הללי נפשי: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הערך=כן}} {{אין תמונה}} '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש...") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש קדמון שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח נוסף 44 בתים. השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן הרב [[שלום שבזי|שבזי]] המכונה '''הרששב"ז''' מהעיר תעז שבארץ תימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים עצומים לגאולת ציון וירושלם{{דרוש מקור}}. הפיוט בעיקר נכתב לכבוד שמחת [[חתן וכלה]] ובנוי כולו ומשובץ מ[[פנינה|פניני חכמה]] על פי קבלה מדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''', כמו כן לשיר יש כמה לחנים, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך של עם ישראל; | |||
'''הַלְּלִי נַפְשִׁי''' (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש קדמון שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח נוסף 44 בתים. השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן הרב [[שלום שבזי|שבזי]] המכונה '''הרששב"ז''' מהעיר תעז שבארץ תימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים עצומים לגאולת ציון וירושלם{{דרוש מקור}}. הפיוט בעיקר נכתב לכבוד שמחת [[חתן וכלה]] ובנוי כולו ומשובץ מ[[פנינה|פניני חכמה]] מדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא '''הַלְּלִי נַפְשִׁי''', כמו כן לשיר יש כמה לחנים, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך של עם ישראל; | |||
* הקדוש ברוך הוא הנקרא [[אל|א-ל]] וצור ו[[קונה]] (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט). | * הקדוש ברוך הוא הנקרא [[אל|א-ל]] וצור ו[[קונה]] (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט). | ||
*[[מלאך|המלאכים]] (בית כה), והמלאך [[מטטרון]] - חנוך{{הערה|כדאיתא בחז"ל}} (בית ט, ובית מד). | *[[מלאך|המלאכים]] (בית כה), והמלאך [[מטטרון]] - חנוך{{הערה|כדאיתא בחז"ל}} (בית ט, ובית מד). | ||
שורה 116: | שורה 115: | ||
חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד. | חָשׁ יְדִיד נַפְשִׁי וְיָרַד. | ||
אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד. | אֶשְׁמְעָה קוֹל סוּס וּפֶרֶד. | ||
(מֵהֲמוֹן מַעְלָה...) [כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד]. | {{הערה|(מֵהֲמוֹן מַעְלָה...)}} {{הערה|[כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד]}}. | ||
סָר שְׂמֹאל פָּחַד וְחָרַד. | סָר שְׂמֹאל פָּחַד וְחָרַד. | ||
סָבְבוּ עָלָיו כְּלָ'''בִים'''. | סָבְבוּ עָלָיו כְּלָ'''בִים'''. | ||
שורה 280: | שורה 279: | ||
}} | }} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[https://he.everybodywiki.com/%D7%94%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99 הללי נפשי] | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== |
גרסה אחרונה מ־02:42, 19 בספטמבר 2023
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
הַלְּלִי נַפְשִׁי (באנגלית: Hallelujah mentally) הוא פיוט קדוש קדמון שנהגו לשוררו יהודי תימן בארץ ישראל ובמדינות העולם בעיקר לכבוד שמחת חתן וכלה. בשיר ישנם לנוסח אחד 42 בתים ולנוסח נוסף 44 בתים. השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן הרב שבזי המכונה הרששב"ז מהעיר תעז שבארץ תימן שעל פי מסורת יהודי תימן חיבר קרוב ל-3000 פיוטי קודש וטהרה וכמיהה וכיסופים עצומים לגאולת ציון וירושלם(דרוש מקור). הפיוט בעיקר נכתב לכבוד שמחת חתן וכלה ובנוי כולו ומשובץ מפניני חכמה על פי קבלה מדרשי חז"ל ופסוקי התנ"ך וממדרשי ארץ ישראל ומן התלמוד הבבלי. בשיר ישנם 5 בתים אשר כותרם הוא הַלְּלִי נַפְשִׁי, כמו כן לשיר יש כמה לחנים, מוזכרים בו בתוככי הפיוט גיבורי התנ"ך של עם ישראל;
- הקדוש ברוך הוא הנקרא א-ל וצור וקונה (בית א, בית ד, בית ה, בית חי, בית יט, בית כג, בית כט).
- המלאכים (בית כה), והמלאך מטטרון - חנוך[1] (בית ט, ובית מד).
- שכינת א-ל (בית גל).
- הדסה - אסתר המלכה (בית טו).
- מלכים ונסיכים (בית יז) רוזנים (בית טל).
- אברהם (בית ח).
- ציון (בית ד).
- יעקב (בית כו).
- משה (בית ח, בית יג, בית יט, בית ך, בית לה).
- אהרן הכהן (בית ח, בית יט, בית ך, בית מד).
- יהושע (בית מ).
- הלומדים תורה ושוני המשנה תלמידי חכמים (בית כח, בית אל, בית לב).
- חנה הנביאה (בית ב).
- ושבעים זקנים (בית י).
- י"ב שבטי ישראל (בית י).
- סגני הכהנים, וכהני י-הו"ה (בית יט, בית מד).
- י"ב נשיאים (בית יא).
- ברק (בית מב).
- דבורה הנביאה (בית מג).
- ושלמה המלך בן דוד המלך (בית ט, בית אל).
ראש הפיוט בנוי על פי הפסוק בסוף ספר תהלים של דוד נעים זמירות ישראל[2] הַלְלוּ יָ-הּ הַלְלִי נַפְשִׁי אֶת יְ-הוָה; אֲהַלְלָה יְ-הוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵא-לֹהַי בְּעוֹדִי. באקרוסטיכון חתם המשורר את שמו שלום ולפעמים שלם וגם שם משפחתו משצא/משתא/משתה ושם עיר מוצאו שבז ובסוף הפיוט שם עיר מגוריו תעז.
בשיר ישנם 4 לשונות ראשונות של ברכה שביעית של 7 ברכות שהיא;
- ששון (בית ג).
- ושמחה (בית ג, בית יג, בית טו, בית כא, בית כח, בית ל, בית גל, בית לז).
- חתן (בית ב, בית ו, בית ט, בית יב, בית יג, בית כא, בית כח, בית גל, בית מד).
- וכלה (בית ו, בית יב, בית יג, בית טז, בית יט, בית כב, בית גל, בית לז).
בשיר ישנם 7 לשונות של שבע ברכות שהם;
- גילה (בית כט בפיוט).
- רינה (בית ט בפיוט).
- דיצה (בית ל בפיוט).
- וחדוה (בית ט בפיוט).
- אהבה (בית ח, בית יז, בית חי, בית יט, בית כו, בית לז).
- ואחוה (בית ג' בפיוט).
- שלום (בראשי האקרוסטיכון).
- ורעות (בית ג' בפיוט, בית יז בפיוט).
בו מפציר הפייט מהמיית ליבו וערגת נפשו לגאולה והפדות בישועה רצון ורחמים רבים באומרו בבית שלישי האל ברחמיך הושענא.
הַלְּלִי נַפְשִׁי
|
---|
א. הַלְּלִי נַפְשִׁי לְצוֹּרֵךְ. ה. הַלְּלִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ. כג. הַלְּלִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ. כט. הַלְּלִי נַפְשִׁי וְחִילִי. ל. הַלְּלִי נַפְשִׁי וְרוּחִי. |
לקריאה נוספת[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כדאיתא בחז"ל
- ↑ (פרק קמו, פסוקים א-ב)
- ↑ יעלצה ליבך כחנה שאמר הפייט, דכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהו"ה וכו'
- ↑ דכן כתוב אצל שלמה (שיר השירים ג, יא); במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וגו'
- ↑ ראה לקמן בהערה וצרף לכאן, וראה ברכות (כט, א); הני תשע דראש השנה כנגד מי? אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין, כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה (וזהו; יעלצה ליבך כחנה שאמר הפייט, וכן כתוב אצל חנה ב(ספר שמואל א, פרק ב' פסוק א') ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהו"ה וכו'), הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי? אמר רבי חלבו כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה (וזהו; תקשרי ארבעה ועשרים שאמר הפייט אחריו) בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים, אי הכי כל יומא נמי נמרינהו? אימת אמרינהו שלמה? ביומא דרחמי! אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו
- ↑ תוספת זו ע"פ הפייטן הדגול של שירת יהודי תימן אורי שבח ובנו רן שבח
- ↑ כנגד מגן אברהם דילד שעשועים בנו יצחק ילד שעשועים של אברהם ושרה שנולד אחר מאה שנה וצחוק עשה להם כפי הכתוב בתורה וצחוק הינו לשון שעשועים כדאמרו ב(בבא קמא צז, ב) מטבע של אברהם זקן וזקינה מצד אחד (אברהם ושרה) הוא ורעיתו נטועים, ובחור ובתולה מצד אחד (כנגד יצחק ורבקה) גם ילד שעשועים
- ↑ היא מדת אברם הוא אברהם שנאמר בו; וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְ-הֹוָה֙ אֵ֣-ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ (בראשית יד כה)
- ↑ לשון חליל וכינור
- ↑ כנגד דוד מלך ישראל שבנו שלמה המלך בנה מקדש ולא רצו שערים להיפתח, כדאמרו במועד קטן (ט, א) אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שביקש שלמה להכניס ארון למקדש, דבקו שערים זה לזה, אמר שלמה עשרים וארבע רננות ולא נענה, פתח ואמר (תהלים כד, ז), שאו שערים ראשיכם וגו' ולא נענה, כיון שאמר (דברי הימים ב, ו, מב) ה' א-להים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך, מיד נענה, באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדירה, וידעו הכל שמחל לו הקב"ה על אותו עון. ומה שאמר הפייט הא-ל ברחמיך הושענא כפי שאמרו בברכות (כט, ב), אימתי אמר להו שלמה ביומא דרחמי, וזהו גם כן שאמר שלמה המלך באשת חיל (משלי אל, אל) תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה
- ↑ ראה לעיל הערה מספר 2
- ↑ לא מצינו שנמשחו ראשי הנשיאים אך מצינו שראשי הנשיאים וע' זקנים דלעיל כתוב בהם (שמות פרק כד, ט, י, יא); ט. וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ י. וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר׃ יא. וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ, וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱ-לֹהִים, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃, ובמילים משתה רמז הפייטן שם משפחתו שלום אלשבזי משתה
- ↑ לפי משקל החרוז
- ↑ (מֵהֲמוֹן מַעְלָה...)
- ↑ [כָּאן מַחוּק בַּכְּתָב יָד]
- ↑ פירוש: יום השלישי החולף שהוכפל בו פעמים כי טוב ויבוא אחריו יום הרביעי שבתולה נשאת ליום הרביעי (כתובות פרק א משנה א)
- ↑ ע"פ (תהלים ק"ד י"ב)
- ↑ על פי בבא קמא (דף פ' עמוד ב') עיין שם
- ↑ רצה לו מר הכל בגללו
- ↑ מלך חצור שנהרג על ידי דבורה וברק
- ↑ חדלה היינו שיחדלו ממלחמה ויברחו ערי הפריזי שנמלטו על ידי ברק ודבורה כמובא בשירת דבורה (שופטים ה', ז'); חדלו פרזון - ופירש"י ערי הפרזי שאין להם חומה חדלו מהיות יושבים בהם מפני אויביהם ונאספו אל ערי המבצר
- ↑ כאן רמז הפייט אלשבזי את עירו תעז ששם נתיישבו יהודי תימן
- ↑ במילים ק"ץ ון' סופית דזמן וה' ראשונה דהגאולה, רמז הפייט את חמשת ראשי הבתים של הפיוט וסגירת הפיוט כעין הפתיחה שהם ראשי תיבות הללי נפשי קונך צורך, וכן רמז לששה סדרי משנה הנזכרים כמה פעמים בפיוט שבזכות הלימוד בהם קץ הגאולה כדאמרו במדרש (ויקרא רבה ג' ז') רב הונא אמר תרתי אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות מה טעמא (הושע ח, י) "גם כי יִתְנוּ בגוים עתה אקבצם", ראה בית כח, ובית לב לעיל שהוזכר בהם לומדי המשניות, דכן ו' סדרי משנה הוזכרו כאן כי זמ"ן - ראשי תיבות ז'רעים מ'ועד נ'שים נ'זיקין, ק"ץ - ק'ודשים, וטהרות נרמז באומרו בראש הבית; ראש לכל סגני כהונה, וכדאמרו בגמרא שמבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה, ואף מספר על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה) וראש המבינים בסוגיות אלו לעומקן הינו רבי חנינא סגן הכהנים, והאות ץ' רומז דעל ידי לימוד ו' סדרי משנה ו' כנגד היסוד יש קיום ועמידה לץ' יסוד עולם שיהיה ץ זקוף ולא צ כפוף ויהיה סומך י-הוה לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים