עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 109: | שורה 109: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת מקץ}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת מקץ|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} |
גרסה מ־20:56, 27 בנובמבר 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערך אקראי |
רחוב הרב מאיר בר אילן
מתוך הויקיפדיה העברית: רחוב הרב מאיר בר-אילן או בקיצור רחוב בר-אילן הוא רחוב בירושלים שהפך לאחד מסמלי המאבק בין חרדים לחילוניים בישראל... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
...אם אינו ענין ל... תנהו ענין ל
הגדרה - מקרא בתורה שאי אפשר לפרשו שהוא מכוין לתוכן המדובר בו, תפרשו שמכוין לדבר אחר. "אם אינו ענין" היא מידה בתורה (רש"י פסחים כד א ד"ה...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
כפרות
הגדרה - מנהג עריכת כפרות בימים נוראים מנהג הכפרות, נזכר לראשונה בדברי גאונים כמנהג שנהגו בו העם וחכמי... להמשך הערך |
הידעת? |
מקור האיסור להזיק בגמרא ובתורה לא נמצא איסור מפורש להזיק והמפרשים כתבו מקורות רבים לעניין: רבינו יונה [1] כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור לא תגזול וכן כותב הטור חושן משפט שעח. הרמ"ה [2] כתב שזה מדין ואהבת לרעך כמוך או משום לפני עיוור לא תתן מכשול ואילו המנחת חינוך [3] כתב שהחיוב הוא מדין השבת אבידה משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו. ועיין עוד בערך אבות נזיקין. |
{{עמוד ראשי/תיבה| id=mf-manualArticle| כותרת=פרשת השבוע| תוכן=פרשת מקץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר" . לחלומות יש פתרון אמיתי ו
דבר בעתו |
חנוכה הוא מועד, בן שמונה ימים, המתחילים בכ"ה בכסלו, שנקבע ע"י חכמים לימי הלל והודאה והדלקת נר בלילות. ניסי החג כוללים את נס ההצלה במלחמה כנגד היוונים ... |