רבי שמעון שקופ: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:Reb shimon.jpg| | [[תמונה:Reb shimon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמעון יהודה הכהן שקופ]] | ||
'''רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ (שקופ)''' היה ראש [[ישיבת גרודנא]] מגדולי ראשי הישיבות, מייסד שיטה למדנית ייחודית. | '''רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ (שקופ)''' היה ראש [[ישיבת גרודנא]] מגדולי ראשי הישיבות, מייסד שיטה למדנית ייחודית. | ||
שיטתו: | |||
דרך הלימוד החדשנית של ר' שמעון שקאפ מתייחדת בכך שבשונה משיטת הלימוד של בית בריסק המתאפיינת יותר בהגדרת הדברים (דוגמת החילוק בין גברא לחפצא, סיבה או סימן, בכח או בפועל, ועוד.) מתאפיינת שיטתו יותר בביאור הדברים דרך לוגיקת מחשבה משפטית-הגיונית, השואפת לבאר כל דבר בצורה הגיונית ושכלית. | |||
דוגמא לדבר: | |||
אחד הדוגמאות הטובות ביותר היא דבריו המפורסמים בשערי יושר, לגבי השאלה על האמור בגמרא ש"המוציא מחברו עליו הראיה" כלומר שבמקום שאנו מסופקים של מי החפץ ואין בידינו להכריע את הספק, נאמר הדין שהאדם שמחזיק בחפץ יזכה בו אף מספק, כלומר שאין מוציאים מידיו את החפץ עד שתיהיה ראיה ברורה כנגד בעלותו. וקשה על כך, שכידוע ספק דאורייתא לחומרא, ובמקרה האמור ישנו ספק מדאורייתא כיוון שלצד שהחפץ שייך לשני ולא שייך למחזיק, עובר המחזיק באיסור גזל שהוא איסור מן התורה, וא"כ מדוע לא יצטרך המחזיק למסור את החפץ לשני (למרות שאין לו ראיה מוכרעת) משום הכלל שספק דאורייתא לחומרא? | |||
וכתב על כך ר' שמעון שקאפ שכל איסור גזל האמור בתורה כפוף להגיון המשפטי השכלי, ואם נכריע מחמת ההגיון המשפטי שהחפץ שייך לראובן ולא לשמעון, זה יקבע את מציאות הדין בהכרח, ודין התורה לא לגזול הוא שלב מאוחר יותר האומר שלאחר שהוכרע הדין שהחפץ שייך לראובן ולא לשמעון מחמת ההגיון המשפטי, יהיה לכך גם תוקף על פי התורה. | |||
ואם כן, אומר ר' שמעון, אין כל מקום לקושיא הנ"ל מדוע אומרים "המוציא מחברו עליו הראיה" ולא אומרים ספק דאורייתא לחומרא, ונוציא החפץ מידיו, משום שבמקרה כזה שישנו ספק של מי החפץ, ההגיון המשפטי השיכלי אומר שאין להוציא החפץ מידיי המחזיק בלא ראיה ברורה, וא"כ במקרה כזה לא יהיה איסור גזל כלל, כיוון שאיסור גזל בא רק לאחר הכרעת ההגיון המשפטי, ובמקאה הזה ההגיון המשפטי אומר שעל החפץ להשאר בידיי המחזיק. | |||
זוהי דוגמא מצויינת להסבר שיטתו של | |||
ר' שמעון שקאפ, שיטה המתאפיינת בכלים הגיוניים - שכליים בביאור דברי הגמרא וההלכה. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תר"כ בליטא. למד ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת וולוז'ין]]. | נולד בשנת תר"כ בליטא. למד ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת וולוז'ין]]. | ||
במהלך כהונתו כראש ישיבה בגרודנא הוא פנה לתלמידו שלמד באותה העת ב[[ישיבת מרכז הרב]] ב[[ירושלים]], ובקשו כי יפנה לאחד מראשי הישיבה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]] יסדר לו משרת ראש ישיבה, לאחר שזו התפנתה עם פטירת [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]], "הגאון מטאבריג". השניים החליפו ביניהם מכתבים בענין זה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. הרב חרל"פ הסביר כי סירובו לתת לר' שמעון משרה זו נבע מהתנגדותו של [[הרב קוק]], שהיה עדיין בחיים, לשיטת לימודו של ר' שמעון והחשש כי הכנסת ראש ישיבה בעל שיטה כזו תשריש אותה בישיבה, למרות רוחו של הרב קוק<ref> | במהלך כהונתו כראש ישיבה בגרודנא הוא פנה לתלמידו שלמד באותה העת ב[[ישיבת מרכז הרב]] ב[[ירושלים]], ובקשו כי יפנה לאחד מראשי הישיבה, [[הרב יעקב משה חרל"פ]] יסדר לו משרת ראש ישיבה, לאחר שזו התפנתה עם פטירת [[הרב אברהם אהרן בורשטיין]], "הגאון מטאבריג". השניים החליפו ביניהם מכתבים בענין זה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. הרב חרל"פ הסביר כי סירובו לתת לר' שמעון משרה זו נבע מהתנגדותו של [[הרב קוק]], שהיה עדיין בחיים, לשיטת לימודו של ר' שמעון והחשש כי הכנסת ראש ישיבה בעל שיטה כזו תשריש אותה בישיבה, למרות רוחו של הרב קוק<ref>ר' שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב", המעיין תשרי תש"ע.</ref>. | ||
נפטר בשנת ת"ש. | נפטר בשנת ת"ש. | ||
==דרך לימודו== | ==דרך לימודו== | ||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
ספרי ר' שמעון נחשבים ספרי עיון יסודיים בעולם הישיבות: | |||
* '''שערי יושר''' - עוסק בעיקר בעניני ממונות ובמושגים למדניים. מסדר לפי נושאים. | |||
* '''חידושי רבי שמעון יהודא הכהן''', ב' חלקים. מסודר על פי מסכתות. | |||
* קונטרס '''שעורי תורה'''. | |||
* '''שיעורי רבי שמעון שקאפ'''- על [[סדר נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]]. נרשמו על ידי תלמידו ב[[ישיבת טלז]], שנת תר"ן. | |||
מספר שנים לאחר פטירת ר"ש שקאפ, ובעקבות תחושת האובדן שהביאה השואה, הוציא לאור תלמידו הרב יצחק עפשטין (אפשטיין) מירושלים קונטרס בשם שעורי תורה ובו שבעה שיעורים על מסכת נדרים שנרשמו מפיו של הרב שקאפ בתקופת היותו ר"מ בישיבת טלז. השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף. הקונטרס יצא לאור בירושלים בשנת תש"ה ובדפוס צילום נוסף בשנת תשכ"ז. | |||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
*[[הרב שמואל רוזובסקי]] | *[[הרב שמואל רוזובסקי]] | ||
| שורה 26: | שורה 36: | ||
==עליו== | ==עליו== | ||
{{ציטוטון| "שערי יושר" זה מפתח את השכל. זו דרך קשה. יש לו הגיון מיוחד במינו, צריכים ללמוד את זה, והיתה לו סייעתא דשמיא. ר' שמעון היה מחדש גדול... אצל ר' שמעון השכל כל כך גדול...|}} ([[הרב אברהם שפירא]] "אמרי שפר" עמ' שלט). | {{ציטוטון| "שערי יושר" זה מפתח את השכל. זו דרך קשה. יש לו הגיון מיוחד במינו, צריכים ללמוד את זה, והיתה לו סייעתא דשמיא. ר' שמעון היה מחדש גדול... אצל ר' שמעון השכל כל כך גדול...|}} ([[הרב אברהם שפירא]] "אמרי שפר" עמ' שלט). | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[הרב ראובן כץ]], '''בעל שביל הזהב''', בתוך 'שערי ראובן' עמ' רכט- רלא | |||
* אהרן סורסקי, '''רבי שמעון ותורתו''' | |||
==קישורים== | ==קישורים== | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/20983 שערי יושר חלק א'] | * [http://www.hebrewbooks.org/20983 שערי יושר חלק א'] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/20984 שערי יושר חלק ב'] | * [http://www.hebrewbooks.org/20984 שערי יושר חלק ב'] | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/14714?fbclid=iwar1n0-o6rj3gjjho4x6dpvtle17axh7xjzfscum_ht8blrno7bescdtgk6c מבחן הקבלה של רבי שמעון שקופ] [[הרב אליעזר מלמד]] | |||
* מאמרי הראיה מאמר מיוחד על דרכו של רבי שמעון שקופ. | |||
{{מיון רגיל:שקאפ שמעון}} | {{מיון רגיל:שקאפ שמעון}} | ||
[[קטגוריה: אחרונים]] | [[קטגוריה: אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בליטא]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | [[קטגוריה:רבנים ליטאים]] | ||
[[קטגוריה:כהנים]] | [[קטגוריה:כהנים]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבי חיים מבריסק]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:44, 17 בנובמבר 2022
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ (שקופ) היה ראש ישיבת גרודנא מגדולי ראשי הישיבות, מייסד שיטה למדנית ייחודית. שיטתו: דרך הלימוד החדשנית של ר' שמעון שקאפ מתייחדת בכך שבשונה משיטת הלימוד של בית בריסק המתאפיינת יותר בהגדרת הדברים (דוגמת החילוק בין גברא לחפצא, סיבה או סימן, בכח או בפועל, ועוד.) מתאפיינת שיטתו יותר בביאור הדברים דרך לוגיקת מחשבה משפטית-הגיונית, השואפת לבאר כל דבר בצורה הגיונית ושכלית. דוגמא לדבר: אחד הדוגמאות הטובות ביותר היא דבריו המפורסמים בשערי יושר, לגבי השאלה על האמור בגמרא ש"המוציא מחברו עליו הראיה" כלומר שבמקום שאנו מסופקים של מי החפץ ואין בידינו להכריע את הספק, נאמר הדין שהאדם שמחזיק בחפץ יזכה בו אף מספק, כלומר שאין מוציאים מידיו את החפץ עד שתיהיה ראיה ברורה כנגד בעלותו. וקשה על כך, שכידוע ספק דאורייתא לחומרא, ובמקרה האמור ישנו ספק מדאורייתא כיוון שלצד שהחפץ שייך לשני ולא שייך למחזיק, עובר המחזיק באיסור גזל שהוא איסור מן התורה, וא"כ מדוע לא יצטרך המחזיק למסור את החפץ לשני (למרות שאין לו ראיה מוכרעת) משום הכלל שספק דאורייתא לחומרא? וכתב על כך ר' שמעון שקאפ שכל איסור גזל האמור בתורה כפוף להגיון המשפטי השכלי, ואם נכריע מחמת ההגיון המשפטי שהחפץ שייך לראובן ולא לשמעון, זה יקבע את מציאות הדין בהכרח, ודין התורה לא לגזול הוא שלב מאוחר יותר האומר שלאחר שהוכרע הדין שהחפץ שייך לראובן ולא לשמעון מחמת ההגיון המשפטי, יהיה לכך גם תוקף על פי התורה. ואם כן, אומר ר' שמעון, אין כל מקום לקושיא הנ"ל מדוע אומרים "המוציא מחברו עליו הראיה" ולא אומרים ספק דאורייתא לחומרא, ונוציא החפץ מידיו, משום שבמקרה כזה שישנו ספק של מי החפץ, ההגיון המשפטי השיכלי אומר שאין להוציא החפץ מידיי המחזיק בלא ראיה ברורה, וא"כ במקרה כזה לא יהיה איסור גזל כלל, כיוון שאיסור גזל בא רק לאחר הכרעת ההגיון המשפטי, ובמקאה הזה ההגיון המשפטי אומר שעל החפץ להשאר בידיי המחזיק. זוהי דוגמא מצויינת להסבר שיטתו של ר' שמעון שקאפ, שיטה המתאפיינת בכלים הגיוניים - שכליים בביאור דברי הגמרא וההלכה.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת תר"כ בליטא. למד בישיבת מיר ובישיבת וולוז'ין. במהלך כהונתו כראש ישיבה בגרודנא הוא פנה לתלמידו שלמד באותה העת בישיבת מרכז הרב בירושלים, ובקשו כי יפנה לאחד מראשי הישיבה, הרב יעקב משה חרל"פ יסדר לו משרת ראש ישיבה, לאחר שזו התפנתה עם פטירת הרב אברהם אהרן בורשטיין, "הגאון מטאבריג". השניים החליפו ביניהם מכתבים בענין זה, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. הרב חרל"פ הסביר כי סירובו לתת לר' שמעון משרה זו נבע מהתנגדותו של הרב קוק, שהיה עדיין בחיים, לשיטת לימודו של ר' שמעון והחשש כי הכנסת ראש ישיבה בעל שיטה כזו תשריש אותה בישיבה, למרות רוחו של הרב קוק[1].
נפטר בשנת ת"ש.
דרך לימודו[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
ספריו[עריכה]
ספרי ר' שמעון נחשבים ספרי עיון יסודיים בעולם הישיבות:
- שערי יושר - עוסק בעיקר בעניני ממונות ובמושגים למדניים. מסדר לפי נושאים.
- חידושי רבי שמעון יהודא הכהן, ב' חלקים. מסודר על פי מסכתות.
- קונטרס שעורי תורה.
- שיעורי רבי שמעון שקאפ- על סדר נשים ונזיקין. נרשמו על ידי תלמידו בישיבת טלז, שנת תר"ן.
מספר שנים לאחר פטירת ר"ש שקאפ, ובעקבות תחושת האובדן שהביאה השואה, הוציא לאור תלמידו הרב יצחק עפשטין (אפשטיין) מירושלים קונטרס בשם שעורי תורה ובו שבעה שיעורים על מסכת נדרים שנרשמו מפיו של הרב שקאפ בתקופת היותו ר"מ בישיבת טלז. השיעורים יצאו במסגרת ניסיון של הרב אפשטיין להוציא לאור סדרה רחבה יותר של שיעורי הר"ש שקאפ שהיו בידו וכן בידי תלמידים אחרים, אך כוונה זו לא התממשה לבסוף. הקונטרס יצא לאור בירושלים בשנת תש"ה ובדפוס צילום נוסף בשנת תשכ"ז.
מתלמידיו[עריכה]
- הרב שמואל רוזובסקי
- הרב משה אביגדור עמיאל
- הרב אלחנן וסרמן
- הרב ישראל זאב גוסטמן
- הרב איסר יהודה אונטרמן
עליו[עריכה]
" "שערי יושר" זה מפתח את השכל. זו דרך קשה. יש לו הגיון מיוחד במינו, צריכים ללמוד את זה, והיתה לו סייעתא דשמיא. ר' שמעון היה מחדש גדול... אצל ר' שמעון השכל כל כך גדול..." (הרב אברהם שפירא "אמרי שפר" עמ' שלט).
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב ראובן כץ, בעל שביל הזהב, בתוך 'שערי ראובן' עמ' רכט- רלא
- אהרן סורסקי, רבי שמעון ותורתו
קישורים[עריכה]
- שערי יושר חלק א'
- שערי יושר חלק ב'
- מבחן הקבלה של רבי שמעון שקופ הרב אליעזר מלמד
- מאמרי הראיה מאמר מיוחד על דרכו של רבי שמעון שקופ.
- ↑ ר' שמריה גרשוני, "עד אשר אמצא מקום במשכנות לאביר יעקב", המעיין תשרי תש"ע.