הפקעת קידושין: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חכמים הפקיעו, במקרים מסויימים, את חלות קידושיו של הבעל ועשו את האשה לפנויה. | חכמים הפקיעו, במקרים מסויימים, את חלות [[קידושיו]] של הבעל ועשו את האשה לפנויה. | ||
לדוגמא: שכיב מרע שגירש את אשתו ואחר כך נתרפא. מדין תורה, יכול הוא לחזור בו מהגט, לפי שלא גירשה אלא במקרה שימות, אך חכמים תיקנו שלא יוכל לחזור בו מהגט, והפקיעו את קידושיו על ידי גט זה. | לדוגמא: [[שכיב מרע]] שגירש את אשתו ואחר כך נתרפא. מדין [[תורה]], יכול הוא לחזור בו מהגט, לפי שלא גירשה אלא במקרה שימות, אך חכמים תיקנו שלא יוכל לחזור בו מהגט, והפקיעו את קידושיו על ידי גט זה. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
דוגמא נוספת: המקדש אשה | דוגמא נוספת: המקדש אשה ב[[חמץ]] שאיסורו בהנאה הוא מדרבנן - אין חוששין לקידושיו, ואף על פי שמן התורה היא מקודשת, מכל מקום הפקיעו חכמים את קידושיו. | ||
[[קטגוריה: נישואין]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:16, 17 בפברואר 2009
|
|
חכמים הפקיעו, במקרים מסויימים, את חלות קידושיו של הבעל ועשו את האשה לפנויה.
לדוגמא: שכיב מרע שגירש את אשתו ואחר כך נתרפא. מדין תורה, יכול הוא לחזור בו מהגט, לפי שלא גירשה אלא במקרה שימות, אך חכמים תיקנו שלא יוכל לחזור בו מהגט, והפקיעו את קידושיו על ידי גט זה.
דוגמא נוספת: מי שקידש אשה בעל כרחה, מן התורה קידושיו קידושין, לפי שעל ידי האונס גמרה בלבה להתקדש לו, אבל חכמים הפקיעו את הקידושין, לפי שעשה שלא כהוגן.
דוגמא נוספת: מי ששלח גט לאשתו על ידי שליח, מדין תורה, כל זמן שלא הגיע הגט לידה, יכול הבעל לבטלו אפילו שלא בפני האשה או השליח, וחכמים תיקנו שלא יבטל שלא בפני האשה או השליח, ואפילו בדיעבד אם ביטלו, ישנן דעות, שאינו מבוטל, מפני שחכמים הפקיעו את הקידושין על ידי שהכשירו גט זה.
דוגמא נוספת: המקדש אשה בחמץ שאיסורו בהנאה הוא מדרבנן - אין חוששין לקידושיו, ואף על פי שמן התורה היא מקודשת, מכל מקום הפקיעו חכמים את קידושיו.