ד"ר אברהם אהרון גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{רב | ||
|שם=אברהם אהרן גינזבורג | |שם=אברהם אהרן גינזבורג | ||
|שם בשפת המקור= | |שם בשפת המקור= | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
|הנצחה= | |הנצחה= | ||
}} | }} | ||
ד"ר אברהם אהרן גינזבורג ([[כ"ט באייר]] [[ה'תרנ"ו]], [[ט"ו בשבט]] [[ה'תש"ב]]) היה גדול הרופאים ב[[ירושלים]] לפני קום המדינה, מראשוני הרופאים הגריאטריים בארץ ורופאם האישי של אישים בכירים, ביניהם [[הראי"ה קוק]]. | ד"ר אברהם אהרן גינזבורג ([[כ"ט באייר]] [[ה'תרנ"ו]], [[ט"ו בשבט]] [[ה'תש"ב]]) היה גדול הרופאים{{הערה| הציטוט הינו מלוחית הזכרון לכבודו שנעשתה על ידי [[עיריית ירושלים]] ברחוב [[דורות הראשונים]] על יד ביתו}} ב[[ירושלים]] לפני קום המדינה, מראשוני הרופאים הגריאטריים בארץ ורופאם האישי של אישים בכירים, ביניהם [[הראי"ה קוק]]. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד ב[[וורשא]] ב[[פולין]] בבית דתי ציוני לאביו [[מאיר]], בשנת [[1924]] סיים את לימודי הרפואה.{{ש}}רעייתו אסתר (בת ר' נפתלי וואהל, נולדה [[ז' באייר]] [[תר"ס]] נפטרה ב[[שבת]] ב[[י"ב בתמוז]] [[תשמ"ט]]) לבית וואהל מהעיר [[פשמישל]] ב[[פולין]] למדה שפות וספרות בעיר [[לבוב]] ואף החלה לכתוב דוקטורט בנושאים אלו.{{ש}} בשנת [[1932]] נישאו השנים והקימו את ביתם. מיד לאחר מכן יצאו לירח דבש ב[[פלשתינה]] [[ארץ ישראל]], בני הזוג השתקעו ב[[ירושלים]] ואף הביאו את הוריהם לארץ.{{ש}} הוא עבד כרופא ב[[מושב הזקנים הכללי המאוחד]] ב[[ירושלים]]. [[הראי"ה קוק]] במכתבו מעיד עליו בזו הלשון: '''איש מצויין וירא, וכבר נודע ברבים כשרונו הגדול'''.. '''והוא רופא קבוע במושב זקנים, והכל מפארים אותו בכל הפרטים, וברוך השם שהוא איש מצליח גם כן ברפואותיו'''... | נולד ב[[וורשא]] ב[[פולין]] בבית דתי ציוני לאביו [[מאיר]], בשנת [[1924]] סיים את לימודי הרפואה.{{ש}}רעייתו אסתר (בת ר' נפתלי וואהל, נולדה [[ז' באייר]] [[תר"ס]] נפטרה ב[[שבת]] ב[[י"ב בתמוז]] [[תשמ"ט]]) לבית וואהל מהעיר [[פשמישל]] ב[[פולין]] למדה שפות וספרות בעיר [[לבוב]] ואף החלה לכתוב דוקטורט בנושאים אלו.{{ש}} בשנת [[1932]] נישאו השנים ב[[וורשא]] והקימו את ביתם. מיד לאחר מכן יצאו לירח דבש ב[[פלשתינה]] [[ארץ ישראל]], בני הזוג השתקעו ב[[ירושלים]] ואף הביאו את הוריהם לארץ.{{ש}} הוא עבד כרופא בכיר ב[[מושב הזקנים הכללי המאוחד]] ב[[ירושלים]]. [[הראי"ה קוק]] במכתבו מעיד עליו בזו הלשון: '''איש מצויין וירא, וכבר נודע ברבים כשרונו הגדול'''.. '''והוא רופא קבוע במושב זקנים, והכל מפארים אותו בכל הפרטים, וברוך השם שהוא איש מצליח גם כן ברפואותיו'''... | ||
{{ש}}אברהם אהרון נפטר בהיותו בן 45 בשנת [[1941]]. | {{ש}}אברהם אהרון נפטר בהיותו בן 45 בשנת [[1941]]. | ||
שורה 28: | שורה 29: | ||
"פ"נ נפש עדינה ואצילה ששה לעזור לזולתה/ מזור הושיטה/ והצלה הרעיפה כטל נדיבותה/ ד"ר אברהם אהרן ב"ר מאיר גינזבורג ז"ל נולד [[כ"ט באייר]] [[ה'תרנ"ו]] נלב"ע [[ט"ו בשבט]] [[ה'תש"ב]] ת'נ'צ'ב'ה". | "פ"נ נפש עדינה ואצילה ששה לעזור לזולתה/ מזור הושיטה/ והצלה הרעיפה כטל נדיבותה/ ד"ר אברהם אהרן ב"ר מאיר גינזבורג ז"ל נולד [[כ"ט באייר]] [[ה'תרנ"ו]] נלב"ע [[ט"ו בשבט]] [[ה'תש"ב]] ת'נ'צ'ב'ה". | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו אסתר נישאה בזיווג שני ל[[רבי ברוך ישר]], מי שהיה רבה הראשון של עכו לאחר קום המדינה.{{הערה|[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?105737&pageid=P0083L.LST&rect=233,2474,1070,2976&pagewidth=2329 אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ה עמ' 298]}} היא נפטרה בהיותה בת 90 | רעייתו אסתר נישאה בזיווג שני ל[[רבי ברוך ישר]], מי שהיה רבה הראשון של עכו לאחר קום המדינה.{{הערה|[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?105737&pageid=P0083L.LST&rect=233,2474,1070,2976&pagewidth=2329 אנציקלופדיה לחכמי גליציה חלק ה עמ' 298]}} היא נפטרה בהיותה בת 90 ב[[15 ביולי]] [[1989]].{{ש}} אברהם אהרון ורעייתו אסתר הותירו שני ילדים, בן ובת: חוה, וגדליה, אשר הקימו משפחות גדולות וילדיהם פזורים לארכה ולרחבה של [[ארץ ישראל]]. | ||
רעייתו אסתר גינזבורג-ישר נטמנה לידו ב[[הר הזיתים]] ועל מצבתה כתוב: פ"נ אמנו הצדקת אסתר בת רבי נפתלי גינזבורג-ישר, קיימה בחייה: "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", [[ז' באייר]] [[תר"ס]] - [[שבת]] קודש [[י"ב בתמוז]] [[תשמ"ט]] תנצב"ה". | רעייתו אסתר גינזבורג-ישר נטמנה לידו ב[[הר הזיתים]] ועל מצבתה כתוב: פ"נ אמנו הצדקת אסתר בת רבי נפתלי גינזבורג-ישר, קיימה בחייה: "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", [[ז' באייר]] [[תר"ס]] - [[שבת]] קודש [[י"ב בתמוז]] [[תשמ"ט]] תנצב"ה". | ||
==הנצחתו== | ==הנצחתו== | ||
שמו ושם אשתו הונצח מטעם [[עיריית ירושלים]] במצבת ברזל בכניסה לבית בו התגורר אברהם אהרן עם נוות ביתו אסתר | שמו ושם אשתו הונצח מטעם [[עיריית ירושלים]] במצבת ברזל בכניסה לבית בו התגורר אברהם אהרן עם נוות ביתו אסתר ב[[רחוב]] [[דורות הראשונים]] ב[[ירושלים]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/4977/lot/128059/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%99%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D?lang=he המלצה בכתב ידו של הראי"ה קוק המעיד עליו שהוא איש ישר וירא שמים מוצע למכירה פומבית] | *[https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/source/catalog/auction/4977/lot/128059/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%91%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%99%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D?lang=he המלצה בכתב ידו של הראי"ה קוק המעיד עליו שהוא איש ישר וירא שמים מוצע למכירה פומבית] | ||
גרסה אחרונה מ־23:44, 27 בדצמבר 2022
|
אברהם אהרן גינזבורג | |
---|---|
תבנית:אין תמונה | |
תאריך לידה | כ"ט באייר ה'תרנ"ו |
תאריך פטירה | ט"ו בשבט ה'תש"ב |
ד"ר אברהם אהרן גינזבורג (כ"ט באייר ה'תרנ"ו, ט"ו בשבט ה'תש"ב) היה גדול הרופאים[1] בירושלים לפני קום המדינה, מראשוני הרופאים הגריאטריים בארץ ורופאם האישי של אישים בכירים, ביניהם הראי"ה קוק.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בוורשא בפולין בבית דתי ציוני לאביו מאיר, בשנת 1924 סיים את לימודי הרפואה.
רעייתו אסתר (בת ר' נפתלי וואהל, נולדה ז' באייר תר"ס נפטרה בשבת בי"ב בתמוז תשמ"ט) לבית וואהל מהעיר פשמישל בפולין למדה שפות וספרות בעיר לבוב ואף החלה לכתוב דוקטורט בנושאים אלו.
בשנת 1932 נישאו השנים בוורשא והקימו את ביתם. מיד לאחר מכן יצאו לירח דבש בפלשתינה ארץ ישראל, בני הזוג השתקעו בירושלים ואף הביאו את הוריהם לארץ.
הוא עבד כרופא בכיר במושב הזקנים הכללי המאוחד בירושלים. הראי"ה קוק במכתבו מעיד עליו בזו הלשון: איש מצויין וירא, וכבר נודע ברבים כשרונו הגדול.. והוא רופא קבוע במושב זקנים, והכל מפארים אותו בכל הפרטים, וברוך השם שהוא איש מצליח גם כן ברפואותיו...
אברהם אהרון נפטר בהיותו בן 45 בשנת 1941.
מצבת קודש[עריכה]
נטמן בהר הזיתים ועל מצבתו נכתב: "פ"נ נפש עדינה ואצילה ששה לעזור לזולתה/ מזור הושיטה/ והצלה הרעיפה כטל נדיבותה/ ד"ר אברהם אהרן ב"ר מאיר גינזבורג ז"ל נולד כ"ט באייר ה'תרנ"ו נלב"ע ט"ו בשבט ה'תש"ב ת'נ'צ'ב'ה".
משפחתו[עריכה]
רעייתו אסתר נישאה בזיווג שני לרבי ברוך ישר, מי שהיה רבה הראשון של עכו לאחר קום המדינה.[2] היא נפטרה בהיותה בת 90 ב15 ביולי 1989.
אברהם אהרון ורעייתו אסתר הותירו שני ילדים, בן ובת: חוה, וגדליה, אשר הקימו משפחות גדולות וילדיהם פזורים לארכה ולרחבה של ארץ ישראל.
רעייתו אסתר גינזבורג-ישר נטמנה לידו בהר הזיתים ועל מצבתה כתוב: פ"נ אמנו הצדקת אסתר בת רבי נפתלי גינזבורג-ישר, קיימה בחייה: "להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות", ז' באייר תר"ס - שבת קודש י"ב בתמוז תשמ"ט תנצב"ה".
הנצחתו[עריכה]
שמו ושם אשתו הונצח מטעם עיריית ירושלים במצבת ברזל בכניסה לבית בו התגורר אברהם אהרן עם נוות ביתו אסתר ברחוב דורות הראשונים בירושלים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ↑ הציטוט הינו מלוחית הזכרון לכבודו שנעשתה על ידי עיריית ירושלים ברחוב דורות הראשונים על יד ביתו
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}