המדפיסים בני פואה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


'''המדפיסים ממשפחת פואה'''('Foa)  החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) ב[[סביונטה]] ליד [[מנטובה]] בצפון [[איטליה]]. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת [[בית דפוס|בתי הדפוס]] [[עברי|העבריים]] ב[[ונציה]] ומעבר חלק מעובדים מונציה לדפוס של טוביה פואה בסביונטה. תחילה, הדפוס היה בבית המגורים שלו, אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן למקום התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".
'''המדפיסים ממשפחת פואה'''('Foa)  החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) ב[[סביונטה]] ליד [[מנטובה]] בצפון [[איטליה]]. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת [[בית דפוס|בתי הדפוס]] [[עברי|העבריים]] ב[[ונציה]] ומעבר חלק מעובדים מונציה לדפוס של טוביה פואה בסביונטה. תחילה, הדפוס היה בבית המגורים שלו, אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן למקום התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".
==השימוש באותיות עבריות==
השימוש באותיות בשפה העברית נעשה לראשונה בשנת 1441 ב[[אביניון]] שב[[צרפת]] - מקומו של [[ארמון האפיפיורים]] במאה ה-14. הספרים הראשונים בשפה העברית, עשרה במספר, הודפסו באותיות מרובעות מטיפוס אחיד - בלי לציין מקום הדפסה וזמנה, ובוצעו ב[[רומא]] סמוך לשנת 1470. אחד מהם, פירוש [[רש"י]] על ה[[תורה]] , היה הספר העברי הראשון שהודפס.
'''דפוס''' בתור מונח להדפסה  באמצעות כלי היוצק צורה לתוכן מוגדר, ניתן בשנת 1477 ב[[פרארה]] שבאיטליה. אימץ אותו רבי לוי בן גרשון, פרשן, פילוסוף ואסטרונום שחי ב[[ספרד]]. הספר שהוא הביא לדפוס היה פרוש לספר [[איוב]] מאת רבי [[לוי בן גרשום]] הוא הרלב"ג.
הספר העברי הראשון, שבו מצויינים בפירוש  שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, עם פירוש [[רש"י]] על התורה נדפס בשנת 1475 ב[[רג'ו די קלבריה]] בדרום איטליה. המדפיס היה אברהם בן יצחק בן גרשון שבא מ[[ספרד]] או [[פורטוגל]]. אין ספר נוסף, הידוע, שהודפס בדפוס זה.
==הדפוס העברי==
במרוצת המאה ה-15 הודפסו בעולם , בשיטת [[אינקונבולה]] , דפוס ערש, או דפוס עריסה, כ-29,000 ספרים, מתוכם 140 בשפה העברית. מחצית הספרים בעברית מצויים באוסף [[אוסף וולדונה]] {{אנ|Valmadonna Trust Library}} - אוסף הספרים העבריים המפורסם של ג'ק לונצר (Jack V. Lunzer) מ[[אנטוורפן]] מהמאה ה-16. הספרים הוצגו [http://picasaweb.google.com/eleanorofacquitaine/TheValmadonnaTrustLibraryTheFinestPrivateLibraryOfHebrewBooksInTheWorld?authkey=Gv1sRgCJCYqM2H0uH-XQ&feat=email# בתערוכה [[סותבי]]].
בראשית המאה ה-16 פעלו כבר 30 בתי דפוס בעיקר באיטליה וב[[חצי האי האיברי]]. נושאי ההדפסה העיקריים, היו בדומה לספרים שהדפיסו אחרים: [[תנ"ך]], [[פרשנות המקרא]], [[תלמוד]] וספרת ה[[הלכה]] - כמו "ארבע טורים". היו גם חיבורים שעסקו ב[[דקדוק]], [[פילוסופיה]], [[היסטוריה]] ו[[רפואה]].
הספרי הודפסו לפי הזמנת בעליהם. בחלקם עברו בקורת של השלטונות הנוצריים והושמטו מהם קטעים לא-מאושרים.
התשתית הרחבה להקמת בתי-דפוס עבריים הוקמה על [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]]. אלו הקימו בתי-דפוס ברחבי[[האימפריה העות'מאנית]] בערים: [[איסטנבול]]  [[אדירנה]], [[צפת]] ו[[קהיר]].


== עבודת דפוס פואה==
== עבודת דפוס פואה==
שורה 51: שורה 33:
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<references />
<references />
==ראו גם==
[[תולדות הדפוס העברי]]


[[קטגוריה:משפחות יהודיות|פואה]]
[[קטגוריה:משפחות יהודיות|פואה]]

גרסה מ־10:13, 22 במרץ 2009

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
סמל משפחת המדפיסים פואה מ סביונטה דגל לאותות בית אב המדפיס
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
Gad ben isaak fua venezia


המדפיסים ממשפחת פואה('Foa) החללו לפעול במקצועם בשנת ה"א שי"א (1551) בסביונטה ליד מנטובה בצפון איטליה. המניע לתחילת עבודתם היה סגירת בתי הדפוס העבריים בונציה ומעבר חלק מעובדים מונציה לדפוס של טוביה פואה בסביונטה. תחילה, הדפוס היה בבית המגורים שלו, אך אחר-כך הוקם בית מיוחד לכך. עם הגברת מספרם של הספרים שהודפסו בעיר ניתן למקום התואר :"אשר משם תצא תורה לכל ישראל".

עבודת דפוס פואה

שני הספרים הראשונים שהודפסו היו: "מרכבת משנה" ‏‏[1] של רבינו דון יצחק אברבנאל - פירוש על ספר דברים בשנת 1551 ו"חזות קשה" ‏‏[2] של רבי יצחק בן עראמה מספרד - בשנת שי"ב 1552)

בדפוס טוביה פואה, סביונטה הודפסו 26 ספרים: העתקים של רובם נמצאים בבית הספרים הלאומי בירושלים ובספריית שוקן.

הדפוס של נתנאל באמסטרדם פעל 14 שנה, בין השנים 1702 - 1715.

במאה ה-18 והמאה ה-19 פעלו בני המשפחה בונציה, ופיזה והדפיסו 121 ספרים.

אחרון בני פואה שעסק בהדפסה פעל בטורינו. שמו לא-ידוע. רק ספר עברי אחד יצא ממנו "סדר חג הזכרון לחברת חבד ואמת ברג'יו - לזכר מגיפה.

ספרים שהודפסו

ביו השאר, הודפסו על-ידי המשפחה הספרים הבאים:

  • 1553 , טוביה פואה, סביונטה - מורה נבוכים לרמב"ם
  • 1553, טוביה פואה - מסכת קידושין,
  • 1154 , טוביה פואה, סביונטה - שו" מהר"ם אלאשקר
  • 1554 , טוביה פואה - ספר דברי הימים למלכי צרפת
  • 1706 , נתנאל פואה, אמסטרדם -- "פרי-חדש"
  • 1743, יצלק פואה, ונציה, - "ארבע ועשרים" תורה נביאים וכתובים
  • 1743, יצחק פואה - שירים ורננים - לבר-מצווה של בנו גד
  • 1751, יצחק פואה - סדר ארבעת התעניות
  • 1792, שלמה בן מרדכי פואה - מחזור לשלש-רגלים
  • 1794, גד שמואל פואה, פיזה - סדר ספירת העומר

הערות שוליים

ראו גם

תולדות הדפוס העברי