תפילת תשלומין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תפילת תשלומין]] הינה | [[תפילת תשלומין]] הינה תפילת השלמה שחייב להתפלל מי ששגג או נאנס מלהתפלל את אחת התפילות בזמנה. את תפילת התשלומין יש להתפלל לאחר התפילה הסמוכה, כך לדוגמא: מי ששכח להתפלל תפילת שחרית יוכל להתפלל שוב [[תפילת עמידה]] בסיום תפילת מנחה (לאחר הקדיש האחרון) כאשר התפילה השניה תהווה תשלומים לתפילת שחרית. יש הסוברים כי ניתן להתפלל את תפילת התשלומין יחד עם חזרת הש"ץ. את התפילה יש להתפלל לפי התפילה בה הוא חייב כעת- כגון מי שהחסיר תפילת מנחה ביום שישי, יתפלל את תפילת התשלומין כפי נוסח תפילת ערבית של שבת לפי שזו התפילה לזמן בו הוא מתפלל. על האדם להתכוון שהתפילה הראשונה אותה הוא מתפלל היא התפילה אותה הוא חייב להתפלל כעת ורק התפילה השנייה היא תפילת התשלומין- משום שעליו קודם להשלים את חובתו או משום [[תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם]]. | ||
הפוסקים דנו במהות תפילת התשלומין- האם מדובר בתפילה חדשה שנועדה להשלים את התפילה שנחסרה, כפי שהיה ניתן להקריב קורבן תשלומים לקורבן שעבר זמנו, או שמדובר באותה התפילה שנחסרה אלא שהאדם ששגג יכול להשלים אותה שלא בזמנה יחד עם התפילה הסמוכה. | |||
==מקור== | ==מקור== | ||
הגמרא {{#makor-new:ברכות כו א|בבלי-ברכות|כו|א}} אומרת שמי ששכח להתפלל אחת מהתפילות, יכול להשלים את התפילה שהחסיר על ידי שיתפלל את התפילה העוקבת פעמיים. הגמרא מסבירה שלמרות שהתפילות הן כנגד קורבנות, אין אומרים "עבר יומו ובטל קורבנו" והאדם יכול להשלים את התפילה משום שעניין התפילה הוא בקשת רחמים. מאידך, דין השלמה הוא רק למי ששכח להתפלל, אך מי שבמזיד דילג על התפילה אינו יכול להשלימה ועל זה אומר הפסוק "מעוות לא יוכל לתקון" {{#makor-new:קהלת א טו|תנ"ך-קהלת|א|טו}}. | הגמרא {{#makor-new:ברכות כו א|בבלי-ברכות|כו|א}} אומרת שמי ששכח להתפלל אחת מהתפילות, יכול להשלים את התפילה שהחסיר על ידי שיתפלל את התפילה העוקבת פעמיים. הגמרא מסבירה שלמרות שהתפילות הן כנגד קורבנות, אין אומרים "עבר יומו ובטל קורבנו" והאדם יכול להשלים את התפילה משום שעניין התפילה הוא בקשת רחמים. מאידך, דין השלמה הוא רק למי ששכח להתפלל, אך מי שבמזיד דילג על התפילה אינו יכול להשלימה ועל זה אומר הפסוק "מעוות לא יוכל לתקון" {{#makor-new:קהלת א טו|תנ"ך-קהלת|א|טו}}. | ||
==אופן ההשלמה== | |||
מי שלא התפלל שחרית, מנחה או ערבית, אם לא עשה זאת במזיד, מתפלל פעמיים את תפילת שמונה עשרה בתפילה הסמוכה. כגון: אם שכח להתפלל שחרית, ישלימנה אחר תפילת מנחה. תחילה יתפלל מנחה, ואחר הקדיש האחרון יתפלל שוב תפילת עמידה לתשלומי תפילת שחרית. את התפילה ניתן להשלים רק בתפילה הסמוכה ולכן מי ששכח להתפלל תפילת שחרית ולא התפלל תשלומין במנחה לא יוכל להשלימה לאחר מכן בערבית. אמנם, למי שלא התפלל שחרית, יש תפילת תשלומין במנחה, גם ביום שיש בו תפילת מוסף. לתפילת מוסף עצמה אין תשלומין, כך שאם עבר כל היום ולא התפלל מוסף, לא יכול להשלימה. כמו כן, מי שלא התפלל את אחת התפילות במזיד, אין לו תשלומין בתפילה הסמוכה. | |||
תפילת השמונה עשרה הראשונה הוא מתפלל לשם חובת התפילה שהוא חייב בה באותה שעה, ואת תפילת שמונה עשרה השניה הוא מתפלל בכוונת תשלומין לתפילה שהחסיר. את תפילת שמונה עשרה של התשלומין מתפלל כמו התפילה אותה הוא חייב כעת. כגון: אם טעה ולא התפלל מנחה ביום ששי, מתפלל בליל שבת פעמיים תפילת ערבית של שבת. למרות שהתפילה השניה היא תשלומין לתפילת חול, כיון שהוא מתפלל אותה בשבת, נוסחה הוא כנוסח תפילת שבת. | |||
אם המתפלל טעה בתפילת שמונה עשרה באופן שהוא צריך לחזור ולהתפלל, ולא נזכר בכך עד לאחר שעבר זמן התפילה, עליו להתפלל תפילת תשלומין בתפילה הסמוכה. | |||
שליח ציבור שחייב להתפלל תפילת תשלומין {{מקור|כלומר שהוא שכח להתפלל את התפילה הקודמת|כן}}, יכוון בחזרת הש"ץ של התפילה שהוא מתפלל כעת, גם לשם תשלומין, ואין הוא מתפלל את תפילת שמונה עשרה פעם נוספת. | |||
==טעם ההשלמה== | ==טעם ההשלמה== | ||
המפרשים נתנו טעמים שונים לכך שניתן להשלים את התפילה החסרה. ה[[תוספות]] {{#makor-new:ברכות כו א|ראשונים-תוספות-ברכות|כו|א}} כתבו שמאחר ומעיקר הדין ניתן להתפלל כל היום (כגון ב[[תפילת נדבה]]) ניתן גם להשלים את התפילה לאחר זמנה משום שכל היום הוא זמן תפילה. על פי שיטתם, הסבירו התוספות כי בתפילת מוסף אין דין של תפילת תשלומין משום שאין מטרתה לשם בקשת רחמים אלא כנגד קורבן מוסף ואין תשלומין לאחר שעבר זמנה. | המפרשים נתנו טעמים שונים לכך שניתן להשלים את התפילה החסרה. ה[[תוספות]] {{#makor-new:ברכות כו א|ראשונים-תוספות-ברכות|כו|א}} כתבו שמאחר ומעיקר הדין ניתן להתפלל כל היום (כגון ב[[תפילת נדבה]]) ניתן גם להשלים את התפילה לאחר זמנה משום שכל היום הוא זמן תפילה. על פי שיטתם, הסבירו התוספות כי בתפילת מוסף אין דין של תפילת תשלומין משום שאין מטרתה לשם בקשת רחמים אלא כנגד קורבן מוסף ואין תשלומין לאחר שעבר זמנה. | ||
מאידך, ה[[בית חדש]] {{הערה| או"ח סימן ז ס"ב ד"ה כתב}} הסביר כי התשלומין לתפילה נובעים מהתשלומין בקורבנות. כשם שלקורבנות רבים יש תשלומין, כגון [[קורבן ראיה]], כך גם לתפילות יש תשלומין. לשיטתו, הסיבה שאין תשלומין לתפילת המוסף היא ככל הנראה מכיוון שבתפילת המוסף מוזכרים קורבנותיו אין ראוי להשלימו אלא בשעה בה ניתן להקריב קורבנות אלו. | מאידך, ה[[בית חדש]] {{הערה| או"ח סימן ז ס"ב ד"ה כתב}} הסביר כי התשלומין לתפילה נובעים מהתשלומין בקורבנות. כשם שלקורבנות רבים יש תשלומין, כגון [[קורבן ראיה]], כך גם לתפילות יש תשלומין. לשיטתו, הסיבה שאין תשלומין לתפילת המוסף היא ככל הנראה מכיוון שבתפילת המוסף מוזכרים קורבנותיו אין ראוי להשלימו אלא בשעה בה ניתן להקריב קורבנות אלו. | ||
===תשלומין לקריאת שמע=== | ===תשלומין לקריאת שמע=== | ||
מחלוקת נוספת בעניין תשלומין היא בהרחבת הדין גם למצוות נוספות מלבד בתפילה. ה[[מאירי]] (כו. ד"ה כל) הביא מספר ראשונים {{הערה| עיין גם בדברי הכלבו סימן י ד"ה הקורא}} הסוברים שכשם שיש תשלומין לתפילה כך יש גם תשלומין לקריאת שמע והשוכח קריאת שמע עליו לאומרה פעמיים בפעם הבאה. מנגד, רוב הראשונים סוברים שדין התשלומין הוא דין מיוחד לתפילה ואינו קיים בשאר מצוות. | מחלוקת נוספת בעניין תשלומין היא בהרחבת הדין גם למצוות נוספות מלבד בתפילה. ה[[מאירי]] (כו. ד"ה כל) הביא מספר ראשונים {{הערה| עיין גם בדברי הכלבו סימן י ד"ה הקורא}} הסוברים שכשם שיש תשלומין לתפילה כך יש גם תשלומין לקריאת שמע והשוכח קריאת שמע עליו לאומרה פעמיים בפעם הבאה. מנגד, רוב הראשונים סוברים שדין התשלומין הוא דין מיוחד לתפילה ואינו קיים בשאר מצוות. | ||
ה[[פרי חדש]] {{#makor-new:אורח חיים נח ו|פרשנות-שו"ע-פר"ח-או"ח|נח|ו}} הסביר שהמחלוקת בהרחבת דין התשלומין קשורה בטעם הדין. לדבריו, לסוברים שעיקר ההשלמה תלויה בכך שניתן לבקש רחמים במשך כל היום, אין תשלומין לקריאת שמע משום שאיננה בקשת רחמים. מנגד, לשיטות שניתן להשלים גם את קריאת שמע אין לחלק בין תפילת שמונה עשרה לקריאת שמע ויש דין השלמה על שתיהן משום שדין ההשלמה איננו תלוי בבקשת רחמים. | ה[[פרי חדש]] {{#makor-new:אורח חיים נח ו|פרשנות-שו"ע-פר"ח-או"ח|נח|ו}} הסביר שהמחלוקת בהרחבת דין התשלומין קשורה בטעם הדין. לדבריו, לסוברים שעיקר ההשלמה תלויה בכך שניתן לבקש רחמים במשך כל היום, אין תשלומין לקריאת שמע משום שאיננה בקשת רחמים. מנגד, לשיטות שניתן להשלים גם את קריאת שמע אין לחלק בין תפילת שמונה עשרה לקריאת שמע ויש דין השלמה על שתיהן משום שדין ההשלמה איננו תלוי בבקשת רחמים. | ||
==השלמה או חיוב חדש== | ==השלמה או חיוב חדש== | ||
הפוסקים נחלקו במהותה של תפילת התשלומין, האם מדובר בהשלמה של התפילה הקודמת, או שיש בכך חיוב חדש. | הפוסקים נחלקו במהותה של תפילת התשלומין, האם מדובר בהשלמה של התפילה הקודמת, או שיש בכך חיוב חדש. | ||
===חיוב מדין התפילות החסרות=== | ===חיוב מדין התפילות החסרות=== | ||
הטור {{#makor-new:אורח חיים קח|טור-אורח-חיים|קח|null}} הביא את שיטת ה[[בה"ג]] {{הערה| ברכות ד,ד ע"ג}} שפסק שמי שהחסיר כמה תפילות באותו היום יכול להשלים את כולן כל עוד מדובר באותו היום. כך, לשיטתו, מי ששכח להתפלל ערבית ושחרית, יכול להתפלל מנחה שלוש פעמים ולהשלים את שהחסיר. ייתכן ומקור שיטת הבה"ג הוא בכך שבאופן עקרוני ניתן להתפלל כל תפילה לאורך כל היום, כדברי הגמרא "כולי יומא מצלי ואזיל", וממילא כל עוד לא עבר היום ניתן להשלים את התפילות שהחסיר. | הטור {{#makor-new:אורח חיים קח|טור-אורח-חיים|קח|null}} הביא את שיטת ה[[בה"ג]]{{הערה| ברכות ד,ד ע"ג}} שפסק שמי שהחסיר כמה תפילות באותו היום יכול להשלים את כולן כל עוד מדובר באותו היום. כך, לשיטתו, מי ששכח להתפלל ערבית ושחרית, יכול להתפלל מנחה שלוש פעמים ולהשלים את שהחסיר. ייתכן ומקור שיטת הבה"ג הוא בכך שבאופן עקרוני ניתן להתפלל כל תפילה לאורך כל היום, כדברי הגמרא "כולי יומא מצלי ואזיל", וממילא כל עוד לא עבר היום ניתן להשלים את התפילות שהחסיר. | ||
באותו האופן עולה גם מדברי ה[[רי"ף]]{{#makor-new:ברכות יח א|פוסקים-רי"ף-ברכות|יח|א}} וה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תפילה ונשיאת כפים ג א|רמב"ם-תפילה|ג|א}} | |||
באותו האופן עולה גם מדברי ה[[רי"ף]] {{#makor-new:ברכות יח א|פוסקים-רי"ף-ברכות|יח|א}} וה[[רמב"ם]] {{#makor-new:הלכות תפילה ונשיאת כפים ג א|רמב"ם-תפילה|ג|א}} כי תפילת התשלומין היא למעשה התפילה המקורית שהאדם החסיר, אלא שמתפלל אותה שלא בזמנה. לשיטתם, על אף שישנם זמנים מוגדרים לתפילות, האדם יכול להתפלל גם לאחר זמנים אלו ולקבל שכר שונה, וכדברי הגמרא {{ציטוטון|שכר תפילה יהבו ליה, שכר תפילה בזמנה לא יהבו ליה}}{{הערה|הבית יוסף הסביר כך בשיטתם ומשמע מדבריו שאף אם דברי הרי"ף מוסבים גם על מי שהחסיר את התפילה במזיד, עדיין זו שיטתו גם בתפילת תשלומין}}. | |||
===חיוב חדש של תשלומין=== | ===חיוב חדש של תשלומין=== | ||
מנגד, [[רבינו יונה]] הביא שיטות שניתן להשלים תשלומין גם של מספר רב של תפילות כך ש{{ציטוטון|מי שהיה תפוס או חולה, כשיצא מבית האסורים או כשנתרפא, שיתפלל כל התפילות שהפסיד}}. משיטה זו משמע שתפילת התשלומין עומדת בפני עצמה ולא רק כחיוב הראשוני של התפילה שהוחמצה, ולכן גם לאחר שעבר זמנה של התפילה המקורית עדיין ניתן להשלים את התפילה. | מנגד, [[רבינו יונה]] הביא שיטות שניתן להשלים תשלומין גם של מספר רב של תפילות כך ש{{ציטוטון|מי שהיה תפוס או חולה, כשיצא מבית האסורים או כשנתרפא, שיתפלל כל התפילות שהפסיד}}. משיטה זו משמע שתפילת התשלומין עומדת בפני עצמה ולא רק כחיוב הראשוני של התפילה שהוחמצה, ולכן גם לאחר שעבר זמנה של התפילה המקורית עדיין ניתן להשלים את התפילה. | ||
להלכה, נפסק שניתן להשלים את התפילה החסרה רק בתפילה שלאחריה וכדין הסוברים שמדובר בהשלמת חיוב התפילה החסרה (שוע קח,א) | להלכה, נפסק שניתן להשלים את התפילה החסרה רק בתפילה שלאחריה וכדין הסוברים שמדובר בהשלמת חיוב התפילה החסרה (שוע קח,א) | ||
==הצמדת תפילת התשלומין לתפילת החובה== | ==הצמדת תפילת התשלומין לתפילת החובה== | ||
ה[[רשב"א]] וכן ראשונים אחרים קבעו כי מותר להשלים את תפילת התשלומין רק בסמיכות לתפילת החובה ו | ה[[רשב"א]] וכן ראשונים אחרים קבעו כי מותר להשלים את תפילת התשלומין רק בסמיכות לתפילת החובה ו"לעולם משלים הוא בתפילה הסמוכה לה". בטעם הדבר, ה[[אליה רבה]] {{הערה|סימן קח,א}} הסביר שיש חיוב להצמיד את התפילה החסרה לתפילה נוספת משום ש"אין תפילת התשלומין מתקבלת אלא אגב תפילה שעתיד". לשיטתו יש להבין את דברי הגמרא כפשטם "טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתיים", ולהסביר שבתפילת התשלומין האדם לא מתפלל שוב את התפילה שהחסיר, אלא מתפלל פעמיים את תפילה החובה כהשלמה. | ||
מנגד, הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם {{הערה|הלכות תפילה ג,י}} | מנגד, הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם{{הערה|הלכות תפילה ג,י}} מסביר שהצמדת תפילת התשלומין לתפילת החובה היא משום ש"הואיל ושעת תפילה היא". לדבריו, אין התפילה השניה קשורה באופן הדוק לראשונה, אלא שיש צורך שהמתפלל יהיה קשור לתפילה באופן כלשהו על מנת שיוכל להשלים תפילה קודמת. שיטה זו עולה גם מדברי הרשב"א{{הערה| כו. ד"ה איבעיא}} שכתב שההשלמה היא דווקא בזמן תפילה משום "שכיוון שהוא זמן תפילה והוא עסוק בתפילתו חוזר ומשלים מה שטעה בתפילותיו". לשיטה זו, אין אפשרות להתפלל תפילה באופן מנותק, ורק כאשר האדם כבר עוסק בתפילת חובה אחרת הוא יכול להוסיף אליה את התפילה האחרת אותה הוא משלים. {{הערה| וייתכן לתלות מחלוקת זו בספק לגבי מי שטעה בתפילת החובה. | ||
הביא מחלוקת לגבי מי שהשלים תפילתו, אך בתפילת החובה שכח לשאול טל ומטר וממילא התחייב להתפלל שוב את תפילת החובה. יש הפוסקים שמכיוון שלא יצא ידי חובתו בתפילת החובה, גם תפילת התשלומין לא עלתה לו, אך, השו"ע כותב שמכיוון שבתפילת התשלומין לא טעה- יצא בה ידי חובתו. נראה לומר, שהרשב"א והראב"ד הסוברים שתפילת החובה מאפשרת לאדם להתפלל גם את תפילת ההשלמה (שהרי זמן תפילה), יסברו שיצא ידי חובתו בתפילת ההשלמה משום שאמר אותה תוך כדי חיוב תפילת החובה. מאידך, הסוברים שתפילת התשלומין קשורה באופן מהותי בתפילת החובה יסברו שיש לחזור גם על תפילת התשלומין.}} | |||
השו"ע {{#makor-new:אורח חיים קח א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קח|א}} הביא מחלוקת לגבי מי שהשלים תפילתו, אך בתפילת החובה שכח לשאול טל ומטר וממילא התחייב להתפלל שוב את תפילת החובה. יש הפוסקים שמכיוון שלא יצא ידי חובתו בתפילת החובה, גם תפילת התשלומין לא עלתה לו, אך, השו"ע כותב שמכיוון שבתפילת התשלומין לא טעה- יצא בה ידי חובתו. נראה לומר, שהרשב"א והראב"ד הסוברים שתפילת החובה מאפשרת לאדם להתפלל גם את תפילת ההשלמה (שהרי זמן תפילה), יסברו שיצא ידי חובתו בתפילת ההשלמה משום שאמר אותה תוך כדי חיוב תפילת החובה. מאידך, הסוברים שתפילת התשלומין קשורה באופן מהותי בתפילת החובה יסברו שיש לחזור גם על תפילת התשלומין.}} | |||
===הקדמת תפילת החובה לתפילת התשלומין=== | ===הקדמת תפילת החובה לתפילת התשלומין=== | ||
[[ערוך השולחן]] (קח,ט) הסביר כי יש להקדים את תפילת החובה לפני תפילת התשלומין משום שהמשלים צריך קודם למלא את חובתו לפני שהוא מבקש תשלומין. לדבריו, המשלים לפני תפילת החובה נחשב "כמורד במלכות" שהרי לא עשה עדיין את חובתו בתפילה הנוכחית {{ציטוטון|ואיך יבקש מחילה על העבר ומורד עתה בעומדו לפניו}}. | [[ערוך השולחן]] (קח,ט) הסביר כי יש להקדים את תפילת החובה לפני תפילת התשלומין משום שהמשלים צריך קודם למלא את חובתו לפני שהוא מבקש תשלומין. לדבריו, המשלים לפני תפילת החובה נחשב "כמורד במלכות" שהרי לא עשה עדיין את חובתו בתפילה הנוכחית {{ציטוטון|ואיך יבקש מחילה על העבר ומורד עתה בעומדו לפניו}}. | ||
ה[[לבוש]] הסביר שהקדמת תפילת החובה נובעת מהכלל [[תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם]]. לשיטתו, מכיוון שתפילת החובה היא תדירה, בעוד תפילת התשלומין פחות שכיחה, יש להקדים את תפילת החובה. | ה[[לבוש]] הסביר שהקדמת תפילת החובה נובעת מהכלל [[תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם]]. לשיטתו, מכיוון שתפילת החובה היא תדירה, בעוד תפילת התשלומין פחות שכיחה, יש להקדים את תפילת החובה. | ||
בעל [[מעדני יום טוב]] {{הערה| ברכות רא"ש ד,ב אות ת}} הסביר שמדובר בתקנת חכמים שחייבו את האדם להתפלל קודם את תפילת החובה על מנת שלא יבואו להתפלל את תפילת התשלומין לפני זמן תפילת החובה | בעל [[מעדני יום טוב]]{{הערה| ברכות רא"ש ד,ב אות ת}} הסביר שמדובר בתקנת חכמים שחייבו את האדם להתפלל קודם את תפילת החובה על מנת שלא יבואו להתפלל את תפילת התשלומין לפני זמן תפילת החובה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[אנציקלופדיה תלמודית:תפילת תשלומים|תפילת תשלומים מתוך האנציקלופדיה התלמודית]] | * [[אנציקלופדיה תלמודית:תפילת תשלומים|תפילת תשלומים מתוך האנציקלופדיה התלמודית]] | ||
* [[אונס]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־14:24, 23 בפברואר 2022
|
|
תפילת תשלומין הינה תפילת השלמה שחייב להתפלל מי ששגג או נאנס מלהתפלל את אחת התפילות בזמנה. את תפילת התשלומין יש להתפלל לאחר התפילה הסמוכה, כך לדוגמא: מי ששכח להתפלל תפילת שחרית יוכל להתפלל שוב תפילת עמידה בסיום תפילת מנחה (לאחר הקדיש האחרון) כאשר התפילה השניה תהווה תשלומים לתפילת שחרית. יש הסוברים כי ניתן להתפלל את תפילת התשלומין יחד עם חזרת הש"ץ. את התפילה יש להתפלל לפי התפילה בה הוא חייב כעת- כגון מי שהחסיר תפילת מנחה ביום שישי, יתפלל את תפילת התשלומין כפי נוסח תפילת ערבית של שבת לפי שזו התפילה לזמן בו הוא מתפלל. על האדם להתכוון שהתפילה הראשונה אותה הוא מתפלל היא התפילה אותה הוא חייב להתפלל כעת ורק התפילה השנייה היא תפילת התשלומין- משום שעליו קודם להשלים את חובתו או משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
הפוסקים דנו במהות תפילת התשלומין- האם מדובר בתפילה חדשה שנועדה להשלים את התפילה שנחסרה, כפי שהיה ניתן להקריב קורבן תשלומים לקורבן שעבר זמנו, או שמדובר באותה התפילה שנחסרה אלא שהאדם ששגג יכול להשלים אותה שלא בזמנה יחד עם התפילה הסמוכה.
מקור
הגמרא ברכות כו א אומרת שמי ששכח להתפלל אחת מהתפילות, יכול להשלים את התפילה שהחסיר על ידי שיתפלל את התפילה העוקבת פעמיים. הגמרא מסבירה שלמרות שהתפילות הן כנגד קורבנות, אין אומרים "עבר יומו ובטל קורבנו" והאדם יכול להשלים את התפילה משום שעניין התפילה הוא בקשת רחמים. מאידך, דין השלמה הוא רק למי ששכח להתפלל, אך מי שבמזיד דילג על התפילה אינו יכול להשלימה ועל זה אומר הפסוק "מעוות לא יוכל לתקון" קהלת א טו.
אופן ההשלמה
מי שלא התפלל שחרית, מנחה או ערבית, אם לא עשה זאת במזיד, מתפלל פעמיים את תפילת שמונה עשרה בתפילה הסמוכה. כגון: אם שכח להתפלל שחרית, ישלימנה אחר תפילת מנחה. תחילה יתפלל מנחה, ואחר הקדיש האחרון יתפלל שוב תפילת עמידה לתשלומי תפילת שחרית. את התפילה ניתן להשלים רק בתפילה הסמוכה ולכן מי ששכח להתפלל תפילת שחרית ולא התפלל תשלומין במנחה לא יוכל להשלימה לאחר מכן בערבית. אמנם, למי שלא התפלל שחרית, יש תפילת תשלומין במנחה, גם ביום שיש בו תפילת מוסף. לתפילת מוסף עצמה אין תשלומין, כך שאם עבר כל היום ולא התפלל מוסף, לא יכול להשלימה. כמו כן, מי שלא התפלל את אחת התפילות במזיד, אין לו תשלומין בתפילה הסמוכה.
תפילת השמונה עשרה הראשונה הוא מתפלל לשם חובת התפילה שהוא חייב בה באותה שעה, ואת תפילת שמונה עשרה השניה הוא מתפלל בכוונת תשלומין לתפילה שהחסיר. את תפילת שמונה עשרה של התשלומין מתפלל כמו התפילה אותה הוא חייב כעת. כגון: אם טעה ולא התפלל מנחה ביום ששי, מתפלל בליל שבת פעמיים תפילת ערבית של שבת. למרות שהתפילה השניה היא תשלומין לתפילת חול, כיון שהוא מתפלל אותה בשבת, נוסחה הוא כנוסח תפילת שבת.
אם המתפלל טעה בתפילת שמונה עשרה באופן שהוא צריך לחזור ולהתפלל, ולא נזכר בכך עד לאחר שעבר זמן התפילה, עליו להתפלל תפילת תשלומין בתפילה הסמוכה.
שליח ציבור שחייב להתפלל תפילת תשלומין (כלומר שהוא שכח להתפלל את התפילה הקודמת), יכוון בחזרת הש"ץ של התפילה שהוא מתפלל כעת, גם לשם תשלומין, ואין הוא מתפלל את תפילת שמונה עשרה פעם נוספת.
טעם ההשלמה
המפרשים נתנו טעמים שונים לכך שניתן להשלים את התפילה החסרה. התוספות ברכות כו א כתבו שמאחר ומעיקר הדין ניתן להתפלל כל היום (כגון בתפילת נדבה) ניתן גם להשלים את התפילה לאחר זמנה משום שכל היום הוא זמן תפילה. על פי שיטתם, הסבירו התוספות כי בתפילת מוסף אין דין של תפילת תשלומין משום שאין מטרתה לשם בקשת רחמים אלא כנגד קורבן מוסף ואין תשלומין לאחר שעבר זמנה.
מאידך, הבית חדש [1] הסביר כי התשלומין לתפילה נובעים מהתשלומין בקורבנות. כשם שלקורבנות רבים יש תשלומין, כגון קורבן ראיה, כך גם לתפילות יש תשלומין. לשיטתו, הסיבה שאין תשלומין לתפילת המוסף היא ככל הנראה מכיוון שבתפילת המוסף מוזכרים קורבנותיו אין ראוי להשלימו אלא בשעה בה ניתן להקריב קורבנות אלו.
תשלומין לקריאת שמע
מחלוקת נוספת בעניין תשלומין היא בהרחבת הדין גם למצוות נוספות מלבד בתפילה. המאירי (כו. ד"ה כל) הביא מספר ראשונים [2] הסוברים שכשם שיש תשלומין לתפילה כך יש גם תשלומין לקריאת שמע והשוכח קריאת שמע עליו לאומרה פעמיים בפעם הבאה. מנגד, רוב הראשונים סוברים שדין התשלומין הוא דין מיוחד לתפילה ואינו קיים בשאר מצוות.
הפרי חדש אורח חיים נח ו הסביר שהמחלוקת בהרחבת דין התשלומין קשורה בטעם הדין. לדבריו, לסוברים שעיקר ההשלמה תלויה בכך שניתן לבקש רחמים במשך כל היום, אין תשלומין לקריאת שמע משום שאיננה בקשת רחמים. מנגד, לשיטות שניתן להשלים גם את קריאת שמע אין לחלק בין תפילת שמונה עשרה לקריאת שמע ויש דין השלמה על שתיהן משום שדין ההשלמה איננו תלוי בבקשת רחמים.
השלמה או חיוב חדש
הפוסקים נחלקו במהותה של תפילת התשלומין, האם מדובר בהשלמה של התפילה הקודמת, או שיש בכך חיוב חדש.
חיוב מדין התפילות החסרות
הטור אורח חיים קח הביא את שיטת הבה"ג[3] שפסק שמי שהחסיר כמה תפילות באותו היום יכול להשלים את כולן כל עוד מדובר באותו היום. כך, לשיטתו, מי ששכח להתפלל ערבית ושחרית, יכול להתפלל מנחה שלוש פעמים ולהשלים את שהחסיר. ייתכן ומקור שיטת הבה"ג הוא בכך שבאופן עקרוני ניתן להתפלל כל תפילה לאורך כל היום, כדברי הגמרא "כולי יומא מצלי ואזיל", וממילא כל עוד לא עבר היום ניתן להשלים את התפילות שהחסיר.
באותו האופן עולה גם מדברי הרי"ף ברכות יח א והרמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים ג א כי תפילת התשלומין היא למעשה התפילה המקורית שהאדם החסיר, אלא שמתפלל אותה שלא בזמנה. לשיטתם, על אף שישנם זמנים מוגדרים לתפילות, האדם יכול להתפלל גם לאחר זמנים אלו ולקבל שכר שונה, וכדברי הגמרא "שכר תפילה יהבו ליה, שכר תפילה בזמנה לא יהבו ליה"[4].
חיוב חדש של תשלומין
מנגד, רבינו יונה הביא שיטות שניתן להשלים תשלומין גם של מספר רב של תפילות כך ש"מי שהיה תפוס או חולה, כשיצא מבית האסורים או כשנתרפא, שיתפלל כל התפילות שהפסיד". משיטה זו משמע שתפילת התשלומין עומדת בפני עצמה ולא רק כחיוב הראשוני של התפילה שהוחמצה, ולכן גם לאחר שעבר זמנה של התפילה המקורית עדיין ניתן להשלים את התפילה.
להלכה, נפסק שניתן להשלים את התפילה החסרה רק בתפילה שלאחריה וכדין הסוברים שמדובר בהשלמת חיוב התפילה החסרה (שוע קח,א)
הצמדת תפילת התשלומין לתפילת החובה
הרשב"א וכן ראשונים אחרים קבעו כי מותר להשלים את תפילת התשלומין רק בסמיכות לתפילת החובה ו"לעולם משלים הוא בתפילה הסמוכה לה". בטעם הדבר, האליה רבה [5] הסביר שיש חיוב להצמיד את התפילה החסרה לתפילה נוספת משום ש"אין תפילת התשלומין מתקבלת אלא אגב תפילה שעתיד". לשיטתו יש להבין את דברי הגמרא כפשטם "טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתיים", ולהסביר שבתפילת התשלומין האדם לא מתפלל שוב את התפילה שהחסיר, אלא מתפלל פעמיים את תפילה החובה כהשלמה.
מנגד, הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם[6] מסביר שהצמדת תפילת התשלומין לתפילת החובה היא משום ש"הואיל ושעת תפילה היא". לדבריו, אין התפילה השניה קשורה באופן הדוק לראשונה, אלא שיש צורך שהמתפלל יהיה קשור לתפילה באופן כלשהו על מנת שיוכל להשלים תפילה קודמת. שיטה זו עולה גם מדברי הרשב"א[7] שכתב שההשלמה היא דווקא בזמן תפילה משום "שכיוון שהוא זמן תפילה והוא עסוק בתפילתו חוזר ומשלים מה שטעה בתפילותיו". לשיטה זו, אין אפשרות להתפלל תפילה באופן מנותק, ורק כאשר האדם כבר עוסק בתפילת חובה אחרת הוא יכול להוסיף אליה את התפילה האחרת אותה הוא משלים. [8]
הקדמת תפילת החובה לתפילת התשלומין
ערוך השולחן (קח,ט) הסביר כי יש להקדים את תפילת החובה לפני תפילת התשלומין משום שהמשלים צריך קודם למלא את חובתו לפני שהוא מבקש תשלומין. לדבריו, המשלים לפני תפילת החובה נחשב "כמורד במלכות" שהרי לא עשה עדיין את חובתו בתפילה הנוכחית "ואיך יבקש מחילה על העבר ומורד עתה בעומדו לפניו".
הלבוש הסביר שהקדמת תפילת החובה נובעת מהכלל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. לשיטתו, מכיוון שתפילת החובה היא תדירה, בעוד תפילת התשלומין פחות שכיחה, יש להקדים את תפילת החובה. בעל מעדני יום טוב[9] הסביר שמדובר בתקנת חכמים שחייבו את האדם להתפלל קודם את תפילת החובה על מנת שלא יבואו להתפלל את תפילת התשלומין לפני זמן תפילת החובה.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ או"ח סימן ז ס"ב ד"ה כתב
- ↑ עיין גם בדברי הכלבו סימן י ד"ה הקורא
- ↑ ברכות ד,ד ע"ג
- ↑ הבית יוסף הסביר כך בשיטתם ומשמע מדבריו שאף אם דברי הרי"ף מוסבים גם על מי שהחסיר את התפילה במזיד, עדיין זו שיטתו גם בתפילת תשלומין
- ↑ סימן קח,א
- ↑ הלכות תפילה ג,י
- ↑ כו. ד"ה איבעיא
- ↑ וייתכן לתלות מחלוקת זו בספק לגבי מי שטעה בתפילת החובה. השו"ע אורח חיים קח א הביא מחלוקת לגבי מי שהשלים תפילתו, אך בתפילת החובה שכח לשאול טל ומטר וממילא התחייב להתפלל שוב את תפילת החובה. יש הפוסקים שמכיוון שלא יצא ידי חובתו בתפילת החובה, גם תפילת התשלומין לא עלתה לו, אך, השו"ע כותב שמכיוון שבתפילת התשלומין לא טעה- יצא בה ידי חובתו. נראה לומר, שהרשב"א והראב"ד הסוברים שתפילת החובה מאפשרת לאדם להתפלל גם את תפילת ההשלמה (שהרי זמן תפילה), יסברו שיצא ידי חובתו בתפילת ההשלמה משום שאמר אותה תוך כדי חיוב תפילת החובה. מאידך, הסוברים שתפילת התשלומין קשורה באופן מהותי בתפילת החובה יסברו שיש לחזור גם על תפילת התשלומין.
- ↑ ברכות רא"ש ד,ב אות ת