הרב התולדות אהרן ומשה חכם ברוך מעלם: הבדלים בין גרסאות בדף
(נכד לנשיאי בבל (= עיראק) ומגנן של ישראל) |
(צאצא לנשיאי בבל (=עיראק) ומגנן של ישראל) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<big>== == <big>'''הרב אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק בן לחכם ברוך מעלם'''</big> | <big>== == <big>''' | ||
מחבר הספרים "תולדות אהרן ומשה" ו"מוסר ישמח לב" == ==</big><br> | ====='''הרב אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק בן לחכם ברוך מעלם'''=====</big> | ||
''' | |||
==== מחבר הספרים "תולדות אהרן ומשה" ו"מוסר ישמח לב"''' == == ==== | |||
</big><br> | |||
<br> | <br> | ||
|ממייסדי ישיבת "בני ציון" על קבר רחל אמנו ע"ה |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו מהרש"ם שנדוך בטרם נפסדו צאצא לרבינו המהרש"ם שנדוך בעל ה"קול ששון" ועוד ומיוחס דרך אמו | === ===== חייו ופעולותיו: =====<br> === | ||
|ממייסדי ישיבת "בני ציון" על קבר רחל אמנו ע"ה |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו מהרש"ם שנדוך בטרם נפסדו צאצא לרבינו המהרש"ם שנדוך בעל ה"קול ששון" ועוד ומיוחס דרך אמו ל'''נשיאי בבל''' עד [[דוד המלך]]<br> | |||
|מקום הולדתו: [[בגדאד]] שב[[בבל]]= עיראק ||מקום פטירה: ירושלם. [[ישראל]]. <br> | |מקום הולדתו: [[בגדאד]] שב[[בבל]][= עיראק] ||מקום פטירה: ירושלם. [[ישראל]]. <br> | ||
עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך <br> | עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך <br> | ||
כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק <ref>על אביו של חכם ציון יצחק, חכם ברוך, בספר "קץ הימין" כתב הגה"צ רבי יהושע משה: הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו'</ref>)<br> | כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק <ref>על אביו של חכם ציון יצחק, חכם ברוך, בספר "קץ הימין" כתב הגה"צ רבי יהושע משה: הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו'</ref>)<br> | ||
===== | === === אישים סביבו: ===<br> === | ||
==== ===== רבותיו: =====<br> ==== | |||
הגה"ק [[רבי צדקה חוצין]] מייסד [http://עדה%20החרדית%20לבני%20ספרד עדה החרדית לבני ספרד]. הגה"ק המקובל [http://חכם%20אפריים%20הכהן חכם אפריים הכהן]<ref>אביו של הגאון רבי [[שלום כהן]] ראש ישיבת "[[פורת יוסף]]" עיר העתיקה</ref> ראש ישיבת "עוז והדר" שע"י ישיבת "[[פורת יוסף]]"<ref>מייסד הישיבה הגה"ק המקובל [http://חכם%20בן%20ציון%20חזן חכם בן ציון חזן] - חזנו של מופת הדורות מרנא ה[[בן איש חי]] ע"פ הוראתו של רבו</ref>. הגאון האדיר רב רבנן חכם [[עזרא עטייה]]<ref>במכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" גם נמצא שכתב על רבו "ושאלתי לחכם [[עזרא עטייה]]..."</ref>. הגה"ק המקובל חכם סלמאן בן אליהו<ref>בעל הספרים "[[כרם שלמה]]" כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של [[מהרח"ו]] "עץ חיים" ואביו של הראשון לציון הרב הגדול הגאון המקובל חכם [[מרדכי אליהו]]</ref>. הגה"ק חכם עובדיה הדאיה ראש ישיבת בית א-ל. הגה"ק חכם מרדכי יפת שרעבי והגה"ק חכם סלמאן חוגי עבודי ראב"ד ירושלם.<br> | הגה"ק [[רבי צדקה חוצין]] מייסד [http://עדה%20החרדית%20לבני%20ספרד עדה החרדית לבני ספרד]. הגה"ק המקובל [http://חכם%20אפריים%20הכהן חכם אפריים הכהן]<ref>אביו של הגאון רבי [[שלום כהן]] ראש ישיבת "[[פורת יוסף]]" עיר העתיקה</ref> ראש ישיבת "עוז והדר" שע"י ישיבת "[[פורת יוסף]]"<ref>מייסד הישיבה הגה"ק המקובל [http://חכם%20בן%20ציון%20חזן חכם בן ציון חזן] - חזנו של מופת הדורות מרנא ה[[בן איש חי]] ע"פ הוראתו של רבו</ref>. הגאון האדיר רב רבנן חכם [[עזרא עטייה]]<ref>במכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" גם נמצא שכתב על רבו "ושאלתי לחכם [[עזרא עטייה]]..."</ref>. הגה"ק המקובל חכם סלמאן בן אליהו<ref>בעל הספרים "[[כרם שלמה]]" כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של [[מהרח"ו]] "עץ חיים" ואביו של הראשון לציון הרב הגדול הגאון המקובל חכם [[מרדכי אליהו]]</ref>. הגה"ק חכם עובדיה הדאיה ראש ישיבת בית א-ל. הגה"ק חכם מרדכי יפת שרעבי והגה"ק חכם סלמאן חוגי עבודי ראב"ד ירושלם.<br> | ||
==== ===== ידידיו: =====<br> ==== | |||
===== ידידיו: =====<br> | |||
[http://חכם%20סלמאן%20מוצפי חכם סלמאן מוצפי]. חכם [[יצחק כדורי]]. הרב [[מרדכי אליהו]]. גיסו חכם [ציון ברכה]. חכם עזרא יונה<ref>מרמת גן עמו התכתב רבות כפי שנראה בכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" העוסקים בשו"ת בהלכה ובענייני פרישות</ref> ו[http://חכם%20יהודה%20יהושע%20חיים%20צדקה חכם יהודה יהושע חיים צדקה] ראש ישיבת "[[פורת יוסף]]" [[גאולה]].<br> | [http://חכם%20סלמאן%20מוצפי חכם סלמאן מוצפי]. חכם [[יצחק כדורי]]. הרב [[מרדכי אליהו]]. גיסו חכם [ציון ברכה]. חכם עזרא יונה<ref>מרמת גן עמו התכתב רבות כפי שנראה בכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" העוסקים בשו"ת בהלכה ובענייני פרישות</ref> ו[http://חכם%20יהודה%20יהושע%20חיים%20צדקה חכם יהודה יהושע חיים צדקה] ראש ישיבת "[[פורת יוסף]]" [[גאולה]].<br> | ||
==== ===== תלמיד חבר: =====<br> ==== | |||
===== תלמיד חבר: =====<br> | |||
חכם [[שמואל דרזי]]. חכם [[שבתי אטון]]. חכם [http://יהודה%20מעלם יהודה מעלם] וחכם שלום בכמוהר"ר [http://עובדיה הדאיה].<br> | חכם [[שמואל דרזי]]. חכם [[שבתי אטון]]. חכם [http://יהודה%20מעלם יהודה מעלם] וחכם שלום בכמוהר"ר [http://עובדיה הדאיה].<br> | ||
==== ===== תלמידיו: =====<br> ==== | |||
===== תלמידיו: =====<br> | |||
הרה"צ רבי יאשיהו פולק. הצדיק הנסתר יוסף דיין. הצדיק רבי שמואל כהן גבאי בית הכנסת [[עזרא הסופר]] ומשמשו בקודש. הרה"ח רבי מרדכי יצחקי בן אחותו ורב המושב "פורת" ועוד רבים.<br> | הרה"צ רבי יאשיהו פולק. הצדיק הנסתר יוסף דיין. הצדיק רבי שמואל כהן גבאי בית הכנסת [[עזרא הסופר]] ומשמשו בקודש. הרה"ח רבי מרדכי יצחקי בן אחותו ורב המושב "פורת" ועוד רבים.<br> | ||
! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס"ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ"ט ליצירה <br><br> | ! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס"ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ"ט ליצירה <br><br> | ||
===== הורתו: =====<br> | === ===== הורתו: =====<br> === | ||
נולד לאביו הרה"צ חכם ציון יצחק<ref>חכם ציון יצחק, ראש מתיבתא בבגדאד שבבבל ותלמידו של מופת הדורות [[רבינו יוסף חיים]] המכונה מרנא ה[[בן איש חי]], נהג לסיים כל יום את כל ספר ה[[תהילים]] בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא במדרש בית זליכה ב[[בגדאד]]</ref> ולאמו הצדיקה והחסידה מרת שמחה<ref>אמו היא צאצאית למהר"ם שנדוך, בעל הספרים: קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן ואמרי ששון, ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר "ואת עלית על כולנה" על מרת שרח המכונה "נונה" מאור יהודה, בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; "מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?" היא היתה אחות למרת חניני אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל חכם אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק חכם-ברוך-מעלם בעל ה"[http://תולדות%20אהרן%20ומשה תולדות אהרן ומשה]" ולמרת גורג'יה אמו של הגאון הרב [[עובדיה יוסף]], מחבר הספרים: [[יביע אומר]], יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה"תולדות אהרן ומשה" שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו</ref> | נולד לאביו הרה"צ חכם ציון יצחק<ref>חכם ציון יצחק, ראש מתיבתא בבגדאד שבבבל ותלמידו של מופת הדורות [[רבינו יוסף חיים]] המכונה מרנא ה[[בן איש חי]], נהג לסיים כל יום את כל ספר ה[[תהילים]] בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא במדרש בית זליכה ב[[בגדאד]]</ref> ולאמו הצדיקה והחסידה מרת שמחה<ref>אמו היא צאצאית למהר"ם שנדוך, בעל הספרים: קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן ואמרי ששון, ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר "ואת עלית על כולנה" על מרת שרח המכונה "נונה" מאור יהודה, בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; "מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?" היא היתה אחות למרת חניני אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל חכם אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק חכם-ברוך-מעלם בעל ה"[http://תולדות%20אהרן%20ומשה תולדות אהרן ומשה]" ולמרת גורג'יה אמו של הגאון הרב [[עובדיה יוסף]], מחבר הספרים: [[יביע אומר]], יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה"תולדות אהרן ומשה" שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו</ref> | ||
===== תיאור משפחתו: ===== | |||
משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם<ref>הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, מרת נזימה פנינה ע"ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי חכם ציון ברכה היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון רבי [http://יצחק%20ברכה יצחק ברכה] יבלט"א - ראש ישיבת "עטרת יצחק" בתואר רב, ספר תולדות חייה, כמו כן, בספר "הוי מתלמידיו של אהרן" על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחוק הוא את התואר "חכם" הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי "תולדות אהרן ומשה" שהוציאו עם שמו</ref>, עם זאת ידעו כולם לקרותו "חכם אהרן" כאילו היה זה שמו, אך בשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו.<br> | משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם<ref>הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, מרת נזימה פנינה ע"ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי חכם ציון ברכה היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון רבי [http://יצחק%20ברכה יצחק ברכה] יבלט"א - ראש ישיבת "עטרת יצחק" בתואר רב, ספר תולדות חייה, כמו כן, בספר "הוי מתלמידיו של אהרן" על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחוק הוא את התואר "חכם" הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי "תולדות אהרן ומשה" שהוציאו עם שמו</ref>, עם זאת ידעו כולם לקרותו "חכם אהרן" כאילו היה זה שמו, אך בשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו.<br> | ||
===== === לידתו: ===<br> ===== | |||
לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו יחזקאל בבגדאד וכן, לפי המסופר במשפחתו<ref>הובא בחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" פרק ג' "בית של קדושה"</ref>, היה אור גדול בבית עת לידתו.<br> | לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו יחזקאל בבגדאד וכן, לפי המסופר במשפחתו<ref>הובא בחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" פרק ג' "בית של קדושה"</ref>, היה אור גדול בבית עת לידתו.<br> | ||
===== קורותיו: =====<br> | === ===== קורותיו: =====<br> === | ||
==== ==== ילדותו: ====<br> ==== | |||
בילדותו, עת החלו הדיבורים על הקמת מדינת ישראל, החלו להישמע בבגדאד כינויי גנאי כלפי היהודים המתגוררים ברובע היהודי שבבגדאד, זה גרם ששנאה השתוללה בין ילדי הערבים לבין ילדי היהודים, מסופר שכאשר הבחינה אמו ע"ה בהתגרות שבין הילדים, כצאצאית לשלשלת נשיאים שהיו ממונים מהשלטון הטורקי על החלת סדר ומשמעת הן בין יהודים והן בין גויים, היתה יוצאת לחצר ביתה ופונה באיום לילדי הגויים כי באם ימשיכו בהתגרות הזו, הוא מיד תקרא לבנה חכם אהרן שיאמר הוא פסוק ואז רע ומר יהיה גורלם והילדים המתגרים היו נמלטים משמועה זו על נפשם.<br> | |||
==== ==== נערותו: ====<br> ==== | |||
למד בנערותו עם הרב הגדול המקובל חכם [[שמואל דרזי]] ועם זקן המקובלים חכם [[יצחק כדורי]]<ref>שם מלא; יצחק דיבה כדורי</ref>. חכם [[שמואל דרזי]] סיפר על נערותו של חכם אהרן ב"ר ציון יצחק חכם ברוך מעלם כי מנהגו היה לישון על ספסל ב"[http://מדרש%20בית%20זליכה מדרש בית זליכה]" כשכיפה גדולה עוטפת את ראשו וחבלים לידיו וחכם אהרן ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת "[http://תיקון%20חצות תיקון חצות]".<br> | למד בנערותו עם הרב הגדול המקובל חכם [[שמואל דרזי]] ועם זקן המקובלים חכם [[יצחק כדורי]]<ref>שם מלא; יצחק דיבה כדורי</ref>. חכם [[שמואל דרזי]] סיפר על נערותו של חכם אהרן ב"ר ציון יצחק חכם ברוך מעלם כי מנהגו היה לישון על ספסל ב"[http://מדרש%20בית%20זליכה מדרש בית זליכה]" כשכיפה גדולה עוטפת את ראשו וחבלים לידיו וחכם אהרן ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת "[http://תיקון%20חצות תיקון חצות]".<br> | ||
ב[[בגדאד]] הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו.<br> | ב[[בגדאד]] הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו.<br> | ||
==== === עלייתו לארץ הקודש: ===<br> ==== | |||
בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים [http://חכם%20סלמאן%20חוגי%20עבודי חכם סלמאן חוגי עבודי] ו[http://חכם%20אפריים%20הכהן חכם אפריים הכהן] כי על אף הספקות הכרוכות בכך<ref>הרב ה"תולדות אהרן ומשה" חכם ברוך מעלם; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים</ref>- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא [http://רבי%20מאיר%20בעל%20הנס רבי מאיר בעל הנס], שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]].<br> | בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים [http://חכם%20סלמאן%20חוגי%20עבודי חכם סלמאן חוגי עבודי] ו[http://חכם%20אפריים%20הכהן חכם אפריים הכהן] כי על אף הספקות הכרוכות בכך<ref>הרב ה"תולדות אהרן ומשה" חכם ברוך מעלם; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים</ref>- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא [http://רבי%20מאיר%20בעל%20הנס רבי מאיר בעל הנס], שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון]].<br> | ||
==== ==== נישואיו: ====<br> ==== | |||
כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש"ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל [http://חכם%20אפריים%20הכהן חכם אפריים הכהן] כי "הגיעה זוגתו של חכם אהרן" והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה"תולדות אהרן ומשה" מוסרת לה מגש ובו זר פרחים וארבעה כיפות כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת כמו ציור החלום.<br> | כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש"ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל [http://חכם%20אפריים%20הכהן חכם אפריים הכהן] כי "הגיעה זוגתו של חכם אהרן" והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה"תולדות אהרן ומשה" מוסרת לה מגש ובו זר פרחים וארבעה כיפות כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת כמו ציור החלום.<br> | ||
==== ==== יסוד הישיבה על קבר רחל: ====<br> ==== | |||
בהמשך ייסד עם ידידו המקובל [http://חכם%20סלמאן%20מוצפי חכם סלמאן מוצפי] את ישיבת "בני ציון" על קברה של [[רחל אמנו]], מחשש כי בלילה ספרי הקודש יגנבו, היו ה"[http://תולדות%20אהרן%20ומשה תולדות אהרן ומשה]" ואחיו הרה"צ חכם יוסף צ. י. חכם ברוך מעלם נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת חצות הלילה שבים לקברה של [[רחל אמנו]] ע"ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם<ref>משמשו בקודש הרב שמואל כהן גבאי בית הכנסת [[עזרא הסופר]] סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי</ref>.<br> | בהמשך ייסד עם ידידו המקובל [http://חכם%20סלמאן%20מוצפי חכם סלמאן מוצפי] את ישיבת "בני ציון" על קברה של [[רחל אמנו]], מחשש כי בלילה ספרי הקודש יגנבו, היו ה"[http://תולדות%20אהרן%20ומשה תולדות אהרן ומשה]" ואחיו הרה"צ חכם יוסף צ. י. חכם ברוך מעלם נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת חצות הלילה שבים לקברה של [[רחל אמנו]] ע"ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם<ref>משמשו בקודש הרב שמואל כהן גבאי בית הכנסת [[עזרא הסופר]] סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי</ref>.<br> | ||
=== === מסירותו לעם ישראל: ===<br> === | |||
==== === תרומותיו לכלל: ===<br> ==== | |||
על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[http://ישיבות ישיבות] ול[http://מוסדות%20תורה מוסדות תורה] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.<br> | |||
בין מקומות התורה להם העביר [http://כספים כספים] נמצאים גם ישיבת "[[פורת יוסף]]" תכב"ץ וארגון "[http://יד%20לאחים יד לאחים]". חילק תפילין מהודרים מאוד של [[רש"י]], של [[ר"ת]] ושל [http://שימושא%20רבה שימושא רבה], לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת [[רבינו תם]]. הוא עצמו הניח אף [http://שימושא%20רבה שימושא רבה] ב[http://תפילת%20המנחה תפילת המנחה] כמנהג רבינו [http://האר"י%20הקדוש האר"י הקדוש].<br> | |||
==== ==== התעסקותו בתיקונים: ====<br> ==== | |||
עסק בתיקונים ובתיקוני [http://נפטרים נפטרים]. באחד מה[http://תיקוני%20הנפטרים תיקוני הנפטרים] סיפרה רעייתו שהיתה דמות יונה בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר ה"[http://תולדות%20אהרן%20ומשה תולדות אהרן ומשה]" סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך.<br> | עסק בתיקונים ובתיקוני [http://נפטרים נפטרים]. באחד מה[http://תיקוני%20הנפטרים תיקוני הנפטרים] סיפרה רעייתו שהיתה דמות יונה בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר ה"[http://תולדות%20אהרן%20ומשה תולדות אהרן ומשה]" סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך.<br> | ||
היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו [http://חכם%20סלמאן%20מוצפי חכם סלמאן מוצפי] ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי<ref>ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" מסיפורו של הדרשן הרב בן ציון יבלט"א בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי</ref>.<br> | |||
הצדיק חכם יחזקאל ירוחם חתנו של ידיד ה"תולדות אהרן ומשה" הרב המקובל המקובל [http://חכם%20סלמאן%20מוצפי חכם סלמאן מוצפי] סיפר כי היו הם עורכים תיקון לכפרת עוונות בהכנסת גופם לדוד מי קרח, ה"תולדות אהרן ומשה" כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה חתנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי הוא הרה"צ ר' יחזקאל ירוחם להורדת דוד מי הקרח מגג בית הכנסת "מנחת יהודה" שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו.<br> | הצדיק חכם יחזקאל ירוחם חתנו של ידיד ה"תולדות אהרן ומשה" הרב המקובל המקובל [http://חכם%20סלמאן%20מוצפי חכם סלמאן מוצפי] סיפר כי היו הם עורכים תיקון לכפרת עוונות בהכנסת גופם לדוד מי קרח, ה"תולדות אהרן ומשה" כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה חתנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי הוא הרה"צ ר' יחזקאל ירוחם להורדת דוד מי הקרח מגג בית הכנסת "מנחת יהודה" שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו.<br> | ||
היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז"ל "שיחת חולין של [http://תלמידי%20חכמים תלמידי חכמים]".<br> | ==== ==== צומות לכפרה פרטית וכללית: ====<br> ==== | ||
היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז"ל "שיחת חולין של [http://תלמידי%20חכמים תלמידי חכמים]". כמו כן היה [http://צם צם] שלושה [http://ימים ימים] ברצף בימי ה[[שובבי"ם]]<ref>בספר "זכרון ירא מחכמה", אמר שר התורה והיראה חכם שבתי אטון: "שהוא צם שלושה ימים ברצף- אני יודע, יותר מזה, השאלה אם היה בכוחותיו, הוא היה חלש בטבעו..."</ref><br> | |||
הרה"צ רבי יאשיהו פולק | === === התקשרויות: ===<br> === | ||
הרה"צ רבי יאשיהו פולק מ[http://חסידות%20ביאלה חסידות ביאלה] מספר שנקשר הוא אליו בתחילה ממראה שראה ב[[מירון]] של אותם ימים בהם היתה כברת דרך קשה ביותר ל[[מירון]], נסיעה בטקסי לתחנת הרכבת ליד גן הפעמון, רכבת לבית שמש, נסיעה לחיפה, מחיפה נסיעה ל[[צפת]], ירידה בכביש ועלייה על [http://קוצים קוצים] ו[http://ברקנים ברקנים] לציונו של [[רשב"י]] כאשר הזמנים של הרכבים הציבוריים מעיר לעיר היו רק שלושה פעמים ביום ואם לא מספיקים להגיע למירון ביום אחד- אז מגיעים רק ביום שלאחריו. הוא הגיע לשם במסירות נפש ופנה לישון שם. באמצע הליל שמע קול רעש ופחד על נפשו מאוד. בהמשך התקרב אליו הקול ואז שמע שמבקש הוא משהו להדליק בו אש, הרב יאשיהו פולק פחד ואמר 'לא. אין לי כזה דבר'. עבר זמן מה והנה נדלקת אש והרב פולק יאשיהו עוקב אחריה בפחד לאן היא מגיעה, עד שראהו בוכה בבכי מר ונשגב מהבנה במנגינת "נהרות [[בבל]]" משם הגיעה הדמות בראשיתה ומיד חקר אחר אותה הדמות עד שנקשר אליה בכל נפשו ומאודו וכך נהיה לתלמידו ומקורבו.<br> | |||
ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן.<br> | ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן.<br> | ||
| שורה 67: | שורה 78: | ||
הרב הגדול המקובל חכם [[מרדכי שרעבי]] נהג להדר לו באומרו "ברוך הבא, גברא רבה" עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי חכם [http://ציון%20ברכה ציון ברכה] אמר עליו "הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה". הגה"צ רבי בנימין זאב חשין מחסידות ברסלב ראהו בכניסה לכותל המערבי לבוש בבגדי השבת כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו ה"תולדות אהרן ומשה" חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל הרב חשין, שנודע בהבנת חכמת הפרצוץ להפליא, מה ראה כעת, השיב הרב חשין כי ראה עמוד של אש מיתמר ועולה מפניו הקדושות.<br> | הרב הגדול המקובל חכם [[מרדכי שרעבי]] נהג להדר לו באומרו "ברוך הבא, גברא רבה" עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי חכם [http://ציון%20ברכה ציון ברכה] אמר עליו "הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה". הגה"צ רבי בנימין זאב חשין מחסידות ברסלב ראהו בכניסה לכותל המערבי לבוש בבגדי השבת כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו ה"תולדות אהרן ומשה" חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל הרב חשין, שנודע בהבנת חכמת הפרצוץ להפליא, מה ראה כעת, השיב הרב חשין כי ראה עמוד של אש מיתמר ועולה מפניו הקדושות.<br> | ||
בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב הגדול המקובל חכם [[שמואל דרזי]] - ראש ישיבת "ניות ברמה", ברב הגדול המקובל רבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל רבי [[מרדכי אליהו]]<ref>רבי מרדכי צמח בכמוהר"ר סלמאן בן אליהו</ref> ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק"ל.<br> | בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב הגדול המקובל חכם [[שמואל דרזי]] - ראש ישיבת "ניות ברמה", ברב הגדול המקובל רבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל רבי [[מרדכי אליהו]]<ref>רבי מרדכי צמח בכמוהר"ר סלמאן בן אליהו</ref> ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק"ל.<br> | ||
===== יארצייט ומקום קבורה: | === === יארצייט ומקום קבורה: ===<br> === | ||
עת פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ"ט בכה עליו מרורים ידידו זקן המקובלים חכם [[יצחק כדורי]] עמו למד בחברותא ואף ביקש חלקה ליד מקום מנוחתו. מקום מנוחתו הוא בכניסה ל[http://הר%20המנוחות הר המנוחות].<br> | עת פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ"ט בכה עליו מרורים ידידו זקן המקובלים חכם [[יצחק כדורי]] עמו למד בחברותא ואף ביקש חלקה ליד מקום מנוחתו. מקום מנוחתו הוא בכניסה ל[http://הר%20המנוחות הר המנוחות].<br> | ||
===== קיצור מההספדים: =====<br> | ===== קיצור מההספדים: =====<br> | ||
גרסה מ־12:37, 5 בינואר 2022
|
|
== == =====הרב אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק בן לחכם ברוך מעלם=====
מחבר הספרים "תולדות אהרן ומשה" ו"מוסר ישמח לב" == ==
===== חייו ופעולותיו: =====
|ממייסדי ישיבת "בני ציון" על קבר רחל אמנו ע"ה |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו מהרש"ם שנדוך בטרם נפסדו צאצא לרבינו המהרש"ם שנדוך בעל ה"קול ששון" ועוד ומיוחס דרך אמו לנשיאי בבל עד דוד המלך
|מקום הולדתו: בגדאד שבבבל[= עיראק] ||מקום פטירה: ירושלם. ישראל.
עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך
כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק [1])
=== אישים סביבו: ===
===== רבותיו: =====
הגה"ק רבי צדקה חוצין מייסד עדה החרדית לבני ספרד. הגה"ק המקובל חכם אפריים הכהן[2] ראש ישיבת "עוז והדר" שע"י ישיבת "פורת יוסף"[3]. הגאון האדיר רב רבנן חכם עזרא עטייה[4]. הגה"ק המקובל חכם סלמאן בן אליהו[5]. הגה"ק חכם עובדיה הדאיה ראש ישיבת בית א-ל. הגה"ק חכם מרדכי יפת שרעבי והגה"ק חכם סלמאן חוגי עבודי ראב"ד ירושלם.
===== ידידיו: =====
חכם סלמאן מוצפי. חכם יצחק כדורי. הרב מרדכי אליהו. גיסו חכם [ציון ברכה]. חכם עזרא יונה[6] וחכם יהודה יהושע חיים צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה.
===== תלמיד חבר: =====
חכם שמואל דרזי. חכם שבתי אטון. חכם יהודה מעלם וחכם שלום בכמוהר"ר הדאיה.
===== תלמידיו: =====
הרה"צ רבי יאשיהו פולק. הצדיק הנסתר יוסף דיין. הצדיק רבי שמואל כהן גבאי בית הכנסת עזרא הסופר ומשמשו בקודש. הרה"ח רבי מרדכי יצחקי בן אחותו ורב המושב "פורת" ועוד רבים.
! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס"ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ"ט ליצירה
===== הורתו: =====
נולד לאביו הרה"צ חכם ציון יצחק[7] ולאמו הצדיקה והחסידה מרת שמחה[8]
תיאור משפחתו:
משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם[9], עם זאת ידעו כולם לקרותו "חכם אהרן" כאילו היה זה שמו, אך בשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו.
=== לידתו: ===
לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו יחזקאל בבגדאד וכן, לפי המסופר במשפחתו[10], היה אור גדול בבית עת לידתו.
===== קורותיו: =====
==== ילדותו: ====
בילדותו, עת החלו הדיבורים על הקמת מדינת ישראל, החלו להישמע בבגדאד כינויי גנאי כלפי היהודים המתגוררים ברובע היהודי שבבגדאד, זה גרם ששנאה השתוללה בין ילדי הערבים לבין ילדי היהודים, מסופר שכאשר הבחינה אמו ע"ה בהתגרות שבין הילדים, כצאצאית לשלשלת נשיאים שהיו ממונים מהשלטון הטורקי על החלת סדר ומשמעת הן בין יהודים והן בין גויים, היתה יוצאת לחצר ביתה ופונה באיום לילדי הגויים כי באם ימשיכו בהתגרות הזו, הוא מיד תקרא לבנה חכם אהרן שיאמר הוא פסוק ואז רע ומר יהיה גורלם והילדים המתגרים היו נמלטים משמועה זו על נפשם.
==== נערותו: ====
למד בנערותו עם הרב הגדול המקובל חכם שמואל דרזי ועם זקן המקובלים חכם יצחק כדורי[11]. חכם שמואל דרזי סיפר על נערותו של חכם אהרן ב"ר ציון יצחק חכם ברוך מעלם כי מנהגו היה לישון על ספסל ב"מדרש בית זליכה" כשכיפה גדולה עוטפת את ראשו וחבלים לידיו וחכם אהרן ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת "תיקון חצות".
בבגדאד הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו.
=== עלייתו לארץ הקודש: ===
בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים חכם סלמאן חוגי עבודי וחכם אפריים הכהן כי על אף הספקות הכרוכות בכך[12]- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס, שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי במירון.
==== נישואיו: ====
כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש"ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל חכם אפריים הכהן כי "הגיעה זוגתו של חכם אהרן" והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה"תולדות אהרן ומשה" מוסרת לה מגש ובו זר פרחים וארבעה כיפות כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת כמו ציור החלום.
==== יסוד הישיבה על קבר רחל: ====
בהמשך ייסד עם ידידו המקובל חכם סלמאן מוצפי את ישיבת "בני ציון" על קברה של רחל אמנו, מחשש כי בלילה ספרי הקודש יגנבו, היו ה"תולדות אהרן ומשה" ואחיו הרה"צ חכם יוסף צ. י. חכם ברוך מעלם נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת חצות הלילה שבים לקברה של רחל אמנו ע"ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם[13].
=== מסירותו לעם ישראל: ===
=== תרומותיו לכלל: ===
על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים לישיבות ולמוסדות תורה על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.
בין מקומות התורה להם העביר כספים נמצאים גם ישיבת "פורת יוסף" תכב"ץ וארגון "יד לאחים". חילק תפילין מהודרים מאוד של רש"י, של ר"ת ושל שימושא רבה, לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת רבינו תם. הוא עצמו הניח אף שימושא רבה בתפילת המנחה כמנהג רבינו "י%20הקדוש האר"י הקדוש.
==== התעסקותו בתיקונים: ====
עסק בתיקונים ובתיקוני נפטרים. באחד מהתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה דמות יונה בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר ה"תולדות אהרן ומשה" סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך.
היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו חכם סלמאן מוצפי ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי[14].
הצדיק חכם יחזקאל ירוחם חתנו של ידיד ה"תולדות אהרן ומשה" הרב המקובל המקובל חכם סלמאן מוצפי סיפר כי היו הם עורכים תיקון לכפרת עוונות בהכנסת גופם לדוד מי קרח, ה"תולדות אהרן ומשה" כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה חתנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי הוא הרה"צ ר' יחזקאל ירוחם להורדת דוד מי הקרח מגג בית הכנסת "מנחת יהודה" שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו.
==== צומות לכפרה פרטית וכללית: ====
היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז"ל "שיחת חולין של תלמידי חכמים". כמו כן היה צם שלושה ימים ברצף בימי השובבי"ם[15]
=== התקשרויות: ===
הרה"צ רבי יאשיהו פולק מחסידות ביאלה מספר שנקשר הוא אליו בתחילה ממראה שראה במירון של אותם ימים בהם היתה כברת דרך קשה ביותר למירון, נסיעה בטקסי לתחנת הרכבת ליד גן הפעמון, רכבת לבית שמש, נסיעה לחיפה, מחיפה נסיעה לצפת, ירידה בכביש ועלייה על קוצים וברקנים לציונו של רשב"י כאשר הזמנים של הרכבים הציבוריים מעיר לעיר היו רק שלושה פעמים ביום ואם לא מספיקים להגיע למירון ביום אחד- אז מגיעים רק ביום שלאחריו. הוא הגיע לשם במסירות נפש ופנה לישון שם. באמצע הליל שמע קול רעש ופחד על נפשו מאוד. בהמשך התקרב אליו הקול ואז שמע שמבקש הוא משהו להדליק בו אש, הרב יאשיהו פולק פחד ואמר 'לא. אין לי כזה דבר'. עבר זמן מה והנה נדלקת אש והרב פולק יאשיהו עוקב אחריה בפחד לאן היא מגיעה, עד שראהו בוכה בבכי מר ונשגב מהבנה במנגינת "נהרות בבל" משם הגיעה הדמות בראשיתה ומיד חקר אחר אותה הדמות עד שנקשר אליה בכל נפשו ומאודו וכך נהיה לתלמידו ומקורבו.
ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן.
הרב הגדול המקובל חכם מרדכי שרעבי נהג להדר לו באומרו "ברוך הבא, גברא רבה" עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי חכם ציון ברכה אמר עליו "הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה". הגה"צ רבי בנימין זאב חשין מחסידות ברסלב ראהו בכניסה לכותל המערבי לבוש בבגדי השבת כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו ה"תולדות אהרן ומשה" חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל הרב חשין, שנודע בהבנת חכמת הפרצוץ להפליא, מה ראה כעת, השיב הרב חשין כי ראה עמוד של אש מיתמר ועולה מפניו הקדושות.
בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב הגדול המקובל חכם שמואל דרזי - ראש ישיבת "ניות ברמה", ברב הגדול המקובל רבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל רבי מרדכי אליהו[16] ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק"ל.
=== יארצייט ומקום קבורה: ===
עת פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ"ט בכה עליו מרורים ידידו זקן המקובלים חכם יצחק כדורי עמו למד בחברותא ואף ביקש חלקה ליד מקום מנוחתו. מקום מנוחתו הוא בכניסה להר המנוחות.
===== קיצור מההספדים: =====
רב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה אמר אז כי המגן של עם ישראל נסתלק כשהוא קישר דבריו לפיגוע של דרדור רכב ציבורי גדול עם ארבעים ואחת[17] נספים לתהום ליד טלזסטון באומרו שזה בגלל שאין את "המגן" שהיה עד כה, אמרו כי רב רבנן חכם יהודה צדקה נמצא צודק בדבריו כשאף אמר "קרה מה שלא קרה משך חמישים שנה" בנוגע לפיגוע זה, כי אכן זו גם לא היתה הפעם האחרונה של פיגוע שכזה[18] ואף קולו החזק של ראש ישיבת "ראשית חכמה" שר התורה והיראה חכם שבתי אטון נישא אז ברמה בכוונו לאותם דברים של חכם יהודה צדקה.
===== עסק בטהרתו: =====
הגה"צ חכם יוסף עדס מראשי ישיבת "פורת יוסף".
===== הספידוהו: =====
רב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה. המגיד הירושלמי הרב שבתי יודלביץ. שר התורה חכם שבתי בכמוהר"ר בן ציון אטון. מראשי ישיבת "פורת יוסף" חכם יוסף עדס. מראשי ישיבת "פורת יוסף" חכם יהודה מעלם. הגאון המקובל רבי יעקב ב"ר משה הלל. הדרשן המופלג הרב בן ציון בכמוהר"ר סלמאן מוצפי. הדרשן הרב חיים גזית ראש כולל "חדוות חיים". ועוד.
- ↑ על אביו של חכם ציון יצחק, חכם ברוך, בספר "קץ הימין" כתב הגה"צ רבי יהושע משה: הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו'
- ↑ אביו של הגאון רבי שלום כהן ראש ישיבת "פורת יוסף" עיר העתיקה
- ↑ מייסד הישיבה הגה"ק המקובל חכם בן ציון חזן - חזנו של מופת הדורות מרנא הבן איש חי ע"פ הוראתו של רבו
- ↑ במכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" גם נמצא שכתב על רבו "ושאלתי לחכם עזרא עטייה..."
- ↑ בעל הספרים "כרם שלמה" כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של מהרח"ו "עץ חיים" ואביו של הראשון לציון הרב הגדול הגאון המקובל חכם מרדכי אליהו
- ↑ מרמת גן עמו התכתב רבות כפי שנראה בכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" העוסקים בשו"ת בהלכה ובענייני פרישות
- ↑ חכם ציון יצחק, ראש מתיבתא בבגדאד שבבבל ותלמידו של מופת הדורות רבינו יוסף חיים המכונה מרנא הבן איש חי, נהג לסיים כל יום את כל ספר התהילים בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא במדרש בית זליכה בבגדאד
- ↑ אמו היא צאצאית למהר"ם שנדוך, בעל הספרים: קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן ואמרי ששון, ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר "ואת עלית על כולנה" על מרת שרח המכונה "נונה" מאור יהודה, בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; "מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?" היא היתה אחות למרת חניני אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל חכם אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק חכם-ברוך-מעלם בעל ה"תולדות אהרן ומשה" ולמרת גורג'יה אמו של הגאון הרב עובדיה יוסף, מחבר הספרים: יביע אומר, יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה"תולדות אהרן ומשה" שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו
- ↑ הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, מרת נזימה פנינה ע"ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי חכם ציון ברכה היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון רבי יצחק ברכה יבלט"א - ראש ישיבת "עטרת יצחק" בתואר רב, ספר תולדות חייה, כמו כן, בספר "הוי מתלמידיו של אהרן" על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחוק הוא את התואר "חכם" הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי "תולדות אהרן ומשה" שהוציאו עם שמו
- ↑ הובא בחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" פרק ג' "בית של קדושה"
- ↑ שם מלא; יצחק דיבה כדורי
- ↑ הרב ה"תולדות אהרן ומשה" חכם ברוך מעלם; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים
- ↑ משמשו בקודש הרב שמואל כהן גבאי בית הכנסת עזרא הסופר סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי
- ↑ ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" מסיפורו של הדרשן הרב בן ציון יבלט"א בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי
- ↑ בספר "זכרון ירא מחכמה", אמר שר התורה והיראה חכם שבתי אטון: "שהוא צם שלושה ימים ברצף- אני יודע, יותר מזה, השאלה אם היה בכוחותיו, הוא היה חלש בטבעו..."
- ↑ רבי מרדכי צמח בכמוהר"ר סלמאן בן אליהו
- ↑ ונתנו סימן לדבר, ראשי תיבות שמו:"אהרן משה" יוצא א"ם, והרי "אם" בגימטרייה ארבעים ואחת
- ↑ ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" והקלטת קולו