ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הספר שבו כתובים כל [[חמשה חומשי תורה|חמשת חומשי תורה]]. | [[תמונה:Sefer askenaz.jpg|250px|ימין|ממוזער| ספרי תורה לפי מנהג האשכנזים- בתוך מעילים]] | ||
[[תמונה:Sefer sfarad.jpg|250px|שמאל|ממוזער| ספר תורה לפי מנהג הספרדים- בתוך נרתיק]] | |||
'''ספר תורה''' הוא הספר שבו כתובים כל [[חמשה חומשי תורה|חמשת חומשי תורה]]. | |||
== מקורה== | |||
מצווה תרי"ג והאחרונה היא שלכל אחד מישראל היה ספר תורה: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.|מקור=דברים, ל"א, י"ט.}} | |||
והשירה היא חלק מהתורה ולומדים מכך את מצוות כתיבת ספר תורה. | |||
יש מצווה ללמוד תורה וללמדה שנאמר: "ושיננתם לבניך"{{הערה|דברים, ו', ז'.}} ואמרו חז"ל מי הם "בניך" אלו תלמידך שאין לאדם מצווה רק ללמד את ביו אלא גם את תלמידיו שאינם בניו{{הערה|ספרי על דברים, ו', ז'.}} ואמרו חז"ל שכתוב דווקא "לבניך" שיש חובה ללמוד תורה לבנים אבל אין הבנות חייבות במצווה זאת וכן אין חובה ללמד בנות תורה אבל יש חובה ללמד בנים תורה. | |||
מצוות לימוד תורה כוללת ללמוד גם את התורה שבכתב וגם את התורה שבעל פה וכל הדברים שהתחדשו במשך כל הדורות בין על דברי התורה ובין על דברי חכמים שכֹל זה כבר ניתן למשה בהר סיני. | |||
התורה נמשלה למים שכמו שכל מי שלא שותה מים לא יכול לחיות כך אם לא נלמד תורה לא נוכל לחיות, ועל זה אמר הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו, נ"ה, א'.}}: "הוי כל הצמא - לכו למים" (=כל הרוצה להתקרב לה' שילך למים שזה התורה){{הערה|קידושין, מ', ע"ב.|שם=קידושין}}. | |||
מעשה שישבו רבי טרפון והזקנים בעליית גג בלוד ושאלו אותם מה יותר גדול תלמוד הוא מעשה אמר רבי טרפון גדול מעשה מתלמוד ורבי עקיבא אמר גדול תלמוד ממעשה שתלמוד מביא לידי מעשה{{הערה|שם=קידושין}}. | |||
== שימושו == | == שימושו == | ||
| שורה 13: | שורה 30: | ||
ספר תורה שחסרה בו אפילו אות או נמצאת בו אות מיותרת פסול. כמו כן אם נכתבה אחת האותיות שלא כדינה היא פסול וכל הספר פסול לקריאה, משום כך יש להגיה היטב את הספר. ספר תורה שנפסל - יש לסמנו (נוהגים לסמנו בעזרת קשירת חגורתו עליו מבחוץ), ויש להגיהו או לגונזו. אסור להשאיר ספר פסול יותר משלושים יום. | ספר תורה שחסרה בו אפילו אות או נמצאת בו אות מיותרת פסול. כמו כן אם נכתבה אחת האותיות שלא כדינה היא פסול וכל הספר פסול לקריאה, משום כך יש להגיה היטב את הספר. ספר תורה שנפסל - יש לסמנו (נוהגים לסמנו בעזרת קשירת חגורתו עליו מבחוץ), ויש להגיהו או לגונזו. אסור להשאיר ספר פסול יותר משלושים יום. | ||
== | == דינים ומנהגים נוספים == | ||
התורה | אסור לגעת בספר התורה בידים, ומשום כך מכינים "יד", שאיתה מסמן הקורא את מקום הקריאה. את ספר התורה עוטפים במעיל בעדות מסוימות, ובעדות אחרות הוא נמצא בתיבת עץ שלעיתים מצופה כסף או זהב. מעל הספר מונח כתר העל פעמונים או רימונים. ספר התורה מונח בזמן שלא משתמשים בו ב[[ארון הקודש]]. בשעה שמוציאים או מכניסים ספר תורה יש לעמוד מפניו ונהוג לנשקו. ספר התורה מגולל על שני עמודי הנקראים "עצי החיים". | ||
המקבל ספר תורה מאחר צריך לאוחזו בצד ימין מפני הכבוד {{#makor-new:משנה ברורה רפב א|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|רפב|א}}. ברוב הדינים הקשורים להחזקת חפצי מצווה ביד ימין ישנה מחלוקת בין השו"ע והרמ"א {{#makor-new:אורח חיים קפג ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קפג|ה}} כך שהשו"ע סובר שגם איטר יחזיק את המצווה בימין כל אדם ומאידך הרמ"א סובר שאיטר יחזיק בצד שמאל. לפי ה[[משנה ברורה]] לעניין החזקת ספר תורה גם הרמ"א יודה שעל האיטר להחזיק את הספר בצד ימין משום הפסוק "מימינו אש דת למו" המדבר על התורה, ובעניין זה יש ללכת אחר ימין כל אדם. | |||
==לקראיה נוספת== | ==לקראיה נוספת== | ||
*[[הרב ירחמיאל וייס]], '''מצוות כתיבת ספר תורה''', מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו' ירטשלים תשס"ט, עמ' 153-158. | *[[הרב ירחמיאל וייס]], '''מצוות כתיבת ספר תורה''', מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]], חלק ו' ירטשלים תשס"ט, עמ' 153-158. | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/90566 החזקת ספר תורה לשמאלי] הרב עזריה אריאל | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: תורה]] | [[קטגוריה: תורה]] | ||
[[קטגוריה: תרי"ג מצוות]] | [[קטגוריה: תרי"ג מצוות]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:17, 8 בנובמבר 2021
|
|
ספר תורה הוא הספר שבו כתובים כל חמשת חומשי תורה.
מקורה[עריכה]
מצווה תרי"ג והאחרונה היא שלכל אחד מישראל היה ספר תורה:
|
וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. |
|
| – דברים, ל"א, י"ט. | ||
והשירה היא חלק מהתורה ולומדים מכך את מצוות כתיבת ספר תורה.
יש מצווה ללמוד תורה וללמדה שנאמר: "ושיננתם לבניך"[1] ואמרו חז"ל מי הם "בניך" אלו תלמידך שאין לאדם מצווה רק ללמד את ביו אלא גם את תלמידיו שאינם בניו[2] ואמרו חז"ל שכתוב דווקא "לבניך" שיש חובה ללמוד תורה לבנים אבל אין הבנות חייבות במצווה זאת וכן אין חובה ללמד בנות תורה אבל יש חובה ללמד בנים תורה.
מצוות לימוד תורה כוללת ללמוד גם את התורה שבכתב וגם את התורה שבעל פה וכל הדברים שהתחדשו במשך כל הדורות בין על דברי התורה ובין על דברי חכמים שכֹל זה כבר ניתן למשה בהר סיני.
התורה נמשלה למים שכמו שכל מי שלא שותה מים לא יכול לחיות כך אם לא נלמד תורה לא נוכל לחיות, ועל זה אמר הנביא ישעיהו[3]: "הוי כל הצמא - לכו למים" (=כל הרוצה להתקרב לה' שילך למים שזה התורה)[4].
מעשה שישבו רבי טרפון והזקנים בעליית גג בלוד ושאלו אותם מה יותר גדול תלמוד הוא מעשה אמר רבי טרפון גדול מעשה מתלמוד ורבי עקיבא אמר גדול תלמוד ממעשה שתלמוד מביא לידי מעשה[4].
שימושו[עריכה]
ספר תורה משמש לקריאה בציבור בשבת, שני וחמישי, ראש חודש וחגים (ראה עוד בערך קריאת התורה).
צורת כתיבתו[עריכה]
את ספר התורה יש לכתוב על קלף, כלומר עור מעובד של בהמה טהורה, בעזרת דיו שחור (העשוי מקנקנתום, מי עפצים ועוד מרכיבים), ונכתב בעזרת סופר סת"ם בקדושה ובכוונה ע"י נוצת עוף טהור או קולמוס העשוי מקנה. הכתב בו כותבים את הספר נקרא כתב אשורי.
ספר פסול[עריכה]
ספר תורה שחסרה בו אפילו אות או נמצאת בו אות מיותרת פסול. כמו כן אם נכתבה אחת האותיות שלא כדינה היא פסול וכל הספר פסול לקריאה, משום כך יש להגיה היטב את הספר. ספר תורה שנפסל - יש לסמנו (נוהגים לסמנו בעזרת קשירת חגורתו עליו מבחוץ), ויש להגיהו או לגונזו. אסור להשאיר ספר פסול יותר משלושים יום.
דינים ומנהגים נוספים[עריכה]
אסור לגעת בספר התורה בידים, ומשום כך מכינים "יד", שאיתה מסמן הקורא את מקום הקריאה. את ספר התורה עוטפים במעיל בעדות מסוימות, ובעדות אחרות הוא נמצא בתיבת עץ שלעיתים מצופה כסף או זהב. מעל הספר מונח כתר העל פעמונים או רימונים. ספר התורה מונח בזמן שלא משתמשים בו בארון הקודש. בשעה שמוציאים או מכניסים ספר תורה יש לעמוד מפניו ונהוג לנשקו. ספר התורה מגולל על שני עמודי הנקראים "עצי החיים".
המקבל ספר תורה מאחר צריך לאוחזו בצד ימין מפני הכבוד משנה ברורה רפב א. ברוב הדינים הקשורים להחזקת חפצי מצווה ביד ימין ישנה מחלוקת בין השו"ע והרמ"א אורח חיים קפג ה כך שהשו"ע סובר שגם איטר יחזיק את המצווה בימין כל אדם ומאידך הרמ"א סובר שאיטר יחזיק בצד שמאל. לפי המשנה ברורה לעניין החזקת ספר תורה גם הרמ"א יודה שעל האיטר להחזיק את הספר בצד ימין משום הפסוק "מימינו אש דת למו" המדבר על התורה, ובעניין זה יש ללכת אחר ימין כל אדם.
לקראיה נוספת[עריכה]
- הרב ירחמיאל וייס, מצוות כתיבת ספר תורה, מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים, חלק ו' ירטשלים תשס"ט, עמ' 153-158.
- החזקת ספר תורה לשמאלי הרב עזריה אריאל