מכללת יעקב הרצוג: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
שורה 37: | שורה 37: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* בת-שבע פומרנץ, '''בלי חוק ובלי חינוך - אין חברה''' - "אתרוג" כתב עת לענייני חינוך יהדות וחברה, אפריל 2008 - המאמר נמצא גם באתר המכללה בפרק "כותבים עלינו" | |||
* חיים נבון, '''הדיינים אינם בקיאים''', ראיון עם פרופ' שמואל שילה, מקור ראשון כ"ו שבט תשס"ט | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־00:25, 25 בפברואר 2009
|
מכללת יעקב הרצוג ליד ישיבת הר עציון באלון שבות שבגוש עמיון היא מכללה ללימודי הוראה. לומדים בה כ-1,200 תלמידים ותלמידות. היא מתמחה המיוחד בהוראת התנ"ך. המכללה בדעה כי היא רקמה את החיבור שבין עולם האקדמיה והפדגוגיה לעולם התורני-ישיבתי של הציונות הדתית בארץ ובעולם.
המככ[ללה היא על-שם דר' יעקב הרצוג, שהיה שגריר מטעם משרד החוץ של מדינת ישראל. בין השאר, הוא היה שגריר ישראל ליד האומות המאוחדות. הוא בנו של הרב הראשי הראשון של המדינה הרב יצחק הרצוג. בדמותו הוא שילב את התלמיד החכם היהודי ואת היותו משפטן ודיפלומט.
המכללה להוראה הוקמה בשנת 1972 ליד ישיבת ההסדר הר עציון. המטרה הייתה כי בחורי הישיבה יוכלו להכשיר עצמם להוראה. במשך הזמן הפכה למוסד אקדמי. בשנת 2008 החלה תוכנית לימודי תואר שני בלימודי תנ"ך.
מכללת הרצוג משרתת שלוש אוכלוסיות:
- בני ישיבות הסדר מגוש עציון, מדרום הרי-חברון ועוד המכשירים עצמם להוראה.
- בנות ממדרשת מגדל עוז.
- סטודנטים להוראה.
תוכנית הלימודים
מטרת המכללה היא להכשיר מורים לחטיבות הביניים ולבית הספר התיכון. מקצועות הלימוד הם המקצועות אותן יילמדו המורים : לימודי תנ"ך, תורה שבעל-פה, מחשבת ישראל ולימודי ארץ ישראל ובנוסף לכך המקצועות הייעודיים: מקצועות החינוך. קיימת מגמה להרחיב גם מסגרת לימודי מקצועות החול כמו ספרות עברית.
בני הישיבות לומדים ארבע שנים: בשנתיים הראשונות הם לומדים בישיבות ובשנתיים הבאות הם מגיעים למכללה. חלק של הבוגרים ממשיכים בלימודי הסמכה לרבנות.
על חוק ועל חינוך
פרופ' שמואל שילה, העומד בראש המכללה. כתב בבטאון המורים "אתרוג" על החוק ועל החינוך. לדעתו חשיבות שניהם היא כה רבה עד "שבלי חוק ובלי חינוך - אין חברה". הוא התמחה בנושאי המשפט העברי. במשך שנים רבות עסק במחקר ובהוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עזב את עיסוקיו ועבר לניהול המכללה. בתפיסת עולמו, משפטים וחינוך, הם תחומים ערכיים ששניהם מיוסדים על תפיסת עולם רחבה הנוגעת לכל תחומי החיים. במשפטים יש דגש על שיויון וצדק, ויש ניסיון שדברים יהיו גלויים וברורים, שלא לדבר על ההכרל לנהל משא ומתן, לכרות חוזים והסכמים בין בני אדם. משפטים כמקצוע קשור ללימודי היהדות, שכן הטקסטים המכוננים ביהדות הם טקסטים משפטיים.
הוצאה לאור
ליד המכללה פועלת הוצאת ספרים בשם "הוצאת תבונות אשר מוציע לאור ספרי איכות בתחומים השונים של לימודי היהדות.
המכללה מוציאה שלושה כתבי עת: "מגדים" - כתב עת לענייני מקרא, "נטעים" - כתב עת לענייני תורה שבעל פה, ו"על אתר" - כתב עת לענייני ארץ ישראל במקורות.
ימי עיון שנתיים
למעלה מ-15 שנה מתקיימים במכללה ימי העיון בתנ"ך . לכנס מגיעים מדי שנה למעלה מ - 3000 איש מכל רחבי הארץ. בין הנושאים שעולים בכנס: אומנות, קולנוע, שירה, ספרות, פרוזה, היסטוריה, פילוסופיה, אינטרנט, מגדר, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה הוראה וחינוך.
המרצים משתתפים באירוע הם: הרב יובל שרלו, הרב יואל בן נון, הרב יצחק לוי, הרב חננאל אתרוג, הרב יוסף צבי רימון, חנן פורת, פרופ' אוריאל סימון, ד"ר שמואל ויגודה פרופ' יהודה אייזנברג ועוד .
הכנס האחרון התקיים בין התאריכים: כ"ה עד כ"ח בתמוז תשס"ח 28-31/7/08 וביום שני ג' במנחם אב 4/8/08, בקמפוס המכללה שבגוש- עציון
לקריאה נוספת
- בת-שבע פומרנץ, בלי חוק ובלי חינוך - אין חברה - "אתרוג" כתב עת לענייני חינוך יהדות וחברה, אפריל 2008 - המאמר נמצא גם באתר המכללה בפרק "כותבים עלינו"
- חיים נבון, הדיינים אינם בקיאים, ראיון עם פרופ' שמואל שילה, מקור ראשון כ"ו שבט תשס"ט