ישיבת הכותל: הבדלים בין גרסאות בדף
אדיב123456 (שיחה | תרומות) (←הרקע להקמה: הוספתי פסיק) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Y. hakotel.jpg| | [[תמונה:Y. hakotel.jpg|450px|שמאל|ממוזער|מבנה ישיבת הכותל- המבנה הגדול ביותר ברובע היהודי. מגג המבנה ומחלונות בית המדרש ניתן לצפות ב[[הר הבית]]]] | ||
[[ישיבת הכותל]] היא אחת מישיבות ההסדר המרכזיות והגדולות ביותר. היא ממוקמת ב"ירושלים שבין החומות" כינוי ל[[הרובע היהודי של ירושלים העתיקה|רובע היהודי]] של העיר העתיקה ב[[ירושלים]]. ולמעלה מ-3000 מבוגריה תופסים עמדות בכל מערכות הציבור בארץ ובתפוצות החל מתפקידי רבנות ודיינות, דרך מסגרות אקדמיות - רפואה, משפט ומחקר וכלה בתעשייה ובהתיישבות. | |||
מייסד הישיבה היה [[הרב חיים ישעיהו הדרי]] שגם עמד בראשותה עד שהחליט לפרוש מראשות הישיבה ולהתמנות כנשיאה, תפקיד בו שימש עד לפטירתו. ראש הישיבה הינו [[הרב ברוך וידר]] שאף למד בישיבה משיעור א'. כמו כן, [[הרב אביגדור הלוי נבנצל]] שימש בעבר כר"מ בישיבה וכיום מעביר בה שיעורים שבועיים בנושאים שונים, וביניהם השיעור הקבוע על פרשת שבוע שדרשותיו קובצו בהמשך לספרי "שיחות על פרשת השבוע" על ידי תלמיד הישיבה בעבר הרב יוסף אליהו. בעבר, שימש גם [[הרב יעקב כ"ץ]] כחלק מהנהגת הישיבה אך בהמשך פרש והקים את ישיבת נתיב אריה בראשה הוא עומד עד היום. | |||
==הרקע להקמה== | ==הרקע להקמה== | ||
| שורה 23: | שורה 22: | ||
הישיבה משלבת גם חינוך לבני חו"ל המגיעים לפרק זמן של שנה עד שלוש שנים, וסופגים את רוחה של ארץ ישראל. | הישיבה משלבת גם חינוך לבני חו"ל המגיעים לפרק זמן של שנה עד שלוש שנים, וסופגים את רוחה של ארץ ישראל. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות הסדר|הכותל]] | [[קטגוריה:ישיבות הסדר|הכותל]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות בירושלים|הכותל]] | [[קטגוריה:ישיבות בירושלים|הכותל]] | ||
גרסה מ־23:29, 8 במאי 2022
|
|
ישיבת הכותל היא אחת מישיבות ההסדר המרכזיות והגדולות ביותר. היא ממוקמת ב"ירושלים שבין החומות" כינוי לרובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. ולמעלה מ-3000 מבוגריה תופסים עמדות בכל מערכות הציבור בארץ ובתפוצות החל מתפקידי רבנות ודיינות, דרך מסגרות אקדמיות - רפואה, משפט ומחקר וכלה בתעשייה ובהתיישבות.
מייסד הישיבה היה הרב חיים ישעיהו הדרי שגם עמד בראשותה עד שהחליט לפרוש מראשות הישיבה ולהתמנות כנשיאה, תפקיד בו שימש עד לפטירתו. ראש הישיבה הינו הרב ברוך וידר שאף למד בישיבה משיעור א'. כמו כן, הרב אביגדור הלוי נבנצל שימש בעבר כר"מ בישיבה וכיום מעביר בה שיעורים שבועיים בנושאים שונים, וביניהם השיעור הקבוע על פרשת שבוע שדרשותיו קובצו בהמשך לספרי "שיחות על פרשת השבוע" על ידי תלמיד הישיבה בעבר הרב יוסף אליהו. בעבר, שימש גם הרב יעקב כ"ץ כחלק מהנהגת הישיבה אך בהמשך פרש והקים את ישיבת נתיב אריה בראשה הוא עומד עד היום.
הרקע להקמה
מאז התרחבותם של הישיבות התיכוניות ברשת "מרכז ישיבות בני עקיבא" הורגש אצל רבני וראשי המוסדות הצורך החשוב לבנות מסגרת חינוכית תורנית עבור הבוגרים. מקום בו יוכלו לשקוד על התורה - על כל מקצעותיה - בהרחבה, בשקידה ובשקיקה, להתפתח בתקון המידות, לעלות במעלות יראת שמים, להעמיק את הזיקה לכלל ישראל, ולהתחנך לקראת מעורבות ואחריות לדיוקן הרוחני של המדינה.
ההתלהבות וההתפעמות כתוצאה מהנצחון ב"מלחמת ששת הימים" ושיאה – בשחרור הר הבית והכותל מצאו את ביטויים המעשי אצל הרבנים: משה צבי נריה, אריה בינה ז"ל, ויבדל לחיים הרב אברהם צוקרמן בהגשמת הרעיון של ישיבה גבוהה המשלבת גם את מסגרת ה"הסדר" בעיר העתיקה בצילו של הכותל.
תולדות הישיבה
בערב תשעה באב תשכ"ז כחודשיים לאחר השיבה לרובע היהודי קמה הישיבה. כמה וכמה גלגולים ואתרים עברה הישיבה מאז ייסודה. ראשיתה בחודש אלול תשכ"ז בסמוך לכותל הדרומי, המשכה בחורף תשכ"ח בבניני "בתי מחסה" ובפנימיות מפוזרות ברובע, עד התבססותה החל משנת תשמ"ח במתחם הקבע בליבו של הרובע, כשבית המדרש צופה אל מול הר- הבית, אל הכותל ואל מי ש"עומד אחר כתלנו".
במרוצת השנים, גדלה ישיבת הכותל והפכה להיות הישיבה מיועדת בעיקרה לבוגרי ישיבות תיכוניות, ותלמידיה משרתים בצה"ל במסגרת ההסדר או במסגרת ישיבה גבוהה מתוך שאיפה להתגדל בתורה בשנים הראשונות ללימודים בישיבה, ורק אח"כ לצאת לשירות הצבאי.
ארגון הישיבה
בישיבה כולל אברכים גדול אשר שם לו למטרה לבנות ולעצב דמות של תלמיד חכם ארץ ישראלי, עם זיקה לציבורים שונים ומגוונים. תלמיד חכם בעל שיעור קומה רוחני גבוה: בתלמודים, בפסיקה, במקרא ובמחשבת ישראל לגווניה השונים, שיוכל ע"י דמותו התורנית להשתלב בעיצוב פני החברה היהודית בכלל והישראלית בפרט. הכולל מכשיר את הבחורים למבחני הרבנות הראשית לישראל, בהצלחה גדולה.
הישיבה משלבת גם חינוך לבני חו"ל המגיעים לפרק זמן של שנה עד שלוש שנים, וסופגים את רוחה של ארץ ישראל.