שניים מקרא ואחד תרגום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (25 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שניים מקרא ואחד תרגום''' (שמו"ת) הוא חיוב לקרוא בכל שבוע פעמיים את [[פרשת השבוע]] ופעם אחת את התרגום ([[תרגום אונקלוס]]). | '''שניים מקרא ואחד תרגום''' ('''שמו"ת''') הוא חיוב לקרוא בכל שבוע פעמיים את [[פרשת השבוע]] ופעם אחת את התרגום ([[תרגום אונקלוס]]). | ||
מקור החיוב הוא מהגמרא {{מקור| | מקור החיוב הוא מהגמרא {{מקור|בבלי:ברכות ח.|כן}}: | ||
:אמר [[רב הונא בר יהודה]] אמר [[רבי אמי]]: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן (שאין בהם תרגום), שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. | :אמר [[רב הונא בר יהודה]] אמר [[רבי אמי]]: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן (שאין בהם תרגום), שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. | ||
מצות קריאת שניים מקרא ואחד תרגום נרמזת בפסוק - "ואל"ה שמו"ת בני ישראל הבאים מצרימה וגו'" - ראשי תבות - "וחייב אדם לקרוא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום". יש שדרשו גם שהמילה "בני" היא ר"ת - "בטעמיה ניגוניה יקראה". ויש שדרשו את המלים "כל בני ישראל" לומר שאת הקריאה שנרמזה במלים "ואלה שמות" - יעשו בני ישראל.{{דרוש מקור}} | |||
==הטעם== | ==הטעם== | ||
כתב ה[[מחצית השקל]] שהטעם לקריאה הוא שכל אדם מישראל יקרא בכל שנה את כל התורה. | כתב ה[[מחצית השקל]] שהטעם לקריאה הוא שכל אדם מישראל יקרא בכל שנה את כל התורה. | ||
וה[[לבוש]] כתב שהטעם הוא שיהיו בקיאים במקרא. | |||
בעל [[ערוך השולחן]] כתב שלא נתברר טעם הדין. והביא את דברי הלבוש ואמר שאין טעמו מספיק. | |||
ב[[תרומת הדשן]] סימן כג כתב שהטעם הוא שיהיה אדם רגיל במה שהציבור קוראים. ובילקוט יוסף ביאר שכוונתו שיוכל לקרוא בתורה. | |||
==האם | ==האם זהו חיוב?== | ||
ה[[ראב"ן]]<ref>סימן פח</ref> כתב שדין זה נאמר ליחיד שאין לו מניין ולא ישמע קריאת התורה בציבור, שעליו לקרוא שמו"ת בזמן שבמקומות אחרים קוראים קריאת התורה (וזהו "עם הציבור"). | ה[[ראב"ן]]<ref>סימן פח</ref> כתב שדין זה נאמר ליחיד שאין לו מניין ולא ישמע קריאת התורה בציבור, שעליו לקרוא שמו"ת בזמן שבמקומות אחרים קוראים קריאת התורה (וזהו "עם הציבור"). | ||
אולם זוהי דעת יחיד, והראשונים האחרים חלקו עליו. | אולם זוהי דעת יחיד, והראשונים האחרים חלקו עליו. | ||
ה[[שבולי הלקט]]<ref>עניין שבת, סימן עה</ref> כתב שכלל אינו חיוב, ולשונו: "ו'''ראוי''' לכל אדם להסדיר פרשיותיו עם הצבור", | רבינו [[יעקב בן רבינו אשר]] "[[בעל הטורים]]" כתב שזוהי [[סגולה]] לאריכות שנים "ואלה שמות בני ישראל, ר"ת ו'אדם א'שר ל'ומד ה'סדר ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום ב'קול נ'עים י'שיר י'חיה ש'נים ר'בות א'רוכים ל'עולם" ({{מקור|תנ"ך:שמות א א$שמות א, א}}), והמקור הוא מהגמרא בברכות הנ"ל. | ||
ה[[שבולי הלקט]]<ref>עניין שבת, סימן עה</ref> כתב שכלל אינו חיוב, ולשונו: "ו'''ראוי''' לכל אדם להסדיר פרשיותיו עם הצבור. | |||
אמנם מרן ז"ל בעל השולחן ערוך {{מקור|או"ח רפה}} פסק שזהו חיוב לכל אדם, וזה לשונו: | |||
אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבן (ו"עם הציבור" הכוונה באותו שבוע). | |||
הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בעל ה{{מקור|אגרות משה או"ח ה, יז}} כותב לגבי חיוב של תלמידי חכמים בדין זה: "פשוט וברור כמו שלא נפטר שום אדם מכל מצווה דרבנן, בטענה שעוסק בתורה, כן לא נפטרו אף ממצווה זו". | |||
לעומת זאת הרב דב ליאור שליט"א (בשו"ת באתר ישיבה) כותב שאין זה חיוב גמור ושחייל שאין לו הרבה זמן ללמוד עדיף שילמד הלכה ואמונה ולא יקרא שמו"ת. | |||
נשים פטורות ממצות קריאת שניים מקרא ואחד תרגום. | |||
==מה נכלל בגדר "תרגום"== | ==מה נכלל בגדר "תרגום"== | ||
"תרגום" הנאמר בגמרא הוא [[תרגום אונקלוס]]. | "תרגום" הנאמר בגמרא הוא [[תרגום אונקלוס]]. | ||
מכיון שמטרת הקריאה היא שיבין את המילים אזי יכול לקרוא את פירוש [[רש"י]]<ref>פסוקים שאין להם פירוש רש"י, יקרא אותם שלשה פעמים.</ref>, אך מכיוון שלכל אחד מהם יש מעלה שאין לשני: תרגום אונקלוס ניתן בהר סיני, ורש"י מפרש ע"פ מדרשי חז"ל יותר מתרגום אונקלוס {{מקור|משנה ברורה|כן}}. והמובחר שיקרא את שניהם {{מקור|שולחן ערוך|כן}}<ref>לשון השו"ע היא: "וירא שמים יקרא תרגום וגם פרוש רש"י"</ref>. | |||
מי שאיננו מבין את פירוש רש"י יכול לקרוא פירוש אחר שמבין {{מקור|משנה ברורה|כן}}. | |||
מי | |||
==פרטי ההלכה== | ==פרטי ההלכה== | ||
===זמן הקריאה=== | ===זמן הקריאה=== | ||
ישנם שני מנהגים לזמן הקריאה: בכל יום עלייה אחת (יום ראשון - ראשון, יום שני - שני, וכו') {{מקור| | [[תמונה:Smt.jpg|left|thumb|250px|נשיאת [[מהדורת כיס]] לקריאת שנים מקרא ואחד תרגום מועילה מאוד למי שזמנו דחוק, כך שיוכל לקראן בכל עת שיחפוץ, בנסיעה, בהפסקה ועוד. בתמונה מימין: חמשה חומשי תורה מהדורת כיס עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י. בתמונה משמאל: חמש כרכי "שנים מקרא ואחד תרגום" מהדורת כיס עם פירוש רש"י.]] | ||
ישנם שני מנהגים לזמן הקריאה: בכל יום עלייה אחת (יום ראשון - ראשון, יום שני - שני, וכו') {{מקור|מנהג הגר"א ובעל התניא|כן}}, או את כל הפרשה ביום שישי ולהשתדל שלא להפסיק מתחילת הקריאה ועד סיום הפרשה {{מקור|של"ה. מנהג המקובלים|כן}}. | |||
ומעיקר הדין: | ומעיקר הדין: | ||
| שורה 36: | שורה 48: | ||
'''זמן ההתחלה:''' | '''זמן ההתחלה:''' | ||
יום ראשון שלפני השבת שבה קוראים את פרשת השבוע {{מקור| | יום ראשון שלפני השבת שבה קוראים את פרשת השבוע {{מקור|טור|כן}}<ref>[[טור]] או"ח סימן רפה</ref>. | ||
ובמרדכי<ref>בברכות פרק ראשון, סימן יח</ref> משמע שאפשר להתחיל משעה שהתחילו לקרוא את הפרשה הבאה במנחה בשבת. | ובמרדכי<ref>בברכות פרק ראשון, סימן יח</ref> משמע שאפשר להתחיל משעה שהתחילו לקרוא את הפרשה הבאה במנחה בשבת. | ||
| שורה 42: | שורה 54: | ||
'''זמן הסיום:''' | '''זמן הסיום:''' | ||
'''לכתחילה''' - | '''לכתחילה''' - לדעת רבינו האר"י ז"ל הטוב ביותר הוא לקרוא שמו"ת ביום ששי לאחר תפילת שחרית. ויש שכתבו לקרוא ביום ששי אחר חצות היום. | ||
'''בדיעבד''' - סדר העדיפויות: | '''בדיעבד''' - סדר העדיפויות: | ||
| שורה 51: | שורה 63: | ||
#עד [[שמחת תורה]]. וב[[אבודרהם]]<ref>סדר ליל הושענא רבה עמוד רמז</ref> כתב שטוב להשלים את הקריאה ב[[עשרת ימי תשובה]]. | #עד [[שמחת תורה]]. וב[[אבודרהם]]<ref>סדר ליל הושענא רבה עמוד רמז</ref> כתב שטוב להשלים את הקריאה ב[[עשרת ימי תשובה]]. | ||
וה[[תוספת שבת (ספר)|תוספת שבת]]<ref>אות ו'</ref> חולק על זה ואומר שצריך להשלים דוקא בשמחת תורה. | וה[[תוספת שבת (ספר)|תוספת שבת]]<ref>אות ו'</ref> חולק על זה ואומר שצריך להשלים דוקא בשמחת תורה. | ||
===פרשת "וזאת הברכה"=== | ===פרשת "וזאת הברכה"=== | ||
שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת [[וזאת הברכה]] יש לקרוא בערב שמחת תורה ([[מגן אברהם]] סימן רפה ס"ק י בשם ספר הכוונות לה[[אריז"ל]]. וה[[פרי מגדים]] שם כתב שהעולם נוהגים לקרוא בליל הושענא רבה, אבל הוסיף שיותר טוב לקרוא ביום בערב שמחה תורה כמו שכתב המג"א). | |||
===אופן הקריאה=== | ===אופן הקריאה=== | ||
ישנן שיטות רבות בצורת הקריאה העדיפה; יש שכתבו לקרוא הפסוק הראשון פעמיים, ותרגומו, קריאת הפסוק השני פעמיים ותרגומו וכו' {{מקור|והמגן אברהם והשערי תשובה מצדדים כדעה זו|כן}}, או קריאת מקרא תרגום ולאחמ"כ יקרא שנית את התרגום לאחר שכבר מבין פירושו {{מקור|בשם החזו"א|כן}}, או קריאת כל פרשה (=פסקה. פתוחה או סתומה) כסידרה (בלי לכפול את הפסוקים) פעמיים ואח"כ את התרגום של אותה פרשה {{מקור|של"ה, רש"ל, גר"א|כן}} ויש שנהגו לקרוא בכל יום את פסוקי העליה של אותו יום, ביום ראשון עליית ראשון וכן על זה הדרך. | |||
===קריאת שמו"ת בשעת קריאת התורה=== | ===קריאת שמו"ת בשעת קריאת התורה=== | ||
יכול לקרוא שמו"ת בשעת קריאת התורה, מפני שעוסק באותו עניין {{מקור| | יכול לקרוא שמו"ת בשעת קריאת התורה, מפני שעוסק באותו עניין {{מקור|בית יוסף|כן}}. | ||
אם שמע מהבעל קורא את קריאת התורה נחשב לו כקריאה פעם אחת, אבל לכתחילה יקרא בעצמו {{מקור| | אם שמע מהבעל קורא את קריאת התורה נחשב לו כקריאה פעם אחת, אבל לכתחילה יקרא בעצמו {{מקור|מגן אברהם|כן}}. | ||
ולדעת ה[[של"ה]] ו[[הגר"א]] אין לקרוא בזמן שהבעל קורא קורא, אבל דעת ה[[משנה ברורה]] היא שאין להחמיר בזה ואפשר לקרוא עם הבעל קורא. | ולדעת ה[[של"ה]] ו[[הגר"א]] אין לקרוא בזמן שהבעל קורא קורא, אבל דעת ה[[משנה ברורה]] היא שאין להחמיר בזה ואפשר לקרוא עם הבעל קורא. | ||
===הפטרות וקריאות ליו"ט=== | ===הפטרות וקריאות ליו"ט=== | ||
אין צריך לקרוא שמו"ת של הקריאות של [[יו"ט]] {{מקור| | אין צריך לקרוא שמו"ת של הקריאות של [[יו"ט]] {{מקור|בית יוסף|כן}}. | ||
שמו"ת של ההפטרות: ה[[בית יוסף]] כתב שלא צריך לקרוא, וה[[רמ"א]] כתב שנהגו לקרוא. | שמו"ת של ההפטרות: ה[[בית יוסף]] כתב שלא צריך לקרוא, וה[[רמ"א]] כתב שנהגו לקרוא. | ||
| שורה 79: | שורה 91: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{שיעור|מספר=3103|נושא=נושא מ"קול צופייך" גליון 293|הרב= | {{שיעור|מספר=3103|נושא=נושא מ"קול צופייך" גליון 293|הרב=מרדכי אליהו}} | ||
{{שיעור|מספר=4320|נושא=נושא מ"קול צופייך" גליון 342|הרב= | {{שיעור|מספר=4320|נושא=נושא מ"קול צופייך" גליון 342|הרב=מרדכי אליהו}} | ||
{{שיעור|מספר=6696|נושא=נושא מ"קול צופייך" גליון 431|הרב= | {{שיעור|מספר=6696|נושא=נושא מ"קול צופייך" גליון 431|הרב=מרדכי אליהו}} | ||
[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6153 שיעור של הרב אליעזר מלמד בנושא מהעיתון "בשבע"] | [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6153 שיעור של הרב אליעזר מלמד בנושא מהעיתון "בשבע"] | ||
{{שאלה|מספר=43742|נושא=נושא השאלה|הרב=שם הרב|כללי=תשובת הרב דב ליאור בעניין חיוב קריאת שמו"ת ובעניין חיוב לנשים}} | |||
== ראו גם == | |||
* [[קריאת התורה]] | |||
* [[פרשת השבוע]] | |||
* [[הגבהה (ספר תורה)|הגבהה]] | |||
* [[טעמי המקרא]] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־11:50, 24 בנובמבר 2022
|
|
שניים מקרא ואחד תרגום (שמו"ת) הוא חיוב לקרוא בכל שבוע פעמיים את פרשת השבוע ופעם אחת את התרגום (תרגום אונקלוס).
מקור החיוב הוא מהגמרא (ברכות ח.):
- אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן (שאין בהם תרגום), שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.
מצות קריאת שניים מקרא ואחד תרגום נרמזת בפסוק - "ואל"ה שמו"ת בני ישראל הבאים מצרימה וגו'" - ראשי תבות - "וחייב אדם לקרוא הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום". יש שדרשו גם שהמילה "בני" היא ר"ת - "בטעמיה ניגוניה יקראה". ויש שדרשו את המלים "כל בני ישראל" לומר שאת הקריאה שנרמזה במלים "ואלה שמות" - יעשו בני ישראל.(דרוש מקור)
הטעם[עריכה]
כתב המחצית השקל שהטעם לקריאה הוא שכל אדם מישראל יקרא בכל שנה את כל התורה. והלבוש כתב שהטעם הוא שיהיו בקיאים במקרא. בעל ערוך השולחן כתב שלא נתברר טעם הדין. והביא את דברי הלבוש ואמר שאין טעמו מספיק. בתרומת הדשן סימן כג כתב שהטעם הוא שיהיה אדם רגיל במה שהציבור קוראים. ובילקוט יוסף ביאר שכוונתו שיוכל לקרוא בתורה.
האם זהו חיוב?[עריכה]
הראב"ן[1] כתב שדין זה נאמר ליחיד שאין לו מניין ולא ישמע קריאת התורה בציבור, שעליו לקרוא שמו"ת בזמן שבמקומות אחרים קוראים קריאת התורה (וזהו "עם הציבור").
אולם זוהי דעת יחיד, והראשונים האחרים חלקו עליו.
רבינו יעקב בן רבינו אשר "בעל הטורים" כתב שזוהי סגולה לאריכות שנים "ואלה שמות בני ישראל, ר"ת ו'אדם א'שר ל'ומד ה'סדר ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום ב'קול נ'עים י'שיר י'חיה ש'נים ר'בות א'רוכים ל'עולם" (שמות א, א), והמקור הוא מהגמרא בברכות הנ"ל.
השבולי הלקט[2] כתב שכלל אינו חיוב, ולשונו: "וראוי לכל אדם להסדיר פרשיותיו עם הצבור.
אמנם מרן ז"ל בעל השולחן ערוך או"ח רפה פסק שזהו חיוב לכל אדם, וזה לשונו:
אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבן (ו"עם הציבור" הכוונה באותו שבוע).
הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בעל האגרות משה או"ח ה, יז כותב לגבי חיוב של תלמידי חכמים בדין זה: "פשוט וברור כמו שלא נפטר שום אדם מכל מצווה דרבנן, בטענה שעוסק בתורה, כן לא נפטרו אף ממצווה זו".
לעומת זאת הרב דב ליאור שליט"א (בשו"ת באתר ישיבה) כותב שאין זה חיוב גמור ושחייל שאין לו הרבה זמן ללמוד עדיף שילמד הלכה ואמונה ולא יקרא שמו"ת.
נשים פטורות ממצות קריאת שניים מקרא ואחד תרגום.
מה נכלל בגדר "תרגום"[עריכה]
"תרגום" הנאמר בגמרא הוא תרגום אונקלוס.
מכיון שמטרת הקריאה היא שיבין את המילים אזי יכול לקרוא את פירוש רש"י[3], אך מכיוון שלכל אחד מהם יש מעלה שאין לשני: תרגום אונקלוס ניתן בהר סיני, ורש"י מפרש ע"פ מדרשי חז"ל יותר מתרגום אונקלוס (משנה ברורה). והמובחר שיקרא את שניהם (שולחן ערוך)[4].
מי שאיננו מבין את פירוש רש"י יכול לקרוא פירוש אחר שמבין (משנה ברורה).
פרטי ההלכה[עריכה]
זמן הקריאה[עריכה]
ישנם שני מנהגים לזמן הקריאה: בכל יום עלייה אחת (יום ראשון - ראשון, יום שני - שני, וכו') (מנהג הגר"א ובעל התניא), או את כל הפרשה ביום שישי ולהשתדל שלא להפסיק מתחילת הקריאה ועד סיום הפרשה (של"ה. מנהג המקובלים).
ומעיקר הדין:
זמן ההתחלה:
יום ראשון שלפני השבת שבה קוראים את פרשת השבוע (טור)[5].
ובמרדכי[6] משמע שאפשר להתחיל משעה שהתחילו לקרוא את הפרשה הבאה במנחה בשבת.
זמן הסיום:
לכתחילה - לדעת רבינו האר"י ז"ל הטוב ביותר הוא לקרוא שמו"ת ביום ששי לאחר תפילת שחרית. ויש שכתבו לקרוא ביום ששי אחר חצות היום.
בדיעבד - סדר העדיפויות:
- לפני סעודת שבת בבוקר.
- עד מנחה בשבת[7].
- עד יום רביעי שלאחר מכן (ולא כולל. כמו בהבדלה).
- עד שמחת תורה. ובאבודרהם[8] כתב שטוב להשלים את הקריאה בעשרת ימי תשובה.
והתוספת שבת[9] חולק על זה ואומר שצריך להשלים דוקא בשמחת תורה.
פרשת "וזאת הברכה"[עריכה]
שניים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה יש לקרוא בערב שמחת תורה (מגן אברהם סימן רפה ס"ק י בשם ספר הכוונות להאריז"ל. והפרי מגדים שם כתב שהעולם נוהגים לקרוא בליל הושענא רבה, אבל הוסיף שיותר טוב לקרוא ביום בערב שמחה תורה כמו שכתב המג"א).
אופן הקריאה[עריכה]
ישנן שיטות רבות בצורת הקריאה העדיפה; יש שכתבו לקרוא הפסוק הראשון פעמיים, ותרגומו, קריאת הפסוק השני פעמיים ותרגומו וכו' (והמגן אברהם והשערי תשובה מצדדים כדעה זו), או קריאת מקרא תרגום ולאחמ"כ יקרא שנית את התרגום לאחר שכבר מבין פירושו (בשם החזו"א), או קריאת כל פרשה (=פסקה. פתוחה או סתומה) כסידרה (בלי לכפול את הפסוקים) פעמיים ואח"כ את התרגום של אותה פרשה (של"ה, רש"ל, גר"א) ויש שנהגו לקרוא בכל יום את פסוקי העליה של אותו יום, ביום ראשון עליית ראשון וכן על זה הדרך.
קריאת שמו"ת בשעת קריאת התורה[עריכה]
יכול לקרוא שמו"ת בשעת קריאת התורה, מפני שעוסק באותו עניין (בית יוסף).
אם שמע מהבעל קורא את קריאת התורה נחשב לו כקריאה פעם אחת, אבל לכתחילה יקרא בעצמו (מגן אברהם).
ולדעת השל"ה והגר"א אין לקרוא בזמן שהבעל קורא קורא, אבל דעת המשנה ברורה היא שאין להחמיר בזה ואפשר לקרוא עם הבעל קורא.
הפטרות וקריאות ליו"ט[עריכה]
אין צריך לקרוא שמו"ת של הקריאות של יו"ט (בית יוסף).
שמו"ת של ההפטרות: הבית יוסף כתב שלא צריך לקרוא, והרמ"א כתב שנהגו לקרוא.
דינים נוספים[עריכה]
מי שבקי בקריאה, טוב שיהדר לקרוא מספר תורה.
אם אין לו תרגום - יקרא שניים מקרא וכשיהיה לו תרגום יקרא את התרגום.
לכתחילה יקרא לפי סדר הפסוקים, ואם לא קרא לפי הסדר - יצא ידי חובה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
שיעור בנושא מ"קול צופייך" גליון 293 מהרב מרדכי אליהו מתוך אתר Yeshiva
שיעור בנושא מ"קול צופייך" גליון 342 מהרב מרדכי אליהו מתוך אתר Yeshiva
שיעור בנושא מ"קול צופייך" גליון 431 מהרב מרדכי אליהו מתוך אתר Yeshiva
שיעור של הרב אליעזר מלמד בנושא מהעיתון "בשבע"
תשובת הרב דב ליאור בעניין חיוב קריאת שמו"ת ובעניין חיוב לנשים מאתר ישיבה