כתבי הגר"א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב|סיבה=חסר מידע נחוץ וסדר המידע איננו מאפשר הבנה טובה של העניין}}
תורתו של [[רבי אליהו מווילנא]] הידוע בכינויו '''הגאון מווילנא''' (הגר"א) התפרסמה דרך כתביו. הגר"א עצמו לא פרסם בעצמו בימי חייו דבר מכתביו, והם פורסמו לאחר מותו, מיוחסים לו יותר משבעים חיבורים.
{{להשלים|כל הערך=כן}}
תורתו של [[רבי אליהו מווילנא]] הידוע בכינויו הגאון מווילנא (הגר"א) התפרסמה דרך כתביו. עם זאת בימי חייו, לא פורסם בכתב דבר מכתבי הגר"א. יחד עם זאת, רשמו תלמידיו מפיו את דברי תורתו והם פורסמו לאחר מותו, מיוחסים לו יותר משבעים חיבורים.


==ספרי פירושים על התנ"ך==
==פירושים על התנ"ך==
 
* '''אדרת אליהו'''- פירוש על כל התנ"ך
===פירוש על ספר יונה===
* פירוש ל[[ספר יונה]] על דרך רמז ומשל לגוף ונשמה.  
הגר"א חיבר פירוש על ספר יונה בניגוד לשיטתו של הגר"א לפרש על פי הפשט חיבר את פירושו הזה על דרך רמז ומשל לגוף ונשמה.  
* פירוש ל[[ספר משלי]] - נכתב על ידי תלמידו [[רבי מנחם מנדל משקלוב]] על פי שעורים ששמע מפיו. * '''ביאורי הגר"א לנ"ך'''- סדרה בת חמישה כרכים בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], ובהם פירושים מלוקטים מספריו, מכת"י ועוד:
 
** נביאים
===פירוש על ספר משלי===
** משלי
ספר שנתחבר על ידי תלמידו של הגר"א [[רבי מנחם מנדל משקלוב]], על פי שעורים ששמע מפיו. נחשב בין ספרי המוסר בעולם הישיבות.
** [[שיר השירים]]
 
** [[מגילת אסתר]]
=== אדרת אליהו===
** [[כתובים]]
פירוש לתנ"ך. בחלק מהמהדורות של מקראות גדולות מודפס בסוף כל פרשה בספרי התורה ובצמוד לפירוש רש"י ורד"ק בספרי נביאים וכתובים.
* '''מפירושי הגר"א על התורה'''- מלוקט מכתביו.
 
* '''ביאור מילים נרדפות'''- הסבר למילים הנרדפות במקרא
== פירוש על המשנה==
* '''ברק השחר'''- ביאורים על חלקים מספרי משלי, [[איוב]], [[איכה]], [[קהלת]] ומעשה מרכבה שב[[ספר יחזקאל]].
לגר"א שני פירושים על המשנה: שנות אליהו על סדר זרעים, ואליהו רבא על סדר טהרות.
* '''דבר אליהו'''- ביאור על ספר איוב
* פירוש על "תפלת חנה"- שני פירושים (ארוך וקצר).
* '''לוח חשבון השנים של השופטים ומלכי ישראל ויהודה מימות יהושע עד חורבן בית ראשון'''
* '''מסעות ישראל מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת'''
* '''תמונת הבית העתיד להבנות במהרה בימינו'''
==פירושים על ספרות חז"ל==
===על ה[[משנה]]===
* '''שנות אליהו'''- על [[סדר זרעים]]
* '''אליהו רבא'''- על [[סדר טהרות]]
* '''חידושי הגר"א'''
* '''מאורות הגר"א'''- "רמזי מקראות" על המשנה.
* ביאור ל[[מסכת אבות]].
* '''ביאורי וליקוטי הגר"א'''- על מסכת אבות. בעריכת הרב יוסף אליהו מובשוביץ
===על הש"ס===
* '''אמרי נועם'''- על [[מסכת ברכות]] וחלקים ממסכתות [[מסכת עירובין|עירובין]], [[מסכת ביצה|ביצה]] ו[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] מן [[התלמוד הבבלי]]. 
* חידושי וביאורי הגר"א'''- על מסכת ברכות. בעריכת הרב מובשוביץ.
* '''חידושי הלכות'''- על [[מסכת שבת]]
* '''חידושי וביאורי רבנו הגר"א'''- על [[סדר מועד]], [[סדר נזיקין]], [[מסכת ברכות]], [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], [[סמ"ג]] וכללי [[מיגו]].  
===על אגדות הש"ס===
* '''ביאורי אגדות הגר"א'''- ביאורים אגדות על דרך הנסתר על מסכת ברכות, בעריכת הרב יוסף אליהו מובשוביץ.
* '''יד אליהו'''- ביאורי אגדות על מסכת ברכות
* '''ביאורי אגדות בבא קמא'''- על האגדות שב[[מסכת בבא קמא]]. יצא לאור מעזבונו של [[רבי דוד לוריא]] (הרד"ל).
* ביאורי אגדות- על מסכתות בבא קמא, [[מסכת מגילה|מגילה]] ו[[מסכת ברכות|ברכות]].
* ביאור על [[אגדות רבה בר בר חנה]] ואגדות "סבי דבי אתונא".
* '''פירוש על כמה אגדות'''
===אחר===
* '''זר זהב'''- על ה[[תוספתא]]
* ביאור על התוספתא [[מסכת פרה]]
* '''שני אליהו'''- על [[אבות דרבי נתן]]
* '''הדרת קודש'''- הגהות וביאורים על [[מדרש רות החדש]] ("מדרש הנעלם") בדרך פרד"ס.


===הגהות===
* הגהות על התלמוד הבבלי
* הגהות על [[התלמוד הירושלמי]]
* הגהות על חלקים מן המשנה
* הגהות על התוספתא
* הגהות על המסכתות הקטנות
* הגהות על ה[[ספרא]]
* הגהות על ה[[ספרי]]
* פירוש על [[מסכת ביכורים]] מהתלמוד הירושלמי- ביאורים והגהות למסכת ביכורים של התלמוד הירושלמי, יצא לראשונה בשנת תשס"ז בידי הרב ידידיה הלוי פרנקל וצוות תלמידי חכמים, מתוך טופס הירושלמי המקורי, דפוס אמשטרדם, שנחשף בידי הרב פרנקל, עליו רשם הגאון את הערותיו. הספר, שהודפס בפאר רב, כולל, בין השאר, פקסימילים צבעוניים של המקור, מבוא והערות מעמיקות מאת המו"ל.
== ספרי הלכה==
== ספרי הלכה==
 
* '''ביאור הגר"א'''- על ארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]]. ביאור זה מתאפיין בקצרנות רבה ולפעמים רק מציין מראה מקור. בגלל קיצורו של הביאור הוא נחשב לעתים קשה לפענוח. בשל כך נכתבו עליו מספר פירושים. בין הפירושים שנכתבו על ביאור הגר"א לשו"ע קיימים [[באר אליהו]] על תחילת חושן משפט (שני כרכים) של [[הרב קוק]], [[ברכת אליהו]] על אבן העזר, אורח חיים, וחלק מחושן משפט, מאת [[הרב ברוך רקובר]], וכן עדות ביהוסף על הלכות עדות ונחפה בכסף על הלכות אבידה ומציאה, שניהם מאת הרב יונה פודור.
===הביאור על השו"ע===
*'''[[מעשה רב]]'''- חיבור שנכתב בידי משמשו של הגאון, לפי סדר נושאים הלכתיים, ובו הוא מספר את מנהגיו ההלכתיים של הגר"א כפי שנהג בינו לבין עצמו ולא כפי שיצאו מפיו כהוראות הלכתיות כלליות. ספר זה נחשב, לצד הביאור על השולחן ערוך, כעדות האותטית ביותר על דעתו ההלכתית של הגר"א, ופסקיו מצוטטים במשנה ברורה כדעת הגר"א הלכה למעשה. תלמידו המובהק של הגר"א ר' חיים מווליז'ין מעיד בהקדמה לספר זה כי הרבה מן הנאמר בו הוא כתלמיד מובהק לא ראה, דבר המטיל בספק את המהימנות של הספר "מעשה רב".
הגר"א כתב ביאור על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. באופן כללי, תפקיד הפירוש הוא למצוא את מקורות הדינים של השולחן ערוך, אולם בניגוד לבאר הגולה (שקדם לו) המציין לדברי הפוסקים הראשונים שמהם שאב השולחן ערוך את דבריו, הגר"א בביאורו מציין להסבר סוגית הגמרא לפרושים אלו, או למקורות נוספים (גמרא במקום אחר, תוספתא, ירושלמי וכדומה). פעמים רבות רומז הגר"א לפרשנות חדשה בסוגית הגמרא, לדעות אלו.
* '''ליקוטי הגר"א'''- על [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]] הלכות [[שבת]].  
 
* '''פסקי הגר"א'''- על [[אורח חיים]]
ביאור זה מתאפיין בקצרנות רבה ולפעמים רק מציין מראה מקור. בגלל קיצורו של הביאור הוא נחשב לעתים קשה לפענוח. בשל כך נכתבו עליו מספר פירושים. בין הפירושים שנכתבו על ביאור הגר"א לשו"ע קיימים [[באר אליהו]] על תחילת חושן משפט (שני כרכים) של [[הרב קוק]], [[ברכת אליהו]] על אבן העזר, אורח חיים, וחלק מחושן משפט, מאת [[הרב ברוך רקובר]], וכן עדות ביהוסף על הלכות עדות ונחפה בכסף על הלכות אבידה ומציאה, שניהם מאת הרב יונה פודור.
 
=== מעשה רב===
חיבור שנכתב בידי משמשו של הגאון, לפי סדר נושאים הלכתיים, ובו הוא מספר את מנהגיו ההלכתיים של הגר"א כפי שנהג בינו לבין עצמו ולא כפי שיצאו מפיו כהוראות הלכתיות כלליות. ספר זה נחשב, לצד הביאור על השולחן ערוך, כעדות האותטית ביותר על דעתו ההלכתית של הגר"א, ופסקיו מצוטטים במשנה ברורה כדעת הגר"א הלכה למעשה. תלמידו המובהק של הגר"א ר' חיים מווליז'ין מעיד בהקדמה לספר זה כי הרבה מן הנאמר בו הוא כתלמיד מובהק לא ראה, דבר המטיל בספק את המהימנות של הספר "מעשה רב".
 
 
== תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים==
ביאורים והגהות למסכת ביכורים של התלמוד הירושלמי, יצא לראשונה בשנת תשס"ז בידי הרב ידידיה הלוי פרנקל וצוות תלמידי חכמים, מתוך טופס הירושלמי המקורי, דפוס אמשטרדם, שנחשף בידי הרב פרנקל, עליו רשם הגאון את הערותיו. הספר, שהודפס בפאר רב, כולל, בין השאר, פקסימילים צבעוניים של המקור, מבוא והערות מעמיקות מאת המו"ל.
 
== ספרי קבלה==
== ספרי קבלה==
* '''יהל אור'''- פירוש על ספר הזוהר.
* פירוש על [[ספרא דצניעותא]]- פירוש ארוך וייחודי, שנחשב לאחת מאבני היסוד של שיטת הגר"א בקבלה. בפירוש הספרא דצניעותא דן הגר"א בגילוי הקץ ומשביע את מי שיודע את הסוד שלא יגלהו. לספר נספחה הקדמה מתלמיד הגר"א [[רבי חיים מוולוז'ין]], ומרביתה עוסקת בסיפור שבחי הגר"א וגדלותו העצומה.
* פירוש על [[תיקוני הזוהר]]- ביאור ארוך על ספר "תיקוני הזוהר" ועל "תיקוני זוהר חדש".
* '''ליקוטי הגר"א'''- חיבור המדבר בנושאים כלליים בקבלה, יש הסוברים כי חיבור זה הוא חלק מפירוש הגר"א לספר משנת חסידים.
* ביאור על [[ספר יצירה]]
* ביאור על [[רעיא מהימנא]]
* הגהות על [[ספרות ההיכלות והמרכבה|ספר היכלות]].
==ספרי דקדוק==
* '''דקדוק אליהו'''- שיטת הגר"א בדקדוק. נקרא גם '''דקדוק קטן'''.
* '''דקדוק על התורה'''- פירוש על התורה על פי דיוקים לשוניים.


=== יהל אור===
==ספרים נוספים==
פירוש על ספר הזוהר (אין לבלבל בינו לבין ספר מוסר בשם דומה בשם אור יהל).
* '''איל משולש'''- מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה - ספר זה מיוחד בכך שבעוד שכל הספרים האחרים נכתבו או כהגהות עד שהצטרפו כספר, או כסיכום שיעורים על ידי תלמידיו. אייל משולש היחידי שנכתב כספר ממש על ידי הגר"א. הספר לא הודפס תקופה ארוכה ורק בשנת תשס"ד חודשה הדפסתו עם פירוש בשני חלקים.
 
* פירוש על [[הגדה של פסח]], בעריכת הרב יוסף אליהו מובשוביץ.  
=== פירוש לספרא דצניעותא===
* '''קול אליהו'''- ליקוט מפירושיו השונים של הגר"א המפוזרים בכתבי תלמדיו על התנ"ך, הגמרא והגדה של פסח. הליקוט נכתב על ידי הרב חנוך העניך ארזהן בשנת תרס"ה. הרב חנוך הוסיף בספר זה גם את הגהותיו והערותיו על פירושי הגר"א. במהדורה הישנה של הספר נוסף חלק קטן של ליקוטים אשר הושמט מסיבה כלשהי במהדורות החדשות.
ספרא דצניעותא הוא חיבור קטן הכלול בתוך ספר הזוהר, והזוהר נוהג להסתמך עליו במספר מקומות. ביאור הגר"א לספרא דצניעותא הוא פירוש ארוך וייחודי, שנחשב לאחת מאבני היסוד של שיטת הגר"א בקבלה, לצד הפירוש לתיקוני הזוהר. בפירוש הספרא דצניעותא דן הגר"א בגילוי הקץ ומשביע את מי שיודע את הסוד שלא יגלהו. לספר נספחה הקדמה מתלמיד הגר"א [[רבי חיים מוולוז'ין]], ומרביתה עוסקת בסיפור שבחי הגר"א וגדלותו העצומה.
* '''אבן שלמה''' - (שם הספר מרמז על המחבר '''א'''ליהו '''בן שלמה''') ספר על תיקון המידות ליקוט מספריו השונים.
 
* '''משעה תורה'''- עריכת מימרות של תנאים ואמוראים לפי סדר מספרים. לדוגמה פירוט כל המימרות הקשורות למספר חמש וכן הלאה. כפי הידוע מתלמידי הגר"א ספר זה נכתב באחרית ימיו של הגר"א.
=== פירוש תיקוני זוהר===
* '''דברי אליהו'''- על טעמי המצוות.
ביאור ארוך על ספר "תיקוני הזוהר" ועל "תיקוני זוהר חדש".
* '''אורות הגר"א'''- ליקוטים מכתביו וכתבי תלמידיו בנושאים שונים, מאת הרב ישכר דב רובין.  
 
* '''דברי אליהו'''- ליקוטים על פרשיות השבוע
=== ליקוטי הגר"א===
* '''לקוטי תורה'''- ליקוטים על התנ"ך והש"ס, וכן על "תפילת חנה" ומגילת אסתר על דרך הסוד
חיבור המדבר בנושאים כלליים בקבלה, יש הסוברים כי חיבור זה הוא חלק מפירוש הגר"א לספר משנת חסידים.
* '''מפת הארץ לגבולותיה סביב'''- אטלס ובו מפות גבולות הארץ, מסעות בנ"י ועוד
 
* '''אגרת הגר"א'''- אגרת ובה ענייני מוסר שכתב לבני ביתו בדרכו לארץ ישראל
* '''מחזור הגר"א'''- [[מחזור]] עם ביאורים ופירושים מהגר"א, מבנו [[רבי אברהם בן הגר"א|רבי אברהם]] ותלמידו ר' חיים מוולוז'ין, לימים הנוראים ולשלושת הרגלים (חמישה כרכים).  
* '''מנחת אליהו'''- ביאורים על התפילות
* '''פירושי הגר"א'''- על עניינים שונים, בהם פיוט [[חד גדיא]] ועוד.
==קול התור==
==קול התור==
{{ערך מורחב|ערך=[[קול התור]]}}  
{{ערך מורחב|ערך=[[קול התור]]}}  
צאצאי רבי הלל ריבלין משקלוב, טוענים שסבם חיבר ספר זה על פי תורת רבו הגר"א בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה. פרסומו הראשון של הספר היה בשנות העשרים, למרות שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של רבי יושעה ריבלין. מסר מרכזי בספר הוא כי הגר"א ראה את עצמו ניצוץ משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף הוא עניין שני משיחין ו"עוד יוסף חי", שעניינו הוא שישנם שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, וענינו הוא קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל בדרך טבעית שמעוררת הנהגה אלוקית ניסית נסתרת. לעומת זאת משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, וענינו הוא הגאולה עצמה על ידי מעשים עם ניסים גלויים. בגמרא (במסכת סוכה ועוד) נאמר שנגזר על משיח בן יוסף שימות על ידי ארמילוס הרשע (שר הערב רב) הגר"א הבטיח שהגזירה נתבטלה (על ידי אורך הגלות,יסוריו שסובל, המעשים שנעשים על ארץ ישראל ,חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו).
צאצאי רבי הלל ריבלין משקלוב, טוענים שסבם חיבר ספר זה על פי תורת רבו הגר"א בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה. פרסומו הראשון של הספר היה בשנות העשרים, למרות שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של רבי יושעה ריבלין. מסר מרכזי בספר הוא כי הגר"א ראה את עצמו ניצוץ משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף הוא עניין שני משיחין ו"עוד יוסף חי", שעניינו הוא שישנם שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, וענינו הוא קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל בדרך טבעית שמעוררת הנהגה אלוקית ניסית נסתרת. לעומת זאת משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, וענינו הוא הגאולה עצמה על ידי מעשים עם ניסים גלויים. בגמרא (במסכת סוכה ועוד) נאמר שנגזר על משיח בן יוסף שימות על ידי ארמילוס הרשע (שר הערב רב) הגר"א הבטיח שהגזירה נתבטלה (על ידי אורך הגלות,יסוריו שסובל, המעשים שנעשים על ארץ ישראל ,חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו).
== ספרי דקדוק==
=== דקדוק אליהו===
על שיטת הגר"א בדקדוק, נקרא גם ספר דקדוק קטן.
=== דקדוק על התורה===
פירוש על התורה על פי דיוקים לשוניים.
== איל משולש==
מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה - ספר זה מיוחד בכך שבעוד שכל הספרים האחרים נכתבו או כהגהות עד שהצטרפו כספר, או כסיכום שיעורים על ידי תלמידיו. אייל משולש היחידי שנכתב כספר ממש על ידי הגר"א. הספר לא הודפס תקופה ארוכה ורק בשנת תשס"ד חודשה הדפסתו עם פירוש בשני חלקים.
== אמרי נועם==
פירוש על חלקים מהתלמוד הבבלי.
== הגהות==
הגר"א כתב הגהות על רוב התלמוד הבבלי, ירושלמי, משנה, תוספתות, מסכתות קטנות וספרי. מכיוון שספרי התוספתא והירושלמי היו לא מוגהים עד תקופתו חיזק למעשה הגר"א את הלימוד בספרים אלו על ידי הגהותיו.
== קול אליהו==
ליקוט מפירושיו השונים של הגר"א המפוזרים בכתבי תלמדיו על התנ"ך, הגמרא והגדה של פסח. הליקוט נכתב על ידי הרב חנוך העניך ארזהן בשנת תרס"ה. הרב חנוך הוסיף בספר זה גם את הגהותיו והערותיו על פירושי הגר"א. במהדורה הישנה של הספר נוסף חלק קטן של ליקוטים אשר הושמט מסיבה כלשהי במהדורות החדשות.
== אבן שלמה==
(שם הספר מרמז על המחבר אליהו בן שלמה) ספר על תיקון המידות ליקוט מספריו השונים.
== מעשה תורה==
עריכת מימרות של תנאים ואמוראים לפי סדר מספרים. לדוגמה פירוט כל המימרות הקשורות למספר חמש וכן הלאה. כפי הידוע מתלמידי הגר"א ספר זה נכתב באחרית ימיו של הגר"א.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־12:44, 17 באפריל 2022

תורתו של רבי אליהו מווילנא הידוע בכינויו הגאון מווילנא (הגר"א) התפרסמה דרך כתביו. הגר"א עצמו לא פרסם בעצמו בימי חייו דבר מכתביו, והם פורסמו לאחר מותו, מיוחסים לו יותר משבעים חיבורים.

פירושים על התנ"ך[עריכה]

  • אדרת אליהו- פירוש על כל התנ"ך
  • פירוש לספר יונה על דרך רמז ומשל לגוף ונשמה.
  • פירוש לספר משלי - נכתב על ידי תלמידו רבי מנחם מנדל משקלוב על פי שעורים ששמע מפיו. * ביאורי הגר"א לנ"ך- סדרה בת חמישה כרכים בהוצאת מוסד הרב קוק, ובהם פירושים מלוקטים מספריו, מכת"י ועוד:
  • מפירושי הגר"א על התורה- מלוקט מכתביו.
  • ביאור מילים נרדפות- הסבר למילים הנרדפות במקרא
  • ברק השחר- ביאורים על חלקים מספרי משלי, איוב, איכה, קהלת ומעשה מרכבה שבספר יחזקאל.
  • דבר אליהו- ביאור על ספר איוב
  • פירוש על "תפלת חנה"- שני פירושים (ארוך וקצר).
  • לוח חשבון השנים של השופטים ומלכי ישראל ויהודה מימות יהושע עד חורבן בית ראשון
  • מסעות ישראל מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת
  • תמונת הבית העתיד להבנות במהרה בימינו

פירושים על ספרות חז"ל[עריכה]

על המשנה[עריכה]

  • שנות אליהו- על סדר זרעים
  • אליהו רבא- על סדר טהרות
  • חידושי הגר"א
  • מאורות הגר"א- "רמזי מקראות" על המשנה.
  • ביאור למסכת אבות.
  • ביאורי וליקוטי הגר"א- על מסכת אבות. בעריכת הרב יוסף אליהו מובשוביץ

על הש"ס[עריכה]

על אגדות הש"ס[עריכה]

  • ביאורי אגדות הגר"א- ביאורים אגדות על דרך הנסתר על מסכת ברכות, בעריכת הרב יוסף אליהו מובשוביץ.
  • יד אליהו- ביאורי אגדות על מסכת ברכות
  • ביאורי אגדות בבא קמא- על האגדות שבמסכת בבא קמא. יצא לאור מעזבונו של רבי דוד לוריא (הרד"ל).
  • ביאורי אגדות- על מסכתות בבא קמא, מגילה וברכות.
  • ביאור על אגדות רבה בר בר חנה ואגדות "סבי דבי אתונא".
  • פירוש על כמה אגדות

אחר[עריכה]

הגהות[עריכה]

  • הגהות על התלמוד הבבלי
  • הגהות על התלמוד הירושלמי
  • הגהות על חלקים מן המשנה
  • הגהות על התוספתא
  • הגהות על המסכתות הקטנות
  • הגהות על הספרא
  • הגהות על הספרי
  • פירוש על מסכת ביכורים מהתלמוד הירושלמי- ביאורים והגהות למסכת ביכורים של התלמוד הירושלמי, יצא לראשונה בשנת תשס"ז בידי הרב ידידיה הלוי פרנקל וצוות תלמידי חכמים, מתוך טופס הירושלמי המקורי, דפוס אמשטרדם, שנחשף בידי הרב פרנקל, עליו רשם הגאון את הערותיו. הספר, שהודפס בפאר רב, כולל, בין השאר, פקסימילים צבעוניים של המקור, מבוא והערות מעמיקות מאת המו"ל.

ספרי הלכה[עריכה]

  • ביאור הגר"א- על ארבעת חלקי השולחן ערוך. ביאור זה מתאפיין בקצרנות רבה ולפעמים רק מציין מראה מקור. בגלל קיצורו של הביאור הוא נחשב לעתים קשה לפענוח. בשל כך נכתבו עליו מספר פירושים. בין הפירושים שנכתבו על ביאור הגר"א לשו"ע קיימים באר אליהו על תחילת חושן משפט (שני כרכים) של הרב קוק, ברכת אליהו על אבן העזר, אורח חיים, וחלק מחושן משפט, מאת הרב ברוך רקובר, וכן עדות ביהוסף על הלכות עדות ונחפה בכסף על הלכות אבידה ומציאה, שניהם מאת הרב יונה פודור.
  • מעשה רב- חיבור שנכתב בידי משמשו של הגאון, לפי סדר נושאים הלכתיים, ובו הוא מספר את מנהגיו ההלכתיים של הגר"א כפי שנהג בינו לבין עצמו ולא כפי שיצאו מפיו כהוראות הלכתיות כלליות. ספר זה נחשב, לצד הביאור על השולחן ערוך, כעדות האותטית ביותר על דעתו ההלכתית של הגר"א, ופסקיו מצוטטים במשנה ברורה כדעת הגר"א הלכה למעשה. תלמידו המובהק של הגר"א ר' חיים מווליז'ין מעיד בהקדמה לספר זה כי הרבה מן הנאמר בו הוא כתלמיד מובהק לא ראה, דבר המטיל בספק את המהימנות של הספר "מעשה רב".
  • ליקוטי הגר"א- על משנה תורה לרמב"ם הלכות שבת.
  • פסקי הגר"א- על אורח חיים

ספרי קבלה[עריכה]

  • יהל אור- פירוש על ספר הזוהר.
  • פירוש על ספרא דצניעותא- פירוש ארוך וייחודי, שנחשב לאחת מאבני היסוד של שיטת הגר"א בקבלה. בפירוש הספרא דצניעותא דן הגר"א בגילוי הקץ ומשביע את מי שיודע את הסוד שלא יגלהו. לספר נספחה הקדמה מתלמיד הגר"א רבי חיים מוולוז'ין, ומרביתה עוסקת בסיפור שבחי הגר"א וגדלותו העצומה.
  • פירוש על תיקוני הזוהר- ביאור ארוך על ספר "תיקוני הזוהר" ועל "תיקוני זוהר חדש".
  • ליקוטי הגר"א- חיבור המדבר בנושאים כלליים בקבלה, יש הסוברים כי חיבור זה הוא חלק מפירוש הגר"א לספר משנת חסידים.
  • ביאור על ספר יצירה
  • ביאור על רעיא מהימנא
  • הגהות על ספר היכלות.

ספרי דקדוק[עריכה]

  • דקדוק אליהו- שיטת הגר"א בדקדוק. נקרא גם דקדוק קטן.
  • דקדוק על התורה- פירוש על התורה על פי דיוקים לשוניים.

ספרים נוספים[עריכה]

  • איל משולש- מתמטיקה, אסטרונומיה וגאומטריה - ספר זה מיוחד בכך שבעוד שכל הספרים האחרים נכתבו או כהגהות עד שהצטרפו כספר, או כסיכום שיעורים על ידי תלמידיו. אייל משולש היחידי שנכתב כספר ממש על ידי הגר"א. הספר לא הודפס תקופה ארוכה ורק בשנת תשס"ד חודשה הדפסתו עם פירוש בשני חלקים.
  • פירוש על הגדה של פסח, בעריכת הרב יוסף אליהו מובשוביץ.
  • קול אליהו- ליקוט מפירושיו השונים של הגר"א המפוזרים בכתבי תלמדיו על התנ"ך, הגמרא והגדה של פסח. הליקוט נכתב על ידי הרב חנוך העניך ארזהן בשנת תרס"ה. הרב חנוך הוסיף בספר זה גם את הגהותיו והערותיו על פירושי הגר"א. במהדורה הישנה של הספר נוסף חלק קטן של ליקוטים אשר הושמט מסיבה כלשהי במהדורות החדשות.
  • אבן שלמה - (שם הספר מרמז על המחבר אליהו בן שלמה) ספר על תיקון המידות ליקוט מספריו השונים.
  • משעה תורה- עריכת מימרות של תנאים ואמוראים לפי סדר מספרים. לדוגמה פירוט כל המימרות הקשורות למספר חמש וכן הלאה. כפי הידוע מתלמידי הגר"א ספר זה נכתב באחרית ימיו של הגר"א.
  • דברי אליהו- על טעמי המצוות.
  • אורות הגר"א- ליקוטים מכתביו וכתבי תלמידיו בנושאים שונים, מאת הרב ישכר דב רובין.
  • דברי אליהו- ליקוטים על פרשיות השבוע
  • לקוטי תורה- ליקוטים על התנ"ך והש"ס, וכן על "תפילת חנה" ומגילת אסתר על דרך הסוד
  • מפת הארץ לגבולותיה סביב- אטלס ובו מפות גבולות הארץ, מסעות בנ"י ועוד
  • אגרת הגר"א- אגרת ובה ענייני מוסר שכתב לבני ביתו בדרכו לארץ ישראל
  • מחזור הגר"א- מחזור עם ביאורים ופירושים מהגר"א, מבנו רבי אברהם ותלמידו ר' חיים מוולוז'ין, לימים הנוראים ולשלושת הרגלים (חמישה כרכים).
  • מנחת אליהו- ביאורים על התפילות
  • פירושי הגר"א- על עניינים שונים, בהם פיוט חד גדיא ועוד.

קול התור[עריכה]

ערך מורחב - קול התור

צאצאי רבי הלל ריבלין משקלוב, טוענים שסבם חיבר ספר זה על פי תורת רבו הגר"א בנושא תהליכי הגאולה על פי הקבלה. פרסומו הראשון של הספר היה בשנות העשרים, למרות שרעיונות רבים בספר מופיעים כבר בפזמוניו של רבי יושעה ריבלין. מסר מרכזי בספר הוא כי הגר"א ראה את עצמו ניצוץ משיח בן יוסף, שתפקידו לדאוג לבניין הארץ, ולצורך כך שלח את תלמידיו. מוטיב מרכזי נוסף הוא עניין שני משיחין ו"עוד יוסף חי", שעניינו הוא שישנם שני משיחים: משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף יפעל בימי עקבתא דמשיחא, וענינו הוא קירוב הגאולה על ידי מעשי ישראל בדרך טבעית שמעוררת הנהגה אלוקית ניסית נסתרת. לעומת זאת משיח בן דוד יפעל בימות המשיח, וענינו הוא הגאולה עצמה על ידי מעשים עם ניסים גלויים. בגמרא (במסכת סוכה ועוד) נאמר שנגזר על משיח בן יוסף שימות על ידי ארמילוס הרשע (שר הערב רב) הגר"א הבטיח שהגזירה נתבטלה (על ידי אורך הגלות,יסוריו שסובל, המעשים שנעשים על ארץ ישראל ,חבלי משיח ותפילותינו בעד חייו).

קישורים חיצוניים[עריכה]

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=כתבי_הגר%22א&oldid=156832"