ממלכת יהודה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
ממלכת יהודה היא ממלכה ששלטה בנחלת שבט יהודה ובנחלת שבט בנימין, והכליה את שבט יהודה, שבט בנימין וחלק משבט לוי. בירת הממלכה היתה ירושלים. הממלכה נוצרה לאחר הפילוג שארע בימי רחבעם, בנו של שלמה מלך ישראל, בו מרד ירבעם בן נבט והקים את ממלכת ישראל. ממלכת יהודה וממלכת ישראל היו לעיתים רבות במלחמה, אך לעיתים נלחמו יחד נגד אויביהן. ממלכת יהודה נחרבה סופית על ידי נבוכדנצאר מלך בבל, לאחר שסנחריב מלך אשור החריב את רוב עריה הגדולות.
מלכי יהודה[עריכה]
כל מלכי יהודה הם מזרע דוד המלך. חלקם היו צדיקים וחלקם רשעים, בניגוד למלכי ישראל, שהיו כולם רשעים (מאז הפילוג):
- רחבעם בן שלמה- רשע.
- אבים (אביה) בן רחבעם- רשע.
- אסא בן אבים- צדיק.
- יהושפט בן אסא- צדיק.
- יהורם בן יהושפט- רשע.
- אחזיה (אחזיהו) בן יהורם- רשע.
- עתליה- מרשעת.
- יהואש בן אחזיהו- צדיק בתחילת מלכותו ולבסוף רשע.
- אמציה בן יהואש- צדיק.
- עוזיהו בן אמציה- צדיק.
- יותם בן עוזיה- צדיק.
- אחז בן יותם- רשע.
- חזקיהו בן אחז- צדיק.
- מנשה בן חזקיהו- רשע אבל חזר בתשובה בסוף ימיו.
- אמון בן מנשה- רשע.
- יאשיהו בן אמון- צדיק.
- יהואחז בן יאשיהו- רשע.
- יהויקים בן יאשיהו- רשע.
- צדקיהו (מתניה) בן יאשיהו- צדיק (אמנם הפסוק אומר שעשה הרע בעיני ה', אך חז"ל מבארים שהיה צדיק אולם עשה שתי עבירות שעליהן הכתוב אומר כי עשה הרע בעיני ה').