קין: הבדלים בין גרסאות בדף
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בנו של [[אדם הראשון]]. | [[קין]] היה בנו הבכור של [[אדם]] ו[[חווה]] והיילוד האנושי הראשון בעולם. קין היה עובד אדמה וביצע את הרצח הראשון בעולם כאשר רצח את אחיו הבל כמתואר ב[[פרשת בראשית]]. | ||
==הולדתו ופירוש שמו== | |||
מהמתואר בפסוקים נראה כי הולדתו של קין, כמו הולדתו של הבל, התרחשה לאחר שאדם וחווה גורשו מגן עדן אך מדברי הגמרא עולה כי בעוד הבל והתאומה שנולדה עמו נולדו לאחר הגירוש, קין ותאומתו נולדו עוד בהיות אדם וחווה בגן עדן- {{ציטוטון|עלו למטה שנים וירדו ארבעה}}, יצאו מגן העדן אדם וחווה וארבעת ילדיהם {{#makor-new:סנהדרין לח ב|בבלי-סנהדרין|לח|ב}} וכן מפורש ב[[מדרש רבה]] {{#makor-new:בראשית רבה כב ז|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|כב|ז}}. | |||
התורה מבארת כי חווה קראה לקין כך משום ש"קניתי איש את ה'", ובפירוש סיבה זו נאמרו מספר פירושים. [[אונקלוס]] מתרגם "קניתי גוברא מן קודם ה" כלומר שחווה מרגישה כי "קנתה" את בנה מאת הקב"ה. מנגד, [[רש"י]] מפרש כי כוונת את ה' היא כמו עם ה', כלומר שחווה מרגישה כי יש לה חלק ביצירתו של קין וכי הייתה שותפה בבריאתו יחד עם ה'. ייתכן ותחושת השותפות של חווה נבעה מכך שקין נולד עוד בגן עדן בו חווה עוד הייתה בתחושה כי היא עשויה להיות כאלוהים כפי שנראה ב[[חטא עץ הדעת]]. | |||
ה[[רמב"ן]] מפרש כי חווה התכוונה להקדיש את קין לה' וכי קין יהיה קניין לה' כך שגם לאחר שאדם וחווה ימותו הוא יהיה לעבוד את ה' במקומם. | |||
==רצח הבל== | |||
קין היה עובד אדמה והקריב לפני ה' מתבואתו. חז"ל סוברים שהוא הקריב פשתן. ה' שעה למנחת אחיו, [[הבל]], ולא שעה למנחתו, ובעקבות כך הרג קין את אחיו הבל. | קין היה עובד אדמה והקריב לפני ה' מתבואתו. חז"ל סוברים שהוא הקריב פשתן. ה' שעה למנחת אחיו, [[הבל]], ולא שעה למנחתו, ובעקבות כך הרג קין את אחיו הבל. | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
קין נהרג ע"י נין נינו, למך, שהיה עוור וצד אותו בטעות. | קין נהרג ע"י נין נינו, למך, שהיה עוור וצד אותו בטעות. | ||
==מדוע לא שעה ה' אל קורבנו של קין?== | |||
מהמתואר בפסוקים נראה כי על אף שקין היה הראשון שניסה להקריב קורבן לה', בפועל דווקא קורבנו של הבל אחיו הוא שהתקבל. התורה מתארת כי "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'" ורק לאחריו "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן", ולבסוף "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה". | |||
===הביא קורבן מן הגרוע=== | |||
[[רש"י]] הסביר על פי [[מדרש רבה]] {{#makor-new:בראשית רבה כב ה|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|כב|ה}} שלמרות שקין הביא ראשון את קורבנו, הוא לא התקבל משום שהוא הביא קורבן מן הגרוע בעוד שהבל הביא קורבן מ"בכורות הצאן". | |||
אמנם, קיים קושי בפסוק זה בכך שלא מפורש בפסוקים שקין הביא קורבן גרוע מאחיו (מלבד מה שהתורה כותבת שהבל הביא קורבן משובח). בנוסף, לאחר שקורבנו של קין לא התקבל, ה' אומר לו כי עליו לשפר את מעשיו ומזהירו כי "לפתח חטאת רובץ". מדברי הקב"ה נשמע שיש חטא במעשהו של קין, וקשה לומר שחטאו היחיד היה בכך שלא הביא קורבן מן המובחר (כאשר הוא בעצמו התנדב להביא את הקורבן). יתרה מזאת, מכך שחורה לקין עצמו על כך שקורבנו לא התקבל, כעס שבסופו של דבר מתרגם למעשה הרצח, נשמע כי קין הבין כי אין פסול במעשיו- על אף שככל הנראה הבין כי יש פסול בהענקת קורבן גרוע. | |||
===עבודת האדמה השחיתה אותו=== | |||
בניגוד לרש"י ה[[רש"ר הירש]] מסביר שעיקר חטאו של קין נבע ממידות רעות הקשורות לעבודת האדמה. לדבריו, מאז ומעולם מנהיגי ישראל מימות אברהם אבינו ועד משה רבינו היו רועי צאן ולא בכדי. עבודת האדמה גורמת לאדם להפוך למשועבד לאדמה, ועלולה אף לגרום לו להעריץ את כוחות הטבע שבהן תלויה הצלחת שדהו. בניגוד לעבודת השדה, רועה הצאן מתעסק בטיפול רגשי בבעלי החיים ועליו להשתתף בצערם ולדאוג להם. בנוסף, רועה הצאן איננו משועבד לאדמתו וממילא ישנו פחות חשש שהרועה יתגאה בערכו ורכושו. עבודת האדמה השחיתה לבסוף את דרכו של קין ומידותיו, עד שלבסוף אף הובילה אותו לרצוח את אחיו מתוך קנאה. על מנת להימנע מההידרדרות המוסרית בעקבות עבודת האדמה, מסביר הרש"ר הירש כי התורה ציוותה מצוות רבות הקשורות לחקלאות שאמורות להזכיר לאדם כי איננו אדון הארץ. כך מזכירות ה[[שכחה]] וה[[פאה]] את הצורך להתחשב באחרים, וכן ה[[שמיטה]] וה[[עורלה]] מזכירות לאדם שאיננו אדון הארץ והוא רק עובד בה מכוח הסכמתו של הקב"ה. יש האומרים שניתן גם לראות הוכחה כשיטת הרש"ר בדברי הקב"ה לקין "לפתח חטאת רובץ" כאשר יש המפרשים "פתח" בתור תחילת עבודת החרישה בקרקע, כך שהחטא כרוך בעבודת האדמה. | |||
===רצון להתעלות ללא עבודה פנימית=== | |||
גם [[הרב קוק]] כתב כי חטאו של קין היה רחב יותר מאשר הבאת הקורבן הגרוע, אך באופן שונה מהרש"ר הירש. הרב קוק באורות ישראל ותחייתו {{הערה| אורות ישראל ותחייתו פסקה ט"ו עמוד לב}} משווה בין חטאו של [[קורח]] הקובע כי "כל העדה כולם קדושים" לבין מידת קין. לדבריו, יכולתו של קין לרצוח את אחיו זמן קצר לאחר הקרבת הקורבן, מראה כי הרשעה היתה כבר גנוזה בקרבו גם בעת הקרבת הקורבן. בדומה לקורח, גם קין האמין כי ביכולתו להתעלות לקדושה על ידי הבאת הקורבן גם ללא עבודה פנימית מצד עצמו, וציפה כי הקב"ה יענה לקורבנו ללא קשר למעשיו. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
[https://yeshiva.org.il/midrash/40349 תפיסות העולם של קין והבל] שיעור מאת הרב שמעון קליין | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אישים בספר בראשית]] | [[קטגוריה:אישים בספר בראשית]] | ||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:28, 11 באפריל 2022
|
|
קין היה בנו הבכור של אדם וחווה והיילוד האנושי הראשון בעולם. קין היה עובד אדמה וביצע את הרצח הראשון בעולם כאשר רצח את אחיו הבל כמתואר בפרשת בראשית.
הולדתו ופירוש שמו[עריכה]
מהמתואר בפסוקים נראה כי הולדתו של קין, כמו הולדתו של הבל, התרחשה לאחר שאדם וחווה גורשו מגן עדן אך מדברי הגמרא עולה כי בעוד הבל והתאומה שנולדה עמו נולדו לאחר הגירוש, קין ותאומתו נולדו עוד בהיות אדם וחווה בגן עדן- "עלו למטה שנים וירדו ארבעה", יצאו מגן העדן אדם וחווה וארבעת ילדיהם סנהדרין לח ב וכן מפורש במדרש רבה בראשית רבה כב ז.
התורה מבארת כי חווה קראה לקין כך משום ש"קניתי איש את ה'", ובפירוש סיבה זו נאמרו מספר פירושים. אונקלוס מתרגם "קניתי גוברא מן קודם ה" כלומר שחווה מרגישה כי "קנתה" את בנה מאת הקב"ה. מנגד, רש"י מפרש כי כוונת את ה' היא כמו עם ה', כלומר שחווה מרגישה כי יש לה חלק ביצירתו של קין וכי הייתה שותפה בבריאתו יחד עם ה'. ייתכן ותחושת השותפות של חווה נבעה מכך שקין נולד עוד בגן עדן בו חווה עוד הייתה בתחושה כי היא עשויה להיות כאלוהים כפי שנראה בחטא עץ הדעת.
הרמב"ן מפרש כי חווה התכוונה להקדיש את קין לה' וכי קין יהיה קניין לה' כך שגם לאחר שאדם וחווה ימותו הוא יהיה לעבוד את ה' במקומם.
רצח הבל[עריכה]
קין היה עובד אדמה והקריב לפני ה' מתבואתו. חז"ל סוברים שהוא הקריב פשתן. ה' שעה למנחת אחיו, הבל, ולא שעה למנחתו, ובעקבות כך הרג קין את אחיו הבל.
ה' הוכיח את קין כששאלו "אי הבל אחיך", וכשקין ענה "השומר אחי אנכי?!" אמר לו ה' "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה!"
קין נענש להיות נע ונד, והוא הלך והתיישב בארץ נוד. ה' שם לו אות לשמירה באומרו "שבעתיים יוקם קין".
קין נהרג ע"י נין נינו, למך, שהיה עוור וצד אותו בטעות.
מדוע לא שעה ה' אל קורבנו של קין?[עריכה]
מהמתואר בפסוקים נראה כי על אף שקין היה הראשון שניסה להקריב קורבן לה', בפועל דווקא קורבנו של הבל אחיו הוא שהתקבל. התורה מתארת כי "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'" ורק לאחריו "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן", ולבסוף "וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה".
הביא קורבן מן הגרוע[עריכה]
רש"י הסביר על פי מדרש רבה בראשית רבה כב ה שלמרות שקין הביא ראשון את קורבנו, הוא לא התקבל משום שהוא הביא קורבן מן הגרוע בעוד שהבל הביא קורבן מ"בכורות הצאן".
אמנם, קיים קושי בפסוק זה בכך שלא מפורש בפסוקים שקין הביא קורבן גרוע מאחיו (מלבד מה שהתורה כותבת שהבל הביא קורבן משובח). בנוסף, לאחר שקורבנו של קין לא התקבל, ה' אומר לו כי עליו לשפר את מעשיו ומזהירו כי "לפתח חטאת רובץ". מדברי הקב"ה נשמע שיש חטא במעשהו של קין, וקשה לומר שחטאו היחיד היה בכך שלא הביא קורבן מן המובחר (כאשר הוא בעצמו התנדב להביא את הקורבן). יתרה מזאת, מכך שחורה לקין עצמו על כך שקורבנו לא התקבל, כעס שבסופו של דבר מתרגם למעשה הרצח, נשמע כי קין הבין כי אין פסול במעשיו- על אף שככל הנראה הבין כי יש פסול בהענקת קורבן גרוע.
עבודת האדמה השחיתה אותו[עריכה]
בניגוד לרש"י הרש"ר הירש מסביר שעיקר חטאו של קין נבע ממידות רעות הקשורות לעבודת האדמה. לדבריו, מאז ומעולם מנהיגי ישראל מימות אברהם אבינו ועד משה רבינו היו רועי צאן ולא בכדי. עבודת האדמה גורמת לאדם להפוך למשועבד לאדמה, ועלולה אף לגרום לו להעריץ את כוחות הטבע שבהן תלויה הצלחת שדהו. בניגוד לעבודת השדה, רועה הצאן מתעסק בטיפול רגשי בבעלי החיים ועליו להשתתף בצערם ולדאוג להם. בנוסף, רועה הצאן איננו משועבד לאדמתו וממילא ישנו פחות חשש שהרועה יתגאה בערכו ורכושו. עבודת האדמה השחיתה לבסוף את דרכו של קין ומידותיו, עד שלבסוף אף הובילה אותו לרצוח את אחיו מתוך קנאה. על מנת להימנע מההידרדרות המוסרית בעקבות עבודת האדמה, מסביר הרש"ר הירש כי התורה ציוותה מצוות רבות הקשורות לחקלאות שאמורות להזכיר לאדם כי איננו אדון הארץ. כך מזכירות השכחה והפאה את הצורך להתחשב באחרים, וכן השמיטה והעורלה מזכירות לאדם שאיננו אדון הארץ והוא רק עובד בה מכוח הסכמתו של הקב"ה. יש האומרים שניתן גם לראות הוכחה כשיטת הרש"ר בדברי הקב"ה לקין "לפתח חטאת רובץ" כאשר יש המפרשים "פתח" בתור תחילת עבודת החרישה בקרקע, כך שהחטא כרוך בעבודת האדמה.
רצון להתעלות ללא עבודה פנימית[עריכה]
גם הרב קוק כתב כי חטאו של קין היה רחב יותר מאשר הבאת הקורבן הגרוע, אך באופן שונה מהרש"ר הירש. הרב קוק באורות ישראל ותחייתו [1] משווה בין חטאו של קורח הקובע כי "כל העדה כולם קדושים" לבין מידת קין. לדבריו, יכולתו של קין לרצוח את אחיו זמן קצר לאחר הקרבת הקורבן, מראה כי הרשעה היתה כבר גנוזה בקרבו גם בעת הקרבת הקורבן. בדומה לקורח, גם קין האמין כי ביכולתו להתעלות לקדושה על ידי הבאת הקורבן גם ללא עבודה פנימית מצד עצמו, וציפה כי הקב"ה יענה לקורבנו ללא קשר למעשיו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
תפיסות העולם של קין והבל שיעור מאת הרב שמעון קליין
הערות שוליים
- ↑ אורות ישראל ותחייתו פסקה ט"ו עמוד לב