המדפיסים בני פואה: הבדלים בין גרסאות בדף

המדפיסים ממשפחת פואה('Foa) החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) בסביונטה ליד מנטובה בצפון איטליה. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת בתי הדפוס העבריים בונציה ומעבר חלק מעובדים לדפוס של טוביה פואה בעיר. תחילה הדפוס היה בבית המגורים שלו אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן שלוש שנים אחרי זה, הכינוי למקום:"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".

השימוש באותיות עבריות

השימוש באתיות בשפה העברית נעשה לראשונה בשנת 1441 באביניון שבצרפת - מקומו של ארמון האפיפיורים במאה ה-14. הספרים הראשונים בשפה העברית, עשרה במספר, הודפסו באותיות מרובעות מטיפוס אחיד - בלי לציין מקום הדפסה וזמנה, ובוצעו ברומא סמוך לשנת 1470. אחד מהם, פירוש רש"י על התורה , היה הספר העברי הראשון שהודפס. בטרם נוסד הדפוס העברי הראשון באיטליה, בסוביאקו בשנת 1465 היו כבר קיימים בתי דפוס עבריים.

דפוס בתור מונח להדפסה באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 בפרארה שבאיטליה. אימץ אותו רבי לוי בן גרשון, פרשן, פילוסוף ואסטרונום שחי בספרד. הספר שהוא הביא לדפוס היה פרוש לספר איוב מאת רבי לוי בן גרשום הוא הרלב"ג.

הספר העברי הראשון, שבו מצויינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, גם הוא פירוש רש"ח על התורה והוא נדפס בשנת 1475 ברג'ו די קלבריה בדרום איטליה. המדפיס היה אברהם בן יצחק בן גרשון שבא מספרד או פורטוגל. אין ספר נוסף, הידוע, שהודפס בדפוס זה.

הדפוס העברי

במרוצת המאה ה-15 הודפסו בשיטת "אינקונבולה" , דפוס ערש, או דפוס עריסה כ-29,000 ספרים, מתוכם 140בשפה העברית. מחצית הספרים בעברית מצויים באוסף אוסף וולדונה - אוסף הספרים העבריים המפורסם של ג'ק לונצר (Jack V. Lunzer) מאנטוורפן. הספרים הוצגו בתערוכה סותבי

בראשית המאה ה-16 פעלו כבר 30 בתי דפוס בעיקר באיטליה ובחצי הרי האיברי. נושאי ההדפסה העיקריים, היו בדומה לספרים שהדפיסו אחרים: תנ"ך, פרשנות המקרא, תלמוד וספרת ההלכה - כמו "ארבע טורים". היו גם חיבורים שעסקו בדקדוק, פילוסופיה, היסטוריה ורפואה.

הספרי הודפסו לפי הזמנת בעליהם. בחלקם עברו בקורת של השלטונות הנוצריים והושמטו מהם קטעים לא-מאושרים.

התשתית הרחבה להקמת בתי-דפוס עבריים הוקמה על מגורשי ספרד. אלו הקינו בתי-דפוס ברחבי האימפריה העות'מאנית בערים: איסטנבול אדירנה, צפת וקהיר.

תחילת עבודת דפוס פואה

שני הספרים הראשונים שהודפסו היו: "מרכבת משנה" ‏‏^[1] של רבינו דון יצחק אברבנאל - פירוש על ספר דברים בשנת 1551 ו"חזות קשה" ‏‏^[2] של רבי יצחק בן עראמה מספרד - בשנת שי"ב 1552)

ביו השאר, הודפסו על-ידי המשפחה הספרים הבאים:

• 1553 , טוביה פואה, סביונטה - מורה נבוכים לרמב"ם
• 1743, יצלק פואה, ונציה, - "ארבע ועשרים" תורה נביאים וכתובים
• 1751, יצחק פואה, - סדר ארבעת התעניות
• 1792, שלמה בן מרדכי פואה - מחזור לשלש-רגלים
• 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר

הערות שוליים