מורה נבוכים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Wikiboss העביר את הדף מורה הנבוכים לשם מורה נבוכים תוך דריסת הפניה) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|שפת המקור=ערבית | |שפת המקור=ערבית | ||
|שם בשפת המקור=דלאלה אלחאירין | |שם בשפת המקור=דלאלה אלחאירין | ||
|תרגומים=[[רבי שמואל אבן תבון]]; [[רבי יהודה אלחריזי]]; [[הרב יוסף קאפח]]; פרופ' מיכאל שוורץ | |תרגומים=[[רבי שמואל אבן תבון]]; [[רבי יהודה אלחריזי]]; [[הרב יוסף קאפח]]; פרופ' מיכאל שוורץ; הלל גרשוני | ||
|דפוס ראשון= | |דפוס ראשון= | ||
|פירושים בולטים=[[רבי יצחק אברבנאל|אברבנאל]]; [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)|שם טוב]]; [[רבי פרופיאט דוראן|אפדוי]]; [[רבי אשר אבן קרשקש|קרשקש]] ועוד. | |פירושים בולטים=[[רבי יצחק אברבנאל|אברבנאל]]; [[רבי שם טוב אבן שם טוב (השני)|שם טוב]]; [[רבי פרופיאט דוראן|אפדוי]]; [[רבי אשר אבן קרשקש|קרשקש]] ועוד. | ||
}} | }} | ||
'''מורה הנבוכים''' ('''מורה נבוכים''' | '''מורה הנבוכים''' (מכונה גם '''מורה נבוכים''' או בקיצור '''מו"נ''' או "'''המורה'''") הוא ספרו של [[רבי משה בן מימון]] העוסק ב[[פילוסופיה]] ו[[אמונה]]. נחשב לאחד הספרים הבסיסיים בלימוד מחשבת ישראל. | ||
==מטרת כתיבת הספר וזמנה== | ==מטרת כתיבת הספר וזמנה== | ||
את מורה הנבוכים כתב הרמב"ם בערבית בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הפילוסופית המקובלת בימיו לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הרמב"ם מסביר בפתיחה לספר כי מטרת כתיבתו היא "להסביר משמעויותיהם של שמות המופיעים בספרי הנבואה" {{#makor-new:פתיחה למורה נבוכים|מחשבה-מורה-נבוכים-הקדמה||null}}. בדבריו הרמב"ם פונה בספר ל"נבוכים" כלומר לאנשי המעלה שלמדו גם את התורה וגם את הפילוסופיה אך מרגישים כי הם סותרים אלו את אלו: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:פתיחה למורה נבוכים|מחשבה-מורה-נבוכים-הקדמה||null}}|אנגלית=|תוכן=אין מטרתו של ספר זה להסביר את כולם לציבור הרחב, ולא למתחילים בעיון, ולא ללמד את מי שעיין במדע התורה בלבד... מטרת הספר הזה להעיר לאדם דתי, אשר נקבעה בנפשו והושגה באמונתו אמיתת תורתנו, ואשר הוא שלם בדתו ובמידותיו, והוא עיין במדעי הפילוסופים וידע את משמעויותיהם, והשכל האנושי משכו והביאו לתת לו את מקומו הראוי לו, אך מנעוהו מכך פשטי התורה ומה שהבין או הוסבר לו ממשמעויות אותם שמות משותפים... וכתוצאה מכך הוא נשאר נבוך ונדהם. או שילך בעקבות שכלו, וישליך מעליו מה שידע מאותם שמות בחושבו שהוא משליך מעליו את יסודות התורה, או שיישאר עם מה שהבין מהם ולא יימשך אחר שכלו, ונמצא שהוא פנה עורף לשכלו וסר ממנו, ויהיה סבור עם זאת שהזיק לעצמו ופגם בדתו. הוא יישאר עם אותן אמונות מדומות, פוחד וחולה, ולעולם בכאב לב ומבוכה רבה.}} | |||
מטרה נוספת לספר היא וכן "לבאר משלים נסתרים מאוד המופיעים בספרי הנביאים, מבלי שנאמר במפורש שהם משלים" {{#makor-new:פתיחה למורה נבוכים|מחשבה-מורה-נבוכים-הקדמה||null}}. במהלך הספר הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. בהמשך הספר הרמב"ם שב ומדגיש כי עיקר מטרתו איננה ללמד פילוסופיה בספר אלא "להסביר קשיים בתורה ולהראות את המשמעויות האמיתיות של הנסתרות הגנוזות בה שהן נשגבות מבינת ההמון"{{#makor-new:חלק ב ב|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שני|ב|null}}. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים. | |||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
| שורה 30: | שורה 28: | ||
החלק השני: החלק הפילוסופי. {{ש}} | החלק השני: החלק הפילוסופי. {{ש}} | ||
החלק השלישי: טעמי המצוות. | החלק השלישי: טעמי המצוות. | ||
==היחס למשלים== | |||
הרמב"ם מסביר כי פסוקי הנביאים אינם כפשוטם אלא הינם רק משלים או חידות וכי אין להסתפק רק בהבנה הפשוטה שלהם אלא גם לחדור לעומקם. הרמב"ם מביא על כך סדרת משלים שבכולם מובא כי יש צורך באמצעים על מנת להגיע אל העיקר. כך למשל על מנת להגיע אל מי הבאר (שמסמלים את החכמה) יש צורך בחבל ודלי (פשטי המקראות) וכן על מנת למצוא מרגנית בבית חשוך יש צורך להדליק מנורה קטנה. | |||
הרמב"ם מתאר את היחס בין הפשט והנמשל שבו בפסוק "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו" ומסביר כי התורה הינה כמו תפוחי זהב הנתונים בתוך רשת דקה של כסף והם בעלי שתי רמות של הבנה. בהבנת הפשט הפסוקים הינם כמו רשת הכסף, אך יש לפרשם גם באופן עמוק יותר שניתן לראותו מבעד לרשת ובכך לחשוף את תפוחי הזהב שנמצאים מאחוריהם. הרמב"ם מסביר כי יש פסוקים שהינם כמו המין הראשון של המשלים- שהעיקר בהם הוא המסר הטמון בהם ולא הפשט (כמו במשל- החבל והדלי), ומנגד ישנם משלים מהסוג השני בהם יש חשיבות גם לרובד הפשט (רשת הכסף) וגם לנמשל. | |||
==הפולמוס אודות מורה נבוכים== | ==הפולמוס אודות מורה נבוכים== | ||
כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב"ם "המורה" עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (כתב את "[[ספר האמונות]]" כנגד שיטת הרמב"ם והפילוסופים היהודים<ref>[[רבי משה אלשקר]] כתב תשובות לטענותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז|כן}}</ref>), [[רבי יצחק בר ששת]]<ref>{{מקור|ריב"ש מ"ה$שו"ת הריב"ש סי' מה|כן}}</ref>, [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]]. | כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב"ם "המורה" עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] (כתב את "[[ספר האמונות]]" כנגד שיטת הרמב"ם והפילוסופים היהודים<ref>[[רבי משה אלשקר]] כתב תשובות לטענותיו {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר קיז|כן}}</ref>), [[רבי יצחק בר ששת]]<ref>{{מקור|ריב"ש מ"ה$שו"ת הריב"ש סי' מה|כן}}</ref>, [[רבינו יונה]]- בתקופת [[הראשונים]] ו[[רבי נחמן מברסלב]] בתקפות [[האחרונים]]. | ||
| שורה 38: | שורה 40: | ||
בפולמוס סביב הלימוד במורה, בתקופת הראשונים, שני הצדדים החרימו זה את זה ואמרו זה על זה שהם כופרים ועובדי עבודה זרה. הדבר הביא צרות וגזירות ונהרגו רבים מישראל, וצמחה מזה גם שריפת התלמוד. ובסוף הקנאים שיצאו נגד הרמב"ם ביקשו מחילה ברבים <ref>תורה שלמה חט"ז מילואים לב. וכן כתב סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה כתב בשה"ק, ששרפו את ספרי המדע ואת ספרי מורה נבוכים</ref>. | בפולמוס סביב הלימוד במורה, בתקופת הראשונים, שני הצדדים החרימו זה את זה ואמרו זה על זה שהם כופרים ועובדי עבודה זרה. הדבר הביא צרות וגזירות ונהרגו רבים מישראל, וצמחה מזה גם שריפת התלמוד. ובסוף הקנאים שיצאו נגד הרמב"ם ביקשו מחילה ברבים <ref>תורה שלמה חט"ז מילואים לב. וכן כתב סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה כתב בשה"ק, ששרפו את ספרי המדע ואת ספרי מורה נבוכים</ref>. | ||
==הפתיחה למורה נבוכים== | |||
הרמב"ם פותח את המורה נבוכים בפסוק {{ציטוטון|"ויקרא שם בשם ה' אל עולם"}} (בראשית כא, לג). [[הרב סולובייצ'יק]]{{הערה|האדם ועולמו}} מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה' משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב"ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב"ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב"ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב"ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב"ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב"ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה' המתגלה בעולמו. | |||
אפשרות אחרת להסביר פסוק זה קשורה לאחת הנקודות המרכזיות בספר המדברת על כך שהאל איננו חלק מהעולם אלא נפרד ממנו. בניגוד לדעות הפילוסופים הרואים את האלוהות כחלק מהעולם כתפיסה פנתאיסטית הסוברת שהאלוהות היא העולם עצמו וה"טבע". | |||
==תרגומים, פירושים ומהדורות== | ==תרגומים, פירושים ומהדורות== | ||
| שורה 61: | שורה 67: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/2079 שיעורים על מורה נבוכים] מאת הרב בן ציון אוריאל | |||
==== נוסחאות ותרגומים של מורה הנבוכים ==== | ==== נוסחאות ותרגומים של מורה הנבוכים ==== | ||
גרסה אחרונה מ־11:08, 6 באוקטובר 2021
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| מורה הנבוכים | |
|---|---|
שער מורה נבוכים, דפסו יעסניץ תק"ב | |
| מחבר | רבי משה בן מימון |
| תחום | אמונה ופילוסופיה |
| נושא | יסודות היהדות; הוכחת האמונה; טעמי מצוות |
| שפת המקור | ערבית |
| שם בשפת המקור | דלאלה אלחאירין |
| תרגומים | רבי שמואל אבן תבון; רבי יהודה אלחריזי; הרב יוסף קאפח; פרופ' מיכאל שוורץ; הלל גרשוני |
| פירושים בולטים | אברבנאל; שם טוב; אפדוי; קרשקש ועוד. |
מורה הנבוכים (מכונה גם מורה נבוכים או בקיצור מו"נ או "המורה") הוא ספרו של רבי משה בן מימון העוסק בפילוסופיה ואמונה. נחשב לאחד הספרים הבסיסיים בלימוד מחשבת ישראל.
מטרת כתיבת הספר וזמנה[עריכה]
את מורה הנבוכים כתב הרמב"ם בערבית בין השנים ד'תתקמ"ז- ד'תתקנ"א כדי להתמודד עם המבוכה שמעורר המתח שבין האמת הפילוסופית המקובלת בימיו לבין מה שעולה-לכאורה מדברי התורה והנבואה. הרמב"ם מסביר בפתיחה לספר כי מטרת כתיבתו היא "להסביר משמעויותיהם של שמות המופיעים בספרי הנבואה" פתיחה למורה נבוכים. בדבריו הרמב"ם פונה בספר ל"נבוכים" כלומר לאנשי המעלה שלמדו גם את התורה וגם את הפילוסופיה אך מרגישים כי הם סותרים אלו את אלו:
|
אין מטרתו של ספר זה להסביר את כולם לציבור הרחב, ולא למתחילים בעיון, ולא ללמד את מי שעיין במדע התורה בלבד... מטרת הספר הזה להעיר לאדם דתי, אשר נקבעה בנפשו והושגה באמונתו אמיתת תורתנו, ואשר הוא שלם בדתו ובמידותיו, והוא עיין במדעי הפילוסופים וידע את משמעויותיהם, והשכל האנושי משכו והביאו לתת לו את מקומו הראוי לו, אך מנעוהו מכך פשטי התורה ומה שהבין או הוסבר לו ממשמעויות אותם שמות משותפים... וכתוצאה מכך הוא נשאר נבוך ונדהם. או שילך בעקבות שכלו, וישליך מעליו מה שידע מאותם שמות בחושבו שהוא משליך מעליו את יסודות התורה, או שיישאר עם מה שהבין מהם ולא יימשך אחר שכלו, ונמצא שהוא פנה עורף לשכלו וסר ממנו, ויהיה סבור עם זאת שהזיק לעצמו ופגם בדתו. הוא יישאר עם אותן אמונות מדומות, פוחד וחולה, ולעולם בכאב לב ומבוכה רבה. |
|
| – פתיחה למורה נבוכים | ||
מטרה נוספת לספר היא וכן "לבאר משלים נסתרים מאוד המופיעים בספרי הנביאים, מבלי שנאמר במפורש שהם משלים" פתיחה למורה נבוכים. במהלך הספר הוא מבקש להעמיק את דעת "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" ולחנך את העילית המשכילית בעם ישראל לחיי אמונה ראויים. בהמשך הספר הרמב"ם שב ומדגיש כי עיקר מטרתו איננה ללמד פילוסופיה בספר אלא "להסביר קשיים בתורה ולהראות את המשמעויות האמיתיות של הנסתרות הגנוזות בה שהן נשגבות מבינת ההמון"חלק ב ב. הספר מוצג על ידי הרמב"ם כתשובה לתלמידו רבי יוסף בן יהודה ששטח בפניו את ספקותיו האמוניים.
תוכן הספר[עריכה]
הספר נחלק לשלושה חלקים:
החלק הראשון: מוקדש לרעיון של ייחוד ה' והרחקת הגשמות ממנו.
החלק השני: החלק הפילוסופי.
החלק השלישי: טעמי המצוות.
היחס למשלים[עריכה]
הרמב"ם מסביר כי פסוקי הנביאים אינם כפשוטם אלא הינם רק משלים או חידות וכי אין להסתפק רק בהבנה הפשוטה שלהם אלא גם לחדור לעומקם. הרמב"ם מביא על כך סדרת משלים שבכולם מובא כי יש צורך באמצעים על מנת להגיע אל העיקר. כך למשל על מנת להגיע אל מי הבאר (שמסמלים את החכמה) יש צורך בחבל ודלי (פשטי המקראות) וכן על מנת למצוא מרגנית בבית חשוך יש צורך להדליק מנורה קטנה.
הרמב"ם מתאר את היחס בין הפשט והנמשל שבו בפסוק "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו" ומסביר כי התורה הינה כמו תפוחי זהב הנתונים בתוך רשת דקה של כסף והם בעלי שתי רמות של הבנה. בהבנת הפשט הפסוקים הינם כמו רשת הכסף, אך יש לפרשם גם באופן עמוק יותר שניתן לראותו מבעד לרשת ובכך לחשוף את תפוחי הזהב שנמצאים מאחוריהם. הרמב"ם מסביר כי יש פסוקים שהינם כמו המין הראשון של המשלים- שהעיקר בהם הוא המסר הטמון בהם ולא הפשט (כמו במשל- החבל והדלי), ומנגד ישנם משלים מהסוג השני בהם יש חשיבות גם לרובד הפשט (רשת הכסף) וגם לנמשל.
הפולמוס אודות מורה נבוכים[עריכה]
כשלושים שנה לאחר פטירת הרמב"ם "המורה" עורר סערה רבתי בעולם היהודי. היו רבים מגדולי ישראל שיצאו נגד לימוד הספר, ובמקומות מסוימים אף שרפוהו. הבולטים שבין מתנגדי הספר הם רבי שם טוב אבן שם טוב (כתב את "ספר האמונות" כנגד שיטת הרמב"ם והפילוסופים היהודים[1]), רבי יצחק בר ששת[2], רבינו יונה- בתקופת הראשונים ורבי נחמן מברסלב בתקפות האחרונים.
מאידך, מורי החסידות, הבעש"ט, בעל התניא, ר' שמחה בונים מפשיסחה, הרמ"מ מקוצק: הרבו ללמוד בו [3].
ויש שניסו ליישב את הרמב"ם בדרכים שונות: שבסוף ימיו הרמב"ם למד מזקן אחד סתרי תורה וחזר בו מכמה דברים שכתב לפי השכל הפילוסופי [4], או שלא הרמב"ם כתבו, כי לא יתכן שהרמב"ם המורה הראשי בהוראה יכתוב את המורה נבוכים [5].
בפולמוס סביב הלימוד במורה, בתקופת הראשונים, שני הצדדים החרימו זה את זה ואמרו זה על זה שהם כופרים ועובדי עבודה זרה. הדבר הביא צרות וגזירות ונהרגו רבים מישראל, וצמחה מזה גם שריפת התלמוד. ובסוף הקנאים שיצאו נגד הרמב"ם ביקשו מחילה ברבים [6].
הפתיחה למורה נבוכים[עריכה]
הרמב"ם פותח את המורה נבוכים בפסוק ""ויקרא שם בשם ה' אל עולם"" (בראשית כא, לג). הרב סולובייצ'יק[7] מסביר שהבאת הפסוק מטרתה להגיד כי שם ה' משתקף בכל חלק מהמציאות. לדבריו, מטרת האדם לפי הרמב"ם היא לגלות ולחקור את הדרכים בהם הקב"ה מתגלה בעולם ולשתף גם אחרים בהבנותיו. הקב"ה מתגלה לא רק בניסים הגלויים אלא גם בחוקי הטבע וגם בזוטות וחובת האדם היא לגלות בכולן את רצון הבורא. בדומה לאברהם שחקר וגילה את השגחת הקב"ה והפיץ בכל מקום את האמונה באל אחד, כך גם כל אדם צריך לחקור ולגלות את הקב"ה בכל אירוע המתרחש בעולם ולכן פתח הרמב"ם את ספרו ברעיון זה המובע בפסוק שעלינו לקרוא בשם ה' המתגלה בעולמו.
אפשרות אחרת להסביר פסוק זה קשורה לאחת הנקודות המרכזיות בספר המדברת על כך שהאל איננו חלק מהעולם אלא נפרד ממנו. בניגוד לדעות הפילוסופים הרואים את האלוהות כחלק מהעולם כתפיסה פנתאיסטית הסוברת שהאלוהות היא העולם עצמו וה"טבע".
תרגומים, פירושים ומהדורות[עריכה]
שני תרגומים קדומים נערכו למורה הנבוכים: תרגומו של רבי שמואל אבן תבון ושל רבי יהודה אל-חריזי, הנחשב לתרגום לא מדויק כמו תרגומו של אבן-תבון. בימינו תורגם הספר מחדש על ידי הרב יוסף קאפח, וכן תרגום מדעי של פרופ' מיכאל שוורץ.
בין פרשני המורה נמנים:
- רבי יצחק אברבנאל
- רבי שם טוב אבן שם טוב (השני) (נכדו של רבי שם טוב אבן שם טוב הראשון שהיה ממתנגדי המורה הנחרצים).
- אפודי- רבי פרופיאט דוראן
- פירוש המילים רבי שמואל אבן תיבון
- מורה המורה לרבי שם טוב אבן פלקירא
- רבי אשר אבן קרשקש
- רבי משה נרבוני
- רבי יוסף אבן כספי
- לבוש פנת יקרת לרבי מרדכי יפה (בעל ה"לבושים")
- דבור ומחשבה- מאת הרב שלמה טולידאנו (שני כרכים).
- פירוש מאת יהודה אבן שמואל- ארבעה כרכים.
- מורה נבוכים על התורה- ליקוט מהספר בו הוא מפרש את פסוקי התורה, בעריכת הרב דוד מקובר.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב זאב סולטונוביץ, מורה נבוכים, בתוך: בינה לעִתים כרך ב שיעור טו, מופיע באתר ישיבה
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורים על מורה נבוכים מאת הרב בן ציון אוריאל
נוסחאות ותרגומים של מורה הנבוכים[עריכה]
- נוסח המקור בערבית-יהודית, תרגום רבי שמואל אבן תיבון ורבי יהודה אלחריזי - מאתר ויקיטקסט
- תרגום הרב יוסף קאפח - אתר 'דעת'
- תרגום פרופ' מיכאל שוורץ - אתר אוניברסיטת תל-אביב
- המהדורה הקלאסית של המורה - אתר היברו בוקס
שיטתו של מורה הנבוכים[עריכה]
- הרב אברהם אלאשוילי, מורה נבוכים על פי החסידות - אתר ישיבה
- הרב מנחם מענדל ברונפמן, המורה נבוכים במשנת חב"ד - אתר ישיבה
הערות שוליים
- ↑ רבי משה אלשקר כתב תשובות לטענותיו (שו"ת מהר"ם אלשקר קיז)
- ↑ (שו"ת הריב"ש סי' מה)
- ↑ מפענח צפונות מבוא ז הערה כב
- ↑ סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה ואומר
- ↑ ר"י עמדין, אוצר ישראל ערך פילוסופיה "התנגדות להפילוסופיא של הרמב"ם"
- ↑ תורה שלמה חט"ז מילואים לב. וכן כתב סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה כתב בשה"ק, ששרפו את ספרי המדע ואת ספרי מורה נבוכים
- ↑ האדם ועולמו
- (חלק מהחומר בערך זה נלקח מתוך חב"דפדיה)