מרדכי היהודי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (33 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Mordechayester.jpg|שמאל|400px|ממוזער|הקבר המיוחס למרדכי ואסתר באיראן]] | |||
'''מרדכי היהודי''' - ממנהיגי [[עם ישראל]] ב[[שושן]] הבירה בתקופת מלכות [[אחשורוש]]. | '''מרדכי היהודי''' - ממנהיגי [[עם ישראל]] ב[[שושן]] הבירה בתקופת מלכות [[אחשורוש]]. | ||
== אישיותו == | == אישיותו == | ||
[[חז"ל]] מוסרים כי מרדכי היה מחברי ה[[סנהדרין]]<ref>ולכן ידע שבעים לשון, וכך הבין את כוונת בגתן ותרש {{מקור| | [[חז"ל]] מוסרים כי מרדכי היה מחברי ה[[סנהדרין]]<ref>ולכן ידע שבעים לשון, וכך הבין את כוונת בגתן ותרש {{מקור|מגילה יג: - מובא ברש"י ובראב"ע אסתר ב, כב|כן}}.</ref> {{מקור|ר' מסכת כלה סופ"ב ועוד|כן}} ומ[[אנשי כנסת הגדולה]] {{מקור|רש"י ב"ב טו. וחולין קלט: רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות|כן}} והיה ממעבירי ה[[תורה שבעל פה]] {{מקור|הקדמת היד החזקה לרמב"ם|כן}}. | ||
=== גלותו לשושן === | === גלותו לשושן === | ||
'''מרדכי''' "הוגלה מ[[ירושלים]] עם ה[[גלות|גולה]] אשר [[גלות יהודה|הוגלתה]] עם [[יכניה]] מלך יהודה, אשר הגלה [[נבוכדנאצר|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]" {{מקור| | '''מרדכי''' "הוגלה מ[[ירושלים]] עם ה[[גלות|גולה]] אשר [[גלות יהודה|הוגלתה]] עם [[יכניה]] מלך יהודה, אשר הגלה [[נבוכדנאצר|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]" {{מקור|אסתר ב, ו|כן}}. ויש מפרשים שגלה מעצמו {{מקור|מגילה יג.|כן}} כ[[ירמיהו]] {{מקור|רש"י שם|כן}} כדי להיות עם ישראל ולחזקם מבחינה רוחנית {{מקור|מגילת אסתר הוצאת ארטסקרול, עמ' 85, בשם התפארת שלמה<ref>ור' להלן שחזר שנית לבבל ע"מ לסייע ליהודים בבית המלך ולזרז את בניין המקדש.</ref>|כן}}. מאידך, יש מפרשים {{מקור|את דברי הגמ' הנ"ל|כן}} שמרדכי הוגלה בעל כורחו, ובכל פעם נסה לשוב ל[[ארץ ישראל]] והוגלה בעל כורחו בשנית ובשלישית {{מקור|בהגר"א אסתר ב, ו, עפ"י התרגום שני שם|כן}}. | ||
בין העולים לבנות את ה[[מקדש]] עם [[עזרא]] מוזכר מרדכי {{מקור| | בין העולים לבנות את ה[[מקדש]] עם [[עזרא]] מוזכר מרדכי {{מקור|עזרא ב, ב, ור' מגילה סוף טז:, ראב"ע ורלב"ג שם|כן}}, אך לאחר הפסקת הבניה חזר לשושן {{מקור|תרגום שני שם; ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג ד"ה אשר הוגלה מירושלים; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט|כן}} במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית<ref>ולפמש"כ לעיל בשם הגר"א, מרדכי הוגלה בעל-כורחו פעם נוספת. וד"ז צ"ב מדוע הוגלה דוקא מרדכי ולא שאר העולים?</ref> {{מקור|רלב"ג הנ"ל; ור' ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ר' ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום|כן}}. יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" {{מקור|אסתר ב, כא|כן}}, ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש. | ||
=== ייחוסו === | === ייחוסו === | ||
ב[[מגילת אסתר|מגילה]] {{מקור| | ב[[מגילת אסתר|מגילה]] {{מקור|אסתר ב, ה|כן}} כתוב: | ||
:"אִישׁ [[יהודי|יְהוּדִי]] הָיָה | :"אִישׁ [[יהודי|יְהוּדִי]] הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ '''מָרְדֳּכַי''' בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי". | ||
הכינוי "איש יהודי" בפשטות מציין את היותו מ[[שבט יהודה]]<ref>ר' למשל {{מקור| | הכינוי "איש יהודי" בפשטות מציין את היותו מ[[שבט יהודה]]<ref>ר' למשל {{מקור|נחמיה א, ב|כן}}: "וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם". וכן במקומות אחרים: "וינשל את יהודים" {{מקור|מלכים ב טז, ו|כן}} המתייחס ל[[ממלכת יהודה]]. וכן "לעיני כל יהודים" {{מקור|ירמיהו לב, יב|כן}} נאמר ב[[ארץ ישראל]] לאחר [[גלות עשרת השבטים|שגלו ממנה עשרת השבטים]], וכן הוא במקומות נוספים {{מקור|ירמיהו לד, ט ואילך; שם לח, יט; שם מ, יא-יג; שם מא, ג; שם מג, ט; שם מד, א; שם נב, כח-ל; ועוד|כן}}. ור' ראב"ע {{מקור|הפי' הקצר, שמות כא, ב|כן}}.</ref>, ומאידך הכינוי "איש ימיני" בפשטות מייחס אותו ל[[שבט בנימין]]<ref>רבים מהמפרשים {{מקור|ר' מגילה יב: וכן בתרגום שני שם, ועוד; מאידך - עי' ראב"ע שם, ועוד|כן}} מסבירים ש"בן קיש" הכוונה ל[[קיש]] אבי [[שאול]], שהיה משבט בנימין {{מקור|שמואל א ט, א|כן}}, וא"כ התמיהה חוזרת: היאך הכתוב קוראו: "איש יהודי"?</ref>. | ||
המפרשים נתנו תשובות שונות לבעיה זו, כגון<ref>הובאו רק תשובות המתייחסות לאשיותו או לייחוסו של מרדכי, ולא דרשות שאינן מתיישבות עפ"י הפשט {{מקור| | המפרשים נתנו תשובות שונות לבעיה זו, כגון<ref>הובאו רק תשובות המתייחסות לאשיותו או לייחוסו של מרדכי, ולא דרשות שאינן מתיישבות עפ"י הפשט {{מקור|ר' רש"י בראשית ג, ח|כן}}. ר' לדוגמא במדרש {{מקור|בראשית רבתי, פרשת ויגש, עמ' 208-209, עה"פ בבראשית מד, לג|כן}}: "...בשעה שירדו השבטים למצרים ונתן הגביע באמתחת [[בנימין]] חפש את כלם ונמצא בידו וא"ל האיש אשר נמצא הגביע בידו וגו', א"ל [[יהודה]]: בבקשה ממך כבר יש בידי רעה אחת שמכרתי את אחי... וזאת תבא לי ואחזור לאותה רעה, לאחי מכרתי לעבד וזה נטלתי מאבי להחזירו אצלו ואתה נוטלו לעבד, אין לי עמידה לא לפני אבי ולא לפני הקב"ה, חייב אני להיות עבד שמכרתי את יוסף אחי, בדין הוא שאהי' עבד של זה... א"ל הקב"ה: יהודה אתה נתת נפשך על בנימין לפיכך הגואל שעתיד לעמוד ממנו על ישראל על שמך אני כתבו הה"ד איש יהודי היה". וכן בגמ' {{מקור|מגילה יב:-יג.|כן}}: "...ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה [[דוד]] ל[[שמעי בן גרא]] {{מקור|שהיה חייב מיתה, - רש"י|כן}}. ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי. [[רבא]] אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא {{מקור|לצעקה ולא לשבח, איש יהודי ואיש ימיני גרמו לי את כל הצער הזה, - רש"י|כן}}: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי - דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול ל[[אגג]], דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל".</ref>: | ||
* על דרך ה[[פשט]] - נקרא יהודי בגלל שהיה מ[[ממלכת יהודה]] {{מקור| | * על דרך ה[[פשט]] - נקרא יהודי בגלל שהיה מ[[ממלכת יהודה]] {{מקור|ראב"ע שם|כן}} ואף [[גלות יהודה|גלה עמהם]] {{מקור|רש"י ועוד|כן}}, כמו שמייד כתוב {{מקור|שם פס' ו|כן}}: "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל". | ||
* יש המפרשים שמרדכי נקרא "איש יהודי" מלשון גדולה {{מקור|(תוס' רי"ד מגילה יב:<ref>זוהי פרשנותו לדברי [[רב נחמן]] {{מקור| | * יש המפרשים שמרדכי נקרא "איש יהודי" מלשון גדולה {{מקור|(תוס' רי"ד מגילה יב:<ref>זוהי פרשנותו לדברי [[רב נחמן]] {{מקור|בגמ' שם)}}: "מרדכי מוכתר בנימוסו היה". מאידך, שיטת רש"י שכוונת רב נחמן כהסבר רבה - להלן בפנים - שאמו מיהודה, עי' מהרש"א ח"א שם.</ref>|כן}}. | ||
* יש המפרשים שכשהיו ישראל על אדמתן, מתחילה היה מרדכי | * יש המפרשים שכשהיו ישראל על אדמתן, מתחילה היה מרדכי שׂר על בנימין ואח"כ שׂר על יהודה {{מקור|הגר"א<ref>זה פירושו של הגר"א לדברי רב נחמן המובאים בההערה הקודמת.</ref> אסתר ב, ה|כן}}. | ||
* "אמר [[רבה בר בר חנה]] אמר [[רבי יהושע בן לוי]]: אביו מבנימין ואמו מיהודה" {{מקור| | * "אמר [[רבה בר בר חנה]] אמר [[רבי יהושע בן לוי]]: אביו מבנימין ואמו מיהודה" {{מקור|בגמ' מגילה שם|כן}}, והקדים שבט יהודה אע"פ שבדרך כלל הייחוס נקבע עפ"י האבא {{מקור|במדבר א, ב, ב"ב קט:|כן}}, משום שאמרו חז"ל {{מקור|מדרש תהלים<ref>מהדו' ר"ש בובר, וילנא תרנ"א.</ref> קו, ד|כן}} ש[[דוד המלך]], שהיה משבט יהודה, התפלל על מרדכי {{מקור|(רבי אבגדור כהן צדק<ref>נדפס במגילת אסתר מהדורת "תורת חיים" (מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו), עמ' נד-נה.</ref>)}}. | ||
* "[[רבי יוחנן]] אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר ב[[עבודה זרה]], שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" {{מקור| | * "[[רבי יוחנן]] אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר ב[[עבודה זרה]], שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" {{מקור|מגילה יג.|כן}}. | ||
=== | === משׂרותיו בשלטון אחשורוש === | ||
יש המפרשים את הפסוק {{מקור| | יש המפרשים את הפסוק {{מקור|אסתר ב, יט-כא|כן}}: "מרדכי יושב '''בשער המלך'''", שמרדכי היה שר בממשל אחשורוש<ref>יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו {{מקור|מלבי"ם שם|כן}}, ויש מפרשים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה {{מקור|ר' מגילה טו. - מובא ברש"י אסתר ה, יג|כן}}.</ref> {{מקור|הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא|כן}} או שופט {{מקור|(ראב"ע - נוסח ב<ref>נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.</ref> - שם פס' יא, יט, וכן הר"מ חלאיו<ref>כנ"ל.</ref> שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים<ref>ר' דניאל ב, מט: "ו[[דניאל]] בתרע קרתא" {{מקור|צויין ע"י המפרשים המובאים בפנים)}}; רש"י בראשית יט, א ד"ה ולוט יֹשב; עמוס ה, יב וטו וברד"ק שם; מצודת ציון תהלים קכז, ה; משלי כב, כב ובמצודת דוד שם; ועוד.</ref>|כן}}, והיה מקורב למלך {{מקור|תורה תמימה שם הערה מ|כן}}. | ||
בהמשך המגילה אחשורוש מזהה את מרדכי כאחד הגורמים הנאמנים לו בממלכה, ולכן הוא מצוה את [[המן]], המשנה למלך, לקחת את סוסו ולקרא לפני מרדכי: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" {{מקור|אסתר ו, יא|כן}}. לאחר המהפך מגזרת המן להצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כי גדול מדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול" {{מקור|אסתר ט, ד|כן}}. עד שבסיום התהליך נעשה "מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ<ref>יתכן שאסתר נתנה את בית המן, המשנה למלך המודח, למרדכי {{מקור|אסתר ח, ב|כן}} כדי ללקדם את מרדכי לתפקיד המשנה למלך {{מקור|ע"ש באלשיך|כן}}.</ref>" {{מקור|אסתר י, ג|כן}}. | |||
== קשריו המשפחתיים == | == קשריו המשפחתיים == | ||
(ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת | (ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת: | ||
מרדכי היה בן דודהּ של [[אסתר]] המלכה; אביה של אסתר, אביחיל, היה דודו של מרדכי היהודי. אסתר גדלה בבית מרדכי לאחר שמתו אביה ואמה, ואף נישאה למרדכי. | |||
== יחסו להמן הרשע ולגזרותיו == | |||
=== לא יכרע ולא ישתחווה === | |||
לאחר שהמן עולה לגדולה בבית אחשוורוש, המלך מצווה להשתחוות להמן, כאשר כולם משתחווים מלבד מרדכי: {{ציטוטון|וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה}}. ה[[מהר"ל]]{{הערה|אור חדש עמוד קכח}} אומר כי מרדכי בכוונה לא כרע ולא השתחווה למרות שהיה יכול לסטות מדרכו וללכת בדרך אחרת ובכך לא לפגוש את המן{{הערה|ובכך גם מסביר מדוע הפסוק נאמר בלשון עתיד- לא יכרע ולא ישתחווה, שמרדכי הלך בכוונה למקומות בהן הוא יוכל לא לכרוע ולא להשתחוות}}. לדבריו, מרדכי רצה לקדש שם שמיים ולהפגין כנגד ההשתחוויה להמן וכן פירשו עוד רבים{{הערה|שם משמואל, פורים תרע"ד, עמ' קפג, ד"ה ומרדכי לא יכרע; וע"ע פי [[רבי אלישע גאליקו]] אסתר ב, ה, ד"ה ועוד אמרו ז"ל; קדושת לוי, שמות, לפורים; ועוד}}. | |||
אמנם, יש המפרשים{{הערה|מי מרום חט"ז - לחנוכה ופורים, מאמר נד, עמ' רז-רח|כן}} כי בתחילה מרדכי ניסה להסתיר את העובדה שלא כרע ולא השתחווה ורק לאחר שעבדי המלך סיפרו על כך להמן- הוא הבחין בכך. בפסוקים מובא כי עבדי המלך שאלו את מרדכי מדוע הוא עובר על מצוות המלך, ונראה שמרדכי אמר להם שהוא איננו משתחווה לו מכיוון שהוא יהודי. לאחר תשובה זו, עבדי המלך סיפרו להמן שמרדכי איננו משתחווה לו ורק אז המן הבחין בכך. | |||
המפרשים נתנו פירושים שונים לסירובו של מרדכי להשתחוות להמן: | |||
רש"י פירש כי מרדכי לא השתחווה להמן לפי שעשה את עצמו אלוה וכן במדרש מובא כי הסיבה לאי ההשתחוויה קשורה לאיסור עבודה זרה: {{ציטוטון|וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך?! אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים}}. ייתכן וסיפור זה מקביל גם לצו של [[נבוכדנצאר]] הקובע כי כולם צריכים לכרוע ולהשתחוות{{הערה|דניאל ג,ט- יִפֵּל וְיִסְגֻּד}} לצלם הזהב ועל סירובם של חנניה מישאל ועזריה לעבור על איסור עבודה זרה. | |||
מנגד, בגמרא {{#makor-new:מגילה טו א|בבלי-מגילה|טו|א}} מובא המן נמכר כעבד למרדכי תמורת כיכר לחם. במדרש, וכן בתרגום הארמי למגילת אסתר, מרחיבים את הסיפור בכך שבעבר היו מרדכי והמן ראשי גייסות ונשלחו על ידי המלך למלחמה. המן סיים מהר את הממון שניתן לו מאת המלך ונאלץ לבקש ממון ממרדכי. מרדכי הסכים לתת לו מהלחם שלו בתמורה לכך שהוא יימכר לו כעבד. על פי סיפור זה, הסיבה שמרדכי לא השתחווה להמן לא הייתה משום גאווה לאומית או משום איסור עבודה זרה אלא משום מאבק פנימי של מרדכי כנגד המן. | |||
=== הנצחון במאבק === | |||
מרדכי היה יושב בשער המלך. בשער המלך היו שומרי הסף - בגתן ותרש, אשר טרשׂיים היו. יום אחד ביקשו הם להרעיל את כוס המלך אחשוורוש. מרדכי היה בסנהדרין, וידע שבעים לשון. כאשר בגתן ותרש דיברו ביניהם כיצד לשלוח יד במלך - שמע מרדכי את דבריהם, ושלח להגיד לאסתר המלכה להגיד למלך אחשוורוש [ולדעה אחרת ידע מרדכי ברוח הקודש מה שזממו לעשות]. | מרדכי היה יושב בשער המלך. בשער המלך היו שומרי הסף - בגתן ותרש, אשר טרשׂיים היו. יום אחד ביקשו הם להרעיל את כוס המלך אחשוורוש. מרדכי היה בסנהדרין, וידע שבעים לשון. כאשר בגתן ותרש דיברו ביניהם כיצד לשלוח יד במלך - שמע מרדכי את דבריהם, ושלח להגיד לאסתר המלכה להגיד למלך אחשוורוש [ולדעה אחרת ידע מרדכי ברוח הקודש מה שזממו לעשות]. | ||
אסתר המלכה אמרה זאת למלך בשם מרדכי [ומכאן אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם], ונכתב הדבר בספר הזכרונות לפני המלך. | אסתר המלכה אמרה זאת למלך בשם מרדכי [ומכאן אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם], ונכתב הדבר בספר הזכרונות לפני המלך. | ||
| שורה 47: | שורה 55: | ||
והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. וכמות שהוא - מיד נלקח המן למשתה אשר עשתה אסתר, וכך נתגלגלה הישועה ליהודים. | והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. וכמות שהוא - מיד נלקח המן למשתה אשר עשתה אסתר, וכך נתגלגלה הישועה ליהודים. | ||
== גדולתו == | == גדולתו == | ||
לימים נהיה מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש, וגדול ליהודים, רצוי לרב אחיו [פירוש: לאחיו הרבים], דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. וחז"ל דרשו - ורצוי לרב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות ונתבטל מתלמודו. | לימים נהיה מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש, וגדול ליהודים, רצוי לרב אחיו [פירוש: לאחיו הרבים], דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. וחז"ל דרשו - ורצוי לרב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות ונתבטל מתלמודו. | ||
==מרדכי היהודי - אישיות היסטורית== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים#דמויות המגילה|מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}} | |||
יש מזהים את המלך [[אחשורוש]] כהיותו המלך הפרסי "'''חשיארש'''", שמלך מהודו ועד כוש בשנים 486-465 לפני הספירה. לחשיארש היה פקיד גבוה בשם "'''מרדוכה'''" (=מרדכי)<ref>מובא בויקיפדיה ערך "חשיארש (כרכוסס) הראשון"</ref>. | |||
== ראה גם == | == ראה גם == | ||
| שורה 59: | שורה 67: | ||
* [[אסתר]] | * [[אסתר]] | ||
* [[המן]] | * [[המן]] | ||
* [[פורים]] | |||
== | == לקריאה נוספת == | ||
* '''אגרת הפורים הזאת''', שיחה ל[[פורים]] מאת [[הרב אלי הורוביץ]] זצ"ל הי"ד, פרק ז - לידת הגואל ותכונותיו, עמ' 59-77. | |||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אנשי כנסת הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:נביאים]] | |||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:09, 28 בפברואר 2022
|
|
מרדכי היהודי - ממנהיגי עם ישראל בשושן הבירה בתקופת מלכות אחשורוש.
אישיותו[עריכה]
חז"ל מוסרים כי מרדכי היה מחברי הסנהדרין[1] (ר' מסכת כלה סופ"ב ועוד) ומאנשי כנסת הגדולה (רש"י ב"ב טו. וחולין קלט: רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות) והיה ממעבירי התורה שבעל פה (הקדמת היד החזקה לרמב"ם).
גלותו לשושן[עריכה]
מרדכי "הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל" (אסתר ב, ו). ויש מפרשים שגלה מעצמו (מגילה יג.) כירמיהו (רש"י שם) כדי להיות עם ישראל ולחזקם מבחינה רוחנית (מגילת אסתר הוצאת ארטסקרול, עמ' 85, בשם התפארת שלמה[2]). מאידך, יש מפרשים (את דברי הגמ' הנ"ל) שמרדכי הוגלה בעל כורחו, ובכל פעם נסה לשוב לארץ ישראל והוגלה בעל כורחו בשנית ובשלישית (בהגר"א אסתר ב, ו, עפ"י התרגום שני שם).
בין העולים לבנות את המקדש עם עזרא מוזכר מרדכי (עזרא ב, ב, ור' מגילה סוף טז:, ראב"ע ורלב"ג שם), אך לאחר הפסקת הבניה חזר לשושן (תרגום שני שם; ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג ד"ה אשר הוגלה מירושלים; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט) במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית[3] (רלב"ג הנ"ל; ור' ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ר' ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום). יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש.
ייחוסו[עריכה]
- "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי".
הכינוי "איש יהודי" בפשטות מציין את היותו משבט יהודה[4], ומאידך הכינוי "איש ימיני" בפשטות מייחס אותו לשבט בנימין[5].
המפרשים נתנו תשובות שונות לבעיה זו, כגון[6]:
- על דרך הפשט - נקרא יהודי בגלל שהיה מממלכת יהודה (ראב"ע שם) ואף גלה עמהם (רש"י ועוד), כמו שמייד כתוב (שם פס' ו): "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל".
- יש המפרשים שמרדכי נקרא "איש יהודי" מלשון גדולה ((תוס' רי"ד מגילה יב:[7]).
- יש המפרשים שכשהיו ישראל על אדמתן, מתחילה היה מרדכי שׂר על בנימין ואח"כ שׂר על יהודה (הגר"א[8] אסתר ב, ה).
- "אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (בגמ' מגילה שם), והקדים שבט יהודה אע"פ שבדרך כלל הייחוס נקבע עפ"י האבא (במדבר א, ב, ב"ב קט:), משום שאמרו חז"ל (מדרש תהלים[9] קו, ד) שדוד המלך, שהיה משבט יהודה, התפלל על מרדכי (רבי אבגדור כהן צדק[10]).
- "רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר בעבודה זרה, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" (מגילה יג.).
משׂרותיו בשלטון אחשורוש[עריכה]
יש המפרשים את הפסוק (אסתר ב, יט-כא): "מרדכי יושב בשער המלך", שמרדכי היה שר בממשל אחשורוש[11] (הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא) או שופט ((ראב"ע - נוסח ב[12] - שם פס' יא, יט, וכן הר"מ חלאיו[13] שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים[14]), והיה מקורב למלך (תורה תמימה שם הערה מ).
בהמשך המגילה אחשורוש מזהה את מרדכי כאחד הגורמים הנאמנים לו בממלכה, ולכן הוא מצוה את המן, המשנה למלך, לקחת את סוסו ולקרא לפני מרדכי: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (אסתר ו, יא). לאחר המהפך מגזרת המן להצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כי גדול מדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול" (אסתר ט, ד). עד שבסיום התהליך נעשה "מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ[15]" (אסתר י, ג).
קשריו המשפחתיים[עריכה]
(ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת:
מרדכי היה בן דודהּ של אסתר המלכה; אביה של אסתר, אביחיל, היה דודו של מרדכי היהודי. אסתר גדלה בבית מרדכי לאחר שמתו אביה ואמה, ואף נישאה למרדכי.
יחסו להמן הרשע ולגזרותיו[עריכה]
לא יכרע ולא ישתחווה[עריכה]
לאחר שהמן עולה לגדולה בבית אחשוורוש, המלך מצווה להשתחוות להמן, כאשר כולם משתחווים מלבד מרדכי: "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה". המהר"ל[16] אומר כי מרדכי בכוונה לא כרע ולא השתחווה למרות שהיה יכול לסטות מדרכו וללכת בדרך אחרת ובכך לא לפגוש את המן[17]. לדבריו, מרדכי רצה לקדש שם שמיים ולהפגין כנגד ההשתחוויה להמן וכן פירשו עוד רבים[18].
אמנם, יש המפרשים[19] כי בתחילה מרדכי ניסה להסתיר את העובדה שלא כרע ולא השתחווה ורק לאחר שעבדי המלך סיפרו על כך להמן- הוא הבחין בכך. בפסוקים מובא כי עבדי המלך שאלו את מרדכי מדוע הוא עובר על מצוות המלך, ונראה שמרדכי אמר להם שהוא איננו משתחווה לו מכיוון שהוא יהודי. לאחר תשובה זו, עבדי המלך סיפרו להמן שמרדכי איננו משתחווה לו ורק אז המן הבחין בכך.
המפרשים נתנו פירושים שונים לסירובו של מרדכי להשתחוות להמן:
רש"י פירש כי מרדכי לא השתחווה להמן לפי שעשה את עצמו אלוה וכן במדרש מובא כי הסיבה לאי ההשתחוויה קשורה לאיסור עבודה זרה: "וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך?! אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים". ייתכן וסיפור זה מקביל גם לצו של נבוכדנצאר הקובע כי כולם צריכים לכרוע ולהשתחוות[20] לצלם הזהב ועל סירובם של חנניה מישאל ועזריה לעבור על איסור עבודה זרה.
מנגד, בגמרא מגילה טו א מובא המן נמכר כעבד למרדכי תמורת כיכר לחם. במדרש, וכן בתרגום הארמי למגילת אסתר, מרחיבים את הסיפור בכך שבעבר היו מרדכי והמן ראשי גייסות ונשלחו על ידי המלך למלחמה. המן סיים מהר את הממון שניתן לו מאת המלך ונאלץ לבקש ממון ממרדכי. מרדכי הסכים לתת לו מהלחם שלו בתמורה לכך שהוא יימכר לו כעבד. על פי סיפור זה, הסיבה שמרדכי לא השתחווה להמן לא הייתה משום גאווה לאומית או משום איסור עבודה זרה אלא משום מאבק פנימי של מרדכי כנגד המן.
הנצחון במאבק[עריכה]
מרדכי היה יושב בשער המלך. בשער המלך היו שומרי הסף - בגתן ותרש, אשר טרשׂיים היו. יום אחד ביקשו הם להרעיל את כוס המלך אחשוורוש. מרדכי היה בסנהדרין, וידע שבעים לשון. כאשר בגתן ותרש דיברו ביניהם כיצד לשלוח יד במלך - שמע מרדכי את דבריהם, ושלח להגיד לאסתר המלכה להגיד למלך אחשוורוש [ולדעה אחרת ידע מרדכי ברוח הקודש מה שזממו לעשות]. אסתר המלכה אמרה זאת למלך בשם מרדכי [ומכאן אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם], ונכתב הדבר בספר הזכרונות לפני המלך.
לילה אחד נדדה שנת המלך, וקראו לפניו בספר הזכרונות, ויצא הדבר וקראו לפניו על דבר מרדכי. אחר שנתברר שלא נעשה דבר למרדכי על הצלה זו - קרא המלך להמן ושאלו - מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. המן הרשע חשב בלבו שהמלך מתכוון לעשות לו את כל הכבוד והיקר, ואמר לאחשוורוש מה לעשות לאיש זה.
והמלך ציווה להמן לעשות ככל אשר אמר למרדכי היהודי. וכך היה, שהמן הרשע הוליך את מרדכי היהודי ברחובות שושן הבירה, וקרא לפניו - ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.
והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. וכמות שהוא - מיד נלקח המן למשתה אשר עשתה אסתר, וכך נתגלגלה הישועה ליהודים.
גדולתו[עריכה]
לימים נהיה מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש, וגדול ליהודים, רצוי לרב אחיו [פירוש: לאחיו הרבים], דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. וחז"ל דרשו - ורצוי לרב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות ונתבטל מתלמודו.
מרדכי היהודי - אישיות היסטורית[עריכה]
- ערך מורחב - מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים
יש מזהים את המלך אחשורוש כהיותו המלך הפרסי "חשיארש", שמלך מהודו ועד כוש בשנים 486-465 לפני הספירה. לחשיארש היה פקיד גבוה בשם "מרדוכה" (=מרדכי)[21].
ראה גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- אגרת הפורים הזאת, שיחה לפורים מאת הרב אלי הורוביץ זצ"ל הי"ד, פרק ז - לידת הגואל ותכונותיו, עמ' 59-77.
הערות שוליים
- ↑ ולכן ידע שבעים לשון, וכך הבין את כוונת בגתן ותרש (מגילה יג: - מובא ברש"י ובראב"ע אסתר ב, כב).
- ↑ ור' להלן שחזר שנית לבבל ע"מ לסייע ליהודים בבית המלך ולזרז את בניין המקדש.
- ↑ ולפמש"כ לעיל בשם הגר"א, מרדכי הוגלה בעל-כורחו פעם נוספת. וד"ז צ"ב מדוע הוגלה דוקא מרדכי ולא שאר העולים?
- ↑ ר' למשל (נחמיה א, ב): "וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם". וכן במקומות אחרים: "וינשל את יהודים" (מלכים ב טז, ו) המתייחס לממלכת יהודה. וכן "לעיני כל יהודים" (ירמיהו לב, יב) נאמר בארץ ישראל לאחר שגלו ממנה עשרת השבטים, וכן הוא במקומות נוספים (ירמיהו לד, ט ואילך; שם לח, יט; שם מ, יא-יג; שם מא, ג; שם מג, ט; שם מד, א; שם נב, כח-ל; ועוד). ור' ראב"ע (הפי' הקצר, שמות כא, ב).
- ↑ רבים מהמפרשים (ר' מגילה יב: וכן בתרגום שני שם, ועוד; מאידך - עי' ראב"ע שם, ועוד) מסבירים ש"בן קיש" הכוונה לקיש אבי שאול, שהיה משבט בנימין (שמואל א ט, א), וא"כ התמיהה חוזרת: היאך הכתוב קוראו: "איש יהודי"?
- ↑ הובאו רק תשובות המתייחסות לאשיותו או לייחוסו של מרדכי, ולא דרשות שאינן מתיישבות עפ"י הפשט (ר' רש"י בראשית ג, ח). ר' לדוגמא במדרש (בראשית רבתי, פרשת ויגש, עמ' 208-209, עה"פ בבראשית מד, לג): "...בשעה שירדו השבטים למצרים ונתן הגביע באמתחת בנימין חפש את כלם ונמצא בידו וא"ל האיש אשר נמצא הגביע בידו וגו', א"ל יהודה: בבקשה ממך כבר יש בידי רעה אחת שמכרתי את אחי... וזאת תבא לי ואחזור לאותה רעה, לאחי מכרתי לעבד וזה נטלתי מאבי להחזירו אצלו ואתה נוטלו לעבד, אין לי עמידה לא לפני אבי ולא לפני הקב"ה, חייב אני להיות עבד שמכרתי את יוסף אחי, בדין הוא שאהי' עבד של זה... א"ל הקב"ה: יהודה אתה נתת נפשך על בנימין לפיכך הגואל שעתיד לעמוד ממנו על ישראל על שמך אני כתבו הה"ד איש יהודי היה". וכן בגמ' (מגילה יב:-יג.): "...ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא (שהיה חייב מיתה, - רש"י). ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי. רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא (לצעקה ולא לשבח, איש יהודי ואיש ימיני גרמו לי את כל הצער הזה, - רש"י): ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי - דלא קטליה דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה מרדכי, דמיקני ביה המן. ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל".
- ↑ זוהי פרשנותו לדברי רב נחמן בגמ' שם): "מרדכי מוכתר בנימוסו היה". מאידך, שיטת רש"י שכוונת רב נחמן כהסבר רבה - להלן בפנים - שאמו מיהודה, עי' מהרש"א ח"א שם.
- ↑ זה פירושו של הגר"א לדברי רב נחמן המובאים בההערה הקודמת.
- ↑ מהדו' ר"ש בובר, וילנא תרנ"א.
- ↑ נדפס במגילת אסתר מהדורת "תורת חיים" (מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו), עמ' נד-נה.
- ↑ יש מפרשים שזהו מפני שנמצאה אסתר בביתו (מלבי"ם שם), ויש מפרשים שדבר זה קדם לכל סיפור המגילה (ר' מגילה טו. - מובא ברש"י אסתר ה, יג).
- ↑ נדפס במהדו' תורת חיים(מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ו.
- ↑ כנ"ל.
- ↑ ר' דניאל ב, מט: "ודניאל בתרע קרתא" צויין ע"י המפרשים המובאים בפנים); רש"י בראשית יט, א ד"ה ולוט יֹשב; עמוס ה, יב וטו וברד"ק שם; מצודת ציון תהלים קכז, ה; משלי כב, כב ובמצודת דוד שם; ועוד.
- ↑ יתכן שאסתר נתנה את בית המן, המשנה למלך המודח, למרדכי (אסתר ח, ב) כדי ללקדם את מרדכי לתפקיד המשנה למלך (ע"ש באלשיך).
- ↑ אור חדש עמוד קכח
- ↑ ובכך גם מסביר מדוע הפסוק נאמר בלשון עתיד- לא יכרע ולא ישתחווה, שמרדכי הלך בכוונה למקומות בהן הוא יוכל לא לכרוע ולא להשתחוות
- ↑ שם משמואל, פורים תרע"ד, עמ' קפג, ד"ה ומרדכי לא יכרע; וע"ע פי רבי אלישע גאליקו אסתר ב, ה, ד"ה ועוד אמרו ז"ל; קדושת לוי, שמות, לפורים; ועוד
- ↑ מי מרום חט"ז - לחנוכה ופורים, מאמר נד, עמ' רז-רח
- ↑ דניאל ג,ט- יִפֵּל וְיִסְגֻּד
- ↑ מובא בויקיפדיה ערך "חשיארש (כרכוסס) הראשון"