המדפיסים בני פואה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Tobiah_Foa_Sabbionetta_AA.jpg|left|thumb|250px250px|סמל משפחת המדפיסים פואה מ [[סביונטה]] '''דגל לאותות בית אב המדפיס''']] | [[תמונה:Tobiah_Foa_Sabbionetta_AA.jpg|left|thumb|250px250px|סמל משפחת המדפיסים פואה מ [[סביונטה]] '''דגל לאותות בית אב המדפיס''']] | ||
'''המדפיסים ממשפחת פואה'''('Foa) החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) ב[[סביונטה]] ליד [[מנטובה]] בצפון [[איטליה]]. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת [[בית דפוס|בתי הדפוס]] [[עברי|העבריים]] ב[[ונציה]] ומעבר חלק מעובדים מונציה לדפוס של טוביה פואה בסביונטה. תחילה, הדפוס היה בבית המגורים שלו, אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן למקום התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל". | |||
==השימוש באותיות עבריות== | |||
השימוש באותיות בשפה העברית נעשה לראשונה בשנת 1441 ב[[אביניון]] שב[[צרפת]] - מקומו של [[ארמון האפיפיורים]] במאה ה-14. הספרים הראשונים בשפה העברית, עשרה במספר, הודפסו באותיות מרובעות מטיפוס אחיד - בלי לציין מקום הדפסה וזמנה, ובוצעו ב[[רומא]] סמוך לשנת 1470. אחד מהם, פירוש [[רש"י]] על ה[[תורה]] , היה הספר העברי הראשון שהודפס. | |||
'''דפוס''' בתור מונח להדפסה באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 ב[[פרארה]] שבאיטליה. אימץ אותו רבי לוי בן גרשון, פרשן, פילוסוף ואסטרונום שחי ב[[ספרד]]. הספר שהוא הביא לדפוס היה פרוש לספר [[איוב]] מאת רבי [[לוי בן גרשום]] הוא הרלב"ג. | |||
הספר העברי הראשון, שבו מצויינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, עם פירוש [[רש"י]] על התורה נדפס בשנת 1475 ב[[רג'ו די קלבריה]] בדרום איטליה. המדפיס היה אברהם בן יצחק בן גרשון שבא מ[[ספרד]] או [[פורטוגל]]. אין ספר נוסף, הידוע, שהודפס בדפוס זה. | |||
==הדפוס העברי== | |||
במרוצת המאה ה-15 הודפסו בעולם , בשיטת [[אינקונבולה]] , דפוס ערש, או דפוס עריסה, כ-29,000 ספרים, מתוכם 140 בשפה העברית. מחצית הספרים בעברית מצויים באוסף [[אוסף וולדונה]] {{אנ|Valmadonna Trust Library}} - אוסף הספרים העבריים המפורסם של ג'ק לונצר (Jack V. Lunzer) מ[[אנטוורפן]] מהמאה ה-16. הספרים הוצגו [http://picasaweb.google.com/eleanorofacquitaine/TheValmadonnaTrustLibraryTheFinestPrivateLibraryOfHebrewBooksInTheWorld?authkey=Gv1sRgCJCYqM2H0uH-XQ&feat=email# בתערוכה [[סותבי]]]. | |||
בראשית המאה ה-16 פעלו כבר 30 בתי דפוס בעיקר באיטליה וב[[חצי האי האיברי]]. נושאי ההדפסה העיקריים, היו בדומה לספרים שהדפיסו אחרים: [[תנ"ך]], [[פרשנות המקרא]], [[תלמוד]] וספרת ה[[הלכה]] - כמו "ארבע טורים". היו גם חיבורים שעסקו ב[[דקדוק]], [[פילוסופיה]], [[היסטוריה]] ו[[רפואה]]. | |||
הספרי הודפסו לפי הזמנת בעליהם. בחלקם עברו בקורת של השלטונות הנוצריים והושמטו מהם קטעים לא-מאושרים. | |||
התשתית הרחבה להקמת בתי-דפוס עבריים הוקמה על [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]]. אלו הקימו בתי-דפוס ברחבי[[האימפריה העות'מאנית]] בערים: [[איסטנבול]] [[אדירנה]], [[צפת]] ו[[קהיר]]. | |||
== עבודת דפוס פואה== | |||
שני הספרים הראשונים שהודפסו היו: "מרכבת משנה" <ref>[http://www.hebrewbooks.org/11787 פרטים על הספר]</ref> של רבינו דון [[יצחק אברבנאל]] - פירוש על [[ספר דברים]] בשנת 1551 ו"חזות קשה" <ref>[http://www.hebrewbooks.org/32379 פרטים על הספר]</ref> של רבי [[יצחק בן עראמה]] מ[[ספרד]] - בשנת שי"ב 1552) | |||
בדפוס טוביה פואה, סביונטה הודפסו 26 ספרים: העתקים של רובם נמצאים ב[[בית הספרים הלאומי]] ב[[ירושלים]] וב[[ספריית שוקן]]. | |||
הדפוס של נתנאל ב[[אמסטרדם]] פעל 14 שנה, בין השנים 1702 - 1715. | |||
במאה ה-18 והמאה ה-19 פעלו בני המשפחה ב[[ונציה]], ו[[פיזה]] והדפיסו 121 ספרים. | |||
אחרון בני פואה שעסק בהדפסה פעל ב[[טורינו]]. שמו לא-ידוע. רק ספר עברי אחד יצא ממנו "סדר חג הזכרון לחברת חבד ואמת ברג'יו - לזכר מגיפה. | |||
==ספרים שהודפסו== | |||
ביו השאר, הודפסו על-ידי המשפחה הספרים הבאים: | |||
* 1553 , טוביה פואה, סביונטה - מורה נבוכים ל[[רמב"ם]] | |||
* 1553, טוביה פואה - [[מסכת קידושין]], | |||
* 1154 , טוביה פואה, סביונטה - שו" מהר"ם אלאשקר | |||
* 1554 , טוביה פואה - '''ספר דברי הימים למלכי צרפת''' | |||
* 1706 , נתנאל פואה, אמסטרדם -- "פרי-חדש" | |||
* 1743, יצלק פואה, ונציה, - "ארבע ועשרים" תורה נביאים וכתובים | |||
* 1743, יצחק פואה - שירים ורננים - לבר-מצווה של בנו גד | |||
* 1751, יצחק פואה - סדר ארבעת התעניות | |||
* 1792, שלמה בן מרדכי פואה - מחזור לשלש-רגלים | |||
* 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:משפחות יהודיות|פואה]] | |||
'''המדפיסים ממשפחת פואה'''('Foa) החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) ב[[סביונטה]] ליד [[מנטובה]] בצפון [[איטליה]]. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת [[בית דפוס|בתי הדפוס]] [[עברי|העבריים]] ב[[ונציה]] ומעבר חלק מעובדים לדפוס של טוביה פואה בעיר. תחילה הדפוס היה בבית המגורים שלו אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן שלוש שנים אחרי זה, הכינוי למקום:"אשר משם תצא תורה לכל ישראל". | '''המדפיסים ממשפחת פואה'''('Foa) החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) ב[[סביונטה]] ליד [[מנטובה]] בצפון [[איטליה]]. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת [[בית דפוס|בתי הדפוס]] [[עברי|העבריים]] ב[[ונציה]] ומעבר חלק מעובדים לדפוס של טוביה פואה בעיר. תחילה הדפוס היה בבית המגורים שלו אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן שלוש שנים אחרי זה, הכינוי למקום:"אשר משם תצא תורה לכל ישראל". | ||
גרסה מ־01:29, 22 במרץ 2009
|
|
המדפיסים ממשפחת פואה('Foa) החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) בסביונטה ליד מנטובה בצפון איטליה. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת בתי הדפוס העבריים בונציה ומעבר חלק מעובדים מונציה לדפוס של טוביה פואה בסביונטה. תחילה, הדפוס היה בבית המגורים שלו, אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן למקום התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".
השימוש באותיות עבריות
השימוש באותיות בשפה העברית נעשה לראשונה בשנת 1441 באביניון שבצרפת - מקומו של ארמון האפיפיורים במאה ה-14. הספרים הראשונים בשפה העברית, עשרה במספר, הודפסו באותיות מרובעות מטיפוס אחיד - בלי לציין מקום הדפסה וזמנה, ובוצעו ברומא סמוך לשנת 1470. אחד מהם, פירוש רש"י על התורה , היה הספר העברי הראשון שהודפס.
דפוס בתור מונח להדפסה באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 בפרארה שבאיטליה. אימץ אותו רבי לוי בן גרשון, פרשן, פילוסוף ואסטרונום שחי בספרד. הספר שהוא הביא לדפוס היה פרוש לספר איוב מאת רבי לוי בן גרשום הוא הרלב"ג.
הספר העברי הראשון, שבו מצויינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, עם פירוש רש"י על התורה נדפס בשנת 1475 ברג'ו די קלבריה בדרום איטליה. המדפיס היה אברהם בן יצחק בן גרשון שבא מספרד או פורטוגל. אין ספר נוסף, הידוע, שהודפס בדפוס זה.
הדפוס העברי
במרוצת המאה ה-15 הודפסו בעולם , בשיטת אינקונבולה , דפוס ערש, או דפוס עריסה, כ-29,000 ספרים, מתוכם 140 בשפה העברית. מחצית הספרים בעברית מצויים באוסף אוסף וולדונה תבנית:אנ - אוסף הספרים העבריים המפורסם של ג'ק לונצר (Jack V. Lunzer) מאנטוורפן מהמאה ה-16. הספרים הוצגו בתערוכה סותבי.
בראשית המאה ה-16 פעלו כבר 30 בתי דפוס בעיקר באיטליה ובחצי האי האיברי. נושאי ההדפסה העיקריים, היו בדומה לספרים שהדפיסו אחרים: תנ"ך, פרשנות המקרא, תלמוד וספרת ההלכה - כמו "ארבע טורים". היו גם חיבורים שעסקו בדקדוק, פילוסופיה, היסטוריה ורפואה.
הספרי הודפסו לפי הזמנת בעליהם. בחלקם עברו בקורת של השלטונות הנוצריים והושמטו מהם קטעים לא-מאושרים.
התשתית הרחבה להקמת בתי-דפוס עבריים הוקמה על מגורשי ספרד. אלו הקימו בתי-דפוס ברחביהאימפריה העות'מאנית בערים: איסטנבול אדירנה, צפת וקהיר.
עבודת דפוס פואה
שני הספרים הראשונים שהודפסו היו: "מרכבת משנה" [1] של רבינו דון יצחק אברבנאל - פירוש על ספר דברים בשנת 1551 ו"חזות קשה" [2] של רבי יצחק בן עראמה מספרד - בשנת שי"ב 1552)
בדפוס טוביה פואה, סביונטה הודפסו 26 ספרים: העתקים של רובם נמצאים בבית הספרים הלאומי בירושלים ובספריית שוקן.
הדפוס של נתנאל באמסטרדם פעל 14 שנה, בין השנים 1702 - 1715.
במאה ה-18 והמאה ה-19 פעלו בני המשפחה בונציה, ופיזה והדפיסו 121 ספרים.
אחרון בני פואה שעסק בהדפסה פעל בטורינו. שמו לא-ידוע. רק ספר עברי אחד יצא ממנו "סדר חג הזכרון לחברת חבד ואמת ברג'יו - לזכר מגיפה.
ספרים שהודפסו
ביו השאר, הודפסו על-ידי המשפחה הספרים הבאים:
- 1553 , טוביה פואה, סביונטה - מורה נבוכים לרמב"ם
- 1553, טוביה פואה - מסכת קידושין,
- 1154 , טוביה פואה, סביונטה - שו" מהר"ם אלאשקר
- 1554 , טוביה פואה - ספר דברי הימים למלכי צרפת
- 1706 , נתנאל פואה, אמסטרדם -- "פרי-חדש"
- 1743, יצלק פואה, ונציה, - "ארבע ועשרים" תורה נביאים וכתובים
- 1743, יצחק פואה - שירים ורננים - לבר-מצווה של בנו גד
- 1751, יצחק פואה - סדר ארבעת התעניות
- 1792, שלמה בן מרדכי פואה - מחזור לשלש-רגלים
- 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר
הערות שוליים
- ↑ פרטים על הספר
- ↑ פרטים על הספר
המדפיסים ממשפחת פואה('Foa) החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) בסביונטה ליד מנטובה בצפון איטליה. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת בתי הדפוס העבריים בונציה ומעבר חלק מעובדים לדפוס של טוביה פואה בעיר. תחילה הדפוס היה בבית המגורים שלו אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן שלוש שנים אחרי זה, הכינוי למקום:"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".
השימוש באותיות עבריות
השימוש באתיות בשפה העברית נעשה לראשונה בשנת 1441 באביניון שבצרפת - מקומו של ארמון האפיפיורים במאה ה-14. הספרים הראשונים בשפה העברית, עשרה במספר, הודפסו באותיות מרובעות מטיפוס אחיד - בלי לציין מקום הדפסה וזמנה, ובוצעו ברומא סמוך לשנת 1470. אחד מהם, פירוש רש"י על התורה , היה הספר העברי הראשון שהודפס. בטרם נוסד הדפוס העברי הראשון באיטליה, בסוביאקו בשנת 1465 היו כבר קיימים בתי דפוס עבריים.
דפוס בתור מונח להדפסה באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 בפרארה שבאיטליה. אימץ אותו רבי לוי בן גרשון, פרשן, פילוסוף ואסטרונום שחי בספרד. הספר שהוא הביא לדפוס היה פרוש לספר איוב מאת רבי לוי בן גרשום הוא הרלב"ג.
הספר העברי הראשון, שבו מצויינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, גם הוא פירוש רש"ח על התורה והוא נדפס בשנת 1475 ברג'ו די קלבריה בדרום איטליה. המדפיס היה אברהם בן יצחק בן גרשון שבא מספרד או פורטוגל. אין ספר נוסף, הידוע, שהודפס בדפוס זה.
הדפוס העברי
במרוצת המאה ה-15 הודפסו בשיטת "אינקונבולה" , דפוס ערש, או דפוס עריסה כ-29,000 ספרים, מתוכם 140בשפה העברית. מחצית הספרים בעברית מצויים באוסף אוסף וולדונה - אוסף הספרים העבריים המפורסם של ג'ק לונצר (Jack V. Lunzer) מאנטוורפן. הספרים הוצגו בתערוכה סותבי
בראשית המאה ה-16 פעלו כבר 30 בתי דפוס בעיקר באיטליה ובחצי הרי האיברי. נושאי ההדפסה העיקריים, היו בדומה לספרים שהדפיסו אחרים: תנ"ך, פרשנות המקרא, תלמוד וספרת ההלכה - כמו "ארבע טורים". היו גם חיבורים שעסקו בדקדוק, פילוסופיה, היסטוריה ורפואה.
הספרי הודפסו לפי הזמנת בעליהם. בחלקם עברו בקורת של השלטונות הנוצריים והושמטו מהם קטעים לא-מאושרים.
התשתית הרחבה להקמת בתי-דפוס עבריים הוקמה על מגורשי ספרד. אלו הקינו בתי-דפוס ברחבי האימפריה העות'מאנית בערים: איסטנבול אדירנה, צפת וקהיר.
תחילת עבודת דפוס פואה
שני הספרים הראשונים שהודפסו היו: "מרכבת משנה" [1] של רבינו דון יצחק אברבנאל - פירוש על ספר דברים בשנת 1551 ו"חזות קשה" [2] של רבי יצחק בן עראמה מספרד - בשנת שי"ב 1552)
ביו השאר, הודפסו על-ידי המשפחה הספרים הבאים:
- 1553 , טוביה פואה, סביונטה - מורה נבוכים לרמב"ם
- 1743, יצלק פואה, ונציה, - "ארבע ועשרים" תורה נביאים וכתובים
- 1751, יצחק פואה, - סדר ארבעת התעניות
- 1792, שלמה בן מרדכי פואה - מחזור לשלש-רגלים
- 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר
הערות שוליים
- ↑ פרטים על הספר
- ↑ פרטים על הספר