ערוך השולחן

הספר "ערוך השולחן" נכתב על ידי רבי יחיאל מיכל אפשטיין שהיה אב בית דין של העיר נובהרדוק.

משפחת המחבר[עריכה]

בנו של רבי יחיאל מיכל הוא רבי ברוך אפשטיין, אשר חיבר את הספר "תורה תמימה" - ליקוט של מדרשי חז"ל על התורה, ונדפס על החומש.

הנצי"ב מוולוז'ין בנישואיו השניים נשא את בתו של בעל 'ערוך השולחן', וממנה נולד בנו הצעיר של הנצי"ב - הרב מאיר בר אילן (מראשי תנועת המזרחי וממקורבי הראי"ה קוק).

מבנה הספר[עריכה]

הספר הוא ספר הלכה על ארבעת חלקי השולחן ערוך, כשההלכות נכתבו על סדר הסימנים של השולחן ערוך, עם השמטה של הלכות נדרים ושבועות שבחלק יורה דעה. הספר נכתב בצורה מאוד יסודית ודידקטית. המחבר מתחיל כל הלכה במקורותיה בגמרא ועובר לדיון בראשונים ובפרט בשיטת הרמב"ם ובפרט בהשמטות הרמב"ם לסוגיות הש"ס. אחרי הדיון בראשונים עובר הרב לדיון בפסק השלחן ערוך , בדעת המחבר (רבי יוסף קארו) ודעת הרמ"א (רבי משה איסרליש). לאחר מכן ממשיך בדיון בגדולי האחרונים שדנו בהלכה.

נכד המחבר הרב מאיר בר אילן הדפיס מגנזי סבו את ערוך השלחן העתיד, שבו כלל השמטות אלו ודיני זרעים, קדשים וטהרות שאינם נכללים בשולחן ערוך.

קבלת הספר[עריכה]

בזכות גדלותו התורנית הכבירה של המחבר ובשל ההיקף של הספר, ובהירות לשונו זכה המחבר וספרו התקבל כפוסק או לפחות כספר יסודי ללימוד ההלכה בהרבה מקהילות ישראל^{(דרוש מקור)}. הרבה מקהילות האשכנזיות שבאמריקה ובדרום צרפת (אלזס') קבלו ספר זה כספר פסיקה עיקרי^{(דרוש מקור)}.

לעומת המשנה ברורה[עריכה]

שני הרבנים הגדולים החפץ חיים מחבר ספר המשנה ברורה ובעל "ערוך השולחן" חיו כמעט באותה תקופה, ושניהם זכו שספרם יתקבל באהדה בקהילות ישראל.

למרות שמקובל כיום לומר שאשכנזים פוסקים כמשנה ברורה^{(דרוש מקור)}, יש הרבה הלכות שפסקו כערוך השולחן^{(דרוש מקור)}, וחלק מהסיבות לכך הן שהמשנה ברורה דרכו להציג את השיטות, ופעמים רבות שאינו מכריע^{(דרוש מקור)}, אך הערוך השולחן (כרב קהילה) מוכרח להכריע תמיד^{(דרוש מקור)}.

הרצי"ה קוק אמר שהמשנה ברורה יותר התקבל בעם ישראל בגלל הענווה שלו שלא הביא את דעתו אלא את דעת הפוסקים, לעומת ערוך השולחן שהביא את חידושיו ולא בהכרח התחשב בשאר הפוסקים^{(דרוש מקור)}.

השוואות בין ערוך השולחן למשנה ברורה[עריכה]

המשנה ברורה יצא לאור לפני "ערוך השולחן", וזה האחרון דן בדבריו בפסיקתו (לדוגמא בהלכות שבת בסימן שי"ט).