אליהוא בן ברכאל הבוזי: הבדלים בין גרסאות בדף
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) (יצירת הדף) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
הרמב"ם <ref>מורה נבוכים ג, כג</ref> מבאר, שאליהוא חזר על טענותיהם של כל הרעים, וממבט ראשון נדמה שהוא לא הוסיף עליהם דבר, רק ערבב את כולן ביחד - אך הוא הוסיף עוד דבר אחד חשוב, שיש לאדם סנגורים מבין ה[[מלאך|מלאכים]], שכאשר הוא עומד למות הם מזכירים את זכויותיו, ופעמיים-שלוש מצליחים להציל אותו ממוות. | הרמב"ם <ref>מורה נבוכים ג, כג</ref> מבאר, שאליהוא חזר על טענותיהם של כל הרעים, וממבט ראשון נדמה שהוא לא הוסיף עליהם דבר, רק ערבב את כולן ביחד - אך הוא הוסיף עוד דבר אחד חשוב, שיש לאדם סנגורים מבין ה[[מלאך|מלאכים]], שכאשר הוא עומד למות הם מזכירים את זכויותיו, ופעמיים-שלוש מצליחים להציל אותו ממוות. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: דמויות בספר איוב]] | [[קטגוריה: דמויות בספר איוב]] | ||
[[קטגוריה: נביאי אומות העולם]] | [[קטגוריה: נביאי אומות העולם]] |
גרסה מ־23:01, 8 ביולי 2023
|
אליהוא בן ברכאל הבוזי הוא דמות המוזכרת בספר איוב, ואחד מרשימה קטנה של נביאים שבאו מקרב אומות העולם.
זהותו של אליהוא
כמו כל הדמויות בספר איוב, לא כתוב האם היה אליהוא יהודי או גוי, ובאיזו תקופה הוא חי. השם המלא בו מכונה אליהוא, הוא "אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם" - בוז הוא בנו של נחור אחי אברהם אבינו, ואחיו של עוץ - כאשר סיפור ספר איוב מתרחש בארץ עוץ. עובדה זו יכולה להראות שהיה גוי. לעומת זאת, בשבט יהודה אנו מוצאים את משפחת רם, שגם דוד המלך היה מבניה.
בגמרא[1] מובא דיון לגבי אליהוא - כאשר בברייתא הוא נמנה על רשימה של נביאי אומות העולם, אבל הגמרא תמהה: אליהוא לא מישראל? והרי כתוב "ממשפחת רם"! ומביא רש"י שני פירושים: שכיון שהכתוב מייחס אותו בשמו, שם אביו ושם משפחתו, הדבר מוכיח שהוא מישראל, או שמשפחת רם רומזת לאברהם. ומסבירה הגמרא, שהביטוי "נביאי אומות העולם", מתכוון לא רק לנביאים שיצאו מאומות העולם, אלא גם לכאלה שהתנבאו עבור אומות העולם.
חלקו של אליהוא בספר איוב
רקע
בספר מסופר על איוב, שהיה אדם צדיק וישר, וכן עשיר גדול ומרובה בבנים. מסופר שהקב"ה אמר לשטן שיראה את עבדו איוב, שהוא צדיק. השטן ענה, שזה רק בגלל שטוב לאיוב והוא עשיר, אבל אם יהיה לו רע - הוא יפסיק להיות צדיק. השטן אכן גרם שכל רכושו של איוב יאבד, שילדיו ימותו, ובהמשך גם פגע באיוב עצמו והכה אותו בשחין - אך איוב לא הסכים לקלל את ה', והמשיך להאמין בו.
שלושת רעיו של איוב - אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי שמעו על מה שקרה לו ובאו לנחמו. הם ישבו איתו שבעה ימים בלי לדבר, עד שבסופם קילל איוב את היום בו נולד, ואז התפתח דיון, בו איוב טוען כי אין שכר ועונש, והוא נענש על לא-עוול בכפו, ואילו הרעים טוענים שיש שכר ועונש, ואסור לכפור באמונה ש-ה' מנהיג את העולם בהיגיון - ומביאים ראיות וטענות רבות לדבריהם. אליפז התימני טען לקראת סוף הויכוח שאיוב רשע, והסבל שעבר בא בצדק, כעונש, אך איוב הכחיש את דבריו - ולבסוף התייאשו הרעים, כי ראו שלא יוכלו לשכנע את איוב שחטא.
טענות אליהוא
אליהוא, שצפה בויכוח, כעס מאוד - הן על איוב, שחשב שהוא צדיק יותר מא-לקים, והן על הרעים, שלא מצאו תשובות לטענותיו של איוב, אז הם פשוט טענו שהוא רשע. הוא לא רצה ליטול חלק בדיון, כי הרעים היו מבוגרים ממנו והוא כיבד אותם, אך כשהוא ראה שהם שתקו הוא התחיל לדבר. בניגוד לרעים, שנתנו לאיוב לענות אחרי כל אחד ממאמריהם, אליהוא דיבר ארבע פעמים רצופות, ואיוב לא ענה לו אפילו פעם אחת.
הרמב"ם [2] מבאר, שאליהוא חזר על טענותיהם של כל הרעים, וממבט ראשון נדמה שהוא לא הוסיף עליהם דבר, רק ערבב את כולן ביחד - אך הוא הוסיף עוד דבר אחד חשוב, שיש לאדם סנגורים מבין המלאכים, שכאשר הוא עומד למות הם מזכירים את זכויותיו, ופעמיים-שלוש מצליחים להציל אותו ממוות.