ברכת המשפט: הבדלים בין גרסאות בדף

הברכה ה-11 בעמידה.

תוכנה[עריכה]

"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. וּמְלֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. בְּצֶדֶק ובַּמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:".

מי הם השופטים אותם אנו מבקשים שה' ישיב?

• כפשוטו, היינו הדיינים, הסנהדרין.

• מנהיגי העם, כפי שהיה בתקופת השופטים. לפי פירוש זה ברור יותר מה הקשר ל"יועצים" - כלומר: יועצי המנהיגים. לפי פירוש זה כוונת "והסר ממנו יגון ואנחה" היא לא לתקופה שלפני השבת השופטים, אלא גם בתקופת השופטים, שהיא תקופה קשה ומסובכת, כפי שרואים בספר שופטים, וכפי שרואים כיום - עד בוא המלכות. (ע"פ הרב אליקים לבנון שליט"א).

• במלחמת היצר של הבחירה בין הטוב לרע אין לאדם בחירה מוחלטת. מבואר בספרים שבחירתו של אדם היא לפי מעשיו, דהיינו שלדוגמא לאדם שהרשיע הניסיון הוא אם לגנוב או לרצוח, אך ל"בעל בית" הניסיון שלו אם להכנס ללמוד שעה דף יומי או לא, ולבחור ישיבה, ניסיונו אינו אם לגנוב או לרצוח, אלא אם ללמוד כמו שצריך בסדר וכדומה. ואדם צדיק, גם זה לא ניסיון אצלו, כי ברור שלומד בכוונה, ואצלו הניסיון הוא אם יוסיף עוד 10 דקות לסדר וכדומה. וככל שאדם בוחר יותר בטוב, כך הניסיון לרע פחות חזק, עד שמבטלו כמו שעשה דוד המלך שהגיע לדרגה של "ליבי חלל בקרבי". אבל אם מתחיל ח"ו לבחור ברע, ונכנע לרע בניסיון אם להוסיף 10 דקות לסדר, עכשיו יש לו כבר ניסיון יותר חזק לרע, ויצרו כבר מעז להתגרות בו שגם בסדר יתבטל, ואם גם בזה נכנע ליצר, הניסיון עכשיו הוא גם אם יקום לתפילה וכן הלאה עד שיכול ל"ע להגיע למצב שכבר נכנע לגמרי לרע ואין לו בכלל משיכה לטוב, כמו שהיה אצל פרעה הרשע, שמרוב שהקשה ליבו הגיע למצב שלא יכל לבחור בטוב ולשלח את עם ישראל.

ובברכת המשפט אנו רומזים למאמר חז"ל(ברכות סא:): "תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: צדיקים יצר טוב שופטן, שנאמר (תהלים ק"ט) "ולבי חלל בקרבי". רשעים - יצר רע שופטן, שנאמר (תהלים ל"ו) "נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו", בינונים - זה וזה שופטן, שנאמר (תהלים ק"ט) "יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו". אמר רבא: כגון אנו בינונים." יוצא שמלחמת היצר יש בה מעין משפט, ששופט בין יצריו וצריך להכריע ביניהם.

אנו מבקשים שה' ישיב את שופטנו כבראשונה, כלומר שניסיון היצר יהיה כמו שהיה כשקיבלנו אותו, לפני שהסטנו אותו וגרמנו לעצמנו שיצר הרע יותר שופטנו, אלא נחזור למשפט שהניסיון שלנו יהיה ברמה גבוהה יותר.

וכן את "יועצנו" – הם יצרנו שאחד יועץ לנו להתקרב לה' ואחד יועץ לנו לשקוע ח"ו בבהמיות, שיחזיר את הניסיון ביניהם ל"כבתחילה".

ואולי מרמז על המצב הממש ראשוני, לפני חטא עץ הדעת, שהאדם ידע טוב ורע, והמשפט היה אובייקטיבי, וידע מה טוב ומה רע באמת, ולא כמו היום שכבר איננו אובייקטיבים אלא מוטים לטובת הגוף.

"והסר ממנו יגון ואנחה" – את צער הריחוק ואנחת החטא.

"ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים" – שנזכה להמליך את ה' על גופנו לבדו, בלי המלכות תאוות ורצונות נגדו יתברך, עד שיהיה ה' "המלך" עלינו.

ושוב אנו מודים לה' שברא בנו את היכולת להתקרב אליו כשנתן לנו את המשפט – הבחירה החופשית: "בא"י מלך אוהב צדקה ומשפט".

שינויים[עריכה]

בעשרת ימי תשובה חותמים במילים "המלך המשפט" - מחמת הדגש בימים אלו על משפטנו לפני השי"ת - המלך.

מי ששכח וחתם כרגיל בעשרת ימי תשובה אינו חוזר, מאחר וגם בחתימה הרגילה יש אזכור ל"מלך" ול"משפט". ויש הסוברים שצריך לחזור (ראה שו"ת יבי"א ח"ב סי' ח'-י').

מקומה[עריכה]

סיבת מקום הברכה לאחר ברכת קיבוץ גליות מובא בגמרא (מגילה יז:): "כיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר: ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב ואשיבה שופטיך כבראשונה".