חסידות פוריסוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
(אין קשר לגור) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
רבי אורי יהושע אלחנן, כיהן כאדמו"ר בפוריסוב לאחר פטירת אביו ר' יעקב צבי הראשון. כיהן בפוריסוב, קוליבל וורשה. חיבר ספר "אמרי יהושע" על התורה. נהג להתפלל בצעקות נפטר בשנת תש"א. בנו רבי יעקב צבי מקוליבל התמנה לאדמו"ר ב[[גטו וורשה]], ונרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה. | רבי אורי יהושע אלחנן, כיהן כאדמו"ר בפוריסוב לאחר פטירת אביו ר' יעקב צבי הראשון. כיהן בפוריסוב, קוליבל וורשה. חיבר ספר "אמרי יהושע" על התורה. נהג להתפלל בצעקות נפטר בשנת תש"א. בנו רבי יעקב צבי מקוליבל התמנה לאדמו"ר ב[[גטו וורשה]], ונרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה. | ||
==חסידות קאלושין-פוריסוב== | ==חסידות קאלושין-פוריסוב== | ||
כאמור, אחד מבניו של ר' יעקב צבי הראשון מפוריסוב היה ר' מאיר שלום מקלאושין, שכיהן גם כאדמו"ר תחתיו. בנו '''רבי יהושע אשר''' (מקלאושין פוריסוב) כיהן בפוריסוב וחסידיו נמנו באלפים, ובסוף ימיו עבר לוורשה ונפטר באוטבוצק. בניו: | כאמור, אחד מבניו של ר' יעקב צבי הראשון מפוריסוב היה ר' מאיר שלום מקלאושין, שכיהן גם הוא כאדמו"ר תחתיו. בנו '''רבי יהושע אשר''' (מקלאושין פוריסוב) כיהן בפוריסוב וחסידיו נמנו באלפים, ובסוף ימיו עבר לוורשה ונפטר באוטבוצק. בניו: | ||
*'''רבי מאיר שלום''' (השני) כיהן אחרי אביו באוטבוצק, ונרצח ב[[שואה]]. | *'''רבי מאיר שלום''' (השני) כיהן אחרי אביו באוטבוצק, ונרצח ב[[שואה]]. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
*'''הרב אריה מרדכי''', שעלה ל[[ירושלים]] בשנת תרל"ד אך לא כיהן כאדמו"ר. בנו '''רבי יעקב אהרן''' כיהן כרב באוסטרובה. בניו היו '''[[הרב אריה מרדכי רבינוביץ]]''' (רבה של [[בני ברק]]) ו'''רבי צבי''', האדמו"ר מאוסטרובה-קינצק בניו יורק. | *'''הרב אריה מרדכי''', שעלה ל[[ירושלים]] בשנת תרל"ד אך לא כיהן כאדמו"ר. בנו '''רבי יעקב אהרן''' כיהן כרב באוסטרובה. בניו היו '''[[הרב אריה מרדכי רבינוביץ]]''' (רבה של [[בני ברק]]) ו'''רבי צבי''', האדמו"ר מאוסטרובה-קינצק בניו יורק. | ||
בין חשובי חסידות קאלושין-פוריסוב נמנים [[רבי אברהם יעלין]] מוונגרוב, בעל [[ארך אפיים]] ו[[גאולת ישראל]], ו[[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]], בעל פירוש "הסולם" על [[הזוהר]]. | |||
==כיום== | ==כיום== | ||
לאחר כ-60 שנה מאז כיהנו האדמו"רים האחרונים בשמות פוריסוב וקאלושין, החלו צאצאי השושלת לכהן בשמות אלו. '''רבי עקיבא רבינוביץ''' (בנו של '''הרב בנימין רבינוביץ''' [[דיין]] בעדה החרדית) החל לכהן אחרי שנפטר אביו תחת השם פוריסוב. בית מדרשו נמצא בשכונת בתי ורשה בירושלים. אחיו רבי מאיר שלום החל לכהן בשם קאלושין. אחיהם '''רבי חיים רבינוביץ''' מכהן כאדמו"ר מ[[משכנות הרועים]]. | לאחר כ-60 שנה מאז כיהנו האדמו"רים האחרונים בשמות פוריסוב וקאלושין, החלו צאצאי השושלת לכהן בשמות אלו. '''רבי עקיבא רבינוביץ''' (בנו של '''הרב בנימין רבינוביץ''' [[דיין]] בעדה החרדית) החל לכהן אחרי שנפטר אביו תחת השם פוריסוב. בית מדרשו נמצא בשכונת בתי ורשה בירושלים. אחיו רבי מאיר שלום החל לכהן בשם קאלושין. אחיהם בהכור '''רבי [[הרב חיים רבינוביץ (משכנות הרועים)|הרב חיים רבינוביץ ]]''' מכהן כאדמו"ר מ[[משכנות הרועים]]. | ||
{{חצרות חסידיות}} | |||
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|פוריסוב]] | [[קטגוריה:חצרות חסידיות|פוריסוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:26, 14 באוגוסט 2024
|
|
חסידות פוריסוב היא חצר חסידית שמקורה מהעיר פוריסוב שבפולין. נוסדה מתוך חסידות פשיסחא על ידי רבי יהושע אשר רבינוביץ' (תקס"ד-תרכ"ב), בנו השני של היהודי הקדוש מפשיסחא.
לאחר פטירת היהודי הקדוש בשנת תקע"ד, החל ר' יהושע אשר לכהן באדמו"רות אך חסידיו היו מעטים, וכן כיהן כרב בזליחוב ובפוריסוב. נפטר בשנת תרכ"ב, ולאחריו כיהן בנו רבי יעקב צבי.
רבי יעקב צבי כיהן בפוריסוב. רבו רבי נתן דוד משידלובצה מינהו לכהן באדמו"רות. היו לו אלפי חסידים. חיבר ספר בשם "עטרה לראש צדיק". נפטר בשנת תרמ"ט, ולאחר פטירתו התפלגה החסידות. חלק מהחסידים קבלו את הנהגתו של בנו ר' אורי יהושע אלחנן. חלק אחר קיבל את הנהגתו של בנו ר' מאיר שלום מקאלושין (ראה בהמשך). אולם, עיקר החסידים קבלו את רבי אברהם. רבי אברהם, (תלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק, בעל חידושי הרי"ם, רבי חנוך העניך מאלכסנדר ובעל השפת אמת) החל לכהן בשנת תרס"ה, עם פטירת רבו השפת אמת. החסידות בהנהגתו קבלה צביון ואופי הדומה לענף קוצק-גור (שאף הוא יצא מפשיסחא). רבי אברהם נפטר בשנת תרע"ב, ותחתיו כיהן רבי יהושע אשר, שמאות חסידים הצטרפו אליו. נפטר בשנת תרצ"ה, ובנו רבי יעקב צבי (השני) מילאת את מקומו.
רבי אורי יהושע אלחנן, כיהן כאדמו"ר בפוריסוב לאחר פטירת אביו ר' יעקב צבי הראשון. כיהן בפוריסוב, קוליבל וורשה. חיבר ספר "אמרי יהושע" על התורה. נהג להתפלל בצעקות נפטר בשנת תש"א. בנו רבי יעקב צבי מקוליבל התמנה לאדמו"ר בגטו וורשה, ונרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה.
חסידות קאלושין-פוריסוב[עריכה]
כאמור, אחד מבניו של ר' יעקב צבי הראשון מפוריסוב היה ר' מאיר שלום מקלאושין, שכיהן גם הוא כאדמו"ר תחתיו. בנו רבי יהושע אשר (מקלאושין פוריסוב) כיהן בפוריסוב וחסידיו נמנו באלפים, ובסוף ימיו עבר לוורשה ונפטר באוטבוצק. בניו:
- רבי מאיר שלום (השני) כיהן אחרי אביו באוטבוצק, ונרצח בשואה.
- רבי שמואל מרדכי שכיהן בפאליניץ, ונפטר בשנת תרצ"ט, מעט זמן לפני פרוץ השואה.
- תלמידו רבי אלעזר אלתר אליקים בריעה בידרמן (משושלת אדמור"י לעלוב).
- הרב אריה מרדכי, שעלה לירושלים בשנת תרל"ד אך לא כיהן כאדמו"ר. בנו רבי יעקב אהרן כיהן כרב באוסטרובה. בניו היו הרב אריה מרדכי רבינוביץ (רבה של בני ברק) ורבי צבי, האדמו"ר מאוסטרובה-קינצק בניו יורק.
בין חשובי חסידות קאלושין-פוריסוב נמנים רבי אברהם יעלין מוונגרוב, בעל ארך אפיים וגאולת ישראל, והרב יהודה לייב הלוי אשלג, בעל פירוש "הסולם" על הזוהר.
כיום[עריכה]
לאחר כ-60 שנה מאז כיהנו האדמו"רים האחרונים בשמות פוריסוב וקאלושין, החלו צאצאי השושלת לכהן בשמות אלו. רבי עקיבא רבינוביץ (בנו של הרב בנימין רבינוביץ דיין בעדה החרדית) החל לכהן אחרי שנפטר אביו תחת השם פוריסוב. בית מדרשו נמצא בשכונת בתי ורשה בירושלים. אחיו רבי מאיר שלום החל לכהן בשם קאלושין. אחיהם בהכור רבי הרב חיים רבינוביץ מכהן כאדמו"ר ממשכנות הרועים.