עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 117: | שורה 117: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:חנוכה}}}}... <br /> | ||
[[ | [[חנוכה|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} |
גרסה מ־20:42, 20 בנובמבר 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערך אקראי |
ליל שימורים (תינוק)
כינוי ללילה שלפני ברית המילה, שבו נוהגים להתאסף בבית היולדת, לעסוק בתורה ולהתפלל תפילות מיוחדות כדי לשמור על הרך הנולד מפני מזיקים. בספר... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
גט מקשר
=גט מקשר= הגדרה - שטר בצורה מיוחדת, עשוי כפלים וקשרים כל השטרות, בין גיטי נשים ובין שאר שטרות, באים מלבד בצורה הרגילה (ראה ערך גט וערך...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
חצות
הגדרה - הזמן החולק את היום או את הלילה לשני חלקים שוים חצות היום הוא בחצי הזמן שבין זריחת החמה לשקיעתה (התכונה (ויטאל) ג), כמו שנאמר...להמשך הערך |
הידעת? |
מקור האיסור להזיק בגמרא ובתורה לא נמצא איסור מפורש להזיק והמפרשים כתבו מקורות רבים לעניין: רבינו יונה [1] כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור לא תגזול וכן כותב הטור חושן משפט שעח. הרמ"ה [2] כתב שזה מדין ואהבת לרעך כמוך או משום לפני עיוור לא תתן מכשול ואילו המנחת חינוך [3] כתב שהחיוב הוא מדין השבת אבידה משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו. ועיין עוד בערך אבות נזיקין. |
פרשת השבוע |
{{:תולדות, תבנית:פרשה/שבת 56}}{{:תולדות, תבנית:פרשה/שבת 56}}{{:תולדות, תבנית:פרשה/שבת 56}}{{:תולדות, תבנית:פרשה/שבת 56}}{{:תולדות, תבנית:פרשה/שבת 56}}... |
דבר בעתו |
חנוכה הוא מועד, בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה בכסלו, שנקבע ע"י חכמים לימי הלל והודאה והדלקת נר בלילות. ניסי החג כוללים את נס ההצלה במלחמה כנגד היוונים ... |