ישיבת פוניבז': הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| (24 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת פּוֹניבָז'''' היא ישיבה ליטאית | {{לשכתב|מועתק מויקיפדיה}} | ||
[[תמונה:Ponovitch.jpg|250px|שמאל|ממוזער|בנין הישיבה]] | |||
'''ישיבת פּוֹניבָז'''' היא ישיבה ליטאית גדולה ב[[בני ברק]] הנחשבת לאחת הישיבות החשובות בעולם החרדי. וידועה הישיבה ל"ספינת הדגל" של עולם הישיבות הליטאי. בישיבה לומדים כיום כאלפיים מאה בחורים. | |||
==תולדות הישיבה== | ==תולדות הישיבה== | ||
ישיבת פוניבז' שכנה לפני [[השואה]] בעיר פוניבז' שבליטא. [[רבי יוסף שלמה כהנמן, רב העיר פוניבז' בליטא וראש הישיבה שם, ייסד אותה מחדש בארץ ישראל. החשיבות המיוחדת שראה לשיקומה של התורה ולומדיה לאחר השואה מתבטאת בפסוק שהציב בפתח בניין הישיבה: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש" (עובדיה פס' י"ז). | ישיבת פוניבז' שכנה לפני [[השואה]] בעיר פוניבז' שבליטא. [[רבי יוסף שלמה כהנמן]], רב העיר פוניבז' בליטא וראש הישיבה שם, ייסד אותה מחדש בארץ ישראל. החשיבות המיוחדת שראה לשיקומה של התורה ולומדיה לאחר השואה מתבטאת בפסוק שהציב בפתח בניין הישיבה: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש" (עובדיה פס' י"ז). | ||
הישיבה נוסדה בה' כסלו תש"ד | הישיבה נוסדה בה' ב[[כסלו]] תש"ד ושוכנה באופן זמני בבית הכנסת "הליגמן" שבמרכז העיר. בעת פתיחתה למדו בה שבעה תלמידים, וכראש הישיבה כיהן [[הרב שמואל רוזובסקי]]. באלול תש"ה עברה הישיבה למשכנה הקבוע על אחת מגבעות בני ברק, ששטחה היה שייך ליעקב הלפרין, מייסד שכונת זכרון מאיר. | ||
==נושאי תפקידים== | ==נושאי תפקידים== | ||
בשנותיה הראשונות של הישיבה, | בשנותיה הראשונות של הישיבה, מינה הרב כהנמן שלושה ראשי ישיבה, בעלי שלוש שיטות לימוד שונות. לצד הרב שמואל רוזובסקי (שהיה תלמידו של [[רבי שמעון שקאפ]] ונאמן לדרך הלימוד שלו), התמנו גם [[הרב דוד פוברסקי]] (תלמיד [[ישיבת מיר]] ונאמן לשיטת הלימוד שלה) ו[[הרב אלעזר מנחם מן שך]], תלמיד [[הגרי"ז]] סולובייצ'יק ולדעתו נאמן ל[[שיטת בריסק]]. שלושתם שימשו כראשי הישיבה שנים רבות עד לפטירתם, כשלצידם מכהנים כמגידי שיעורים [[הרב גרשון אדלשטיין]], [[הרב מרדכי שלמה ברמן]] (חתנו של [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]]) ו[[הרב ברוך דב פוברסקי]] במשך השנים התמנו לכהן כראשי הישיבה. | ||
לאחר מכן גם מונו הרב שמואל מרקוביץ | לאחר מכן גם מונו [[הרב שמואל מרקוביץ]], [[הרב אשר דויטש]], [[הרב יונה זלושינסקי]], לאחר פטירתו של ראש הישיבה הרב [[מרדכי שלמה ברמן]] נתמנה בנו הרב חיים פרץ ברמן למלאות את מקום אביו ולכהן כמגיד שיעור בישיבה. | ||
המנהלים הרוחניים שכיהנו בישיבה הם [[רבי אבא גרוסברד]], [[רבי אליהו אליעזר דסלר]] ו[[רבי יחזקאל לוינשטיין]]. | המנהלים הרוחניים שכיהנו בישיבה הם [[רבי אבא גרוסברד]], [[רבי אליהו אליעזר דסלר]] ו[[רבי יחזקאל לוינשטיין]]. | ||
כמו כן שימשו בישיבה כמשגיחים מדרג נמוך יותר: הרב בן ציון במברגר, [[רבי חיים פרידלנדר]], הרב דוד זינגרביץ, והרב ראובן גינזבורג (חתנו של הרב יחזקאל לוינשטיין), שאינם בין החיים כיום.לאחר פטירתו של הרב ראובן גינזבורג נתמנה בנו הרב אליעזר גינזבורג המכהן כיום כמשגיח רוחני ראשי וכן הרב אהרון זאב גרוסברד והרב אליהו אליעזר דסלר שמשמשים בתפקידיהם עד היום | כמו כן שימשו בישיבה כמשגיחים מדרג נמוך יותר: הרב בן ציון במברגר, [[רבי חיים פרידלנדר]], הרב דוד זינגרביץ, והרב ראובן גינזבורג (חתנו של הרב יחזקאל לוינשטיין), שאינם בין החיים כיום.לאחר פטירתו של הרב ראובן גינזבורג נתמנה בנו הרב אליעזר גינזבורג המכהן כיום כמשגיח רוחני ראשי וכן הרב אהרון זאב גרוסברד והרב אליהו אליעזר דסלר שמשמשים בתפקידיהם עד היום. | ||
כיום לאחר מחלוקת התפצלה הישיבה לשתי ישיבות נפרדות, באחת עומד הרב אליעזר כהנמן כנשיא וראש הישיבה, בראשות הישיבה עומדים [[הרב גרשון אדלשטיין]], [[הרב ברוך דב פוברסקי]] המכהנים בתפקידם למעלה משישים שנה וכן הרב [[חיים שלמה לייבוביץ]] שהצטרף לצוות הישיבה. כר"מים משמשים בה הרב חיים פרץ ברמן, הרב דוד מילר והרב שמעון יהודה מלר (בעבר מראשי ישיבת חדרה). המשגיח בישיבה זו הוא הרב אליעזר גינזבורג ולצידו הרב אליהו אליעזר קלרמן ובשניה עומד בראשות הישיבה הרב שמואל מרקוביץ. כרמי"ם משמשים הרב אשר דויטש, הרב יונה זלושינסקי. הרב יחיאל דז'ימיטרובסקי (שהתפרסם גם בזכות ספריו), והרב חנוך הבלין, (ששימש קודם כר"מ בישיבות חברון גאולה, ותורת זאב של הרב ברוך סולובייצ'יק וחזון יחזקאל של הרב קלופט). והמשגיחים בה הם הרב אהרון זאב גרוסברד, הרב אליהו אליעזר דסלר, והרב אהרן זלזניק. | כיום לאחר מחלוקת התפצלה הישיבה לשתי ישיבות נפרדות, באחת עומד הרב [[אליעזר כהנמן]] כנשיא וראש הישיבה, בראשות הישיבה עומדים [[הרב גרשון אדלשטיין]], [[הרב ברוך דב פוברסקי]] המכהנים בתפקידם למעלה משישים שנה וכן הרב [[חיים שלמה לייבוביץ]] שהצטרף לצוות הישיבה. כר"מים משמשים בה הרב חיים פרץ ברמן, הרב דוד מילר והרב שמעון יהודה מלר (בעבר מראשי ישיבת חדרה). והרב דוד לוי, חתנו של ראש הישיבה [[הרב גרשון אדלשטיין]], לאחר פטירת הרב ליבוביץ ממלא את מקומו נכדו הרב יעקב אפשטיין המוסר שיערים וחבורות בישיבה. יש לציין שבשונה משאר הישיבות לא קיימת בישיבה משרת ראש הקיבוץ, זאת משום העצמאות המונהגת בישיבה מבחינה תורנית. המשגיח בישיבה זו הוא הרב אליעזר גינזבורג ולצידו הרב אליהו אליעזר קלרמן. לאחר פטירת הרב גינזבורג נתמנה למשגיח הרב עזרא רוטשילד, המשמש במקביל כר''מ בישיבת נחלת בנימין. ובשניה עומד בראשות הישיבה הרב שמואל מרקוביץ. כרמי"ם משמשים הרב מיכאל קופמן (חתנו של ראש הישיבה הרב מרקוביץ) והרב אשר דויטש, הרב יונה זלושינסקי. הרב יחיאל דז'ימיטרובסקי (שהתפרסם גם בזכות ספריו), והרב חנוך הבלין, (ששימש קודם כר"מ בישיבות חברון גאולה, ותורת זאב של הרב ברוך סולובייצ'יק וחזון יחזקאל של הרב קלופט). והמשגיחים בה הם הרב אהרון זאב גרוסברד, הרב אליהו אליעזר דסלר, והרב אהרן זלזניק. | ||
== מוסדות נוספים השייכים לישיבת פוניבז' == | == מוסדות נוספים השייכים לישיבת פוניבז' == | ||
* '''כולל אברכים''' הממוקם בגבעת ישיבת פוניבז' בבניין "אוהל קדושים", מיועד לבוגרי הישיבה שנישאו. לומדים בו קרוב לאלף אברכים. | * '''כולל אברכים''' הממוקם בגבעת ישיבת פוניבז' בבניין "אוהל קדושים", מיועד לבוגרי הישיבה שנישאו. לומדים בו קרוב לאלף אברכים. | ||
* '''ישיבת פוניבז' לצעירים''' היא ישיבה לתלמידים בגילאי תיכון שבראשה | * '''ישיבת פוניבז' לצעירים''' היא ישיבה לתלמידים בגילאי תיכון שבראשה עמד [[הרב מיכל יהודה לפקוביץ']]. בעבר עמד בראשה גם [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]]. והרב שמואל איינשטיין. ישיבה זו היא כיום מוסד נפרד ולומדים בה כ-250 תלמידים. כיום מנוהלת ע''י הרב כהנמן בשיתוף עם הרב תנחום פישהוף והרב ברוך דב בן שלום. הרמים בש"א הם הרב [[יוסף וינברג]] והרב [[אליהו פלאי]]. ובשיעור ב הם הרב [[יוסף חיים יעקובביץ]] והרב [[יהודה סאסלאו]]. ובש"ג הם ראש הישיבה הרב [[תנחום פישהוף]] והרב [[ברוך דוב (מכונה הרב ברוך בער) בן שלום]] ראש השיבה הוא הרב [[תנחום פישהוף]]. | ||
המשגיחים בישיבה הרב[[אריה לייב שפירא]] והרב [[אשר פרידמן]] (חתנו של הרב כהנמן) | |||
* '''בתי אבות''' - מוסדות פנימייתיים שהוקמו על ידי מייסד ישיבת פוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן, עבור ילדים ניצולי שואה, ילדים יתומים וילדים ממשפחות רווחה. כיום המוסדות משמשים לילדים הזקוקים לשהייה במוסדות פנימייתיים. | * '''בתי אבות''' - מוסדות פנימייתיים שהוקמו על ידי מייסד ישיבת פוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן, עבור ילדים ניצולי שואה, ילדים יתומים וילדים ממשפחות רווחה. כיום המוסדות משמשים לילדים הזקוקים לשהייה במוסדות פנימייתיים. | ||
* '''[[ישיבת גרודנא]]''', נוסדה בשנת ה'תשכ"ו על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן באשדוד. בשנת תש"ס ישיבה זו התנתקה מישיבת האם ומתנהלת באופן עצמאי. בראשותה | * '''[[ישיבת גרודנא באר יעקב]]''', נוסדה בשנת ה'תשכ"ו על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן באשדוד. בשנת תש"ס ישיבה זו התנתקה מישיבת האם ומתנהלת באופן עצמאי. בראשותה עמד הרב [[דב צבי קרלנשטיין]]עד לפטירתו בשנת תשע"ו. ולאחר פטירתו התפלגה הישיבה בעקבות סכסוך בין חתנו הרב שמידע לרב נחום רוזנבלט שפתח ישיבה וכולל אברכים בשם מאירת שמועה. ובראשות הישיבה השניה עומדים הרבנים [[צבי דרבקין]] ו[[יצחק הקר]]. | ||
כולל אברכים במודיעין עילית שבראשו עומד הרב אהרן פרג חתנו של הרב אליעזר כהנמן. | |||
==מאבק השליטה על הישיבה== | ==מאבק השליטה על הישיבה== | ||
| שורה 31: | שורה 35: | ||
באולם בית הכנסת מוצב ארון קודש מסוגנן אשר הובא מאיטליה על ידי שלמה אומברטו נכון. ארון הקודש היה מוצב בבית הכנסת האיטלקי הגדול (Scula Grande Italiana) בעיר מנטובה שבאיטליה. לפי הכתובת שבמרכז הארון, הארון נבנה בשנת '''שיר''', דהיינו שנת ה'תק"י (1750). בתחילת שנות השמונים שופץ ארון הקודש על ידי הרסטורטור רן שנער, מתרומה שהרים איל ההון היהודי לודוויג יסלזון. | באולם בית הכנסת מוצב ארון קודש מסוגנן אשר הובא מאיטליה על ידי שלמה אומברטו נכון. ארון הקודש היה מוצב בבית הכנסת האיטלקי הגדול (Scula Grande Italiana) בעיר מנטובה שבאיטליה. לפי הכתובת שבמרכז הארון, הארון נבנה בשנת '''שיר''', דהיינו שנת ה'תק"י (1750). בתחילת שנות השמונים שופץ ארון הקודש על ידי הרסטורטור רן שנער, מתרומה שהרים איל ההון היהודי לודוויג יסלזון. | ||
[[קטגוריה:ישיבות | {{מיון רגיל:פורת יוסף}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות ליטאיות בישראל]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:27, 3 בנובמבר 2024
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
ישיבת פּוֹניבָז' היא ישיבה ליטאית גדולה בבני ברק הנחשבת לאחת הישיבות החשובות בעולם החרדי. וידועה הישיבה ל"ספינת הדגל" של עולם הישיבות הליטאי. בישיבה לומדים כיום כאלפיים מאה בחורים.
תולדות הישיבה[עריכה]
ישיבת פוניבז' שכנה לפני השואה בעיר פוניבז' שבליטא. רבי יוסף שלמה כהנמן, רב העיר פוניבז' בליטא וראש הישיבה שם, ייסד אותה מחדש בארץ ישראל. החשיבות המיוחדת שראה לשיקומה של התורה ולומדיה לאחר השואה מתבטאת בפסוק שהציב בפתח בניין הישיבה: "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש" (עובדיה פס' י"ז).
הישיבה נוסדה בה' בכסלו תש"ד ושוכנה באופן זמני בבית הכנסת "הליגמן" שבמרכז העיר. בעת פתיחתה למדו בה שבעה תלמידים, וכראש הישיבה כיהן הרב שמואל רוזובסקי. באלול תש"ה עברה הישיבה למשכנה הקבוע על אחת מגבעות בני ברק, ששטחה היה שייך ליעקב הלפרין, מייסד שכונת זכרון מאיר.
נושאי תפקידים[עריכה]
בשנותיה הראשונות של הישיבה, מינה הרב כהנמן שלושה ראשי ישיבה, בעלי שלוש שיטות לימוד שונות. לצד הרב שמואל רוזובסקי (שהיה תלמידו של רבי שמעון שקאפ ונאמן לדרך הלימוד שלו), התמנו גם הרב דוד פוברסקי (תלמיד ישיבת מיר ונאמן לשיטת הלימוד שלה) והרב אלעזר מנחם מן שך, תלמיד הגרי"ז סולובייצ'יק ולדעתו נאמן לשיטת בריסק. שלושתם שימשו כראשי הישיבה שנים רבות עד לפטירתם, כשלצידם מכהנים כמגידי שיעורים הרב גרשון אדלשטיין, הרב מרדכי שלמה ברמן (חתנו של רבי יעקב ישראל קנייבסקי) והרב ברוך דב פוברסקי במשך השנים התמנו לכהן כראשי הישיבה.
לאחר מכן גם מונו הרב שמואל מרקוביץ, הרב אשר דויטש, הרב יונה זלושינסקי, לאחר פטירתו של ראש הישיבה הרב מרדכי שלמה ברמן נתמנה בנו הרב חיים פרץ ברמן למלאות את מקום אביו ולכהן כמגיד שיעור בישיבה.
המנהלים הרוחניים שכיהנו בישיבה הם רבי אבא גרוסברד, רבי אליהו אליעזר דסלר ורבי יחזקאל לוינשטיין.
כמו כן שימשו בישיבה כמשגיחים מדרג נמוך יותר: הרב בן ציון במברגר, רבי חיים פרידלנדר, הרב דוד זינגרביץ, והרב ראובן גינזבורג (חתנו של הרב יחזקאל לוינשטיין), שאינם בין החיים כיום.לאחר פטירתו של הרב ראובן גינזבורג נתמנה בנו הרב אליעזר גינזבורג המכהן כיום כמשגיח רוחני ראשי וכן הרב אהרון זאב גרוסברד והרב אליהו אליעזר דסלר שמשמשים בתפקידיהם עד היום.
כיום לאחר מחלוקת התפצלה הישיבה לשתי ישיבות נפרדות, באחת עומד הרב אליעזר כהנמן כנשיא וראש הישיבה, בראשות הישיבה עומדים הרב גרשון אדלשטיין, הרב ברוך דב פוברסקי המכהנים בתפקידם למעלה משישים שנה וכן הרב חיים שלמה לייבוביץ שהצטרף לצוות הישיבה. כר"מים משמשים בה הרב חיים פרץ ברמן, הרב דוד מילר והרב שמעון יהודה מלר (בעבר מראשי ישיבת חדרה). והרב דוד לוי, חתנו של ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין, לאחר פטירת הרב ליבוביץ ממלא את מקומו נכדו הרב יעקב אפשטיין המוסר שיערים וחבורות בישיבה. יש לציין שבשונה משאר הישיבות לא קיימת בישיבה משרת ראש הקיבוץ, זאת משום העצמאות המונהגת בישיבה מבחינה תורנית. המשגיח בישיבה זו הוא הרב אליעזר גינזבורג ולצידו הרב אליהו אליעזר קלרמן. לאחר פטירת הרב גינזבורג נתמנה למשגיח הרב עזרא רוטשילד, המשמש במקביל כרמ בישיבת נחלת בנימין. ובשניה עומד בראשות הישיבה הרב שמואל מרקוביץ. כרמי"ם משמשים הרב מיכאל קופמן (חתנו של ראש הישיבה הרב מרקוביץ) והרב אשר דויטש, הרב יונה זלושינסקי. הרב יחיאל דז'ימיטרובסקי (שהתפרסם גם בזכות ספריו), והרב חנוך הבלין, (ששימש קודם כר"מ בישיבות חברון גאולה, ותורת זאב של הרב ברוך סולובייצ'יק וחזון יחזקאל של הרב קלופט). והמשגיחים בה הם הרב אהרון זאב גרוסברד, הרב אליהו אליעזר דסלר, והרב אהרן זלזניק.
מוסדות נוספים השייכים לישיבת פוניבז'[עריכה]
- כולל אברכים הממוקם בגבעת ישיבת פוניבז' בבניין "אוהל קדושים", מיועד לבוגרי הישיבה שנישאו. לומדים בו קרוב לאלף אברכים.
- ישיבת פוניבז' לצעירים היא ישיבה לתלמידים בגילאי תיכון שבראשה עמד הרב מיכל יהודה לפקוביץ'. בעבר עמד בראשה גם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. והרב שמואל איינשטיין. ישיבה זו היא כיום מוסד נפרד ולומדים בה כ-250 תלמידים. כיום מנוהלת עי הרב כהנמן בשיתוף עם הרב תנחום פישהוף והרב ברוך דב בן שלום. הרמים בש"א הם הרב יוסף וינברג והרב אליהו פלאי. ובשיעור ב הם הרב יוסף חיים יעקובביץ והרב יהודה סאסלאו. ובש"ג הם ראש הישיבה הרב תנחום פישהוף והרב ברוך דוב (מכונה הרב ברוך בער) בן שלום ראש השיבה הוא הרב תנחום פישהוף.
המשגיחים בישיבה הרבאריה לייב שפירא והרב אשר פרידמן (חתנו של הרב כהנמן)
- בתי אבות - מוסדות פנימייתיים שהוקמו על ידי מייסד ישיבת פוניבז', הרב יוסף שלמה כהנמן, עבור ילדים ניצולי שואה, ילדים יתומים וילדים ממשפחות רווחה. כיום המוסדות משמשים לילדים הזקוקים לשהייה במוסדות פנימייתיים.
- ישיבת גרודנא באר יעקב, נוסדה בשנת ה'תשכ"ו על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן באשדוד. בשנת תש"ס ישיבה זו התנתקה מישיבת האם ומתנהלת באופן עצמאי. בראשותה עמד הרב דב צבי קרלנשטייןעד לפטירתו בשנת תשע"ו. ולאחר פטירתו התפלגה הישיבה בעקבות סכסוך בין חתנו הרב שמידע לרב נחום רוזנבלט שפתח ישיבה וכולל אברכים בשם מאירת שמועה. ובראשות הישיבה השניה עומדים הרבנים צבי דרבקין ויצחק הקר.
כולל אברכים במודיעין עילית שבראשו עומד הרב אהרן פרג חתנו של הרב אליעזר כהנמן.
מאבק השליטה על הישיבה[עריכה]
בשנים האחרונות עקב ויכוחים בין תומכי הרב שמואל מרקוביץ, לבין תומכי גיסו הרב אליעזר כהנמן, פרצו סכסוכים שלעיתים גלשו לאלימות, והמשטרה נאלצה להתערב בו מספר פעמים. בעבר התנהל דיון בוררות בו נפסק שהבעלות על נכסי הישיבה תהיה בבעלות הבן הרב אליעזר כהנמן, וזכות הווטו על קבלת התלמידים תתחלק שנה שנה לסירוגין עם החתן הרב שמואל מרקוביץ. בניסן תשס"ח ביטל בית המשפט העליון את האישור שניתן לבוררות בבית המשפט המחוזי. במקביל מתנהלים דיונים נוספים המכילים תביעות הדדיות בענייני הישיבה. לאחר פטירתו בתשס"ט של הרב אברהם כהנמן נשיא הישיבה ובנו של המייסד, התברר כי בצוואתו הוריש את הישיבה לרעייתו רבקה. הוא הוסיף כי במקרה שהיא לא תהיה בין החיים בשעת פתיחת הצוואה, תחולק יתרת העזבון בין הבן, הרב אליעזר (60%) לבד מחלקו שהקנה לו בחייו (10%), לבין הבת הנשואה לרב שמואל מרקוביץ' (40%). כעבור מס' חודשים התכנסו חברי דירקטוריון של חברת ישיבת פוניבז' למנות יו"ר דיקטוריון חדש שימלא את מקום הרב אברהם כהנמן ז"ל, ברוב קולות מוחץ נבחר הרב אליעזר כהנמן לכהן כיו"ר. בהמשך אף ייפתה הרבנית מרת רבקה כהנמן את כוחו של בנה לנהל בשמה את הישיבה.
ארון הקודש מאיטליה[עריכה]
באולם בית הכנסת מוצב ארון קודש מסוגנן אשר הובא מאיטליה על ידי שלמה אומברטו נכון. ארון הקודש היה מוצב בבית הכנסת האיטלקי הגדול (Scula Grande Italiana) בעיר מנטובה שבאיטליה. לפי הכתובת שבמרכז הארון, הארון נבנה בשנת שיר, דהיינו שנת ה'תק"י (1750). בתחילת שנות השמונים שופץ ארון הקודש על ידי הרסטורטור רן שנער, מתרומה שהרים איל ההון היהודי לודוויג יסלזון.