רבי משה קורדובירו: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חייו: פרט חשוב, ועוד חסר פרטים על השושלת שמובילה לאר"י) |
(←תולדות חייו: תיקון שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בעיר [[צפת]] בשנת | נולד בעיר [[צפת]] בשנת רפ"ב, למשפחה שמוצאה מהעיר 'קורדובה' שבספרד (ומכאן שמו קרודובירו). בגיל שמונה-עשרה נהיה לאחד מארבע תלמידי חכמים שהוסמכו על ידי מהר"י בירב. בתורת הנגלה היה תלמידו המובהק של [[רבי יוסף קארו]], שאף הביא ממנו תשובות בספרו [[שו"ת]] אבקת רוכל {{מקור|אבקת רוכל צא$סי' צא|כן}}, בה הוא מתאר אותו כ"האי דיינא דנחית לעומקא דדינא". בנסתר היה תלמידו של [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]] הוא המחבר של הפיוט [[לכה דודי]]. | ||
תלמידיו: [[רבי אליהו די וידאש]], [[רבי חיים ויטאל]] (מכנהו "מורנו" וכד', שלאחר פטירת רבו, המשיך לימודיו אצל [[האריז"ל]]), רבי אברהם גלאנטי (בעל 'ירח יקר'), [[רבי אברהם מימין]] (בעל הפיוט "אל מסתתר") ועוד. כמו כן, [[רבי מנחם עזריה מפאנו]] מחשביו כרבו בקבלה, למרות שלא למד אצלו באופן ישיר ולא ראהו מעולם: "שכל ימי הייתי מחבב דבריו בקהל רב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובאמת רב מובהק הוא לי מתוך ספריו, תהילה לה', וחייב אני לו מורא וכבוד בשני עולמות ככל שאר התלמידים" (הקדמה לקיצור "פלח הרימון" על ספר "פרדס רימונים" לרמ"ק). נפטר בצפת בשנת ש"ל בגיל ארבעים ושמונה, ונטמן ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. | תלמידיו: [[רבי אליהו די וידאש]], [[רבי חיים ויטאל]] (מכנהו "מורנו" וכד', שלאחר פטירת רבו, המשיך לימודיו אצל [[האריז"ל]]), רבי אברהם גלאנטי (בעל 'ירח יקר'), [[רבי אברהם מימין]] (בעל הפיוט "אל מסתתר") ועוד. כמו כן, [[רבי מנחם עזריה מפאנו]] מחשביו כרבו בקבלה, למרות שלא למד אצלו באופן ישיר ולא ראהו מעולם: "שכל ימי הייתי מחבב דבריו בקהל רב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובאמת רב מובהק הוא לי מתוך ספריו, תהילה לה', וחייב אני לו מורא וכבוד בשני עולמות ככל שאר התלמידים" (הקדמה לקיצור "פלח הרימון" על ספר "פרדס רימונים" לרמ"ק). נפטר בצפת בשנת ש"ל בגיל ארבעים ושמונה, ונטמן ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. | ||
גרסה אחרונה מ־06:59, 22 ביולי 2022
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| משה קורדובירו | |
|---|---|
| תאריך לידה | רפ"ב |
| רבותיו | רבי יוסף קארו, רבי שלמה הלוי אלקבץ |
| תלמידיו | רבי אליהו די וידאש, רבי חיים ויטאל, רבי אברהם גלאנטי (בעל 'ירח יקר'), רבי אברהם מימין |
| חיבוריו | "אילימה (רבתי)", "שיעור קומה", "אור יקר", "תומר דבורה", "פרדס רימונים", "אור נערב", "ספר גירושין", "תפילה למשה", "זבחי שלמים" |
רבי משה קורדובירו (רמ"ק) היה מגדולי המקובלים, מייסד "שיטת הרמ"ק" בקבלה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בעיר צפת בשנת רפ"ב, למשפחה שמוצאה מהעיר 'קורדובה' שבספרד (ומכאן שמו קרודובירו). בגיל שמונה-עשרה נהיה לאחד מארבע תלמידי חכמים שהוסמכו על ידי מהר"י בירב. בתורת הנגלה היה תלמידו המובהק של רבי יוסף קארו, שאף הביא ממנו תשובות בספרו שו"ת אבקת רוכל (סי' צא), בה הוא מתאר אותו כ"האי דיינא דנחית לעומקא דדינא". בנסתר היה תלמידו של רבי שלמה הלוי אלקבץ הוא המחבר של הפיוט לכה דודי.
תלמידיו: רבי אליהו די וידאש, רבי חיים ויטאל (מכנהו "מורנו" וכד', שלאחר פטירת רבו, המשיך לימודיו אצל האריז"ל), רבי אברהם גלאנטי (בעל 'ירח יקר'), רבי אברהם מימין (בעל הפיוט "אל מסתתר") ועוד. כמו כן, רבי מנחם עזריה מפאנו מחשביו כרבו בקבלה, למרות שלא למד אצלו באופן ישיר ולא ראהו מעולם: "שכל ימי הייתי מחבב דבריו בקהל רב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובאמת רב מובהק הוא לי מתוך ספריו, תהילה לה', וחייב אני לו מורא וכבוד בשני עולמות ככל שאר התלמידים" (הקדמה לקיצור "פלח הרימון" על ספר "פרדס רימונים" לרמ"ק). נפטר בצפת בשנת ש"ל בגיל ארבעים ושמונה, ונטמן בבית העלמין העתיק בצפת.
שיטתו בקבלה[עריכה]
ספריו[עריכה]
- אילימה (רבתי)- ביאורים בקבלה.
- שיעור קומה- ביאור מקדים לחלקים של האידרות בזוהר, ופירוש מאמרים בזוהר העוסקים בשיעור קומה ובכינויו של הקב"ה.
- אור יקר- פירוש על חלקי הזוהר השונים וספר יצירה.
- תומר דבורה-ספר מוסר בסיסי ויסודי. הרבה מגדולי ישראל וחכמי המוסר קבעו לימוד קבוע בספר זה.
- פרדס רימונים- ביאור עיקרי שיטתו של הרמ"ק בקבלה. על ספר זה נכתב הקיצור "פלח הרימון" לרמ"ע מפאנו.
- אור נערב- עידוד והדרכה ללימוד הקבלה.
- ספר גירושין- חידושים שנתגלו לו כשהיה מתבודד מחוץ לביתו.
- תפילה למשה- פרוש על התפילה.
- זבחי שלמים- על סדר עבודת יום הכיפורים.
מידע נוסף[עריכה]
- חבד עלון התקשרות 769, סמכותה של קבלת הרמ"ק בחסידות לאור השיטה המקובלת אצל האריז"ל