כף נחת (הראשון): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (42 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ספר '''כף נחת''' | ספר '''כף נחת''' חיברו הרב [[יצחק גבאי]] בן שלמה גבאי בן חיים גבאי ממדינת המערב היא [[מרוקו]] מהעיר המפורסמת לתהילה [[סאפי]] הינו פירוש צח וקל על [[ששה סדרי משנה]]. | ||
*פירושו [[כף נחת (הראשון)]] על [[ששה סדרי משנה]] הודפס ב[[קושטאנדינה]] | *פירושו [[כף נחת (הראשון)]] על [[ששה סדרי משנה]] הודפס ב[[קושטאנדינה]] בדפוס השייך לשותפים, [[אברהם פראנקו]], [[יעקב גבאי]], שנת [[ה’ק’ד’ש’]] [ה'ת"ד]. | ||
*פירושו על [[משניות]] מסכת [[מגילה]] הודפס בשנת [[ה'שפ"ה]] | *פירושו על [[משניות]] מסכת [[מגילה]] הודפס בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס מחדש בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]]. | ||
שם הספר '''כף נחת''' נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); | שם הספר '''כף נחת''' נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
=='''חכמי הכף'''-[[כף נחת]]–[[כף הקטורת]]-[[כף נקי]]–[[כף אחת]]-[[כף הכהן]]–[[כף הסיידים]]-[[כפי אהרן]]–[[נקי כפים]]-[[כף החיים]]–[[כף זכות]], ועוד== | =='''חכמי הכף'''-[[כף נחת]]–[[כף הקטורת]]-[[כף נקי]]–[[כף אחת]]-[[כף הכהן]]–[[כף הסיידים]]-[[כפי אהרן]]–[[נקי כפים]]-[[כף החיים]]–[[כף זכות]], ועוד== | ||
ספרים שנקראו בשם כף כפים וכיוצא הבאים לאחר הספר [[כף נחת]] ונקראים '''חַכְמֵי הַכַּף''' הם: | |||
ספרים | *הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – מאת ר' [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב היא [[מרוקו]] מהעיר [[סאפי]] על [[ששה סדרי משנה]] פירוש צח וקל. פירושו ל[[מסכת מגילה]] שהודפס לראשונה בשנת [[ה'שפ"ה]], והודפס שוב ב[[קושטא]] שנת [[ה'ת"ד]], הודפס מחדש לאחרונה בערב [[פורים]] שנת [[ה'תשע"ה]] על ידי מכון [[נהר שלום]]. | ||
*הראשון: ספר [[כף נחת (הראשון)]] – | *השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו ר' [[אברהם היילבוט]] בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות [[מסכת אבות]], נדפס ב[[אלטונה]] שנת [[ה'תקל"ט]]. | ||
*השני: ספר [[כף נחת (השני)]] – יש ספר נוסף בשם זה [[כף נחת (השני)]] אשר חיברו | *השלישי; ספר [[מלא כף נחת]] – ביאור על כל [[ששה סדרי משנה]], מאת [[רבי שניאור פייבוש בן יעקב]]. | ||
* | *הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת ר' [[יוסף טאיטאצאק]], הספר יצא בהוצאת [[אידרא]] [[2018]] ההדרתו של [[אריה נאמן]]{{הערה|יליד [[ירושלים]] ב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]]}}, הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד. | ||
*הרביעי: ספר [[כף הקטורת]] – פירוש קבלי לספר [[תהילים]], מאת | |||
*החמישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א). | *החמישי: ספר [[כף נקי]] – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב [[כליפא בן מלכא]] המכונה: '''רכב"ם'''; '''אסף''', מהעיר [[סאפי]]-[[אספי]] [[אגאדיר]] [[מרוקו]], תלמיד רבי [[יהודה בן עטר]] מ[[פס]], ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א). | ||
*השישי; ספר [[כף | *השישי; ספר [[כף היד בראי הנפש]] – מאת [[תלמה בריל]], הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק ב[[כירולוגיה]] איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום. | ||
*השביעי; ספר [[ | *השביעי; ספר [[כפות זהב]] – מאת ר' [[יוסף הכהן כ"ץ]] ב"ר [[אשר הכהן כ"ץ]] נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס ב[[ווילנא]] ו[[הוראדנא]] [[ה'תקצ"ו]], ג' חלקים, '''ענף עץ אבות''' – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו). | ||
* | *השמיני; ספר '''איבחון לפי כף הרגל''' – מדריך עצמי לגילוי דברים רבים בנפש האדם על פי חכמת כף הרגל, מאת '''אבי גרינברג''' (סטימצקי ספרים 2011). | ||
* | *התשיעי: ספר [[כף אחת]] – לר' [[חיים יוסף דוד אזולאי]] הנקרא [[החיד"א]] מ[[ירושלים]] עוסק בעניני סגולות ובעניני "[[תפילה]] שהיא עמוד העבודה", ה[[חיד"א]] מצוטט רבות בספריו את הרב [[כף נקי]] אך בתוספת וי"ו, הרב [[כף ונקי]]. | ||
*העשירי: ספר [[כף הכהן]]–[[חסדי כהונה]] – מאת ר' [[אברהם הכהן יצחקי]] ראש רבני [[תוניסיה]] והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, [[כף הכהן]] הינן חידושים על ה[[תנ"ך]] על פי ה[[קבלה]]. מצורף לו [[חסדי כהונה]] - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן". | |||
*האחד עשר; ספר [[כפות כסף]] – מאת | *האחד עשר; ספר [[כפות כסף]] – מאת ר' [[יוסף אבן כספי]], על מגילת [[רות]] ומגילת [[איכה]], והודפס על [[איכה]] ב'''אגרות יש"ר''' (חלק ב' דף מ"ה). | ||
*השנים עשר; ספר [[שמות בארץ | *השנים עשר; ספר [[שמות בארץ – כפות תמרים]] – מאת ר' [[משה בן שלמה אבן חביב]], הודפס ב[[ווארשא]], שנת [[ה'תרצ"א]]. | ||
*השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]). | *השלושה עשר; ספר [[כף הסיידים]] – בתוך הספר '''זכרונות לבית דוד''', מאת פרופסור [[צבי חיים רקנדורף]] (הודפס ב[[וארשא]] דפוס אחיאסף, [[1893]]). | ||
*הארבעה עשר; ספר [[ | *הארבעה עשר; ספר [[כף אחת (השני)]] – מאת [[הרב יהודה]], שם ספר הנמצא ביד ר' [[מענדיל לאנדעסבערג]] ב[[קרעמניץ]] "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; '''כף אחת עשרה זהב מליאה''', הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' '''יהודה''' ז"ל הוא הפיוט [[אלה אזכרה]] המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; '''משה''' בן '''יעקב ישראל בידינגען''' מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל. | ||
* | *החמישה עשר; קונטרס [[נפשי בכפי]] – מאת ר' [[יחיאל מיכל לובצקי]] ב"ר [[אליהו יהודה לובצקי]], הודפס ב[[בית שמש]] ב[[ה'תשע"א]], [[2011]], על [[עשרת הזכירות]] סובב על מזמור ל"ד ב[[תהלים]]. | ||
* | *השישה עשר; ספר [[נקי כפים (השני)]] – מאת ר' [[ישראל יעקב לוגאסי]] מ[[ירושלים]]. | ||
* | *השבעה עשר; ספר [[כפי אהרן (עזריאל)]] – מאת [[רבי אהרן עזריאל קנווארטי]] ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ב' חלקים חידושי הלכה. | ||
* | *השמונה עשר; ספר [[כפי אהרן (אפשטיין)]] חלק א' – (שו"ת, הודפס ב[[מונקאטש]] ה'תרצ"ג, 1933) מאת ר' [[אהרן סג"ל הלוי אפשטיין]] ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין. | ||
* | *התשעה עשר; ספר [[ארחץ בנקיון כפי]] – על הלכות [[נטילת ידים]] מאת ר' [[שמואל פרץ]] בן [[מיכאל פרץ]] (הודפס ב[[טקמצ'אלקו]], [[מקסיקו]], שנת [[ה'תשס"ח]]-[[ה'תשע"ד]]). | ||
*העשרים; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת [[רבי יעקב חיים סופר]], י | *העשרים; ספר [[משאת כפי]] – מאת ר' [[דוד קאהן]] בן [[צבי משה קאהן]], ח' חלקים על הלכות [[תפילה]] (הודפס ב[[ברוקלין]] [[ניו יורק]] [[ארצות הברית]] ([[ה'תשמ"ה]], [[ה'תשס"ט]]). | ||
*העשרים | *העשרים ואחד; ספר [[כף ירך יעקב]] – פירוש על ה[[תורה]]. | ||
*העשרים | *העשרים ושנים; ספר [[כף החיים (פלג'י)]] – נהוג לכנות את הספר "[[כף החיים (פלג'י)]]" על שם מחברו [[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ה[[גאב"ד]] ו[[ראב"ד]] ב[[טורקיה]] – [[תורכיה]], השני הינו [[כף החיים (סופר)]]. | ||
*העשרים | *העשרים ושלוש; ספר [[כף החיים (סופר)]] – מאת [[רבי יעקב חיים סופר]], י' חלקים על ה[[שלחן ערוך]], וכרך א' על [[או"ח]] הודפס בפני עצמו בלי ה[[שלחן ערוך]] (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו ב[[ירושלים החדשה]], ההדפסה החלה משנת [[ה'תרס"ה]] ועד שנת [[ה'תשע"ט]] 115 שנים. | ||
* העשרים וארבע: ספר [[תולדות כף החיים]]– מאת ר' [[חכם סופר]] מ[[ירושלים]], הודפס בירושלים בשנת [[ה'תש"ע]] | |||
*העשרים וחמש: ספר הגדה של פסח '''פניני כף החיים''' מאת הרב [[נחום סילמן]], בשלהי ההגדה ישנם פרקי חיים מתולדותיו שהם תוספת לעובדות ומעשי רב המשובצים בתוך ההגדה כל דבר במקומו, כ-40 עמו' גדושים בחומר היסטורי מרתק ומעניין מהם הנהגות ועובדות רבות הרואות אור למורשה" (609 עמ' הוצאת "מורשה"). | |||
*העשרים | *העשרים ושש; ספר [[כף זכות]] – מאת ר' [[דוד קוג'ה]] הודפס ([[ירושלים]] [[ה'תשנ"ג]]). | ||
*העשרים | *העשרים ושבע; ספר [[כף זכות]] – מאת ר' [[משה דיסקין]] מ[[ירושלים]]. | ||
*העשרים | *העשרים ושמונה; ספר [[נשיאת כפים]] – מאת ר' [[מאיר סנדר]] הספר עוסק ב[[ברכת כהנים]] ובהלכות נשיאת כפים ב[[שלחן ערוך]], הודפס בשנת [[ה'תש"ע]] – [[2010]]. | ||
*ועלו | *העשרים ותשע; ספר '''כפי אהרן תליתאה''', מאמרות, הערות, ליקוטי הלכות ואגדות, חיברו הרב [[אהרן יצחק זסלנסקי]] אביו של ראש המוסד הראשון של מדינת ישראל [[ראובן (זסלנסקי) שילוח]] הודפס בירושלים שנת [[ה'תשכ"ז]] | ||
*השלושים; ספר [[כפות המנעול]] – מאת ר' [[אברהם פרוסטיץ]] פירוש על [[פרקי אבות]], הודפס בשנת [[ה'תקע"ח]] ב[[וינה]] – [[וויען]] ה[[עיר הבירה]] ב[[אוסטריה]]. | |||
* השלושים ואחד: ספר [[נשיאת כפים כהלכתה]] - כולל ההלכות והמנהגים ומקורותיהם וטעמיהם, בצירוף ליקוט מספרי השו"ת והוראות מפוסקי זמנינו, מאת ר' '''משה בן יששכר דוב גרוס הכהן''' (הוצאה מ' גרוס, 336 עמודים). | |||
*השלושים ושנים; ספר [[נקי כפים (הראשון)]] – מאת ר' [[אליעזר הכהן כ"צמאן]] בתוך הספר [[גיל אהרן]], ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת ר' [[אברהם הכהן רפפורט]] בעל איתן האזרחי. | |||
*ועלו ל"ב כפים, כמו שכתוב (תהלים כד, ד); '''נְקִ֥י "כַפַּ֗יִם" וּֽבַר־"לֵ֫בָ֥ב" אֲשֶׁ֤ר לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה'''׃ | |||
==[[ששה סדרי משנה]] ו[[כף נחת]] דפוס קושטא== | ==[[ששה סדרי משנה]] ו[[כף נחת]] דפוס קושטא== | ||
בשנת ה'ת"ד-ה'ת"ה הודפסו ב[[קושטא]] היא [[קוסטנטינה]] שב[[טורקיה]] ה[[ששה סדרי משנה]] משניות עם פירוש [[כף נחת]] מאת | בשנת ה'ת"ד-ה'ת"ה הודפסו ב[[קושטא]] היא [[קוסטנטינה]] שב[[טורקיה]] ה[[ששה סדרי משנה]] משניות עם פירוש [[כף נחת]] מאת הרב [[יצחק גבאי]] מחכמי המערב [[מרוקו]]. | ||
==בשער הספר וההסכמות== | ==בשער הספר וההסכמות== | ||
בשער הספר כתוב; | בשער הספר כתוב; | ||
גרסה אחרונה מ־12:14, 12 בדצמבר 2022
|
|
ספר כף נחת חיברו הרב יצחק גבאי בן שלמה גבאי בן חיים גבאי ממדינת המערב היא מרוקו מהעיר המפורסמת לתהילה סאפי הינו פירוש צח וקל על ששה סדרי משנה.
- פירושו כף נחת (הראשון) על ששה סדרי משנה הודפס בקושטאנדינה בדפוס השייך לשותפים, אברהם פראנקו, יעקב גבאי, שנת ה’ק’ד’ש’ [ה'ת"ד].
- פירושו על משניות מסכת מגילה הודפס בשנת ה'שפ"ה, והודפס מחדש בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.
שם הספר כף נחת נבחר מהפסוק (קהלת ד, ו); ט֕וֹב מְלֹ֥א כַ֖ף נָ֑חַת מִמְּלֹ֥א חׇפְנַ֛יִם עָמָ֖ל וּרְע֥וּת רֽוּחַ.
חכמי הכף-כף נחת–כף הקטורת-כף נקי–כף אחת-כף הכהן–כף הסיידים-כפי אהרן–נקי כפים-כף החיים–כף זכות, ועוד[עריכה]
ספרים שנקראו בשם כף כפים וכיוצא הבאים לאחר הספר כף נחת ונקראים חַכְמֵי הַכַּף הם:
- הראשון: ספר כף נחת (הראשון) – מאת ר' יצחק גבאי מחכמי המערב היא מרוקו מהעיר סאפי על ששה סדרי משנה פירוש צח וקל. פירושו למסכת מגילה שהודפס לראשונה בשנת ה'שפ"ה, והודפס שוב בקושטא שנת ה'ת"ד, הודפס מחדש לאחרונה בערב פורים שנת ה'תשע"ה על ידי מכון נהר שלום.
- השני: ספר כף נחת (השני) – יש ספר נוסף בשם זה כף נחת (השני) אשר חיברו ר' אברהם היילבוט בן יהודה לייב, פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.
- השלישי; ספר מלא כף נחת – ביאור על כל ששה סדרי משנה, מאת רבי שניאור פייבוש בן יעקב.
- הרביעי: ספר כף הקטורת – פירוש קבלי לספר תהילים, מאת ר' יוסף טאיטאצאק, הספר יצא בהוצאת אידרא 2018 ההדרתו של אריה נאמן[1], הספר היה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד.
- החמישי: ספר כף נקי – להרב המלומד בניסים זקן ונשוא פנים הרב כליפא בן מלכא המכונה: רכב"ם; אסף, מהעיר סאפי-אספי אגאדיר מרוקו, תלמיד רבי יהודה בן עטר מפס, ספרו זה עוסק בעניני תפילה וכלשונו: "כי התפילה היא עיקר העבודה" (כף ונקי, דף מה, א).
- השישי; ספר כף היד בראי הנפש – מאת תלמה בריל, הספר "כף היד כראי הנפש" עוסק בכירולוגיה איבחונית ויישומית, תורת הקריאה בכף היד, ומתבסס על מחקרים מדעיים בתחום.
- השביעי; ספר כפות זהב – מאת ר' יוסף הכהן כ"ץ ב"ר אשר הכהן כ"ץ נחלק לב' כפות, האחת; חידושי הלכות ופלפולים, השניה; עשרים דרושים (הודפס בווילנא והוראדנא ה'תקצ"ו, ג' חלקים, ענף עץ אבות – חידושי תורה בשם אבותיו ורבותיו).
- השמיני; ספר איבחון לפי כף הרגל – מדריך עצמי לגילוי דברים רבים בנפש האדם על פי חכמת כף הרגל, מאת אבי גרינברג (סטימצקי ספרים 2011).
- התשיעי: ספר כף אחת – לר' חיים יוסף דוד אזולאי הנקרא החיד"א מירושלים עוסק בעניני סגולות ובעניני "תפילה שהיא עמוד העבודה", החיד"א מצוטט רבות בספריו את הרב כף נקי אך בתוספת וי"ו, הרב כף ונקי.
- העשירי: ספר כף הכהן–חסדי כהונה – מאת ר' אברהם הכהן יצחקי ראש רבני תוניסיה והגדול שבהם בכל הדורות. תוכן הספר, כף הכהן הינן חידושים על התנ"ך על פי הקבלה. מצורף לו חסדי כהונה - לקט הספדים, נדפס בסוף הספר "כף הכהן".
- האחד עשר; ספר כפות כסף – מאת ר' יוסף אבן כספי, על מגילת רות ומגילת איכה, והודפס על איכה באגרות יש"ר (חלק ב' דף מ"ה).
- השנים עשר; ספר שמות בארץ – כפות תמרים – מאת ר' משה בן שלמה אבן חביב, הודפס בווארשא, שנת ה'תרצ"א.
- השלושה עשר; ספר כף הסיידים – בתוך הספר זכרונות לבית דוד, מאת פרופסור צבי חיים רקנדורף (הודפס בוארשא דפוס אחיאסף, 1893).
- הארבעה עשר; ספר כף אחת (השני) – מאת הרב יהודה, שם ספר הנמצא ביד ר' מענדיל לאנדעסבערג בקרעמניץ "חסר שער", וכתב וזו לשונו "כך היה כתוב בשער"; כף אחת עשרה זהב מליאה, הגהות נוגהות מאירות ומזהירות, שחיבר הרבני הר' יהודה ז"ל הוא הפיוט אלה אזכרה המורדף ממצבו גבול הדורות, ועתה הוקם על בפירוש ענייניו ופתרון מילותיו ובביאור סגנון מליצותיו, אמר המגיה; משה בן יעקב ישראל בידינגען מבאר המילות והפיוט הנ"ל וגם באיזה זמן היו עשרה הרוגי מלכות, עכ"ל.
- החמישה עשר; קונטרס נפשי בכפי – מאת ר' יחיאל מיכל לובצקי ב"ר אליהו יהודה לובצקי, הודפס בבית שמש בה'תשע"א, 2011, על עשרת הזכירות סובב על מזמור ל"ד בתהלים.
- השישה עשר; ספר נקי כפים (השני) – מאת ר' ישראל יעקב לוגאסי מירושלים.
- השבעה עשר; ספר כפי אהרן (עזריאל) – מאת רבי אהרן עזריאל קנווארטי ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ב' חלקים חידושי הלכה.
- השמונה עשר; ספר כפי אהרן (אפשטיין) חלק א' – (שו"ת, הודפס במונקאטש ה'תרצ"ג, 1933) מאת ר' אהרן סג"ל הלוי אפשטיין ב"ר אפרים פישל הלוי אפשטיין.
- התשעה עשר; ספר ארחץ בנקיון כפי – על הלכות נטילת ידים מאת ר' שמואל פרץ בן מיכאל פרץ (הודפס בטקמצ'אלקו, מקסיקו, שנת ה'תשס"ח-ה'תשע"ד).
- העשרים; ספר משאת כפי – מאת ר' דוד קאהן בן צבי משה קאהן, ח' חלקים על הלכות תפילה (הודפס בברוקלין ניו יורק ארצות הברית (ה'תשמ"ה, ה'תשס"ט).
- העשרים ואחד; ספר כף ירך יעקב – פירוש על התורה.
- העשרים ושנים; ספר כף החיים (פלג'י) – נהוג לכנות את הספר "כף החיים (פלג'י)" על שם מחברו רבי חיים פלאג'י (השני) הגאב"ד וראב"ד בטורקיה – תורכיה, השני הינו כף החיים (סופר).
- העשרים ושלוש; ספר כף החיים (סופר) – מאת רבי יעקב חיים סופר, י' חלקים על השלחן ערוך, וכרך א' על או"ח הודפס בפני עצמו בלי השלחן ערוך (ל"ו דפים), לאחר מכן הודפס בעשר חלקים, כולם הודפסו בירושלים החדשה, ההדפסה החלה משנת ה'תרס"ה ועד שנת ה'תשע"ט 115 שנים.
- העשרים וארבע: ספר תולדות כף החיים– מאת ר' חכם סופר מירושלים, הודפס בירושלים בשנת ה'תש"ע
- העשרים וחמש: ספר הגדה של פסח פניני כף החיים מאת הרב נחום סילמן, בשלהי ההגדה ישנם פרקי חיים מתולדותיו שהם תוספת לעובדות ומעשי רב המשובצים בתוך ההגדה כל דבר במקומו, כ-40 עמו' גדושים בחומר היסטורי מרתק ומעניין מהם הנהגות ועובדות רבות הרואות אור למורשה" (609 עמ' הוצאת "מורשה").
- העשרים ושש; ספר כף זכות – מאת ר' דוד קוג'ה הודפס (ירושלים ה'תשנ"ג).
- העשרים ושבע; ספר כף זכות – מאת ר' משה דיסקין מירושלים.
- העשרים ושמונה; ספר נשיאת כפים – מאת ר' מאיר סנדר הספר עוסק בברכת כהנים ובהלכות נשיאת כפים בשלחן ערוך, הודפס בשנת ה'תש"ע – 2010.
- העשרים ותשע; ספר כפי אהרן תליתאה, מאמרות, הערות, ליקוטי הלכות ואגדות, חיברו הרב אהרן יצחק זסלנסקי אביו של ראש המוסד הראשון של מדינת ישראל ראובן (זסלנסקי) שילוח הודפס בירושלים שנת ה'תשכ"ז
- השלושים; ספר כפות המנעול – מאת ר' אברהם פרוסטיץ פירוש על פרקי אבות, הודפס בשנת ה'תקע"ח בוינה – וויען העיר הבירה באוסטריה.
- השלושים ואחד: ספר נשיאת כפים כהלכתה - כולל ההלכות והמנהגים ומקורותיהם וטעמיהם, בצירוף ליקוט מספרי השו"ת והוראות מפוסקי זמנינו, מאת ר' משה בן יששכר דוב גרוס הכהן (הוצאה מ' גרוס, 336 עמודים).
- השלושים ושנים; ספר נקי כפים (הראשון) – מאת ר' אליעזר הכהן כ"צמאן בתוך הספר גיל אהרן, ובו דרוש לבר מצווה שהודפס לראשונה מאת ר' אברהם הכהן רפפורט בעל איתן האזרחי.
- ועלו ל"ב כפים, כמו שכתוב (תהלים כד, ד); נְקִ֥י "כַפַּ֗יִם" וּֽבַר־"לֵ֫בָ֥ב" אֲשֶׁ֤ר לֹא־נָשָׂ֣א לַשָּׁ֣וְא נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א נִשְׁבַּ֣ע לְמִרְמָֽה׃
ששה סדרי משנה וכף נחת דפוס קושטא[עריכה]
בשנת ה'ת"ד-ה'ת"ה הודפסו בקושטא היא קוסטנטינה שבטורקיה הששה סדרי משנה משניות עם פירוש כף נחת מאת הרב יצחק גבאי מחכמי המערב מרוקו.
בשער הספר וההסכמות[עריכה]
בשער הספר כתוב;
- הוצאה מנוקדת על ידי;
- עלי בן רבי יוסף, בן אלצייג ז"ל.
- עם פירוש כף נחת מאת רבי יצחק גבאי בן שלמה גבאי.
- [עם] סימנים לשוקדים להשלים בכל חודש משנתם.
- גם ציינו הפרשה הנקראת עם המסכתא והיום מהשבוע.
- גם סודר להם בסוף הספר סדר לכל יום ויום, תורה נביאים וכתובים.
- נוסף.. בסוף הספר שירי הרב רבינו אברהם בן עזרא ז"ל על ששת הסדרים סדורים ועל אחת וששים מסכתות ועל תקכ"ד פרקים...
- אשר נשא לבם אותם לקרבה אל המלאכה
- הלא המה; רבי נסים, רבי מנחם, רבי יוסף, רבי יצחק, בני הישיש, רבי דוד בן וילייסיד ז"ל, חלק א-ב.
- בדפוס קושטאנדינה בדפוס שלמה פראנקו נ"ע על יד בנו אברהם פראנקו וחתנו יעקב גבאי.
- שנות ההוצאה לאור: ה'ת"ד-ה'ת"ה, (1645] - 1643).
- שנת, וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ וגו'[2] לפ"ג ה'ת"ד.
- התאריך בהסכמה (בחלק ב), יט לאדר משנת ה'ת"ה ליצירה.
- משניות חלק א', זרעים, מועד, נשים (ראשי תיבות זמן).
- בראש חלק ב' נוספו דברי הקדמה וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם[3] מאת רבי יצחק גבאי בתוספת "הקדמה לסדר טהרות".
- בדף ס' מובא: "פירוש התוספתא (דבכורים, [פרק] אנדרוגינוס), מצאתי ב"כתיבת יד"; "אחר השלמת המסכתא יאמר זה ויועיל לשכחה, הדרן עלך מסכת. יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבתינו, שתהא תורתך אומנותינו.."; תפילת רבי נחוניא. נדפסו גם בסוף הסדרים הבאים.
- אמנם בטופס שבסמינר בניו-יורק נדפסו פעמיים, בשני הדפים האחרונים, חלק מתפילת רבי נחוניה וחשבון הפרקים, בשינויים טיפוגראפיים בין ההדפסות (עיין, אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא, ירושלים ה'תשכ"ז, עמ’ 150).
- חלק ב: סדרים, נזקין. קדשים. טהרות (ראשי תיבות נקט).
- בסוף המשניות חלק ב': סדר הלימוד לכל יום בתורה, נביאים, כתובים, משנה, רמב"ם וטור; סדר היום של ערב ראש חודש ש"נהגו בו משמרה של תענית"; סדר היום של ז' באדר "יום שמת בו משה רבינו".
ההסכמות למשניות חלק א' מרבני קושטא[עריכה]
- הסכמת רבני קושטנדינה (18 הסכמות) למשניות חלק א' (סדרים, זרעים, מועד, נשים) שמותיהם מופיעים בראש ואחר כך שם משפחתם:
- רבי יום טוב בן יעיש.
- רבי אהרן קופינו.
- רבי אליעזר בן שושאן.
- רבי ישעיא בן רבי יוסף מטראני.
- רבי דוד אגוזי.
- רבי משה באסאן.
- רבי ברוך בן חיים.
- רבי אברהם חיים שרביט הזהב.
- רבי אב המון בן רבי יוסף המון.
- רבי יאודה נעים.
- רבי מאיר חיים יצחקי.
- רבי משה בן שנגי.
- רבי יצחק אלנקוה.
- רבי יום טוב ברבינייא.
- רבי משה בנבנשת.
- רבי כלב בן רבי שמואל.
- רבי ברוך אשכנזי.
- רבי אליא אביי.
ההסכמות למשניות חלק ב' מרבני קושטא[עריכה]
*ההסכמות ניתנו לשותפים; גבאי, יצחק בן שלמה, אלצייג, עלי בן יוסף.
*ההסכמות עם שם משפחתם קודם לשמם הפרטי;
- אב המון, בן יוסף
- שרביט הזהב, אברהם חיים
- קופינו, אהרן
- אביי, אליא
- אבן-שושן, אליעזר
- אשכנזי ברוך, מקושטא
- בן חיים, ברוך
- אגוזי, דוד
- ווילייסיד, דוד
- נעים, יהודה
- ברבינייא, יום-טוב
- אבן-יעיש, יום-טוב
- נקאוה, יצחק
- טראני, ישעיה בן יוסף
- כלב, בן שמואל
- יצחקי, מאיר חיים
- בנבנישתי, משה
- באסאן, משה
- אבן-שאנג’י, משה
- ווילייסיד, ניסים בן דוד
- ווילייסיד, מנחם בן דוד
- ווילייסיד, יוסף בן דוד
- ווילייסיד, יצחק בן דוד
- ובסופו; תיקונים. ז' אדר. ת"ד. קושטא, תפילות. ערב ראש חודש. ת"ד. קושטא.
כף נחת (השני)[עריכה]
יש ספר נוסף בשם זה כף נחת (השני) חיברו רבי אברהם הילבוט בן לייב פירושים וביאורים על משניות מסכת אבות, נדפס באלטונה שנת ה'תקל"ט.
הערות[עריכה]
- ↑ יליד ירושלים בשכונת רחובות היא שכונת הבוכרים
- ↑ נלקח מ(שמות כח, לה), וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהֹוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת
- ↑ לשון הפסוק ב(רות ב, ד); וְהִנֵּה־בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהֹוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָֽה