הרב מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אברהם שמח מאד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (100 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: | {{רב | ||
'''הרב מרדכי אליהו''' [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] | |שם=הרב מרדכי אליהו | ||
|תמונה=[[תמונה:Rav elyahu.jpg]] | |||
|כיתוב=הרב אליהו עטוף ב[[טלית]] | |||
|תאריך לידה= כ"א ב[[אדר]] תרפ"ט | |||
|תאריך פטירה=כ"ה ב[[סיוון]] תש"ע | |||
|מקום פעילות= | |||
|השתייכות= | |||
|נושאים בהם עסק=[[הלכה]], [[קבלה]], | |||
|תפקידים נוספים=[[הראשון לציון]], [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] | |||
|רבותיו=אביו [[הרב סלמאן אליהו]], הרב [[יעקב מוצפי]], [[הרב עזרא עטייה]], [[הרב מרדכי שרעבי]], [[רבי ישראל אבוחצירא]], [[הרב צדקה חוצין]], [[הרב יצחק נסים]], [[הרב יהודה צדקה]], | |||
|תלמידיו=בנו [[הרב שמואל אליהו]], בנו הרב יוסף אליהו, [[הרב שמואל זעפרני]], [[הרב יעקב עדס (מקובל)|הרב יעקב עדס]] ועוד | |||
|חיבוריו=מאמר מרדכי, אמרי אליהו, סידור קול אליהו, דברי מרדכי ועוד | |||
}} | |||
'''הרב מרדכי צמח אליהו''' היה [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] בין השנים תשמ"ג- תשנ"ג, ונשיא כולל דיינות "דרכי הוראה לרבנים". | |||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
===צעירותו וכהונתו כדיין=== | |||
נולד ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] בכ"א ב[[אדר]] תרפ"ט, לאביו המקובל [[רבי סלמאן אליהו]], מגדולי מקובלי בבל, מחבר הספר "כרם שלמה" ועוד ולאמו מרת '''מזל-(טוב)'''. מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב '''מרדכי בן מזל''' בלבד, גם [[החזון איש]] היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא '''הר"ם במז"ל'''" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל{{הערה|כפי שהר"ן בחידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם '''הר"ם במז"ל''' שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה}} מזל אמו היא אחותו של [[הרב יהודה צדקה]] ראש ישיבת "[[פורת יוסף]]" ונכדת אחותו של [[רבי יוסף חיים מבגדד]]. כאשר היה בן אחת עשרה נפטר אביו, והמשפחה חיה בעוני רב. | |||
למד בצעירותו ב[[ישיבת פורת יוסף]], אשר בראשה עמד אז [[הרב עזרא עטיה]]. בהמשך, לימד בתלמוד תורה "מגן דוד" ברחוב דוד ילין כשעתיים בכל יום, במשך מספר שנים. נשא לאשה את צביה חנה, בתו של רבי נסים עזראן, מייסד ישיבת "בית שמואל". למד בבית המדרש לדיינים של הראשון לציון [[הרב יצחק נסים]], וכבר בגיל 28 הוסמך לכהן כ[[דיין]], והיה לדיין הצעיר ביותר בישראל. לאחר זמן קצר החל לשמש כדיין בבית הדין ב[[באר שבע]]. | |||
בגיל שלושים וחמש נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כחבר בית הדין הגדול בירושלים. | |||
===כרב ראשי לישראל=== | |||
בשנת תשמ"ג שלח [[רבי ישראל אבוחצירא]] (הבבא סאלי), שהיה בקשרי ידידות עמוקים עם הרב אליהו, את מזכירו האישי אל הרב אליהו לומר לו כי בשמים הכריזו כי הוא הרב הראשי לישראל הבא, ובלחצו עליו בניגוד גמור לרצונו הגיש הרב אליהו מועמדות לתפקיד זה. בבחירות, נבחר לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]]. טקס ההכתרה נערך בבית הכנסת 'רבן יוחנן בן זכאי' בעיר העתיקה בירושלים, בטקס הלביש לו [[הרב יצחק כדורי]] את גלימת הראשון לציון. משם יצא בלווית הרב המקובל רבי שמואל דרזי ועוד מכובדים לתפילת הודיה ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] לרגל הבחרו. כמו כן, הלך להודות גם לבבא סאלי ולקבל ממנו ברכה להצלחה בתפקיד. כעבור מספר חודשים נפטר הבבא סאלי, והיחיד שהספיד וטיפל בקבורתו היה הרב אליהו. | |||
חוץ מלימודיו בהלכה ובתורת הנגלה, למד והיה בקיא גדול בתורת ה[[קבלה]], עד שנעשה לאחד מגדולי המקובלים בדורנו, ונהג לקבל קהל לברכות, עצות וכד'. | |||
בשנת תש"ך הורה הרב נסים לרב אליהו לטפל בעניין העלאת עצמותיו של [[החיד"א]] מליוורנו שבאיטליה ל[[ארץ ישראל]], ואכן בכ' ב[[אייר]] הועלו עצמותיו ל[[הר המנוחות]] בירושלים<ref>הרב אליהו סיפר, שכאשר הגיע עם הרבנים לנמל התעופה בן גוריון להביא את עצמות החיד"א, נחרד שהביאו את העצמות בארון, וביקש מאחד הרבנים לנסוע לטבול ב[[מקווה]] טהרה ולקנות מברג כדי לפתוח את הארון. כשחזר עשה חור בתחתית הארון כדי שלא תהיה חציצה בינו לבין הקרקע. כשהכניס את ידו נשמע קול רעש גדול מהארון, וכל החכמים שהיו עמו התעלפו ורק הרב עצם את עיניו וביקש בתחנונים מהחיד"א שיסתדר מעצמו כי אין בו כח לסדר את עצמותיו, ואז נשמע קול נפץ חזק יותר ושוב הרבנים התעלפו, וכל העצמות הסתדרו ונהיה שלד שלם. לאחר מכן, יצאה ההלוויה משכונת [[סנהדריה]] בירושלים להר המנוחות, וליוו אותו אלפים בדרכו להר המנוחות {{מקור|ע"פ 'דורש טוב לעמו' חלק א|כן}}.</ref>. | |||
הרב אליהו סיפר, | |||
היה מקובל ואהוב על כל שכבות העם, בלי הבדלי מגזר, השקפת עולם או מעמד. | היה מקובל ואהוב על כל שכבות העם, בלי הבדלי מגזר, השקפת עולם או מעמד. | ||
בתפקידו, הרבה לפעול למען שחרור של יהונתן פולארד מהכלא האמריקני, והרבה לבקרו. | |||
בשנת תשנ"ג נגמרה כהונתו הרשמית, והוא הוחלף על ידי [[הרב אליהו בקשי דורון]] וערך אז סעודת הודי'ה. | |||
===מחלתו ופטירתו=== | |||
ב[[שביעי של פסח]] תשס"ח, לקה בליבו ואושפז במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. בעקבות התקף הלב עבר ניתוח מעקפים. לאחר מספר ימים עבר גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. בכ"ח ב[[תשרי]] תשס"ט, בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, ואף שוחרר לביתו לכמה חודשים. | |||
בכ"ה ב[[סיוון]] תש"ע, נפטר, במהלך אשפוז בבית החולים. ראש לשכתו, [[הרב שמואל זעפרני]], מתאר את רגעיו האחרונים: "דקה לפני שהשיב את נשמתו, הוא פקח את עיניו הטהורות שהיו סגורות זמן רב, ומלמל מספר מילים. התחושה בחדר היתה שהוא מדבר עם השכינה"{{דרוש מקור}}. | |||
הלוויתו נערכה באותו ערב. מסע ההלוויה יצא מבית מדרשו שבשכונת [[קרית משה]] בירושלים, להר המנוחות, שם נקבר ליד קבר החיד"א, אותו העלה מאיטליה. בהלוויה ספדו אותו רבנים ומקובלים, ביניהם הרב הראשי לישראל והראשון לציון [[הרב שלמה משה עמאר]], הרב הראשי לישראל [[הרב יונה מצגר]], המקובל [[הרב יעקב עדס (מקובל)|הרב יעקב עדס]], ראש עיריית ירשלים ניר ברקת, [[הרב יעקב יוסף]] ועוד. רבבות יהודים השתתפו בהלוויה, למרות שעת הלילה המאוחרת. | |||
במלאת שנה לפטירתו, קראה עיריית [[צפת]] רחוב על שמו<ref>[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/221883|בצפת: רחוב ראשון ע"ש הרב אליהו - ערוץ 7]</ref>. | |||
==משפחתו== | |||
אחיו | אחיו הגדול הוא הרב נעים בן אליהו, רבה של [[שכונת הבוכרים]] בירושלים. | ||
בניו הם [[הרב שמואל אליהו]], רבה של [[צפת]], ר' שלמה אליהו, והרב יוסף אליהו- ראש הכולל. | |||
== מפעלי הפצת תורה == | |||
הרב אליהו יזם והקים שורה של מפעלים להפצת תורה וחסד: | |||
* בית המדרש דרכי הוראה לרבנים, להכשרת רבני קהילות, בארץ ובעולם היהודי כולו, הפועל בהצלחה זה כעשרים שנה, ומוציא מתוכו מידי שנה עשרות רבנים, שעברו מסלול הכשרה ייחודי, במשך 4 שנים. כולל זה מכשיר אברכים ל[[רב]]נות ודיינות ולהנהגת קהילות בארץ ובעולם. ברחבי העולם ישנם למעלה מ-60 שליחים שלו במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ. הרב אליהו עמד בנשיאות כולל "דרכי הוראה לרבנים", והעביר בו שיעורים בהלכה מפעם לפעם. כיום, עומד בראשות הכולל בנו, [[הרב יוסף אליהו]]. | |||
* פרוייקט אימוץ יחידות [[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]], שבו מגיעים רבנים לעשרות יחידות בכל רחבי הארץ, כדי להעביר שיעורי תורה ויהדות. | |||
* פרוייקט שיעורי התורה וההלכה הלווייניים, שהשמיע בקביעות בבית הכנסת שלו, "היכל יעקב", ושודר בלוויין לבתיהם ולאתרי התכנסויותיהם של רבבות יהודים בארץ ובעולם היהודי כולו. כיום, בנו [[הרב שמואל אליהו]] מעביר את השיעור במקומו. על פי שיעורים אלו נכתב ה[[עלונים|עלון]] השבועי 'קול צופיך'. | |||
* אתר אינטרנט שבו מוצגים, כל שיעוריו וכל עלוני "קול צופייך", ואליו מגיעים מידי חודש 80,000 מבקרים, מכל רחבי העולם. | |||
" | ==פסיקתו== | ||
עיקר שיטת פסיקתו<ref>נתבארה בספרו שו"ת מאמר מרדכי חלק א בהקדמה ובעמוד יא שם ובעוד מקומות בספריו.</ref> היא על פי דעת ה[[שולחן ערוך]] של [[רבי יוסף קארו]], ועל פי הבן איש חי והאר"י, כפי שיטת רבים מחכמי הספרדים לשלב את דרך הפשט והקבלה בהלכה למעשה. | |||
בין הדוגמאות הידועות לפסיקתו אפשר לציין: | בין הדוגמאות הידועות לפסיקתו אפשר לציין: | ||
* קריאה שלא לחתום על "כרטיס אדי" ל[[השתלת איברים|תרומת איברים]], למרות שותפותו להחלטה של מועצת הרבנות הראשית<ref> | * קריאה שלא לחתום על "כרטיס אדי" ל[[השתלת איברים|תרומת איברים]], למרות שותפותו להחלטה של מועצת הרבנות הראשית<ref> | ||
[http://www.daat.ac.il/daat/refua/hashtalot.htm הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית] באתר דעת. | [http://www.daat.ac.il/daat/refua/hashtalot.htm הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית] באתר דעת.</ref> שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך [[רגע המות]]), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש<ref>וראה [http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3780728,00.html החלטת הרבנות הראשית לישראל - המעודכנת - להתיר].</ref> {{מקור|שו"ת מאמר מרדכי חלק ב סימן ל|כן}}. | ||
</ref> שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך [[רגע המות]]), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש | * בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות<ref>מקור: [http://www.daat.ac.il/DAAT/refua/moshav5-b.htm מאמר באתר דעת].</ref>. | ||
* איסור לאכול עוגיות [[מצה עשירה]] תעשייתיות ב[[חג הפסח]] לספרדים (המתירים אכילת מצה עשירה - ראה {{מקור|שולחן ערוך או"ח תסב, א}}), מכיוון שמוכנס חומר המשמר לתוך היין{{הערה|1=ואע"פ כן יש שהקילו בזה, מפני שלדעתם אין חומרי התפחה אלו מחמיצים באופן האסור, וכ"כ ב{{מקור|שו"ת יביע אומר ט או"ח מב}}, ושמע שלמה ח"ד סי' יג-יז. אבל לדעת הרב מרדכי אליהו ורבנים נוספים איסורם מהתורה או לפחות מדברי חכמים, וגם לספרדים אסור לאכול בפסח מצה עשירה שמיוצרת בבתי החרושת ([http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=242&cat=629#1b פניני הלכה, מהלכות כשרות לפסח], סוף הערה 1).}} (הנקרא ביסולפיט) וכן מחשש לכמות מועטת של מים{{הערה|והמקלים סבורים שכמות כה קטנה אין בכוחה להחמיץ{{דרוש מקור}}.}} (בייצור תעשייתי{{הערה|עקב ניקוי המכונות וכד'.}}). | |||
* איסור לאכול טחינה וחומוס שיוצרו ע"י נכרים. (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור [[בישולי נכרים]], והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישולי נכרים. (על פסק זה יצאו עוררים בטענה שהשומשום נאכל כמות שהוא חי<ref>את הכלל הזה, שדבר שנאכל כמות שהוא חי רק ע"י הדחק אינו נחשב "דבר הנאכל כמות שהוא חי", אנו רואים בפסק מרן השולחן ערוך בסימן קי"ג סעיף י"ב שפסק כן. ולעניין ביצה שבישלה עכו"ם, מרן פסק שהיא אסורה באכילה, אע"פ שיש שגומעים אותה חיה, מכיון שהמציאות היא שרוב האנשים לא גומעים ביצה חיה. ונראה עוד שביצה אינה נאכלת אפילו ע" הדחק [אצל רוב האנשים]. והמקור לכך מהתוספות ביבמות שכותבים שביצה לא נקראת "נאכל כמות שהוא חי" שאין זו אכילה חשובה, וכך פסק מרן. גם 'כף החיים' פוסק כן להלכה בשני מקומות. פעם אמר לי אברך אחד שהיו אוכלים חצילים חיים, וכי בגלל זה חשיב נאכל כמות שהוא חי, אלא הולכים לפי רוב בני אדם. וממילא, כיון שרוב האנשים אוכלים את השומשום רק קלוי ורק מעט אוכלים אותו כשהוא חי מטעמי בריאות וכדומה, נאסרה הטחינה לא רק לאותם מעט אנשים אלא לכל האנשים ואפילו לאותם המיעוט שאוכלים אותו חי, כיון שבטלה דעתם. גם מרן חיד"א כותב דין זה לגבי ערמונים, ואומר שהכל לפי המקום והזמן. דין זה נכון גם לגבי [[חלוה]] ולגבי חומוס; ב"ה בשנים האחרונות הדברים סודרו, וישנם מפעלים המעסיקים עובדים יהודים, והבישול נעשה על ידם, כגון מפעל "אחוה", ועוד מקור: http://www.harav.org.il/tzof/320.html.</ref>, וכן מפני שמצרכים אלו אינם עולים על שולחן מלכים). | |||
* בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות | * איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית גם בשירות לאומי{{דרושה הבהרה}} ואפילו כמורות חיילות<ref> ראה בספרו שו"ת הרב הראשי כרך א, וכן כרך ב סימן קסג וסימן ו ועמוד 133.</ref>. | ||
* איסור לאכול מצה עשירה לספרדים | |||
==רבותיו== | |||
היה מקורב מאוד לרבני עדת הבבלים, ביניהם - הראשון לציון והרב הראשי לישראל [[הרב יצחק נסים]], רבי צדקה חוצין, [[הרב יעקב מוצפי]]- [[אב בית דין|אב"ד]] העדה החרדית הספרדית בירושלים, [[הרב סלמן חוגי עבודי]] - חבר בית הדין הגדול, דודו [[הרב יהודה צדקה]] ראש ישיבת פורת יוסף, [[הרב סלמאן מוצפי]], הרב אליהו כנוש, הרב [[יצחק כדורי]] זקן המקובלים ראש ישיבת נחלת יצחק, שגידל אותו בביתו ואת אחיו הרב [[נעים בן אליהו]] לאחר שנתייתמו ואהבם אהבת נפש כאילו הם בניו, כמו כן, למד הרב מהמקובל [[רבי עזרא עטייה]], ראש ישיבת פורת יוסף ועוד. | |||
היה מקורב מאד לבבא סאלי- [[רבי ישראל אבוחצירא]], וכן ל[[הרב אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]]. | |||
== רבותיו == | |||
היה מקורב מאוד לרבני עדת הבבלים, ביניהם - הראשון לציון והרב הראשי לישראל [[הרב יצחק נסים]] | |||
הרב | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
==== הלכה ==== | ==== הלכה ==== | ||
*'''[[שו"ת]] מאמר מרדכי''' - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (יצאו לאור חלקים א'-ג'). | |||
*'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השולחן ערוך (יצא לאור חלק א' אורח חיים). <ref>מאמרי הלכה מתוך ספר אמרי מרדכי למרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א מתוך אתר ליפשיץ וקול אליהו | *'''אמרי מרדכי''' - מאמרים וחידודים על השולחן ערוך (יצא לאור חלק א' אורח חיים). <ref>מאמרי הלכה מתוך ספר אמרי מרדכי למרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א מתוך אתר ליפשיץ וקול אליהו | ||
http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=269881</ref> | http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=269881</ref> | ||
*'''דרך התורה''' - על הלכות קריאת התורה, נערך בידי הרב יוסף אלנקווה. ירושלים תשנ"ב. | *'''דרך התורה''' - על הלכות קריאת התורה, נערך בידי הרב יוסף אלנקווה. ירושלים תשנ"ב. | ||
*''' | *'''[[קיצור שולחן ערוך]]''' ל[[רבי שלמה גנצפריד]], עם הערות לפי שיטת הבן איש חי ומסורת הספרדים. | ||
*'''דרכי טהרה''' - הלכות [[נידה]] ו[[טהרת המשפחה]]. יצא גם במהדורה מקוצרת. | *'''דרכי טהרה השלם''' - הלכות [[נידה]] ו[[טהרת המשפחה]]. מהדורה חדשה התשע"א יצא גם במהדורה מקוצרת. תורגם לכמה שפות. | ||
*'''מאמר מרדכי - למועדים ולימים''' - | *'''מאמר מרדכי - למועדים ולימים''' - הלכות החגים לספרדים ואשכנזים. | ||
*'''מאמר מרדכי - ושבתה הארץ''' - מאמרים, [[שו"ת]] ופסקי הלכה בדיני [[שמיטה|שמיטת הארץ]] ו[[שמיטת כספים]]. | *'''מאמר מרדכי - ושבתה הארץ''' - מאמרים, [[שו"ת]] ופסקי הלכה בדיני [[שמיטה|שמיטת הארץ]] ו[[שמיטת כספים]]. | ||
*'''מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול''' - דברי תורה שנאמרו ביום הילולת | *'''מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול''' - דברי תורה שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי על ידי הרב אליהו ורבנים נוספים. *'''מן המותר בפיך''' - חוברת ובה הוראות מעשיות לבדיקת מזון מתולעים בעריכת הרב מאיר לובין. | ||
*'''מן המותר בפיך''' - חוברת ובה הוראות מעשיות לבדיקת מזון מתולעים בעריכת הרב מאיר לובין. | * '''מאמר מרדכי הלכות שבת''' - חמישה חלקים | ||
*'''ספר | * '''מאמר מרדכי הלכות סת"ם''' | ||
*'''ספר הלכה''' ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).אזל. עתיד לצאת במהדורה חדשה בשם מאמר מרדכי הלכות השכמת הבוקר חלק א | |||
*'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב אליהו. | *'''צרור החיים''' - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב אליהו. | ||
*'''קיצור דרכי טהרה''' - קיצור של ספרו "דרכי טהרה" על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה. | *'''קיצור דרכי טהרה''' - קיצור של ספרו "דרכי טהרה" על הלכות [[נידה]] וטהרת המשפחה. | ||
*'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של [[שאלות ותשובות]] שהופנו לרב בעת כהונתו כ[[הרב הראשי לישראל|רב ראשי לישראל]],יצא כרך ה'תש"ן-ה'תשנ"ג, ה'תשמ"ח-ה'תשמ"ט. | *'''שו"ת הרב הראשי''' - מבחר של [[שאלות ותשובות]] שהופנו לרב בעת כהונתו כ[[הרב הראשי לישראל|רב ראשי לישראל]],יצא כרך ה'תש"ן-ה'תשנ"ג, ה'תשמ"ח-ה'תשמ"ט. | ||
*'''שו"ת דברי מרדכי''' - חוברת מתוך ספר שעתיד לצאת בקרוב שאלות ותשובות בהלכות נידה, ועליהן ביאור בשם "באר מרדכי" העוסק בבירור מקורות ההלכה. | *'''שו"ת דברי מרדכי''' - חוברת מתוך ספר שעתיד לצאת בקרוב שאלות ותשובות בהלכות נידה, ועליהן ביאור בשם "באר מרדכי" העוסק בבירור מקורות ההלכה. | ||
* '''ישועות מרדכי'''- סגולות תפלות ובקשות מכ"י הראשון לציון הרב מרדכי אליהו | |||
==== דרשות, הגות ומחשבה ==== | ==== דרשות, הגות ומחשבה ==== | ||
==== סידורים ומחזורים עם פסקי הלכה ==== | *'''דברי מרדכי - ירח האיתנים''' - דרשות, שיחות ומכתבי חיזוק לימים נוראים וחגי [[תשרי]]. בעבר יצא ספר זה בשם '''אמרי אליהו''' וכן כחוברת בשם '''מאמר מרדכי - ירח האיתנים'''. | ||
*'''סדר הסליחות השלם''' - כולל הלכות לחודש אלול וערב ראש השנה. | *'''דברי מרדכי - בראשית'''- דרשות, מאמרים והלכות. | ||
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם | *'''דברי מרדכי - שמות'''- דרשות, מאמרים והלכות. | ||
*'''דברי מרדכי - ויקרא'''- דרשות, מאמרים והלכות. | |||
*'''דברי מרדכי - במדבר'''- דרשות, מאמרים והלכות. | |||
*'''דברי מרדכי - זיכרון והספד על גדולי ישראל''' (חדש). | |||
*'''ויאמר מרדכי''' - דרשות לרגל מועדי השנה (כולל [[יום העצמאות]] ו[[יום ירושלים]]), דברי זיכרון ושיחות לנשים. בעריכת הרב מאיר טויזר. | |||
*'''אביהם של ישראל''' על ספר דברים. בעריכת הרב שמואל אליהו. | |||
====סידורים ומחזורים עם פסקי הלכה==== | |||
*'''סדר הסליחות השלם''' - כולל הלכות לחודש [[אלול]] וערב [[ראש השנה]]. | |||
*'''קול אליהו''' - סידור ל[[שבת]] וימי חול עם הלכות. | |||
*'''קול אליהו - לתשעה באב''' - סידור לתשעה באב עם הלכות. | *'''קול אליהו - לתשעה באב''' - סידור לתשעה באב עם הלכות. | ||
*'''קריאי מועד - קול אליהו''' - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | *'''קריאי מועד - קול אליהו''' - תיקון ליל [[שבועות]] והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | ||
*'''קריאי מועד - קול אליהו''' - תיקון ליל הושענא רבה והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | *'''קריאי מועד - קול אליהו''' - תיקון ליל [[הושענא רבה]] והלכותיו והלכות ברכת הנהנין. | ||
*'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה,יום | *'''קול יעקב''' - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, [[יום הכיפורים]], [[סוכות]], פסח ושבועות). | ||
*'''שפתי תפתח - סידור קול אליהו''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתלמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים. | *'''שפתי תפתח - סידור קול אליהו''' - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתלמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים. | ||
*'''תהילים כינור דוד''' - כולל הלכות | *'''תהילים כינור דוד''' - כולל הלכות עם תוספות רבות. | ||
===חוברות=== | |||
*הלכות [[חנוכה]] | |||
*הלכות [[ט"ו בשבט]] | |||
*[[פורים]] ו[[מגילת אסתר]] | |||
*דיני [[פורים משולש#שושן פורים|פורים משולש]] | |||
*דיני פסח עם [[הגדה של פסח]] | |||
*דיני [[ערב פסח שחל בשבת]] | |||
*הלכות [[ברכות הנהנין]]. | |||
חוברות אלו יצאו ביחד עם תוספות רבות בספר '''מאמר מרדכי - למועדים ולימים'''. | |||
==סדרת ספרי "אביהם של ישראל"== | |||
כבר במהלך ימי השלושים לפטירתו, יצא ספר העוסק ברב ובדמותו, בשם '''אביהם של ישראל - סיפורים ששמענו ב"שבעה"'''. הסיפורים בספר סודרו על פי סדר המידות המוזכרות בספר[[מסילת ישרים]] - בחלק הראשון סיפורים העוסקים במדת הזריזות, אחריהם סיפורים העוסקים במדת הזריזות, וכן הלאה. את הספר ערך בנו של הרב, הרב שמואל אליהו. | |||
לאחר שהצטברו סיפורים נוספים, יצא כרך ב' - '''"אביהם של ישראל - סיפורים ששמענו בשלושים"''', ובהמשך יצאו עוד תשעה כרכים, גם הם בעריכתם של הרב שמואל אליהו. | |||
חלק מהסיפורים יצאו בחוברת בשם "אביהם של ילדי ישראל", ובה בעיקר סיפורים העוסקים בילדותו של הרב, וסיפורים ומעשים שנוגעים בקשר בין הרב לילדים. בנוסף, יצאו עד היום שני ספרי קומיקס, על ידי נתנאל ובת-אל אפשטיין, שעיבדו לציורים סיפורים מתוך ספרי "אביהם של ישראל". | |||
בנוסף, נערכה סדרת ספרים, ובהם סיפורים ודברי תורה מפי הרב מרדכי אליהו, וסיפורים על דמותו של הרב - סביב פרשיות השבוע. עד היום יצאו ספרי "אביהם של ישראל" על ספרים דברים, בראשית ושמות. | |||
[ | == מתלמידיו == | ||
חוץ מבניו, נחשבים לתלמידיו גם: | |||
הרב יעקב עדס, הרב צבי צרפתי-ראש כולל "אורות יעקב" [[רחובות]] ואב"ד ועוד. | |||
==משמשים בקודש== | |||
*הרב [[חיים סויסה]] מביתר, מחבר הספר [[מאורות חיים]], [[תולדות הרב מרדכי אליהו ותולדות הגרש"ז אוירבך]]. | |||
*הרב [[יהודה מוצאפי]] מירושלים, בן [[הרב סלמאן מוצפי]] משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב [[יצחק כדורי]]. | |||
*[[הרב שמואל זעפרני]], משב"ק מחבר הספר, [[דורש טוב לעמו]] (תולדות הרב מרדכי אליהו). | |||
*הרב [[אלי אליהו מיכאל בן-דהן]], מנכ"ל לשכתו שנים רבות. | |||
[ | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[הרב שמואל זעפרני]], '''דורש טוב לעמו''', בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים" ירושלים תשס"ז. | |||
*[[הרב שמואל אליהו]], '''אביהם של ישראל''', אחד עשר חלקים , ירושלים תש"ע- תשפ"ב. | |||
* '''גדולת מרדכי'''- הספדים שנאמרו בעצרות זכרון שונות על ידי רבנים, ראשי ישיבות בני משפחה ועוד. | |||
*הרב משה הררי,'''סיפורים על מו"ר הגה"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל'''- מתוך '''מקראי קודש- הלכות סוכות''' ,ירושלים, אלול תש"ע, נספח י"ט, עמ' תרעו- תרפב. | |||
* "איש ההליכות ואיש ההלכה", הרב [[מרדכי נגארי]] הרב של ביתר ו[[מעלה אדומים]]. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
[http://www.myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=786 סיפורים מבית אבא] ראיון על הרב עם בניו באתר מעייני הישועה | *[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=20&q=&search_in=0&cat=3 שיעוריו באתר ישיבה] | ||
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=3789| שיעוריו] באתר [[מכון מאיר]] | |||
*[http://shiurim.moreshet.co.il/web/shiurim.asp| שיעריו] באתר מורשת | |||
*[http://www.kby.org/hebrew/torat-yavneh/Results.asp?psearch=&cat1=-9&subcat1=-9&file_rav=44&task=search&Submit=%E7%F4%F9%21| שיעורי הרב אליהו] באתר ישיבת כרם ביבנה | |||
*[http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/Tools/homepage.asp| אתר קול אליהו] ( נסגר) | |||
*[http://www.harav.org.il/| אתר דרכי הוראה לרבנים] | |||
*[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WAU&SearchRequest=288| מאמריו באתר רמבי"ש] | |||
*[http://www.myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=786| "סיפורים מבית אבא"]- ראיון על הרב עם בניו באתר מעייני הישועה. | |||
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1259| סיפורים ושיעורים על הרב באתר ישיבה] | |||
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3699&rabbi=4143| סיפורים על הרב אליהו] מאת [[הרב יעקב יוסף]], אתר [[מכון מאיר]] | |||
== | == ראו גם == | ||
*[[שיטת פסיקה]] | |||
== | {{סדרה|הקודם= [[הרב עובדיה יוסף]]|הבא=[[הרב אליהו בקשי דורון]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי הספרדי]]}} | ||
{{הערות שוליים|טורים=כן}} | |||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:אליהו מרדכי}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה: רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:מקובלים | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:ראשונים לציון | [[קטגוריה:מקובלים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל | [[קטגוריה:ראשונים לציון]] | ||
[[קטגוריה:רבנים | [[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]] | ||
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]] | |||
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]] | |||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:09, 1 במרץ 2023
|
|
| הרב מרדכי אליהו | |
|---|---|
 הרב אליהו עטוף בטלית | |
| תאריך לידה | כ"א באדר תרפ"ט |
| תאריך פטירה | כ"ה בסיוון תש"ע |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, קבלה, |
| תפקידים נוספים | הראשון לציון, הרב הראשי לישראל |
| רבותיו | אביו הרב סלמאן אליהו, הרב יעקב מוצפי, הרב עזרא עטייה, הרב מרדכי שרעבי, רבי ישראל אבוחצירא, הרב צדקה חוצין, הרב יצחק נסים, הרב יהודה צדקה, |
| תלמידיו | בנו הרב שמואל אליהו, בנו הרב יוסף אליהו, הרב שמואל זעפרני, הרב יעקב עדס ועוד |
| חיבוריו | מאמר מרדכי, אמרי אליהו, סידור קול אליהו, דברי מרדכי ועוד |
הרב מרדכי צמח אליהו היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בין השנים תשמ"ג- תשנ"ג, ונשיא כולל דיינות "דרכי הוראה לרבנים".
תולדות חייו[עריכה]
צעירותו וכהונתו כדיין[עריכה]
נולד בעיר העתיקה בירושלים בכ"א באדר תרפ"ט, לאביו המקובל רבי סלמאן אליהו, מגדולי מקובלי בבל, מחבר הספר "כרם שלמה" ועוד ולאמו מרת מזל-(טוב). מקובל ששמו הינו מרדכי צמח בן מזל טוב, אך בפתק שנכתב על ידו ונמצא בכיסו לאחר פטירתו נכתב מרדכי בן מזל בלבד, גם החזון איש היה רגיל לכנותו (כשהיה בחור והיה מגיע לבקר אצל החזון איש) "ברוך הבא הר"ם במז"ל" כלומר ראשי תיבות ה'ר'ב מ'רדכי ב'ן מז"ל[1] מזל אמו היא אחותו של הרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" ונכדת אחותו של רבי יוסף חיים מבגדד. כאשר היה בן אחת עשרה נפטר אביו, והמשפחה חיה בעוני רב.
למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף, אשר בראשה עמד אז הרב עזרא עטיה. בהמשך, לימד בתלמוד תורה "מגן דוד" ברחוב דוד ילין כשעתיים בכל יום, במשך מספר שנים. נשא לאשה את צביה חנה, בתו של רבי נסים עזראן, מייסד ישיבת "בית שמואל". למד בבית המדרש לדיינים של הראשון לציון הרב יצחק נסים, וכבר בגיל 28 הוסמך לכהן כדיין, והיה לדיין הצעיר ביותר בישראל. לאחר זמן קצר החל לשמש כדיין בבית הדין בבאר שבע.
בגיל שלושים וחמש נקרא לכהן בבית הדין בירושלים, ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כחבר בית הדין הגדול בירושלים.
כרב ראשי לישראל[עריכה]
בשנת תשמ"ג שלח רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי), שהיה בקשרי ידידות עמוקים עם הרב אליהו, את מזכירו האישי אל הרב אליהו לומר לו כי בשמים הכריזו כי הוא הרב הראשי לישראל הבא, ובלחצו עליו בניגוד גמור לרצונו הגיש הרב אליהו מועמדות לתפקיד זה. בבחירות, נבחר לכהן כרב הראשי לישראל, יחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב. טקס ההכתרה נערך בבית הכנסת 'רבן יוחנן בן זכאי' בעיר העתיקה בירושלים, בטקס הלביש לו הרב יצחק כדורי את גלימת הראשון לציון. משם יצא בלווית הרב המקובל רבי שמואל דרזי ועוד מכובדים לתפילת הודיה בכותל המערבי לרגל הבחרו. כמו כן, הלך להודות גם לבבא סאלי ולקבל ממנו ברכה להצלחה בתפקיד. כעבור מספר חודשים נפטר הבבא סאלי, והיחיד שהספיד וטיפל בקבורתו היה הרב אליהו.
חוץ מלימודיו בהלכה ובתורת הנגלה, למד והיה בקיא גדול בתורת הקבלה, עד שנעשה לאחד מגדולי המקובלים בדורנו, ונהג לקבל קהל לברכות, עצות וכד'.
בשנת תש"ך הורה הרב נסים לרב אליהו לטפל בעניין העלאת עצמותיו של החיד"א מליוורנו שבאיטליה לארץ ישראל, ואכן בכ' באייר הועלו עצמותיו להר המנוחות בירושלים[2].
היה מקובל ואהוב על כל שכבות העם, בלי הבדלי מגזר, השקפת עולם או מעמד.
בתפקידו, הרבה לפעול למען שחרור של יהונתן פולארד מהכלא האמריקני, והרבה לבקרו.
בשנת תשנ"ג נגמרה כהונתו הרשמית, והוא הוחלף על ידי הרב אליהו בקשי דורון וערך אז סעודת הודי'ה.
מחלתו ופטירתו[עריכה]
בשביעי של פסח תשס"ח, לקה בליבו ואושפז במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. בעקבות התקף הלב עבר ניתוח מעקפים. לאחר מספר ימים עבר גם אירוע מוחי ומאז לא שוחרר לביתו. בכ"ח בתשרי תשס"ט, בעקבות הליך צנתור שנכשל, עבר ניתוח לב פתוח במהלכו הוגדר מצבו קריטי. מצבו ידע עליות ומורדות, ואף שוחרר לביתו לכמה חודשים.
בכ"ה בסיוון תש"ע, נפטר, במהלך אשפוז בבית החולים. ראש לשכתו, הרב שמואל זעפרני, מתאר את רגעיו האחרונים: "דקה לפני שהשיב את נשמתו, הוא פקח את עיניו הטהורות שהיו סגורות זמן רב, ומלמל מספר מילים. התחושה בחדר היתה שהוא מדבר עם השכינה"(דרוש מקור).
הלוויתו נערכה באותו ערב. מסע ההלוויה יצא מבית מדרשו שבשכונת קרית משה בירושלים, להר המנוחות, שם נקבר ליד קבר החיד"א, אותו העלה מאיטליה. בהלוויה ספדו אותו רבנים ומקובלים, ביניהם הרב הראשי לישראל והראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, המקובל הרב יעקב עדס, ראש עיריית ירשלים ניר ברקת, הרב יעקב יוסף ועוד. רבבות יהודים השתתפו בהלוויה, למרות שעת הלילה המאוחרת.
במלאת שנה לפטירתו, קראה עיריית צפת רחוב על שמו[3].
משפחתו[עריכה]
אחיו הגדול הוא הרב נעים בן אליהו, רבה של שכונת הבוכרים בירושלים.
בניו הם הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, ר' שלמה אליהו, והרב יוסף אליהו- ראש הכולל.
מפעלי הפצת תורה[עריכה]
הרב אליהו יזם והקים שורה של מפעלים להפצת תורה וחסד:
- בית המדרש דרכי הוראה לרבנים, להכשרת רבני קהילות, בארץ ובעולם היהודי כולו, הפועל בהצלחה זה כעשרים שנה, ומוציא מתוכו מידי שנה עשרות רבנים, שעברו מסלול הכשרה ייחודי, במשך 4 שנים. כולל זה מכשיר אברכים לרבנות ודיינות ולהנהגת קהילות בארץ ובעולם. ברחבי העולם ישנם למעלה מ-60 שליחים שלו במדינות שונות ועוד שליחים נוספים בארץ. הרב אליהו עמד בנשיאות כולל "דרכי הוראה לרבנים", והעביר בו שיעורים בהלכה מפעם לפעם. כיום, עומד בראשות הכולל בנו, הרב יוסף אליהו.
- פרוייקט אימוץ יחידות צה"ל, שבו מגיעים רבנים לעשרות יחידות בכל רחבי הארץ, כדי להעביר שיעורי תורה ויהדות.
- פרוייקט שיעורי התורה וההלכה הלווייניים, שהשמיע בקביעות בבית הכנסת שלו, "היכל יעקב", ושודר בלוויין לבתיהם ולאתרי התכנסויותיהם של רבבות יהודים בארץ ובעולם היהודי כולו. כיום, בנו הרב שמואל אליהו מעביר את השיעור במקומו. על פי שיעורים אלו נכתב העלון השבועי 'קול צופיך'.
- אתר אינטרנט שבו מוצגים, כל שיעוריו וכל עלוני "קול צופייך", ואליו מגיעים מידי חודש 80,000 מבקרים, מכל רחבי העולם.
פסיקתו[עריכה]
עיקר שיטת פסיקתו[4] היא על פי דעת השולחן ערוך של רבי יוסף קארו, ועל פי הבן איש חי והאר"י, כפי שיטת רבים מחכמי הספרדים לשלב את דרך הפשט והקבלה בהלכה למעשה.
בין הדוגמאות הידועות לפסיקתו אפשר לציין:
- קריאה שלא לחתום על "כרטיס אדי" לתרומת איברים, למרות שותפותו להחלטה של מועצת הרבנות הראשית[5] שמתירה עקרונית השתלת לב ממי שמת מוות מוחי (ראו ערך רגע המות), בגלל בעיית אמון ברופאים. הוא המליץ להעדיף להשאיר את ההחלטה לשעת הצורך ולא לתת היתר מראש[6] (שו"ת מאמר מרדכי חלק ב סימן ל).
- בעבר הסתייג מבדיקת רקמות, בגלל שהדבר עלול ליצור בעיית ממזרות[7].
- איסור לאכול עוגיות מצה עשירה תעשייתיות בחג הפסח לספרדים (המתירים אכילת מצה עשירה - ראה שולחן ערוך או"ח תסב, א), מכיוון שמוכנס חומר המשמר לתוך היין[8] (הנקרא ביסולפיט) וכן מחשש לכמות מועטת של מים[9] (בייצור תעשייתי[10]).
- איסור לאכול טחינה וחומוס שיוצרו ע"י נכרים. (מפני שלשיטתו גם בשומשום יש איסור בישולי נכרים, והעובדה כי לא הייתה חברה בארץ אשר הטחינה מיוצרת בה על ידי יהודים). בעקבות הפסיקה, מספר חברות החלו לייצר ולהשתמש בטחינה גולמית ללא חשש בישולי נכרים. (על פסק זה יצאו עוררים בטענה שהשומשום נאכל כמות שהוא חי[11], וכן מפני שמצרכים אלו אינם עולים על שולחן מלכים).
- איסור לבנות לשרת בכל מסגרת צבאית גם בשירות לאומי[דרושה הבהרה] ואפילו כמורות חיילות[12].
רבותיו[עריכה]
היה מקורב מאוד לרבני עדת הבבלים, ביניהם - הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב יצחק נסים, רבי צדקה חוצין, הרב יעקב מוצפי- אב"ד העדה החרדית הספרדית בירושלים, הרב סלמן חוגי עבודי - חבר בית הדין הגדול, דודו הרב יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף, הרב סלמאן מוצפי, הרב אליהו כנוש, הרב יצחק כדורי זקן המקובלים ראש ישיבת נחלת יצחק, שגידל אותו בביתו ואת אחיו הרב נעים בן אליהו לאחר שנתייתמו ואהבם אהבת נפש כאילו הם בניו, כמו כן, למד הרב מהמקובל רבי עזרא עטייה, ראש ישיבת פורת יוסף ועוד. היה מקורב מאד לבבא סאלי- רבי ישראל אבוחצירא, וכן לחזון איש.
ספריו[עריכה]
הלכה[עריכה]
- שו"ת מאמר מרדכי - סדרת כרכים הכוללת תשובות ארוכות על כל חלקי השולחן ערוך (יצאו לאור חלקים א'-ג').
- אמרי מרדכי - מאמרים וחידודים על השולחן ערוך (יצא לאור חלק א' אורח חיים). [13]
- דרך התורה - על הלכות קריאת התורה, נערך בידי הרב יוסף אלנקווה. ירושלים תשנ"ב.
- קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, עם הערות לפי שיטת הבן איש חי ומסורת הספרדים.
- דרכי טהרה השלם - הלכות נידה וטהרת המשפחה. מהדורה חדשה התשע"א יצא גם במהדורה מקוצרת. תורגם לכמה שפות.
- מאמר מרדכי - למועדים ולימים - הלכות החגים לספרדים ואשכנזים.
- מאמר מרדכי - ושבתה הארץ - מאמרים, שו"ת ופסקי הלכה בדיני שמיטת הארץ ושמיטת כספים.
- מאמר מרדכי - שיעורי י"ג אלול - דברי תורה שנאמרו ביום הילולת הבן איש חי על ידי הרב אליהו ורבנים נוספים. *מן המותר בפיך - חוברת ובה הוראות מעשיות לבדיקת מזון מתולעים בעריכת הרב מאיר לובין.
- מאמר מרדכי הלכות שבת - חמישה חלקים
- מאמר מרדכי הלכות סת"ם
- ספר הלכה ספר הלכות לתלמידי עדות המזרח כעין קיצור שולחן ערוך (2 חלקים).אזל. עתיד לצאת במהדורה חדשה בשם מאמר מרדכי הלכות השכמת הבוקר חלק א
- צרור החיים - הלכות אבילות, נכתב על ידי הרב מישאל רובין תלמידו של הרב אליהו.
- קיצור דרכי טהרה - קיצור של ספרו "דרכי טהרה" על הלכות נידה וטהרת המשפחה.
- שו"ת הרב הראשי - מבחר של שאלות ותשובות שהופנו לרב בעת כהונתו כרב ראשי לישראל,יצא כרך ה'תש"ן-ה'תשנ"ג, ה'תשמ"ח-ה'תשמ"ט.
- שו"ת דברי מרדכי - חוברת מתוך ספר שעתיד לצאת בקרוב שאלות ותשובות בהלכות נידה, ועליהן ביאור בשם "באר מרדכי" העוסק בבירור מקורות ההלכה.
- ישועות מרדכי- סגולות תפלות ובקשות מכ"י הראשון לציון הרב מרדכי אליהו
דרשות, הגות ומחשבה[עריכה]
- דברי מרדכי - ירח האיתנים - דרשות, שיחות ומכתבי חיזוק לימים נוראים וחגי תשרי. בעבר יצא ספר זה בשם אמרי אליהו וכן כחוברת בשם מאמר מרדכי - ירח האיתנים.
- דברי מרדכי - בראשית- דרשות, מאמרים והלכות.
- דברי מרדכי - שמות- דרשות, מאמרים והלכות.
- דברי מרדכי - ויקרא- דרשות, מאמרים והלכות.
- דברי מרדכי - במדבר- דרשות, מאמרים והלכות.
- דברי מרדכי - זיכרון והספד על גדולי ישראל (חדש).
- ויאמר מרדכי - דרשות לרגל מועדי השנה (כולל יום העצמאות ויום ירושלים), דברי זיכרון ושיחות לנשים. בעריכת הרב מאיר טויזר.
- אביהם של ישראל על ספר דברים. בעריכת הרב שמואל אליהו.
סידורים ומחזורים עם פסקי הלכה[עריכה]
- סדר הסליחות השלם - כולל הלכות לחודש אלול וערב ראש השנה.
- קול אליהו - סידור לשבת וימי חול עם הלכות.
- קול אליהו - לתשעה באב - סידור לתשעה באב עם הלכות.
- קריאי מועד - קול אליהו - תיקון ליל שבועות והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
- קריאי מועד - קול אליהו - תיקון ליל הושענא רבה והלכותיו והלכות ברכת הנהנין.
- קול יעקב - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות).
- שפתי תפתח - סידור קול אליהו - מבואר על ידי הרב שמואל אליהו עם התאמה לתלמידי הכיתות הנמוכות לספרדים ואשכנזים.
- תהילים כינור דוד - כולל הלכות עם תוספות רבות.
חוברות[עריכה]
- הלכות חנוכה
- הלכות ט"ו בשבט
- פורים ומגילת אסתר
- דיני פורים משולש
- דיני פסח עם הגדה של פסח
- דיני ערב פסח שחל בשבת
- הלכות ברכות הנהנין.
חוברות אלו יצאו ביחד עם תוספות רבות בספר מאמר מרדכי - למועדים ולימים.
סדרת ספרי "אביהם של ישראל"[עריכה]
כבר במהלך ימי השלושים לפטירתו, יצא ספר העוסק ברב ובדמותו, בשם אביהם של ישראל - סיפורים ששמענו ב"שבעה". הסיפורים בספר סודרו על פי סדר המידות המוזכרות בספרמסילת ישרים - בחלק הראשון סיפורים העוסקים במדת הזריזות, אחריהם סיפורים העוסקים במדת הזריזות, וכן הלאה. את הספר ערך בנו של הרב, הרב שמואל אליהו.
לאחר שהצטברו סיפורים נוספים, יצא כרך ב' - "אביהם של ישראל - סיפורים ששמענו בשלושים", ובהמשך יצאו עוד תשעה כרכים, גם הם בעריכתם של הרב שמואל אליהו.
חלק מהסיפורים יצאו בחוברת בשם "אביהם של ילדי ישראל", ובה בעיקר סיפורים העוסקים בילדותו של הרב, וסיפורים ומעשים שנוגעים בקשר בין הרב לילדים. בנוסף, יצאו עד היום שני ספרי קומיקס, על ידי נתנאל ובת-אל אפשטיין, שעיבדו לציורים סיפורים מתוך ספרי "אביהם של ישראל".
בנוסף, נערכה סדרת ספרים, ובהם סיפורים ודברי תורה מפי הרב מרדכי אליהו, וסיפורים על דמותו של הרב - סביב פרשיות השבוע. עד היום יצאו ספרי "אביהם של ישראל" על ספרים דברים, בראשית ושמות.
מתלמידיו[עריכה]
חוץ מבניו, נחשבים לתלמידיו גם: הרב יעקב עדס, הרב צבי צרפתי-ראש כולל "אורות יעקב" רחובות ואב"ד ועוד.
משמשים בקודש[עריכה]
- הרב חיים סויסה מביתר, מחבר הספר מאורות חיים, תולדות הרב מרדכי אליהו ותולדות הגרש"ז אוירבך.
- הרב יהודה מוצאפי מירושלים, בן הרב סלמאן מוצפי משב"ק שלו ושל זקן המקובלים הרב יצחק כדורי.
- הרב שמואל זעפרני, משב"ק מחבר הספר, דורש טוב לעמו (תולדות הרב מרדכי אליהו).
- הרב אלי אליהו מיכאל בן-דהן, מנכ"ל לשכתו שנים רבות.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב שמואל זעפרני, דורש טוב לעמו, בהוצאת "דרכי הוראה לרבנים" ירושלים תשס"ז.
- הרב שמואל אליהו, אביהם של ישראל, אחד עשר חלקים , ירושלים תש"ע- תשפ"ב.
- גדולת מרדכי- הספדים שנאמרו בעצרות זכרון שונות על ידי רבנים, ראשי ישיבות בני משפחה ועוד.
- הרב משה הררי,סיפורים על מו"ר הגה"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל- מתוך מקראי קודש- הלכות סוכות ,ירושלים, אלול תש"ע, נספח י"ט, עמ' תרעו- תרפב.
- "איש ההליכות ואיש ההלכה", הרב מרדכי נגארי הרב של ביתר ומעלה אדומים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעוריו באתר ישיבה
- שיעוריו באתר מכון מאיר
- שיעריו באתר מורשת
- שיעורי הרב אליהו באתר ישיבת כרם ביבנה
- אתר קול אליהו ( נסגר)
- אתר דרכי הוראה לרבנים
- מאמריו באתר רמבי"ש
- "סיפורים מבית אבא"- ראיון על הרב עם בניו באתר מעייני הישועה.
- סיפורים ושיעורים על הרב באתר ישיבה
- סיפורים על הרב אליהו מאת הרב יעקב יוסף, אתר מכון מאיר
ראו גם[עריכה]
| הקודם: הרב עובדיה יוסף |
הרב הראשי הספרדי | הבא: הרב אליהו בקשי דורון |
הערות שוליים
- ↑ כפי שהר"ן בחידושים למסכת נדרים מכנה את הרמב"ם הר"ם במז"ל שהוא ראשי תיבות ה'ר'ב מ'שה ב'ן מ'ימון ז'כרו ל'ברכה
- ↑ הרב אליהו סיפר, שכאשר הגיע עם הרבנים לנמל התעופה בן גוריון להביא את עצמות החיד"א, נחרד שהביאו את העצמות בארון, וביקש מאחד הרבנים לנסוע לטבול במקווה טהרה ולקנות מברג כדי לפתוח את הארון. כשחזר עשה חור בתחתית הארון כדי שלא תהיה חציצה בינו לבין הקרקע. כשהכניס את ידו נשמע קול רעש גדול מהארון, וכל החכמים שהיו עמו התעלפו ורק הרב עצם את עיניו וביקש בתחנונים מהחיד"א שיסתדר מעצמו כי אין בו כח לסדר את עצמותיו, ואז נשמע קול נפץ חזק יותר ושוב הרבנים התעלפו, וכל העצמות הסתדרו ונהיה שלד שלם. לאחר מכן, יצאה ההלוויה משכונת סנהדריה בירושלים להר המנוחות, וליוו אותו אלפים בדרכו להר המנוחות (ע"פ 'דורש טוב לעמו' חלק א).
- ↑ רחוב ראשון ע"ש הרב אליהו - ערוץ 7
- ↑ נתבארה בספרו שו"ת מאמר מרדכי חלק א בהקדמה ובעמוד יא שם ובעוד מקומות בספריו.
- ↑ הנוסח המלא של החלטת מועצת הרבנות הראשית באתר דעת.
- ↑ וראה החלטת הרבנות הראשית לישראל - המעודכנת - להתיר.
- ↑ מקור: מאמר באתר דעת.
- ↑ ואע"פ כן יש שהקילו בזה, מפני שלדעתם אין חומרי התפחה אלו מחמיצים באופן האסור, וכ"כ בשו"ת יביע אומר ט או"ח מב, ושמע שלמה ח"ד סי' יג-יז. אבל לדעת הרב מרדכי אליהו ורבנים נוספים איסורם מהתורה או לפחות מדברי חכמים, וגם לספרדים אסור לאכול בפסח מצה עשירה שמיוצרת בבתי החרושת (פניני הלכה, מהלכות כשרות לפסח, סוף הערה 1).
- ↑ והמקלים סבורים שכמות כה קטנה אין בכוחה להחמיץ(דרוש מקור).
- ↑ עקב ניקוי המכונות וכד'.
- ↑ את הכלל הזה, שדבר שנאכל כמות שהוא חי רק ע"י הדחק אינו נחשב "דבר הנאכל כמות שהוא חי", אנו רואים בפסק מרן השולחן ערוך בסימן קי"ג סעיף י"ב שפסק כן. ולעניין ביצה שבישלה עכו"ם, מרן פסק שהיא אסורה באכילה, אע"פ שיש שגומעים אותה חיה, מכיון שהמציאות היא שרוב האנשים לא גומעים ביצה חיה. ונראה עוד שביצה אינה נאכלת אפילו ע" הדחק [אצל רוב האנשים]. והמקור לכך מהתוספות ביבמות שכותבים שביצה לא נקראת "נאכל כמות שהוא חי" שאין זו אכילה חשובה, וכך פסק מרן. גם 'כף החיים' פוסק כן להלכה בשני מקומות. פעם אמר לי אברך אחד שהיו אוכלים חצילים חיים, וכי בגלל זה חשיב נאכל כמות שהוא חי, אלא הולכים לפי רוב בני אדם. וממילא, כיון שרוב האנשים אוכלים את השומשום רק קלוי ורק מעט אוכלים אותו כשהוא חי מטעמי בריאות וכדומה, נאסרה הטחינה לא רק לאותם מעט אנשים אלא לכל האנשים ואפילו לאותם המיעוט שאוכלים אותו חי, כיון שבטלה דעתם. גם מרן חיד"א כותב דין זה לגבי ערמונים, ואומר שהכל לפי המקום והזמן. דין זה נכון גם לגבי חלוה ולגבי חומוס; ב"ה בשנים האחרונות הדברים סודרו, וישנם מפעלים המעסיקים עובדים יהודים, והבישול נעשה על ידם, כגון מפעל "אחוה", ועוד מקור: http://www.harav.org.il/tzof/320.html.
- ↑ ראה בספרו שו"ת הרב הראשי כרך א, וכן כרך ב סימן קסג וסימן ו ועמוד 133.
- ↑ מאמרי הלכה מתוך ספר אמרי מרדכי למרן הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א מתוך אתר ליפשיץ וקול אליהו http://koleliyahu.yerushalmi.co.il/Front/NewsNet/reports.asp?reportId=269881