הרב שלמה עמאר
|
|
| הרב שלמה משה עמאר | |
|---|---|
| תאריך לידה | תש"ח |
| תפקידים נוספים | רב היישובים שלומי ומגדים; דיין בבאר שבע ובפ"ת; הראשון לציון והרב הראשי לישראל |
| רבותיו | הרב עובדיה יוסף והרב יעקב רוזנטל |
| חיבוריו | שמע שלמה |
הרב שלמה משה עמאר הוא רבה הספרדי של ירושלים, הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר.
תולדותיו[עריכה]
נולד בעיר קזבלנקה שבמרוקו בשנת תש"ח. בשנת תשכ"ב עלה ארצה עם הוריו. למד במוסד "תפארת ציון" בבני-ברק ובישיבת שלומי, ובהיותו בן 21 הוטל עליו למלא את מקומו של רבה של שלומי. במקביל החל בלימודי דיינות אצל הרב יעקב רוזנטל, אב בית הדין בחיפה, שהפך לרבו המובהק ואף שידך בין הרב עמאר לבין רעייתו מזל. במהשך התמנה למנהל מחלקת הכשרות בנהריה ולרב מושב מגדים שעל יד חיפה. לאחר שגמר את לימודי הדיינות והוסמך כרב עיר, התמנה לכהן כדיין בביה"ד האזורי בבאר שבע ובפתח תקוה, שם הגיע לתפקיד אב בית דין.
את שירותו הצבאי עשה במחלקה לזיהוי חללים. ניסיונו בסוגיות החללים והנעדרים התבטא גם בפסיקותיו ההלכתיות. כך למשל, התיר נשים מעגינותן בהסתמך על דו"חות המעבדה לזיהוי פלילי (מז"פ) של משטרת ישראל(דרוש מקור).
בשנת תשס"ב מונה לרב הראשי לתל אביב -יפו, תפקיד בו כיהן פחות משנה. בתקופה קצרה זו חיזק משמעותית את מערך הכשרות בעיר, ויצר קשרים טובים עם רבני השכונות בעיר (על אף השתייכותם למגזרים שונים), עובדי המועצה הדתית ורבים אחרים.
בשנת תשס"ג נבחר לכהן במשרת הראשון לציון ולרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל, לצידו של הרב האשכנזי הרב יונה מצגר (גבר בבחירות על הרב שמואל אליהו). בשנת תשע"ג סיים את תפקידו, ובמקומו נבחר מחותנו הרב יצחק יוסף. בשנת תשע"ה נבחר לכהן כרבה הספרדי של ירושלים לצד מקבילו הרב אריה שטרן.
הרב עמאר נחשב לתלמידו המובהק של הרב עובדיה יוסף. הרב עמאר מעריץ את רבו במידה בלתי רגילה[1], ורגיל לכתוב עליו: "ומי יבוא אחר המלך"[2]. ומנגד - רבו החזיר הערכה ואהבה, ציטט מדבריו בספריו[3], מעביר אליו שאלות חמורות שאין שהות בידו להתפנות אליהן[4], ביקש ממנו להעיר הערות על סִפרוֹ[5], ואף נועץ בו בשאלה בהלכה[6].
ספריו[עריכה]
- שו"ת שמע שלמה[7], שבע חלקים, הנוגעים באלפי סוגיות הלכתיות
- כרם שלמה, שני חלקים, המכילים קובצי שאלות ותשובות רבניות בענייני מצוות התלויות בארץ והלכות כלליות הנוגעות להתיישבות החקלאית
- ברכת אליהו, דרשות על התורה
- שו"ת בארה של מרים[8], בענייני כשרות
- שיעורים במסילת ישרים (שני חלקים).
- קנין תורה- ביאורים בקנייני התורה.
- קונטרס ויוסף הוא המשביר לכל הארץ - דברי הספד לרב עובדיה יוסף.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- האתר הרישמי של הרב עמאר
- ספרי הרב עמאר
- שיעורי הרב עמאר באתר ישיבה
- שיעורי הרב עמאר באתר ישיבת כרם ביבנה
- שיעורי הרב עמאר באתר מכון מאיר
על הרב עמאר באתר הרבנות הראשית תל-אביב יפו.
| הקודם: הרב אליהו בקשי דורון |
הרב הראשי הספרדי | הבא: הרב יצחק יוסף |
| הקודם: הרב חיים דוד הלוי |
רבנים ראשיים ספרדיים לתל אביב | הבא: - |
| הקודם: הרב שלום משאש |
רבנים ראשיים ספרדיים לירושלים | הבא: - |
הערות שוליים
- ↑ למשל: "בקול ישראל צוטט הרב עמאר: 'הרב עובדיה יוסף הוא גדול הדור, וכמה דורות לא היה פוסק הלכה שכזה, וכל מי שמערער אחריו הוא כמערער אחרי השכינה'. הרב עמאר אמר עוד כי במשך עשרות שנים ראה כי מי ששלח ידו נגד הרב יוסף לא יצא נקי. הוא אמר כי צריך להיזהר בכבודו ובכבוד תורתו של הרב יוסף וביקש מהציבור להתפלל שלא תהיה שנאת חינם ולא יפגע עם ישראל מהפגיעה בכבוד התורה של גדול הדור" (ערוץ 7; דברים דומים בכיכר השבת).
- ↑ למשל, ראה שו"ת שמע שלמה (ח"ד או"ח סי' יא, עמ' נ) ביחס לאכילת מצת יד בליל הסדר לכזית המחוייב, כנגד דעת הרב שלום משאש; וכן ביחס לנושאים אחרים.
- ↑ ראה יביע אומר ח"ט או"ח סי' קח סוף אות פה; שם יו"ד סוף סי' ג; שם סי' ד אות ג-ד; שם סי' לא אות ה; ועוד.
- ↑ ראה שו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סוף סי' מב): "...ובקשתי מידידי הרב הגאון מהר"ש עמאר נר"ו שיעיין בהערותיו של הרה"ג א. בקשי דורון נר"ו בענין זה, וישיבני דבר..." (מובא ג"כ בשו"ת שמע שלמה ח"ד או"ח סוף סי' טז, עמ' עט). וכן ראה שמע שלמה שם חו"מ סי' יד (עמ' שח); ועוד.
- ↑ ראה מכתבו לרבו, הרב עובדיה יוסף, בשו"ת שמע שלמה ח"ג או"ח סי' יג (עמ' נ): "באתי להודות להדר"ג שליט"א על מתנתו הנפלאה... ספרו הבהיר והמאיר עיני ישראל 'מאור ישראל' ח"א על הש"ס, בו כיבדני מעכ"ת... ומעתה אכתוב לפני הדר"ג שליט"א מאשר מצאה ידִי, יד כהה, מידי עוברי בין בתרי אמרותיו הטהורות... ואע"פ שאיני כדאי לכתוב להדר"ג, מ"מ חזקה עלי אמרתו בעת שנתן לי הספר, ופקודתו שמרה נפשי..."
- ↑ ראה שו"ת יביע אומר (ח"ט אה"ע סוף סי' ו): "...גם התייעצתי עוד בזה עם ידידי הגר"ש עמאר שליט"א (אב"ד פתח תקוה ומחבר שו"ת שמע שלמה ב' חלקים), וכדרכו בקדש שרטט וכתב בכחא דהיתרא להתיר ג"כ את הבחור הניצב בזה לבא בקהל ה' מן הטעמים הנ"ל, והרחיב הדברים בטוב טעם ודעת כיד ה' הטובה עליו, אפריון נמטייה, ואף ידי תיכון עמו..." (מובא בשו"ת שמע שלמה ח"ג אה"ע סוף סי' ב, עמ' רנ).
- ↑ בשם הספר רמוז שם המחבר, שכן שמע - ראשי תיבות של שמו: שלמה משה עעמאר.
- ↑ לזכר אמו מרת מרים ז"ל.