יגדל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
בדבר מחבר ה[[פיוט]] רבו ההשערות: יש מיחסים אותו ל[[רמב"ם]], יש מיחסים אותו לרשב"ג, יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" {{מקור| | בדבר מחבר ה[[פיוט]] רבו ההשערות: יש מיחסים אותו ל[[רמב"ם]], יש מיחסים אותו לרשב"ג, יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" {{מקור|הנרמז במילים: "יחיה אל ברב חסדו, ברוך"}}, יש מיחסים אותו לר' "דניאל בר יהודה" {{מקור|דיין שחי באיטליה בתחילת האלף השישי}}, יש מיחסים אותו לרבי שלמה ן' גבירול ויש מיחסים אותו ל"עמנואל הרומי" {{מקור|הנרמז בחרוז ח' במילים: "לעמו אל"}}. | ||
גרסה מ־14:53, 16 בפברואר 2009
|
פיוט המונה בחרוזים את שלוש עשרה עיקרי האמונה, הנאמר בקהילות מסויימות בכל יום לפני או אחרי תפילת שחרית, ובקהילות אחרות גם, או רק, אחרי תפילת ערבית בשבתות ובחגים.
מספר החרוזים
בפיוט זה יש י"ג חרוזים כמספר העיקרים, אבל יש נוסחאות המוסיפות עוד חרוז הפותח במילים: "אלה שלוש עשרה...", ויש מוסיפים עוד חרוז ט"ו: "תורת משה אמת ונבואתו, ברוך עדי עד שם תהילתו", אבל נוסחאות אלה מאוחרות הן.
מחבר הפיוט
בדבר מחבר הפיוט רבו ההשערות: יש מיחסים אותו לרמב"ם, יש מיחסים אותו לרשב"ג, יש מיחסים אותו ל"יחיאל ברב ברוך" הנרמז במילים: "יחיה אל ברב חסדו, ברוך", יש מיחסים אותו לר' "דניאל בר יהודה" דיין שחי באיטליה בתחילת האלף השישי, יש מיחסים אותו לרבי שלמה ן' גבירול ויש מיחסים אותו ל"עמנואל הרומי" הנרמז בחרוז ח' במילים: "לעמו אל".
הנוסח והקבלתו לי"ג עיקרים
יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח. נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ:
- מציאות השי"ת.
אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ. נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדוּתוֹ:
- יחוד השי"ת.
אֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף. לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:
- אין להשי"ת גוף.
קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא. רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ:
- קדמותו ית' לכל.
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר. יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ:
- לו לבדו ראוי לעבוד (אולי צריך לתקן ל"הינו אדון עולם, וכל נוצר יודה גדולתו ומלכותו).
שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ:
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד. נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ:
- נבואת משה אבי הנביאים.
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל. עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:
- תורה מן השמים.
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר. דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ:
- לא תשתנה התורה.
צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ. מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמוּתוֹ:
גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ. נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ:
- שכר ועונש.
יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ. לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:
- ביאת המשיח.
מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ. בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:
אֵלֶּה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה לְעִקָּרִים. הֵן הֵם יְסוֹד דַּת אֵל וְתוֹרָתוֹ: