קהילת בית אל בזכרון יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קהילת בית אל''' היא קבוצה של [[פרוטסטנטיות|נוצרים ציוניים]] אוהבי ישראל המונה היום כ-800 חברים המתגוררים בעיקר ב[[זכרון יעקב]] וב[[בנימינה]] וחיים חיי שיתוף במסגרת של קיבוץ עירוני. | '''קהילת בית אל''' היא קבוצה של [[פרוטסטנטיות|נוצרים ציוניים]] אוהבי ישראל המונה היום כ-800 חברים המתגוררים בעיקר ב[[זכרון יעקב]] וב[[בנימינה]] וחיים חיי שיתוף במסגרת של קיבוץ עירוני. | ||
הקהילה הגיעה לישראל בשנת [[1963]] בהנהגתה של ה[[אחות (מקצוע)|אחות]] הגרמניה [[אמה ברגר]]. לאחר שנרפאה ממחלה קשה ראתה בכך נס ונדרה נדר להקדיש את חייה לעבודת האל. הדרך בה בחרה לעשות זאת הייתה על ידי עזרה בפועל לשיבת העם היהודי לארץ ישראל{{הערה|כמובטח במקורות}}. גב' ברגר ואחותה אלזה הצליחו לרכז אנשים שהסכימו לדרכה בשם קהילת בית אל. חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, הם | הקהילה הגיעה לישראל בשנת [[1963]] בהנהגתה של ה[[אחות (מקצוע)|אחות]] הגרמניה [[אמה ברגר]]. לאחר שנרפאה ממחלה קשה ראתה בכך נס ונדרה נדר להקדיש את חייה לעבודת האל. הדרך בה בחרה לעשות זאת הייתה על ידי עזרה בפועל לשיבת העם היהודי לארץ ישראל{{הערה|כמובטח במקורות}}. גב' ברגר ואחותה אלזה הצליחו לרכז אנשים שהסכימו לדרכה בשם קהילת בית אל. חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, הם מאמינים בתנ"ך ובברית החדשה כלשונם, ללא פרשנויות. | ||
הם חרתו על דגלם את הסיסמה : [[מי שיברך את מדינת ישראל אזרחיה אנשיה ותושביה | הם חרתו על דגלם את הסיסמה : [[מי שיברך את מדינת ישראל אזרחיה אנשיה ותושביה יבורך הוא בעצמו]].{{הערה| וכן כתוב בספר ([[בראשית]] ג, יב); "וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ" וגו'}} | ||
ברגר שלחה שליחים לתור את ישראל ולמצוא מקום להתיישב בו. הם מצאו באקראי בזכרון יעקב את בית ההבראה של [[דורה שוורץ]] ליד [[אחוזת לנגה]] שהיה נטוש ועמד למכירה. | ברגר שלחה שליחים לתור את ישראל ולמצוא מקום להתיישב בו. הם מצאו באקראי בזכרון יעקב את בית ההבראה של [[דורה שוורץ]] ליד [[אחוזת לנגה]] שהיה נטוש ועמד למכירה. | ||
התיישבות הגרמנים בזכרון יעקב העלתה התנגדות קשה מצד המועצה המקומית בזכרון יעקב וחוגים דתיים שחששו מפעילות מסיונרית של הקהילה וכינו אותה בשם [[כת]]. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר [[בית המשפט העליון]] את הרכישה{{הערה|כיום נעזרים בהם הקהילה הדתית במושבה בתור גוי של שבת}}. | התיישבות הגרמנים בזכרון יעקב העלתה התנגדות קשה מצד המועצה המקומית בזכרון יעקב וחוגים דתיים שחששו מפעילות מסיונרית של הקהילה וכינו אותה בשם [[כת]]. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר [[בית המשפט העליון]] את הרכישה{{הערה|כיום נעזרים בהם הקהילה הדתית במושבה בתור "גוי של שבת" עם נתינת תשלום}}. | ||
בשנת [[2004]] קבלו חברי הקהילה מעמד של [[תושב קבע|תושבי קבע]] בישראל.{{הערה|דוד רטנר, "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.965591 עם אנשי הקהילה הגרמנית בית-אל, שנהפכו אחרי 40 שנה לתושבי קבע]" הארץ (12.5.2004).}} ילדי הקהילה בגיל גיוס משרתים ב[[צה"ל]]{{הערה|בתפקידים טכניים}}. | בשנת [[2004]] קבלו חברי הקהילה מעמד של [[תושב קבע|תושבי קבע]] בישראל.{{הערה|דוד רטנר, "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.965591 עם אנשי הקהילה הגרמנית בית-אל, שנהפכו אחרי 40 שנה לתושבי קבע]" הארץ (12.5.2004).}} ילדי הקהילה בגיל גיוס משרתים ב[[צה"ל]]{{הערה|בתפקידים טכניים}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ה[[סמליל]] של תעשיות בית אל הוא [[תיבת נח]] ומעליה ה[[קשת בענן|קשת]], בדומה לסיפור נח שבנה את התיבה להגן על יושביה, גם מערכות הסינון אוויר נועדו למגן את האוכלוסייה. | ה[[סמליל]] של תעשיות בית אל הוא [[תיבת נח]] ומעליה ה[[קשת בענן|קשת]], בדומה לסיפור נח שבנה את התיבה להגן על יושביה, גם מערכות הסינון אוויר נועדו למגן את האוכלוסייה. | ||
לקהילה מפעלים המתמתחים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור ומזון. כמו כן, לקהילה חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: לחמים ודברי מאפה, דבש, ריבות, מוצרי [[שוקולד]] ומגוון שמיכות וכריות [[שמיכת פוך|פוך]]. | לקהילה מפעלים המתמתחים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור ומזון. כמו כן, לקהילה חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: לחמים ודברי מאפה, דבש, ריבות{{הערה|נושא את השם והסמל '''דודה ברטה'''}}, מוצרי [[שוקולד]] ומגוון שמיכות וכריות [[שמיכת פוך|פוך]]. | ||
מתוך רצון לחיות חיים שוויוניים המבוססים על ערכי הצניעות, ההרמוניה וה[[תנ"ך]] התאגדו חברי הקהילה לקיבוץ עירוני, כאשר כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר, חדר אוכל משותף בו הם אוכלים בצהרים, משק חי לתוצרת העצמית ואולם תפילה. לקהילה אין [[כנסייה]] או [[כומר]]. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר של הקהילה ובכיתה ט' עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית, במקביל ללימודים בבית הספר. | מתוך רצון לחיות חיים שוויוניים המבוססים על ערכי הצניעות, ההרמוניה וה[[תנ"ך]] התאגדו חברי הקהילה לקיבוץ עירוני, כאשר כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר, חדר אוכל משותף בו הם אוכלים בצהרים, משק חי לתוצרת העצמית ואולם תפילה. לקהילה אין [[כנסייה]] או [[כומר]]. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר של הקהילה ובכיתה ט' עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית, במקביל ללימודים בבית הספר. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
עד עתה לא ידוע על שום פעולה מסיונרית מצד חברי הקהילה. עובדה המצוינת באתר של [[יד לאחים]]{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=315&ArticleID=1047 אמה ברגר באתר יד לאחים]}}. | עד עתה לא ידוע על שום פעולה מסיונרית מצד חברי הקהילה. עובדה המצוינת באתר של [[יד לאחים]]{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=315&ArticleID=1047 אמה ברגר באתר יד לאחים]}}. | ||
==מוצרים כשרים ואהדה לתורת | ==מוצרים כשרים ואהדה לתורת ישראל== | ||
קהילה זו כל מוצרי המאכל שלה נמכרים בכשרויות מהודרות{{הערה|כפי שפורסמו זו באתר שלהם}}. | קהילה זו כל מוצרי המאכל שלה נמכרים בכשרויות מהודרות{{הערה|כפי שפורסמו זו באתר שלהם}}. | ||
גרסה מ־08:44, 8 באוגוסט 2022
|
|
קהילת בית אל היא קבוצה של נוצרים ציוניים אוהבי ישראל המונה היום כ-800 חברים המתגוררים בעיקר בזכרון יעקב ובבנימינה וחיים חיי שיתוף במסגרת של קיבוץ עירוני.
הקהילה הגיעה לישראל בשנת 1963 בהנהגתה של האחות הגרמניה אמה ברגר. לאחר שנרפאה ממחלה קשה ראתה בכך נס ונדרה נדר להקדיש את חייה לעבודת האל. הדרך בה בחרה לעשות זאת הייתה על ידי עזרה בפועל לשיבת העם היהודי לארץ ישראל[1]. גב' ברגר ואחותה אלזה הצליחו לרכז אנשים שהסכימו לדרכה בשם קהילת בית אל. חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, הם מאמינים בתנ"ך ובברית החדשה כלשונם, ללא פרשנויות.
הם חרתו על דגלם את הסיסמה : מי שיברך את מדינת ישראל אזרחיה אנשיה ותושביה יבורך הוא בעצמו.[2]
ברגר שלחה שליחים לתור את ישראל ולמצוא מקום להתיישב בו. הם מצאו באקראי בזכרון יעקב את בית ההבראה של דורה שוורץ ליד אחוזת לנגה שהיה נטוש ועמד למכירה.
התיישבות הגרמנים בזכרון יעקב העלתה התנגדות קשה מצד המועצה המקומית בזכרון יעקב וחוגים דתיים שחששו מפעילות מסיונרית של הקהילה וכינו אותה בשם כת. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר בית המשפט העליון את הרכישה[3].
בשנת 2004 קבלו חברי הקהילה מעמד של תושבי קבע בישראל.[4] ילדי הקהילה בגיל גיוס משרתים בצה"ל[5].
בשנת 1977 חברי הקהילה החלו לייצר מערכות סינון אוויר ובשנת 1999 הוקמה חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ בבעלות קיבוץ בית אל. בתחילה הביקוש היה מצומצם לתוצרתם אולם לאחר מלחמת המפרץ עלה הביקוש למוצרים וכיום חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ מייצאת את מוצריה לכ-70 מדינות. לקהילה מפעלים בזכרון יעקב, אזור התעשייה שח"ק, אזור תעשייה בני יהודה, מושב מגן שאול ואזור התעשייה ספיר בערבה.
הסמליל של תעשיות בית אל הוא תיבת נח ומעליה הקשת, בדומה לסיפור נח שבנה את התיבה להגן על יושביה, גם מערכות הסינון אוויר נועדו למגן את האוכלוסייה.
לקהילה מפעלים המתמתחים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור ומזון. כמו כן, לקהילה חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: לחמים ודברי מאפה, דבש, ריבות[6], מוצרי שוקולד ומגוון שמיכות וכריות פוך.
מתוך רצון לחיות חיים שוויוניים המבוססים על ערכי הצניעות, ההרמוניה והתנ"ך התאגדו חברי הקהילה לקיבוץ עירוני, כאשר כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר, חדר אוכל משותף בו הם אוכלים בצהרים, משק חי לתוצרת העצמית ואולם תפילה. לקהילה אין כנסייה או כומר. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר של הקהילה ובכיתה ט' עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית, במקביל ללימודים בבית הספר.
הקהילה קוברת את מתיה בזכרון יעקב, בנימינה - גבעת עדה ובמתחם בתי הקברות בחיפה שם קבורה אמה ברגר. קבריהם אחידים ואין עליהם צלב.
עד עתה לא ידוע על שום פעולה מסיונרית מצד חברי הקהילה. עובדה המצוינת באתר של יד לאחים[7].
מוצרים כשרים ואהדה לתורת ישראל
קהילה זו כל מוצרי המאכל שלה נמכרים בכשרויות מהודרות[8].
קישורים חיצוניים
- קהילת בית אל בזכרון יעקב
- עדת הנוצרים של אמה ואלזה ברגר, באתר מלון
- אתר חנות המפעל של קהילת בית אל בזכרון יעקב
הערות שוליים
- ↑ כמובטח במקורות
- ↑ וכן כתוב בספר (בראשית ג, יב); "וַאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ" וגו'
- ↑ כיום נעזרים בהם הקהילה הדתית במושבה בתור "גוי של שבת" עם נתינת תשלום
- ↑ דוד רטנר, "עם אנשי הקהילה הגרמנית בית-אל, שנהפכו אחרי 40 שנה לתושבי קבע" הארץ (12.5.2004).
- ↑ בתפקידים טכניים
- ↑ נושא את השם והסמל דודה ברטה
- ↑ אמה ברגר באתר יד לאחים
- ↑ כפי שפורסמו זו באתר שלהם