גירוש ספרד: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''גרוש ספרד''' בשנת ה"א רנ"ב (5,202) לבריאת העולם - שנת 1492 למנינם, היה אירוע מרכזי בתולדות עם ישראל. מאות אל...) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בטרם גירוש ספרד משנת רנ"ב היו [[גזרות קנ"א]]. תוצאות הגזרות הביאו בהשתלשותם לגירוש ספרד. בתולדות ספרד הנוצרים דנו ביחסי היהודים ששמרו על דתם כלפי "הנוצרים החדשים" - מרצונם או באונס. נוצרה בעיה, אוכלוסייה גדולה יצאה מקרב היהדות אך אל הנצרות לא הגיע. חיים | בטרם גירוש ספרד משנת רנ"ב היו [[גזרות קנ"א]]. תוצאות הגזרות הביאו בהשתלשותם לגירוש ספרד. בתולדות ספרד הנוצרים דנו ביחסי היהודים ששמרו על דתם כלפי "הנוצרים החדשים" - מרצונם או באונס. נוצרה בעיה, אוכלוסייה גדולה יצאה מקרב היהדות אך אל הנצרות לא הגיע. חיים | ||
ביינארט, שחקר את הנושא, מציין כי הרעיון של גירוש טוטאלי היה של הנזיר אלפונסו די אספינה. הוא טען שאנגליה, אשר גרשה את יהודיה בשנת 1290 וצרפת - בשנת 1306, מצליחות לחיות ללא יהודים זמן רב. היהודים קלקלו את המומרים ועלולים לקלקל גם את "הנוצרים | ביינארט, שחקר את הנושא, מציין כי הרעיון של גירוש טוטאלי היה של הנזיר אלפונסו די אספינה. הוא טען שאנגליה, אשר גרשה את יהודיה בשנת 1290 וצרפת - בשנת 1306, מצליחות לחיות ללא יהודים זמן רב. היהודים קלקלו את המומרים ועלולים לקלקל גם את "הנוצרים הטובים". | ||
ספרות שלמה פורסמה במאה השנים שקדמו לגירוש ספרד. כולה "לעג ליהדות וקריאת גנאי שכאילו חברה יהודית תביא כליה על הנצרות". תוצאה מכך היה גירוש אנדלוסיה בשנת 1483. רמז על כך מופיע בצו הגירוש משנת תר"ב בדברים הבאים:"ויודעים אנו כי התרופה האמיתית לכל הנזקים והרע הזה הוא לנתק את המגע בין היהודים הנזכרים (ששמרו על דתם) לבין הנוצרים ולגרש אותם ממלכותינו. היה ברצוננו להסתפק בזה שציווינו עליהם לצאת מכל הערים, הכפריפ ומקומו היישוב באנדלוסיה, ששם נאמר, הביאו את הנזק הרב ביותר". | |||
המסקנה העיקרית הייתה גירוש כללי, אשר יביא לפתרון מצבה הדתי והחברתי של המדינה. | |||
מסמך שחיבר תומאב די טורקימדה בשביל המלכה <ref>חיים ביינארט סבור כי הוא נכתב בראשית המאה ה-15 שכן קודם לכן לא עסקו היהודים בגביית מיסים</ref> מציג את הרקע של הגירוש. תחילה הוא מדבר על הצורך לא למסור מישרות ממשלתיות לאנשים לא ראויים. המשרות הציבוריות צריכות רק בידי האנשים הטובים. אשר ליהודים, הוא מיחד סעיפים מיוחדים: | |||
* אחסור גמור שיהיה להם מישרות ציבוריות ואין למכור להם את גביית המיסים "אלא בתנאים קשים". | |||
* יגורו בנפרד, יישאו סימנים מיוחדים, לא ילבשו בגדי משי, לא בצבע אדום ולא משום דבר מוזהב. | |||
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]] | [[קטגוריה:תולדות עם ישראל]] | ||
גרסה מ־10:57, 4 בפברואר 2009
|
|
גרוש ספרד בשנת ה"א רנ"ב (5,202) לבריאת העולם - שנת 1492 למנינם, היה אירוע מרכזי בתולדות עם ישראל. מאות אלפי יהודים נדרשו תוך פרק זמן קצר לצאת מספרד ולאחר מכן מארצות נוספות פורטוגל, דרום איטליה, סיציליה וסרדיניה. חלק ניכר מהם אבד בתלאות הדרך, אחר נפל בשבי שודדי ים והשאר התמקמו הערים באגן הים התיכון: צפון אפריקה, דרום אירופה - איטליה המרכזית והצפונית, צרפת, צפונה הולנד ובריטניה, מדינות הבלקן, מדינות הלבנט וארץ ישראל.
תולדות הגזרות
ב-31 מארס 1942 חתמן המלכים הקתוליים על "צו גירוש היהודים מכל מלכויותיהם ושטחי שליטתם ובעלותם". היה זה שלושה חודשים לאחר שנכנסו לארמונם "ארמון אלהמברה" בעיר "גרנדה", עם סיום טיהור המוסלמים מאדמת ספרד הנוצרית. אלף חמש מאות ישוב יהודי בספרד בא לסיומו חיים [1]. ערכו של כיבוש ספרד היה בכך שהוא למעשה סיים את מסע הצלב של הנצרות כלפי האיסלאם . כל עוד הייתה בספרד אוכלוסייה יהודית, היה נראה כי המטרה לא הושגה.
בטרם גירוש ספרד משנת רנ"ב היו גזרות קנ"א. תוצאות הגזרות הביאו בהשתלשותם לגירוש ספרד. בתולדות ספרד הנוצרים דנו ביחסי היהודים ששמרו על דתם כלפי "הנוצרים החדשים" - מרצונם או באונס. נוצרה בעיה, אוכלוסייה גדולה יצאה מקרב היהדות אך אל הנצרות לא הגיע. חיים ביינארט, שחקר את הנושא, מציין כי הרעיון של גירוש טוטאלי היה של הנזיר אלפונסו די אספינה. הוא טען שאנגליה, אשר גרשה את יהודיה בשנת 1290 וצרפת - בשנת 1306, מצליחות לחיות ללא יהודים זמן רב. היהודים קלקלו את המומרים ועלולים לקלקל גם את "הנוצרים הטובים".
ספרות שלמה פורסמה במאה השנים שקדמו לגירוש ספרד. כולה "לעג ליהדות וקריאת גנאי שכאילו חברה יהודית תביא כליה על הנצרות". תוצאה מכך היה גירוש אנדלוסיה בשנת 1483. רמז על כך מופיע בצו הגירוש משנת תר"ב בדברים הבאים:"ויודעים אנו כי התרופה האמיתית לכל הנזקים והרע הזה הוא לנתק את המגע בין היהודים הנזכרים (ששמרו על דתם) לבין הנוצרים ולגרש אותם ממלכותינו. היה ברצוננו להסתפק בזה שציווינו עליהם לצאת מכל הערים, הכפריפ ומקומו היישוב באנדלוסיה, ששם נאמר, הביאו את הנזק הרב ביותר".
המסקנה העיקרית הייתה גירוש כללי, אשר יביא לפתרון מצבה הדתי והחברתי של המדינה.
מסמך שחיבר תומאב די טורקימדה בשביל המלכה [2] מציג את הרקע של הגירוש. תחילה הוא מדבר על הצורך לא למסור מישרות ממשלתיות לאנשים לא ראויים. המשרות הציבוריות צריכות רק בידי האנשים הטובים. אשר ליהודים, הוא מיחד סעיפים מיוחדים:
- אחסור גמור שיהיה להם מישרות ציבוריות ואין למכור להם את גביית המיסים "אלא בתנאים קשים".
- יגורו בנפרד, יישאו סימנים מיוחדים, לא ילבשו בגדי משי, לא בצבע אדום ולא משום דבר מוזהב.