הרב שלמה שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(22 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שלמה שפירא''' הוא [[אב"ד]] ב[[בית הדין הרבני]] ב[[נתניה]],רב קהילה ב[[פתח תקווה]] ולשעבר [[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]. מתלמידיו המובהקים של[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]].
{{רב|
{{רב
|שם=הרב שלמה שפירא
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[קובץ:שלמה שפירא (cropped).jpg|250px]]
|כיתוב=
|כינוי=
|תאריך לידה=[[י"ז בטבת]] [[ה'תשט"ו]]
|מקום לידה=ירושלים ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום קבורה=
|תאריך לידה לועזי=
|תאריך פטירה לועזי=
|מקום פעילות=
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|תחומי עיסוק=[[גמרא]], [[הלכה]]
|תפקידים נוספים=[[ר"מ]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{ש}}[[אב"ד]] [[נתניה]]{{ש}}חבר [[בית הדין הרבני הגדול]]{{ש}}רב קהילה לשעבר ב[[פתח תקווה]]
|רבותיו=הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]
|תלמידיו=
|בני דורו=
|חיבוריו=[[זכר יצחק]] (עריכה)
}}
הרב '''שלמה''' זלמן כהנא '''שפירא''' (נולד ב[[י"ז בטבת]] [[ה'תשט"ו]], [[10 בינואר]] [[1955]]) הוא [[רב]] ו[[דיין (הלכה)|דיין]] [[ציונות דתית|דתי-לאומי]]. מכהן כדיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]] ב[[ירושלים]] . בעבר כיהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]], כ[[אב"ד]] בבית הדין הרבני ב[[נתניה]] וכרב קהילת נחלי משה ב[[פתח תקווה]].


למד בישיבת מרכז הרב ובאמצע שנות התשעים התמנה על ידי [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].
==ביוגרפיה==
נולד בשנת [[ה'תשט"ו]] לרב [[אליעזר שפירא (דיין)|אליעזר שפירא]], שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון ואחיינו של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. למד ב[[ישיבה תיכונית חורב|ישיבה התיכונית חורב]] ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. נשוי לבתו של הרב [[יעקב משה סלומון]], ראש הישיבה הטכנולוגית [[כפר אברהם]]. בראשית [[שנות התשעים של המאה ה-20]] התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ל[[ר"מ]] בישיבה. בשלהי שנת [[ה'תשנ"ז]] ([[1997]])  התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ובשנת [[ה'תשע"א]] ([[2011]]) מונה לאב בית הדין.


מספר שנים לאחר מכן התמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בבית הדין בנתניה, ולאחר תקופה התמנה לשמש כ[[אב"ד]] ב[[בית הדין]].
ב[[ז' בתמוז]] [[תשע"ו]] ([[12 ביולי]] [[2016]]) נבחר כדיין בבית הדין הרבני הגדול.


==משפחתו==
התגורר בשכונת [[גני הדר]] בפתח תקווה ושמש כרב קהילה דתית לאומית- "נחלי משה" (שהקימה [[הרב יוסף בא-גד]]) במקום.
אביו הוא הרב אליעזר שפירא זצ"ל, שהיה דיין בבית הדין הרבני הגדול, .הוא נכד אחיו של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]].
כיום מתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים ומשמש כדיין בבית הדין הגדול בירושלים.


==פסיקותיו הבולטות==
[[קובץ:הרב פרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת [[מרכז הרב]] בטקס [[הכנסת ספר תורה]]. מלפניו הרב [[מרדכי גרינברג]]. מאחוריו: הרב [[איתמר אורבך]].]]
[[קובץ:Mercaz HaRav (19).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה שפירא בישיבת [[מרכז הרב]] בטקס [[הכנסת ספר תורה]]]]
חתנו, הרב אודי נכטשטרן, משמש כר"מ בישיבת מרכז הרב.


*פסק שהתעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט. עד היום נהגו בתי הדין לחייב גברים בגט בשל התעללות פיסית או מילולית, לעומת זאת כתב הרב: "מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט"{{הערה |[http://www.ch10.co.il/news/261588/#.Vzo7jvkrLX4 תקדים בבית הדין הרבני בנתניה: התעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט],1 כ"ז אדר התשע"ו , אתר 'חרדים 10'}}.
==מפסיקותיו ==
 
כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת:
*פסק במקרה שהבעל ביקש תביעת גירושין אך האישה סירבה לגט על אף מערכת היחסים המדורדרת. בפסק הדין קבע התנהגות האישה כלפי בעלה, ובפרט תלונות השווא הרבות שהגישה נגדו במשטרה, הן אלימות לכל דבר,תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל ולכן האישה חויבה להתגרש{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html האישה חויבה להתגרש: תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל],ט' בניסן תשעו  , אתר 'כיכר השבת'}}.
* '''מותר לאשה לבדוק את נאמנות בעלה ב[[מחשב]] האישי שלו וב[[טלפון נייד|טלפון הנייד]] שלו'''{{הערה|[http://www.bhol.co.il/102519/%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%98%D7%98-%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C-.html בית הדין: מותר לאשה לחטט בטלפון של בעלה] באתר [[בחדרי חרדים]]}}.
 
*'''בעל שחי עם אישה אחרת אינו יכול לדרוש [[שלום בית]]'''{{הערה|{{ynet||בגד וביקש לחזור לאשתו. ביה"ד: 'רועה זונות'|4481581|28.01.14}}}}.
*פסק במקרה שהבעל בא לביה"ד בעל שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין ואמר שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה,הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל צריך לפרנס את אשתו,ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן,קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, כל עוד לא הוכיח שהוא פטור ממזונותיה מסיבה כלשהי. הרב אף הבהיר שלא ידוע לו על הוראה כזו של גדולי הדור שלפיה האישה תצא לעבוד כדי לאפשר לבעלה לשבת וללמוד תורה. אמנם הייתה הוראה כזו לאחר השואה מכיוון שעולם התורה נחרב, ואף היום הדבר נעשה במשפחות של אברכים, אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית. מעבר לכך, הרב הזכיר שבני הזוג משתייכים לאחד הפלגים של חסידות אשלג. "כידוע הרב אשלג בנו של בעל הסולם הקפיד שחסידיו יעבדו לפרנסתם, ולא יתפרנסו ממלגת אברך כנהוג אצל חלק מלומדי התורה ואף הבעל שבפנינו עובד לפרנסתו וברור שלגביו אינו נקרא מנהג המדינה"{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה],י"ז בשבט תשעו , אתר 'כיכר השבת'}}.
*'''בירור יהדות במהלך תיק גירושין''' - בבירור שנעשה תוך כדי תביעת [[גירושין]] קבע הרב כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה, ושניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בית הדין הוציא תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה{{הערה| {{ynet||הרבנות בכפ"ס "התרשלה": האישה לא יהודיה|4695531|30.08.15}}}}.
 
*'''[[התעללות]] נפשית היא עילה לחיוב ב[[גט]]''' - בתי הדין לא נהגו לחייב בעלים ב[[גט]] במקרים של התעללות פיזית או מילולית בנשותיהן. לעומת זאת כתב הרב: {{ציטוטון|מהות חיי ה[[נישואין]] היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט}}{{הערה|[http://www.ch10.co.il/news/261588/#.Vzo7jvkrLX4 תקדים בבית הדין הרבני בנתניה: התעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט], [[כ"ז באדר]] [[התשע"ו]], אתר 'חרדים 10'}}.
*פסק לגבי בני זוג פסק הדין עסק בתביעת גירושין של אישה שבקשה להתגרש לאחר שבעלה התרועע עם נשים אחרות, בגד בה ונהג בה באלימות. הרב קיבל את תביעת האישה וקבע כי על הבעל להעניק גט לאשתו ולשלם לה את דמי כתובתה. אבל אז הסתבר כשנישאו בצרפת כדת משה וישראל ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה, בפסק דין יחודי המשתרע על פני עשרות עמודים, וכולל תחקיר הלכתי-כספי של ערכי מתכות מימי התלמוד ועד ימנו. הרב פסק כי על גרוש להעניק לגרושתו שמונה ק"ג ו-900 גרם של מטילי כסף טהור – או לשלם את ערכם. הרב חישב ומצא כי מחיר אונקיית כסף נכון להיום הוא 14 דולר, ועל פי שער הדולר הנוכחי על הגרוש לשלם סך של 15,623 שקלים.  {{הערה |[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו],9/3/2016 , אתר nrg}}.
*'''[[לימוד תורה]] אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה''' - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב ב[[כתובה]], על אף הפירוד. הרב הוסיף שבמשפחות של [[אברכים]] נשים עובדות כדי לאפשר לבעליהן לעסוק בתורה אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה], י"ז בשבט תשעו, אתר 'כיכר השבת'}}.
 
*'''הצמדת כתובה ל[[מדד]]''' - זוג שנישא ב[[צרפת]] ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין ארוך{{הערה|חידושיו בעניין זה מופיעים גם ב[[פרויקט השו"ת]] בשם '''משפט הכתובה'''}}, פסק הרב שאין מניעה להצמיד את דמי הכתובה אף ל[[מדד המחירים לצרכן]], אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/759/839.html פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו], 9/3/2016, אתר nrg}}.
*פסק במקרה כי הצדדים חייבים להתגרש, ובמעמד הגירושין חייב הבעל לפרוע לאישה את דמי הכתובה – שנאמדו בעשרות אלפי שקלים. ביום שנקבע לסידור הגט הופיעו הצדדים, אולם לפני סידור גט הפיטורין דרשה האישה את פרעון כתובתה. הבעל טען כי אין לו מהיכן לשלם א� דמי הכתובה ואף הביא הוכחות למצבו הכלכלי. כיוון שכך, האישה סרבה להתגרש – עד שיובטח לה תשלום כתובתה. במקרה הנקודתי זה, במהלך הקלדת פסיקת בית הדין, הצליח הרב לשכנע את האישה ליישם את פסק הדין ולהתגרש על ידי גט פיטורין, ולממש את פסק הדין המקורי לתשלום הכתובה, בלשכת ההוצאה לפועל, כפי שנהוג בכל חוב. אף על פי כן החליט אב בית הדין, הרב שלמה שפירא, לכתוב פסק דין ארוך ומנומק – המתפרס על פני 14 עמודים – המבוסס על עשרות פוסקים, ראשונים ואחרונים, "וזאת מכיוון שיש בנימוקים אלה כדי להורות הלכה ב�קרים רבים הבאים לפננו, ולכן יש מקום להקליד את הנימוקים ולצרפן לתיק". בשורה התחתונה פוסק הרב שפירא, כי למרות אי תשלום דמי הכתובה במעמד הגט כנדרש, "על האישה לקבל את גיטה ואין היא רשאית לעכב את סידור הגט"{{הערה |[http://www.ch10.co.il/news/239678/#.VzpBzvkrLX4 תקדים: בית הדין חייב אשה לקבל גט למרות שהבעל לא פרע כתובתה],2 י"ח טבת התשע"ו , אתר חרדים 10}}. 
*'''כפיית גט במקרה של [[תלונה במשטרה|תלונות סרק]]''' - הרב שפירא פסק במקרה בו אישה סירבה לגט על אף מערכת יחסים מדורדרת, ובנוסף הגישה נגד הבעל תלונות שוא במשטרה לצורך [[רצח אופי]], כי התנהגות האישה כלפי בעלה היא [[אלימות]] לכל דבר ולכן האישה חויבה להתגרש{{הערה |[http://www.kikar.co.il/197425.html האישה חויבה להתגרש: תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל] [[ט' בניסן]] [[תשע"ו]], [[אתר כיכר השבת]]}}.
 
* פסק במקרה  שהגישה האישה תביעה לשלום בית בבית הדין האזורי בנתניה, אולם כמה חודשים לאחר מכן, בסוף אותה שנה, בני הזוג נפרדו. הבעל פתח בבית הדין תיק תביעה לגירושין וכרך אליה את ענייני הרכוש ופירוק השיתוף בדירת הצדדים, מזונות אישה, וכן מזונות ומשמורת ילדים. לפני כחצי שנה, בפסק דין ארוך ומנומק, דחה בית הדין את תביעת שלום הבית וחייב את האישה להתגרש. ביה"ד קבע שהבעל פטור מתשלום הכתובה ואף נקבע מועד לסידור הגט. כמו כן, בית הדין הורה על פירוק השיתוף, מכירת הדירה וחלוקתה בחלקים שווים בין הצדדים. ביום שנקבע לסידור גט הצדדים הופיעו בבית הדין אך לא התגרשו בשל סירובה של האישה, שאף הגישה ערעור על פסק דינו של בית הדין. חרי שניתן פסק הדין הוגשו בבית הדין בקשות לדון בפירוק השיתוף בדירה ובשאר הרכוש שצברו הצדדים. מצבו של הבעל לא היה פשוט. הוא צבר חוב מזונות ילדים שכבר הגיע לסך של 300,000 שקל. בגין חוב זה פנתה האישה להוצאה לפועל, שם הוציאו נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. הבעל טען שיכולתו לפרוע את החוב נפגעה מאוד, שכן הוא אזרח בריטי שמתפרנס מעבודה בחו"ל. הבעל ביקש לערוך בדירתם פירוק שיתוף באופן מידי, מאחר שלטענתו פירעון החוב תלוי במכירת הדירה. מנגד, האישה,  דרשה להמתין עם פירוק השיתוף עד שייקבעו זכויות הצדדים בשאר הרכוש המשותף, שכן עם תום חלוקת הנכסים ואיזון המשאבים ביניהם, יתאפשר לה מבחינה כלכלית לרכוש את חלקו של הבעל בדירה. הרב כמו שאר הדינים פסק לטובת הבעל וקבע כי הדירה תימכר והתמורה תחולק בין הצדדים שווה בשווה. בנוסף נקבע כי לאישה יש "זכות ראשונים" לרכישת חלקו של הבעל. כמו הכריע שפירוק השיתוף ייעשה רק לאחר שיימצא מדור ראוי והולם לילדים{{הערה |[http://www.kikar.co.il/192162.html עמדת הבעל התקבלה: הדירה תימכר עוד לפני שאר ההכרעות],כ"ה בשבט תשעו , אתר 'כיכר השבת'}}.
 
*פסק במקרה שהבעל הגיש את תביעת הגירושים , ימים ספורים לפני הלידה המיועדת של אשתו, בטענה שמערכת היחסים נקלעה למשבר כל כך קשה, עד שלא הייתה לו ברירה. לדבריו, האישה הציקה לו, התעמרה בו והכפישה את בני משפחתו. בבית הדין הוא ציין כי אשתו הכתה אותו כמה ימים אחרי הלידה, וביקש לחייב אותה להתגרש ולשלול ממנה את הכתובה. היא אמנם העלתה טענות קשות כנגד בעלה, המרכזית שבהן שהוא מהמר מכור וכפייתי, אך אמרה שהיא מוכנה לחזור לחיות עמו בתקווה שיעבור טיפול. הבעל טען מנגד שאמנם הימר קצת בטוטו, אבל לא הפסיד סכומים גדולים ולפעמים אפילו זכה. לדבריו, ההימורים אינה הסיבה לבעיות במערכת היחסים. הדיין הרב שלמה שפירא ביקר בחומרה את העיתוי שבו בחר הבעל להגיש את תביעת הגירושין: "אין ספק שגם אם האישה הייתה מכה את הבעל עקב קבלת תביעת הגירושין אין להאשימה על כך (ואף שאין ראוי לנקוט באלימות בכל מקרה)... תגובה זו הייתה תגובה טבעית של אישה מותשת, ימים ספורים אחרי הלידה, כשהיא מטופלת בתינוקת קטנה וילד קטן. איזו תגובה חושב הבעל לקבל בתמורה ל'מתנת הלידה' שנתן לה?".
 
הדיין שלל את טענת הבעל כי תביעת האישה לשלום בית אינה כנה על רקע פנייתה לבית המשפט לענייני משפחה. הרצון בשלום בית, הוא הבהיר, אינו מחייב ויתור על זכויות, ומי שייקבע אם התביעה כנה או לא הוא בית הדין. למרות כל זאת קבע הרב לבסוף שאין מקום לשלום בית. מערכת היחסים בין הצדדים הייתה רעועה מהתחלה ולא בגלל ההימורים. לדבריו, הצדדים פשוט "לא השכילו לבנות מערכת יחסים נורמלית בין בני זוג".
מצד שני פסק הדיין שפירא שלא ניתן לחייב את האישה בגט: הבעל הוא שעזב את הבית, הוא שהגיש את תביעת הגירושין למורת רוחה של האישה, ומעבר לכך הוא לא הוכיח עילה מוצדקת לגירושים ואף לא לשלילת כתובה. הטענות שהאישה מציקה או רעה כלפיו אינן עילות מוצדקות לגירושין ולפטור כזה. בנסיבות אלה הרב יכול היה רק להמליץ לצדדים להתגרש ולהתחיל בחיים חדשים. שני הצדדים הודיעו שהם מקבלים את ה"המלצה". את דמי הכתובה, בסך 300 אלף שקל, ישלם הבעל מתוך התמורה שיקבל על חלקו בדירה המשותפת, לכשתימכר. הדיינים אברהם מייזלס ורפאל בן שמעון הצטרפו לפסק הדין{{הערה |[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4659265,00.html הגיש תביעת גירושים – 3 ימים לפני לידת בתו],20.05.15 , אתר ynet}}.
 
*הרב פסק במקרה שנרשמו בני הזוג לנישואים ברבנות כפר סבא והתחתנו. במהלך השנים נולדו להם שני ילדים, אך כעבור שמונה שנות נישואים הם החליטו להתגרש וביקשו מבית הדין שיאשר את הסכם הגירושים ביניהם. במסגרת דיון שנערך ציין אב בית הדין, הרב שלמה שפירא, כי אין בפניו שום מסמך המוכיח שהאישה באמת יהודייה. במצב כזה, הבהיר, אין לבית הדין סמכות להתיר נישואים. במהלך דיון כעבור ארבעה חודשים טענה האישה כי אין בידיה מסמכים כלשהם להוכחת יהדותה. היא סיפרה שעלתה מרוסיה ב-1990, כשהייתה בת 14, יחד עם אמה המנוחה ואביה, שעמו אינה בקשר. לדבריה סבתה הייתה יהודיה והמשפחה נהגה לציין את חג הפסח ולהדליק נרות עוד כשחיה ברוסיה. אלא שבית הדין לא האמין לה. הוא ציין כי הדלקת נרות היא מנהג שהתחדש בדור האחרון, ובוודאי שלא היה נפוץ ברוסיה. בד בבד הוא ציין כי שמות הורי האישה הם שמות נוכריים מובהקים. מכאן תהה בית הדין כיצד איפשר משרד הפנים למשפחה לעלות ארצה, והזמין את תיקי המשרד במטרה לגלות ראיה ליהדותה. בבדיקת התיקים התגלו מסמכים רבים המעידים על יהדות האב אך לא נמצאו מסמכים המעידים על יהדותה של האם. עוד התגלה כי ב-2006, לאחר מות האם, חזר האב לרוסיה ונישא בשנית לנוצרייה, שלאחר מכן ביקש להעלות אותה לישראל תוך שהצהיר כי אם בתו אינה יהודייה. ההליכים הללו גם הובילו את משרד הפנים לפנות לאישה בדרישה שתשנה את הרישום בתעודת הזהות שלה מ"יהודייה" ל"בת של יהודי".לנוכח הממצאים הללו קבע הרב שפירא כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה. בכך הוא חסך לבני הזוג את הצורך לבצע גירושין, ובנוסף שניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק".בהקשר לגורל הילדים פסק בית הדין כי ברגע שיימצא שהאם לא יהודיה – הדבר ישליך גם על עליהם.בסופו של דבר הוציא בית הדין תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה, והורה על רישומה ברשימת מעוכבי החיתון. הרבנים אברהם מייזלס ורפאל בן שמעון הצטרפו לפסק הדין{{הערה |[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4695531,00.html הרבנות בכפ"ס "התרשלה": האישה לא יהודיה],30.08.15 , אתר ynet}}..


==חיבוריו==
==חיבוריו==
*חיבר מאות פסקי דינים ומאמרים שחלקם התפרסמו בכתב העת 'שורת הדין' .
* '''[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147046 זכר יצחק]''' - ספרו של רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|איצל'ה מפוניבז']] שמהדורתו החדשה יצאה לאור בהוצאת [[מכון ירושלים]] בעריכת הרב שלמה שפירא.
* '''[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147046 זכר יצחק]''' - ספרו של רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|איצל'ה מפוניבז']], שהוהדר על ידי הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] בצעירותו ויצא לאור שנית בהוצאת [[מכון ירושלים]] עם חלקים נוספים שנערכו על ידי הרב שלמה שפירא.
*חיבר מאות פסקי דין ומאמרים שחלקם התפרסמו בכתב העת 'שורת הדין' .


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.daat.ac.il/daat/psk/nosim.asp?dayan=27 עשרות פסקי הדין של הרב שלמה שפירא בבי"ד הרבני בנתניה].
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Shlomo Shapira}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/psk/nosim.asp?dayan=27 עשרות פסקי דין של הרב שלמה שפירא בבי"ד הרבני בנתניה] ב[[אתר דעת]].
* [http://www.dintora.org/writer/87 פסקי דין של הרב שלמה שפירא מתוך אתר 'דין תורה'].
* [http://www.dintora.org/writer/87 פסקי דין של הרב שלמה שפירא מתוך אתר 'דין תורה'].
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=6262 בענין קבלת עדות וטבילת גר בלילה] ,[http://asif.co.il/?wpfb_dl=4721 גדרי קטן וגדול ודין בנים כסימנים]. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ',מתוך אתר אסיף.
*[http://www.takdin.co.il/searchg/%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94%20%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90.html פסקי דין באתר 'תקדין']
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4481581,00.html פסק דין של הרב שלמה שפירא גבי אדם שבגד וביקש לחזור לאשתו] ,28.01.14, אתר ynet.
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=6262 בעניין קבלת עדות וטבילת גר בלילה], [http://asif.co.il/?wpfb_dl=4721 גדרי קטן וגדול, ודין בנים כסימנים]. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ', מתוך אתר אסיף.
* [https://www.youtube.com/watch?v=HwLOeCoKfZQ&t=1734s הרב שלמה שפירא, דעת במצוות, ישיבת מרכז הרב, ט' שבט תשע"ח], שיעור וידאו שהועבר בישיבת מרכז הרב.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:שפירא, שלמה}}
[[קטגוריה:ישיבת מרכז הרב: ר"מים]]
[[קטגוריה:דייני בתי הדין הרבניים]]
[[קטגוריה:דייני בית הדין הרבני הגדול]]
[[קטגוריה: מהדירי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חורב-ירושלים]]
[[קטגוריה:תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא]]
[[קטגוריה:משפחת אברהם ישראל משה סלומון|שלמה שפירא]]
[[קטגוריה:משפחת מונדשיין]]
[[קטגוריה:משפחת לעוי-וייספיש-בהר"ן]]
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]]

גרסה אחרונה מ־17:23, 1 באוגוסט 2023

{{רב|

הרב שלמה שפירא
קובץ:שלמה שפירא (cropped).jpg
תאריך לידה י"ז בטבת ה'תשט"ו
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב
אב"ד נתניה
חבר בית הדין הרבני הגדול
רב קהילה לשעבר בפתח תקווה
רבותיו הרב אברהם שפירא
חיבוריו זכר יצחק (עריכה)

הרב שלמה זלמן כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשט"ו, 10 בינואר 1955) הוא רב ודיין דתי-לאומי. מכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים . בעבר כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב, כאב"ד בבית הדין הרבני בנתניה וכרב קהילת נחלי משה בפתח תקווה.

ביוגרפיה[עריכה]

נולד בשנת ה'תשט"ו לרב אליעזר שפירא, שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון ואחיינו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. למד בישיבה התיכונית חורב ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב. נשוי לבתו של הרב יעקב משה סלומון, ראש הישיבה הטכנולוגית כפר אברהם. בראשית שנות התשעים של המאה ה-20 התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבה. בשלהי שנת ה'תשנ"ז (1997) התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ובשנת ה'תשע"א (2011) מונה לאב בית הדין.

בז' בתמוז תשע"ו (12 ביולי 2016) נבחר כדיין בבית הדין הרבני הגדול.

התגורר בשכונת גני הדר בפתח תקווה ושמש כרב קהילה דתית לאומית- "נחלי משה" (שהקימה הרב יוסף בא-גד) במקום. כיום מתגורר בשכונת גבעת שאול בירושלים ומשמש כדיין בבית הדין הגדול בירושלים.

קובץ:הרב פרום.jpg
הרב שלמה שפירא (במרכז) בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה. מלפניו הרב מרדכי גרינברג. מאחוריו: הרב איתמר אורבך.
קובץ:Mercaz HaRav (19).jpg
הרב שלמה שפירא בישיבת מרכז הרב בטקס הכנסת ספר תורה

חתנו, הרב אודי נכטשטרן, משמש כר"מ בישיבת מרכז הרב.

מפסיקותיו[עריכה]

כמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת:

  • מותר לאשה לבדוק את נאמנות בעלה במחשב האישי שלו ובטלפון הנייד שלו‏[1].
  • בעל שחי עם אישה אחרת אינו יכול לדרוש שלום בית‏[2].
  • בירור יהדות במהלך תיק גירושין - בבירור שנעשה תוך כדי תביעת גירושין קבע הרב כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה, ושניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בית הדין הוציא תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה‏[3].
  • התעללות נפשית היא עילה לחיוב בגט - בתי הדין לא נהגו לחייב בעלים בגט במקרים של התעללות פיזית או מילולית בנשותיהן. לעומת זאת כתב הרב: "מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט"‏[4].
  • לימוד תורה אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, על אף הפירוד. הרב הוסיף שבמשפחות של אברכים נשים עובדות כדי לאפשר לבעליהן לעסוק בתורה אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית‏[5].
  • הצמדת כתובה למדד - זוג שנישא בצרפת ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין' על פי נוסח כתובות עתיק שהיה נהוג ביהדות אירופה. בפסק דין ארוך‏[6], פסק הרב שאין מניעה להצמיד את דמי הכתובה אף למדד המחירים לצרכן, אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד‏[7].
  • כפיית גט במקרה של תלונות סרק - הרב שפירא פסק במקרה בו אישה סירבה לגט על אף מערכת יחסים מדורדרת, ובנוסף הגישה נגד הבעל תלונות שוא במשטרה לצורך רצח אופי, כי התנהגות האישה כלפי בעלה היא אלימות לכל דבר ולכן האישה חויבה להתגרש‏[8].

חיבוריו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

תבנית:ויקישיתוף בשורה

הערות שוליים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ↑ בית הדין: מותר לאשה לחטט בטלפון של בעלה באתר בחדרי חרדים
  2. ↑ תבנית:Ynet
  3. ↑ תבנית:Ynet
  4. ↑ תקדים בבית הדין הרבני בנתניה: התעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט, כ"ז באדר התשע"ו, אתר 'חרדים 10'
  5. ↑ הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה, י"ז בשבט תשעו, אתר 'כיכר השבת'
  6. ↑ חידושיו בעניין זה מופיעים גם בפרויקט השו"ת בשם משפט הכתובה
  7. ↑ פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו, 9/3/2016, אתר nrg
  8. ↑ האישה חויבה להתגרש: תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל ט' בניסן תשע"ו, אתר כיכר השבת
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_שלמה_שפירא&oldid=160336"