבלת כל העם לתפילה וכן להוסיף לאחר האמירה "ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה".

נוסח התפילה

נוהגים לפתוח את תפילת יום הכיפורים בהתנקות מנדרי השנה החולפת וקבלה על נדרי השנה הבאה. מוציאים שני ספרי תורה, ושניים מגדולי הקהל נושאים אותם בידיהם והולכים לבימה, ושליח הציבור עומד ביניהם ואומרים "עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל, בַּיּשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וּבִישִׁיבָה שֶׁל מִטָּה, אָנוּ מַתִּירִין לְהִתְפַּלֵּל עִם הָעֲבַרְיָנִים". לאחר מכן, אומרים את כל נדרי שלוש פעמים כאשר החזן אומר פעם אחת והקהל עונה אחריו:

	כָּל נִדְרֵי. וֶאֱסָרֵי. וּשְׁבוּעֵי. וַחֲרָמֵי. וְקונָמֵי. וְקִנּוּסֵי. וְכִנּוּיֵי. דְּאִנְדַּרְנָא. וּדְאִשְׁתַּבַּעְנָא. וּדְאַחֲרִימְנָא. וּדְאָסַרְנָא עַל נַפְשָׁתָנָא: מִיּוֹם כִּפּוּרִים שֶׁעָבַר עַד יוֹם כִּפּוּרִים זֶה, ומִיּום כִּפּוּרִים זֶה. עַד יום כִּפּוּרִים הַבָּא עָלֵינוּ לְטובָה. בְּכֻלְּהון אִיחֲרַטְנָא בְהון. כֻּלְּהון יְהון שָׁרָן. שְׁבִיקִין. שְׁבִיתִין. בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין. לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין נִדְרָנָא לָא נִדְרֵי. וֶאֱסָרָנָא לָא אֱסָרֵי. וּשְׁבוּעָתָנָא לָא שְׁבוּעות
– "כל נדרי" בנוסח אשכנז

.

רב עמרם גאון מביא כי מי שמבין בשפת הקודש רשאי לומר קטע זה בעברית, אך כיום נהוג לאומרו בארמית בכל אופן: "כל נדרים ואיסורין ושבועות וקיומין וחרמין שנדרנו ושאסרנו ושחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה, מיום כפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה הבא עלינו, בכלם חזרנו ובאנו לפני אבינו שבשמים, אם נדר נדרנו אין כאן נדר וכו' ויש כאן מחילה וסליחה וכפרה". בחלק מן הנוסחים נוהגים לומר רק מיום כיפורים שעבר ואילו חלק נוהגים לומר רק על יום כיפורים הבא אך המנהג המקובל הוא לחבר את שני הגרסאות יחד.

זמן אמירתה

תפילת כל נדרי פותחת את יום הכיפורים, אך מכיוון שחל איסור להתיר נדרים ביום שבתון (כשבת ויום הכיפורים) יש שנהגו לסיים את אמירת כל נדרי לפני שקיעה וקבלת החג משנה ברורה תריט ה. מנגד, יש שסברו שמותר לומר כל נדרי גם בתוך החג עצמו מכיוון שמותר להתיר נדרים לצורך החג, ואמירת כל נדרי מטרתה להתנקות מחטאי השנה החולפת לצורך יום הכיפוריםהרוקח סימן רטו וכן מאחר שאין יום הכיפורים מכפר על עוון הנדרים עד שהאדם ישלים את נדרו או יבטלו ולכן יחד עם החזרה בתשובה יש גם לבטל את הנדרים‏^[1].

כיום, נהוג ברוב המקומות לומר כל נדרי לאחר כניסת החג על מנת לאפשר לכל המתפללים לאומרה בנחת.

כתב הצפנת פענח (הערות על "זוהר הרקיע" להרשב"ץ, אזהרה עא) שהטעם שאומרים כל נדרי ביוה"כ בפרסום ובפומבי, זהו משום שאין הצדוקים מודים בזה, (רמב"ם בפירוש המשניות בנדרים סו"פ י), וכל הדברים שהצדוקים אינם מודים צריך לעשות בפרסום.

מקור

בגמרא נדרים כג ב מובא עצה לעניין נדרים " הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". על פי גמרא זו, נהגו לומר נוסח "כל נדרי" עם כניסת יום הכיפורים כעשיית תנאי לבטל את נדרי השנה שתבוא.

יש שכתבו שכבר אנשי כנסת הגדולה תיקנו את אמירת כל נדרי בתחילת יום הכיפורים‏^[2], והמקור הקדום ביותר שלה מופיע בסדר רב עמרם גאון ‏^[3]. בתקופת הגאונים נחלקו האם לאומרה, כאשר רב נטורנאי ורב האי גאון סברו שאין לאומרה, אך לבסוף היא התקבלה בכל קהילות ישראל ‏^[4]. הרי"ץ בשטמ"ק כתב שאנשי כנה"ג תיקנו לאומרו, ואכן הנוסח המקורי מסדר רב עמרם מובא בעברית.

המחלוקת באמירתה

כבר במקור התלמודי לאמירת כל נדרי נדרים כג ב מופיעה התנגדותו של רבא לאמירה זו על מנת "שלא ינהגו קלות ראש בנדרים", וכן בתקופת הגאונים נחלקו האם יש לאומרה.

רב סעדיה גאון נהג לאומרה וכן רב עמרם גאון הכליל אותה בסידורו (על אף שכתב שמדובר במנהג שטות), ואילו רב נטרונאי ורב האי גאון סברו שאין לאומרה. טענות המתנגדים למנהג הן משום ש"לא שמענו מרבותינו שהיו עושים זה כל עיקר" וכן מכך שחששו שהדבר יגרום לעמי הארץ לא לקיים את נדריהם במהלך השנה ‏^[5].

אנו מתירין להתפלל עם העבריינים

ערך מורחב - אנו מתירין להתפלל עם העבריינים

לפני אמירת כל נדרי נהוג להוסיף התרה להתפלל יחד עם העבריינים. המקור לאמירת הקדמה זו מיוחס למהר"ם מרוטנבורג ומובא בפסיקת תלמידו המרדכי שלפני שנכנסים לבית הכנסת מתירים להתפלל עם מי שעבר על גזירת הקהל. על אף שבמקור התקנה הייתה רק להתיר להתפלל עם מי שעבר על תקנות הציבור המקומי, עם הזמן הורחבה התקנה גם למי שעבר על גזירת ציבור או שעבר עבירה בכלל משנה ברורה תריט א. יש שטענו שמקור התקנה הוא בימי האנוסים בספרד שהיו מגיעים להתפלל עם הקהל והיו צריכים התרה, אך כפי הנראה המקור היה כבר בימי המהר"ם מרוטנבורג עוד קודם לכן. אמנם, ייתכן כי ההרחבה שנעשתה לתקנה הקדומה גם לכל מי שעבר על עבירה קשורה למצבם הייחודי של האנוסים.

לאילו נדרים מועיל כל נדרי?

כחלק מהמחלוקת על אמירת כל נדרי, נחלקו הראשונים על אילו נדרים מועילה אמירה זו ומהי מטרתה. והובאו בכך שלוש שיטות עיקריות שגם משפיעות על נוסח התפילה:

מודעה לנדרי השנה הבאה

רבינו תם פקפק במנהג אמירת כל נדרי וטען כי אין הוא מועיל מבחינה הלכתית. הוא ציין כי בהתרת נדרים יש צורך בהבעת "חרטא מעיקרא" על הנדר, לפרט במדויק את הנדר, וכן יש צורך בבית דין של שלושה. מלבד העובדה שבאמירת כל נדרי אין את כל התנאים האלו, בתפילה בבית הכנסת כל אדם מתיר לעצמו את נדריו על אף שאין אדם מתיר נדרי עצמו.

לכן, רבינו תם הסביר כי מטרת האמירה היא למסור מודעה על נדרי השנה הבאה ולהתנות עליהן, ולא להפר את נדרי השנה שעברה. הוא אף התאים את הנוסח הקיים לפי שיטתו וקבע כי אין לומר "מיום כיפורים שעבר" אלא רק "מיום כיפור זה עד יום כיפור הבא" וכן שינה את הנוסח ללשון עתיד.

הפרת נדרים לשנה שעברה

הרא"ש יישב את קושיות רבינו תם על מקור הנוסח המקורי המדבר גם על הפרת נדרים לשנה שעברה והעמידו מחדש. לדבריו, די בעצם העובדה שהקהל אומר את הנוסח יחד על מנת להראות שהן מתחרטים על נדרם וכן כאשר כל בית הכנסת מתיר יחד נחשב הדבר כאילו נודרים בפני שלושה. כמו כן, מכיוון שכל הקהל מתירים יחד אין נחשב הדבר שכל אדם מתיר לעצמו אלא שהקהל מתיר את הנדר לכל אחד. על טענת רבינו תם כי יש צורך לפרט את הנדר, טען הרא"ש כי הסיבה לפירוט הנדר היא בשביל שהחכם לא יתיר נדרי מצווה שאין להתירם, אך כאן מדובר על נדרים סתם ולכן אין צורך לפרטן.

ממילא, לפי שיטתו, תיקן הרא"ש כי נוסח התפילה יהיה על נדרי השנה שעברה וכן לדבריו הצורך לומר תפילה זו שלוש פעמים הוא משום שכך נהוג לכפול בהתרת נדרים.

תפילה ווידוי לקב"ה

הנימוקי יוסף על הגמרא מסביר מסביר שאין מדובר כאן בביטול הלכתי של נדרים כדברי הגמרא, אלא בתפילה ווידוי לפני הקב"ה. לדבריו, אין מקור הלכתי ברור לתפילה זו והיא "דרך תפילה לקב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו, וזה שנהגו לומר בסוף ונסלח לכל עדת ישראל".

המנהג כיום

להלכה, השולחן ערוך פסק שיש לומר כל נדרי והמשנה ברורה הוסיף כי אנו נוהגים כשיטת רבינו תם כי מטרת האמירה היא מסירת מודעה לשנה הבאה. אמנם, כיום נוהגים ברוב המקומות לאחד את שתי השיטות ולכלול בנוסח גם על נדרי שנה שעברה וגם על נדרי השנה שתבוא.

אמירת הנוסח שלוש פעמים

לפי הנוסח המקובל יש לכפול את אמירת כל נדרי שלוש פעמים. הרא"ש וכן הטור (סימן תריט) כתבו כשיטתם שמדובר כאן בהתרת נדרים רגילה. לדבריהם, כשם שבהתרת נדרים יש צורך לומר ג' פעמים "מותר לך" כך גם בהתרת הנדרים בכל נדרי יש צורך לכפול את הנוסח ג' פעמים.

מנגד, הנימוקי יוסף שטוען כי מטרת הנוסח הוא וידוי ותפילה לה' ולא התרת נדרים במובן הפורמלי של המילה, משווה הכפלה זו להכפלת הווידוי בתפילה. לדבריו, כשם שבתפילה כופלים את הווידוי ג' פעמים, כך גם את נוסח כל נדרי אומרים שלוש פעמים.

התוספות רי"ד כתב כי תיקנו לומר את הנוסח שלוש פעמים על מנת ש"מי שלא שם לבו בפעם ראשונה יכוון לבו בפעם שנייה".

יש לציין שאמנם שיטת הריטב"א היא שאכן אין צורך לומר את הנוסח ג' פעמים.

ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה

אחרי נוסח כל נדרי נהגו לומר "ונסלח לכל עדת ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה", ויש שאף נהגו להוסיף לפני כן את המילים "ככתוב בתורת משה ונסלח" (רס"ג). בקשת הסליחה תלויה בהבנת מהות כל נדרי. לסוברים כי כל נדרי נועדה לווידוי ותפילה וכן לסוברים כי מדובר בהתרת הנדרים שנעשו שנה שעברה מובן כי לאחר השחרור מנדרי העבר ניתן לבקש מחילה על העתיד. אמנם, לפי הסוברים כי כל נדרי הוא תנאי התלוי בעתיד, בקשת הסליחה לאחר אמירת כל נדרי נועדה שאם ידור נדרים במהלך השנה ולא ישמור עליהם וישכח שהוא כבר ביטל אותם בתחילת השנה- יבקש עליהם כפרה לפי שגם מי שחשב שחטא צריך להביא כפרה‏^[6]. באופן אחר, המרדכי והגר"א פירשו כי בקשת הסליחה היא על עצם נדירת הנדר שהרי "כל הנודר נדר כאילו בנה במה" ולכן אנו מבקשים סליחה על הנדרים שנדרנו במהלך השנה ללא קשר למה שעשינו איתם לבסוף.

מנגד, בסידור רש"י ‏^[7] כתוב ש'ונסלח' אינו חלק מנוסח כל נדרי והוא נאמר על עצם יום הכיפורים וממילא הוא פותח את תפילות היום באופן נפרד מאמירת כל נדרי.

ביטול הנדרים בפועל

הרמ"א (יו"ד ריא, א) כתב שאין לסמוך על אמירת כל נדרי של יו"כ ולהתיר בה נדרים כל השנה. וזו לשונו: "ומכל מקום לא סמכינן על זה להתיר בלא שאלה לחכם, כי אם לצורך גדול". גליון מהרש"א בשם מהרי"ט אומר שאם עבר על נדרו בשוגג מהני התנאי שלא יענש. המנחת שלמה (ח"א סי' צא, כ) כותב ש'כל נדרי' מועיל לגבי מנהג שאדם נהג שלוש פעמים שלא יהיה כנדר.

קישורים חיצוניים

• מנגינת כל נדרי שיר מתוך הדיסק "הימים הנוראים בישיבת בית אל"
• מה ההבדל בין התרת נדרים לתפילת כל נדרי? הרב יצחק בן יוסף
• דיני תקנת כל נדרי הרב יצחק שטסמן

הערות שוליים