ברכת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף

ברכות שמברכים בכל יום על מצות לימוד תורה.

נוסחן

הברכה הראשונה מורכת משני חלקים: "בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעסוק בדברי תורה", ולנוסח ע"מ "על דברי תורה".

לאחר מכן אומרים "והערב נא" עד החתימה "בא"י המלמד תורה לעמו ישראל".

הברכה השניה היא "בא"י אמ"ה אשר בחר בנו וכו' בא"י נותן התורה". את הברכה השניה מברך גם העולה לתורה לפני הקריאה.

לאחר הברכות נוהגים לומר פסוקי ברכת כהנים וברייתת "דברים שאין להם שיעור" (דומה למשנה הראשונה של מסכת פאה) ו"דברים שאדם אוכל פירותן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא".

"לעסוק בדברי תורה"

המהר"ל מסביר (הקדמה ל"תפארת ישראל") כי הסיבה שהנוסח הוא "לעסוק" ולא "ללמוד", מפני שמשמעות המילה "ללמוד" היא לכוון לאמת, ואין אנו יודעים אם נכוון לאמת ולכן מברכים "לעסוק" שמשמעותו "להתעסק", גם אם לא מכוון לאמת, ומכאן רואים שאין העיקר לכוון לאמת אלא עצם העיסוק.

הסבר נוסח שמציע המהר"ל (ונמצא גם בערוך השולחן) הוא ש"ללמוד" משמעותו אפילו במחשבה או בקריאה, המצווה היא דווקא בהוצאה בפה שבזה שייך הלשון "לעסוק", ולכן יש לברך "לעסוק".

האבודרהם מצדד יותר במנהג ע"מ שאומרים "על דברי תורה", כי נוסח זה כולל גם את כל עסק הלימוד והמצוות.

הבית יוסף מצדד יותר במנהג אשכנז, ששייך יותר לברך רק על הלימוד ולא על עסק המצוות בברכת התורה, ומ"מ להלכה הוא פוסק כמנהג ע"מ.

זמנן

את ברכות התורה מברכים בכל יום, לאחר ברכות השחר. בשונה מהרבה דברים - לעניין ברכות התורה הולך הלילה אחר היום, דהיינו שבלילה אינו מברך ברכות התורה, הגם שזהו יום חדש, אלא להבא מברך בבוקר הבא.