משלוח מנות: הבדלים בין גרסאות בדף

מצות משלוח שני סוגי מזון איש לרעהו בפורים.

מצוה לשלוח מנות בפורים איש לרעהו, שנאמר (אסתר ט, יט): "ומשלח מנות איש לרעהו". מצוה זו מרבה אחוה, אהבה ורעות בישראל.

דיני המצוה

יש לשלוח לפחות שני סוגי מאכל, הראויים לאכילה, לאיש אחד; "משלוח" - לשון יחיד, ו"מנות" - לשון רבים; כלומר: משלוח אחד של שתי מנות לפחות. יש אומרים שניתן לשלוח גם משקה כמנה [תרומת הדשן, של"ה, מגן אברהם, פרי חדש, טורי זהב, אשל אברהם, ועוד]. וכתבו שזו גמרא ערוכה, שגמרא אומרת שרבי יהודא נשיאה שלח לרבי הושעיא ירך עגל וקנקן יין, ואמר לו - קיימת בנו רבינו "ומשלוח מנות איש לרעהו". וכתב רש"י - "דהא תרי מנות איכא". כלומר החידוש הוא שאף המשקה נחשב מנה. אמנם, בהרבה ספרים הגירסא היא "קיימת בנו רבינו מתנות לאביונים". ופירש רבינו חננאל - כלומר נתת לנו מתנה אחת והיא הירך; ואחר כך שלח לו עגל ושלושה קנקני יין [ושלח לו שעתה קיים בו קיים "ומשלוח מנות איש לרעהו"]. ומשמע מדברי הר"ח שמשקה אינו נחשב כמנה [כן הוכיחו בשו"ת בית אב, ובשו"ת אפרקסתא דעניא חלק א סימן כד, ובשו"ת בצל החכמה ח"ב סימן מו, ומכאן הביאו ראיה לדברי הרב פעולת שכיר ז"ל, לפיהם אינו יוצא יד"ח משלוח מנות במשקה. וראה בפירוש הריטב"א, ובאחרונים, ואכמ"ל. יכול אדם להחליף עם רעהו סעודתו, שאחד יתן לשני את הסעודה שלו, ויחשב זה למשלוח מנות.

עיקר המצוה הוא שתהיינה המנות יקרות הערך ועריבות [שדה יהושע על מסכת מגילה בשם הרב מהראנ"ח ז"ל].

ראוי שמשלוחי המנות ישלחו על ידי שליח ולא ימסרו על ידי האדם השולח בעצמו.

ברכת "שהחיינו"

אין מברכים "שהחיינו" על מצוה זו, אלא בזמן ששומעים את הברכה בקריאת המגילה בלילה - יש לכוון גם על שאר מצוות היום, ובתוכם מצות משלוח מנות. והאשכנזים, אשר מברכים "שהחיינו" על קריאת המגילה אף בקריאתה ביום - יכוונו זאת בברכה.