חלום יעקב: הבדלים בין גרסאות בדף
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ}} | וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ}} | ||
==משמעות החלום== | ==משמעות החלום== | ||
לאחר מראה הסולם, הקב"ה נגלה ליעקב ומבטיח לו את ברכת אברהם- ברכה על ריבוי זרעו וכן ברכה על נחלת ארץ כנען. ה' מבטיח ליעקב כי הוא ישמור עליו בדרכו לבית חרן וידאג להשיבו ארצה לאחר מכן. דברי ההרגעה של הקב"ה הובילו את בעלי המדרש לפרש כי גם מטרת מראה הסולם הייתה לחזק את בטחונו של יעקב החרד בבריחתו מעשיו. בבראשית רבה{{הערה|בראשית רבה סח,יב}} מובא כי הקב"ה הראה ליעקב בחלום את המלאכים המלווים אותו בארץ ובחוצה לארץ. המדרש מדייק מהפסוק כי מלאכי האלוהים "עולים ויורדים בו", כך שהם קודם עולים ורק לאחר מכן יורדים, כי המלאכים שעלו הינם מלאכי ארץ ישראל והמלאכים היורדים הינם מלאכי חוצה לארץ שילוו אותו בדרכו לחרן{{הערה|באופן אחר, האברבנאל מפרש בדברי המדרש כי הקב"ה רצה להראות ליעקב את מעלת גדולתה של ארץ ישראל שיש לה מלאכים מיוחדים על מנת להראות לו את מעלתה ולהחזיר אותו אליה לאחר מכן}}. | לאחר מראה הסולם, הקב"ה נגלה ליעקב ומבטיח לו את ברכת אברהם- ברכה על ריבוי זרעו וכן ברכה על נחלת ארץ כנען. ה' מבטיח ליעקב כי הוא ישמור עליו בדרכו לבית חרן וידאג להשיבו ארצה לאחר מכן. דברי ההרגעה של הקב"ה הובילו את בעלי המדרש לפרש כי גם מטרת מראה הסולם הייתה לחזק את בטחונו של יעקב החרד בבריחתו מעשיו. בבראשית רבה{{הערה|בראשית רבה סח,יב}} מובא כי הקב"ה הראה ליעקב בחלום את המלאכים המלווים אותו בארץ ובחוצה לארץ. המדרש מדייק מהפסוק כי מלאכי האלוהים "עולים ויורדים בו", כך שהם קודם עולים ורק לאחר מכן יורדים, כי המלאכים שעלו הינם מלאכי ארץ ישראל והמלאכים היורדים הינם מלאכי חוצה לארץ שילוו אותו בדרכו לחרן{{הערה|באופן אחר, האברבנאל מפרש בדברי המדרש כי הקב"ה רצה להראות ליעקב את מעלת גדולתה של ארץ ישראל שיש לה מלאכים מיוחדים על מנת להראות לו את מעלתה ולהחזיר אותו אליה לאחר מכן}}. חיזוק לפרשנות זו ניתן למצוא בכך שגם כאשר יעקב חוזר מחרן הוא פוגש מלאכים במחניים שהם לפי פרשנות זו מלאכי ארץ ישראל שבאו לשומרו בחזרה לאחר שחזר לארץ. | ||
גם האברבנאל{{הערה|בראשית כח, טו ד"ה ומפני זה נראה לי לפרש}} מפרש כי מטרת החלום הייתה להראות ליעקב כי ברכות אביו עתידות לחול עליו וכי מעשיו בגניבת ברכת אביו יביאו עליו ברכה ולא קללה. לפירושו, מראה הסולם מסמל ליעקב על בניית בית המקדש העתידית שיחבר בין השמיים והארץ, והמלאכים על הסולם מעלים את תפילות בני האדם בבית המקדש וריח הקורבנות ומורידים למטה ישועה ושפע. | במדרש בפרקי דרבי אליעזר {{הערה|פרקי דרבי אליעזר לה}} מבואר כי הקב"ה הראה ליעקב את עליית ארבע המלכויות וירידתן לאחר מכן (בדומה למתואר בחזיונות [[דניאל]]). הרמב"ן מבאר כי גם לפי מדרש זה מטרת החלום הינו להבטיח ליעקב כי הוא ישמור עליו בדרכו וכן ישמור על זרעו בעתיד. גם האברבנאל{{הערה|בראשית כח, טו ד"ה ומפני זה נראה לי לפרש}} מפרש כי מטרת החלום הייתה להראות ליעקב כי ברכות אביו עתידות לחול עליו וכי מעשיו בגניבת ברכת אביו יביאו עליו ברכה ולא קללה. לפירושו, מראה הסולם מסמל ליעקב על בניית בית המקדש העתידית שיחבר בין השמיים והארץ, והמלאכים על הסולם מעלים את תפילות בני האדם בבית המקדש וריח הקורבנות ומורידים למטה ישועה ושפע. | ||
מנגד, הרמב"ן מבאר כי מטרת החלום הייתה להראות ליעקב את דרך ההשגחה של הקב"ה בעולם. הקב"ה הראה ליעקב כיצד הוא מנהיג את העולם על ידי שליחת מלאכים שמסתכלים על הארץ ואז עולים לדווח לקב"ה על הנעשה בעולם{{הערה|בדומה למובא בתחילת ספר איוב}}. הקב"ה הראה שהוא ניצב על גבי הסולם ואליו מגיעים המלאכים והכל בגזירתו והבטיח לו שהוא יהיה יחד איתו על גבי הסולם וישמור עליו ועל ידי כך יחזק את רוחו שהקב"ה ישמור עליו{{הערה|בדומה לכך, גם הרמב"ם במורה נבוכים (טו, ג) ביאר כי כוונת מראה הסולם היא להראות ליעקב כי כל הבריאה משתלשלת מהקב"ה, אם כי בחלק הראשון במורה נבוכים ביאר את הדברים מעט אחרת}}. | מנגד, הרמב"ן מבאר כי מטרת החלום הייתה להראות ליעקב את דרך ההשגחה של הקב"ה בעולם. הקב"ה הראה ליעקב כיצד הוא מנהיג את העולם על ידי שליחת מלאכים שמסתכלים על הארץ ואז עולים לדווח לקב"ה על הנעשה בעולם{{הערה|בדומה למובא בתחילת ספר איוב}}. הקב"ה הראה שהוא ניצב על גבי הסולם ואליו מגיעים המלאכים והכל בגזירתו והבטיח לו שהוא יהיה יחד איתו על גבי הסולם וישמור עליו ועל ידי כך יחזק את רוחו שהקב"ה ישמור עליו{{הערה|בדומה לכך, גם הרמב"ם במורה נבוכים (טו, ג) ביאר כי כוונת מראה הסולם היא להראות ליעקב כי כל הבריאה משתלשלת מהקב"ה, אם כי בחלק הראשון במורה נבוכים ביאר את הדברים מעט אחרת}}. | ||
גרסה אחרונה מ־16:54, 6 ביוני 2023
|
|
חלום יעקב הוא חלום המתואר בפרשת ויצא שבמהלכו הקב"ה מתגלה ליעקב ומראה לו סולם שראשו מגיע השמיימה כאשר מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו. במהלך החלום הקב"ה מחזק את רוחו של יעקב הבורח מאת עשיו אחיו ומבטיח לו שהוא ישמור עליו ויחזירהו בשלום למולדתו וירבה את זרעו ושהוא וזרעו יירשו את הארץ.
בעקבות החלום, יעקב מקים מצבה במקום וקורא למקום בית אל מכיוון שהוא מבין כי מדובר ב"בית אלוהים" ו"שער השמיים". יעקב נודר נדר כי כאשר ישוב אל ביתו לאחר המסע לחרן הוא יעבוד את ה' במקום שבו הקים את המצבה ויפריש לקב"ה מעשר מכל רכושו.
רקע[עריכה]
לאחר שיעקב מרמה את יצחק אביו ומקבל את ברכתו במקום עשיו אחיו, עשיו מתכנן להורגו. על מנת להגן עליו ולהרחיק אותו מעשיו, רבקה דוחקת ביצחק שישלח את יעקב למצוא אישה מפדן ארם. יצחק משלח את יעקב למצוא לעצמו אישה ממשפחתה של אימו ומברך אותו, ויעקב יוצא לדרכו הן כבריחה מפני עשיו אחיו והן על מנת למצוא אישה בבית בתואל בפדן ארם[1].
החלום[עריכה]
יעקב יוצא לדרכו לחרן, ולאחר שהשמש שוקעת הוא לוקח אחת מאבני המקום ומניחה מתחת לראשו ונשכב וחולם.
|
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ |
|
| – בראשית כח | ||
משמעות החלום[עריכה]
לאחר מראה הסולם, הקב"ה נגלה ליעקב ומבטיח לו את ברכת אברהם- ברכה על ריבוי זרעו וכן ברכה על נחלת ארץ כנען. ה' מבטיח ליעקב כי הוא ישמור עליו בדרכו לבית חרן וידאג להשיבו ארצה לאחר מכן. דברי ההרגעה של הקב"ה הובילו את בעלי המדרש לפרש כי גם מטרת מראה הסולם הייתה לחזק את בטחונו של יעקב החרד בבריחתו מעשיו. בבראשית רבה[2] מובא כי הקב"ה הראה ליעקב בחלום את המלאכים המלווים אותו בארץ ובחוצה לארץ. המדרש מדייק מהפסוק כי מלאכי האלוהים "עולים ויורדים בו", כך שהם קודם עולים ורק לאחר מכן יורדים, כי המלאכים שעלו הינם מלאכי ארץ ישראל והמלאכים היורדים הינם מלאכי חוצה לארץ שילוו אותו בדרכו לחרן[3]. חיזוק לפרשנות זו ניתן למצוא בכך שגם כאשר יעקב חוזר מחרן הוא פוגש מלאכים במחניים שהם לפי פרשנות זו מלאכי ארץ ישראל שבאו לשומרו בחזרה לאחר שחזר לארץ.
במדרש בפרקי דרבי אליעזר [4] מבואר כי הקב"ה הראה ליעקב את עליית ארבע המלכויות וירידתן לאחר מכן (בדומה למתואר בחזיונות דניאל). הרמב"ן מבאר כי גם לפי מדרש זה מטרת החלום הינו להבטיח ליעקב כי הוא ישמור עליו בדרכו וכן ישמור על זרעו בעתיד. גם האברבנאל[5] מפרש כי מטרת החלום הייתה להראות ליעקב כי ברכות אביו עתידות לחול עליו וכי מעשיו בגניבת ברכת אביו יביאו עליו ברכה ולא קללה. לפירושו, מראה הסולם מסמל ליעקב על בניית בית המקדש העתידית שיחבר בין השמיים והארץ, והמלאכים על הסולם מעלים את תפילות בני האדם בבית המקדש וריח הקורבנות ומורידים למטה ישועה ושפע.
מנגד, הרמב"ן מבאר כי מטרת החלום הייתה להראות ליעקב את דרך ההשגחה של הקב"ה בעולם. הקב"ה הראה ליעקב כיצד הוא מנהיג את העולם על ידי שליחת מלאכים שמסתכלים על הארץ ואז עולים לדווח לקב"ה על הנעשה בעולם[6]. הקב"ה הראה שהוא ניצב על גבי הסולם ואליו מגיעים המלאכים והכל בגזירתו והבטיח לו שהוא יהיה יחד איתו על גבי הסולם וישמור עליו ועל ידי כך יחזק את רוחו שהקב"ה ישמור עליו[7].
הרמב"ם[8] ראה בסולם יעקב משל לדרך שבה ניתן לעלות במדרגות הרוחניות במעלה הסולם לשמיים ולהתגבר על החומריות הארצית שלו. לפירושו, המלאכים שעולים ויורדים בסולם הינם הנביאים שכל אחד מהם מצליח להשיג על פי מעלתו חלק מהקב"ה הניצב בראש הסולם. ולכן המלאכים קודם עולים ורק לאחר מכן יורדים כי הנביאים קודם מקבלים השגות רוחניות מאת הקב"ה ולאחר מכן מורידים אותם לארץ להפיץ אותם בעולם.
נדר יעקב[עריכה]
יעקב מתעורר משנתו ומגלה בעקבות ההתגלות כי המקום בו הוא ישן הוא מקום קדוש "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". יעקב מקים מצבה וקורא למקום בית אל. כהמשך להבטחות ה' לשומרו, יעקב נודר נדר כי כאשר הוא ישוב למקומו הוא יעבוד את ה' במקום ההתגלות. הרד"ק מבאר כי על אף שהקב"ה הבטיח ליעקב שישמור עליו, יעקב עדיין לא בטוח שההבטחה תתקיים מאחר וחשש שהחטאים שלו ימנעו ממנה להתממש. "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּש. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ". בתנאי של יעקב "והיה ה' לי לאלוהים" נשמע כי הוא תולה את אמונתו בה' בכך שיצילהו ויחזירו לביתו לשלום, והמפרשים התקשו כיצד ייתכן שיעקב מתנה כך את אמונתו. רש"י מבאר כי דברי יעקב "והיה ה' לי לאלוהים" אינם חלק מתוצאת הנדר אלא עדיין חלק מהתנאי, כלומר שלא רק שיעקב יקבל לחם לאכול ובגד ללבוש אלא גם ששם ה' יהיה עליו לשומרו. מנגד, הרמב"ן מבאר כי אכן מדובר בתוצאת הנדר אלא שאין הכוונה שיעקב יעבוד את ה' רק במידה והוא ישמור עליו, אלא שהעבודה אותה הוא מתחייב לעבוד במצבה בבית אל מותנית בנדר בכך שהוא אכן יינצל בדרכו.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ בהמשך מובא כי יעקב יוצא לחרן וככל הנראה מדובר באותו המקום אלא שאחד מהם מתאר אזור גיאוגרפי רחב יותר. העובדה כי רבקה אומרת ליעקב "ברח אל לבן אחי חרנה" ומנגד שיצחק משלח אותו לפדן ארם עשויה ללמד על הכפילות ביציאת יעקב וכן שתיאור יציאתו כהליכה לחרן עשוי לבטא כי עיקר מחשבותיו היו בקשר לבריחה לחרן כדברי אימו ולא למציאת אישה כדברי אביו
- ↑ בראשית רבה סח,יב
- ↑ באופן אחר, האברבנאל מפרש בדברי המדרש כי הקב"ה רצה להראות ליעקב את מעלת גדולתה של ארץ ישראל שיש לה מלאכים מיוחדים על מנת להראות לו את מעלתה ולהחזיר אותו אליה לאחר מכן
- ↑ פרקי דרבי אליעזר לה
- ↑ בראשית כח, טו ד"ה ומפני זה נראה לי לפרש
- ↑ בדומה למובא בתחילת ספר איוב
- ↑ בדומה לכך, גם הרמב"ם במורה נבוכים (טו, ג) ביאר כי כוונת מראה הסולם היא להראות ליעקב כי כל הבריאה משתלשלת מהקב"ה, אם כי בחלק הראשון במורה נבוכים ביאר את הדברים מעט אחרת
- ↑ מורה נבוכים א,טו וכן מוזכר באגרת הרמב"ם לר' חסדאי הלוי