בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| (20 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בתי | [[תמונה:Zevi_ilan_synagoqoe.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הספר = "שימוש הוגן"]] | ||
''' בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל ''' הוא ספרו של צבי אילן, חוקר ארץ ישראל, (על צבי אילן ראו הפרק להלן) אשר יצא לאור לאחר מותו של עורכו . השלימו את העריכה ידידיו, אשר שמם מופיעה בהקדמה לספר. מחקר בתי כנסת הקדומים היה גולת הכותרת של פעילותו המדעית של צבי אילן בתור [[ארכאולוגיה|ארכאולוג]]. עקב היותו עיתונאי במקצועו, תוצאות מחקריו פורסמו . בנושא בתי הכנסת היו לו פירסומים אחדים. ספר זה הוא הפירסום המקיף ביותר. הוא כולל מידע על 200 בתי כנסת ידועים ומובאת בו רשימה של עוד 60 משוערים. האופייני לתאורים הוא ציון המקומות שבהם מצויים שרידי בית הכנסת, אשר נלקחו מאתרם. הצגת המקורות הקשורים בהם. וכן חשיפת המיקום של המחזיקים בעתיקות. בכך הוא העניק אפשרות למבקרים לראות את השרידים גם אם הם לא מצוים במקומות הטבעי. | |||
==בתי כנסת עתיקים== | |||
מקור התמונות: ויקישיתוף | |||
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"> | |||
תמונה:Beit Alpha.jpg|[[בית הכנסת בבית אלפא]] - צילם :Mhym | |||
תמונה:Katserin old synagoge.jpg| [[בית הכנסת העתיק בקצרין]] - צילם:עמית אבידן | |||
תמונה:Um_qantir_synagogue.JPG|[[בית הכנסת באום אל קנטיר]] - צילם: אסף צ. | |||
תמונה:Korazim_Old_Synagogue4.jpg|[[בית הכנסת בכורזין]] - צילם: Effib | |||
תמונה:The_old_Synagogue_Eshtemoa.jpg|בית הכנסת ב[[אשתמוע]] - צילם:דניאל ונטורה | |||
תמונה:Naburia.JPG|בית הכנסת העתיק בנבוריה - צילם:אסף צ. | |||
תמונה:SHALOM-AL-ISRAEL.jpg|[[בית כנסת שלום על ישראל ביריחו]] - מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, צילם:מיכאלי | |||
תמונה:Kapernaum Synagoga.jpg| [[בית הכנסת בכפר נחום]] - צילמה: Herwig Reidlinger | |||
תמונה:44.jpg|[[בית הכנסת במרות]] - צילם : גלעד ליבן | |||
</gallery> | |||
==סקירה== | ==סקירה== | ||
במבוא לספר מובאים סקירה על בתי הכנסת. צבי אילן מציין כי "הם יצירה יהודית מקורית של ימי בית שני". הוא מוסד מרכזי בחיים הקהילה ותפקידו הדתי נשמר עד היום. | במבוא לספר מובאים סקירה על בתי הכנסת. צבי אילן מציין כי "הם יצירה יהודית מקורית של ימי בית שני". הוא מוסד מרכזי בחיים הקהילה ותפקידו הדתי נשמר עד היום. | ||
הידע על בתי הכנסת בא ממקורות סיפרותיים שניתן לאושש אותן במימצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]]. בספר זה מוצגים אלה בצד אלו. מחקר בתי הכנסת החל כבר מ[[ימי הביניים]] כאשר הגיעו ל[[ארץ ישראל]] נוסעים ועולי רגל. המחקר המודרני החל רק במאה ה-19, כאשר "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל" ערכה בשנת 1865 את הסקר הידוע. חפירות ראשונות היו ב[[ארבל]]. ב[[גולן]] חפרו לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר . המחקר היהודי החל באזור [[ים כנרת]]- [[חמת טבריה]] ו[[ | הידע על בתי הכנסת בא ממקורות סיפרותיים שניתן לאושש אותן במימצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]]. בספר זה מוצגים אלה בצד אלו. מחקר בתי הכנסת החל כבר מ[[ימי הביניים]] כאשר הגיעו ל[[ארץ ישראל]] נוסעים ועולי רגל. המחקר המודרני החל רק במאה ה-19, כאשר "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל" ערכה בשנת 1865 את הסקר הידוע. חפירות ראשונות היו ב[[ארבל]]. ב[[גולן]] חפרו לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר . המחקר היהודי החל באזור [[ים כנרת]]- [[חמת טבריה]] ו[[בית הכנסת בחמת גדר]] ובהמשך מעט דרומה [[בית אלפא]] . לאחר קום המדינה הורחבו החפירות לכל רחבי הארץ. | ||
==רשימת בתי הכנסת== | ==רשימת בתי הכנסת== | ||
| שורה 12: | שורה 30: | ||
! | ! | ||
! אזור | ! אזור | ||
! ייחודיים | ! ייחודיים | ||
! חשובים | ! חשובים | ||
! פרטים נוספים | ! פרטים נוספים | ||
!הערות | |||
|- | |- | ||
| | | א. | ||
| [[גליל עליון]] | | [[גליל עליון]] | ||
| 24 | | 24 | ||
| [[ברעם#בית כנסת|ברעם]], [[בית הכנסת העתיק במירון|מירון]], [[גוש חלב#בית הכנסת העתיק|גוש חלב]] ו[[פקיעין#בית הכנסת העתיק של פקיעין|פקיעין]], נבוריה, ו[[ | | [[ברעם#בית כנסת|ברעם]], [[בית הכנסת העתיק במירון|מירון]], [[גוש חלב#בית הכנסת העתיק|גוש חלב]] ו[[פקיעין#בית הכנסת העתיק של פקיעין|פקיעין]], נבוריה, ו[[בית הכנסת העתיק במרות|מרות]]. | ||
| * [[עמוקה#בית כנסת|עמוקה]], חרבת שמע, [[דלתון (יישוב)#בית כנסת|דלתון]], [[יסוד המעלה]], קציון | | * [[עמוקה#בית כנסת|עמוקה]], חרבת שמע, [[דלתון (יישוב)#בית כנסת|דלתון]], [[יסוד המעלה]], קציון | ||
| רצף בתי כנסת במזרח הגליל | | רצף בתי כנסת במזרח הגליל | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
| ב. | | ב. | ||
| שורה 30: | שורה 50: | ||
| אפיק, דיר עזיז, חרבת דקה, [[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל#יהודיה,|יהודיה]], עסליה, [[גשר בנות יעקב]], [[סוסיתא]] וחרבת בית הבק | | אפיק, דיר עזיז, חרבת דקה, [[בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל#יהודיה,|יהודיה]], עסליה, [[גשר בנות יעקב]], [[סוסיתא]] וחרבת בית הבק | ||
| פריסה צפופה | | פריסה צפופה | ||
|- | |- | ||
|ג. | |ג. | ||
| שורה 37: | שורה 58: | ||
| [[טבריה]], [[כפר חנניה]], [[תל בית ירח|בית ירח]], חרבת ורדים, חמת מצפון לטבריה, | | [[טבריה]], [[כפר חנניה]], [[תל בית ירח|בית ירח]], חרבת ורדים, חמת מצפון לטבריה, | ||
|הרצף המרשים ביותר | |הרצף המרשים ביותר | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
|ד. | |ד. | ||
| שורה 42: | שורה 64: | ||
| 11 | | 11 | ||
| [[בית הכנסת בבית אלפא|בית אלפא]], [[בית שאן#היסטוריה|בית שאן (3)]] | | [[בית הכנסת בבית אלפא|בית אלפא]], [[בית שאן#היסטוריה|בית שאן (3)]] | ||
| [[ | | [[הכתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן|רחוב]], [[בית הכנסת העתיק במעוז חיים|מעוז חיים]] | ||
| מהיפים והחשובים | | מהיפים והחשובים | ||
|- | |- | ||
|ה. | |ה. | ||
| שורה 51: | שורה 74: | ||
| [[יודפת]], [[יפיע]], [[כפר יאסיף]] | | [[יודפת]], [[יפיע]], [[כפר יאסיף]] | ||
|באזורים מצומצמים | |באזורים מצומצמים | ||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
|ו. | |ו. | ||
|[[הר הכרמל|כרמל]] ו[[השרון|שרון]] | |[[הר הכרמל|כרמל]] ו[[השרון|שרון]] | ||
|6 | |6 | ||
| חרבת סומק, [[קיסריה]],[[עוספיה]] | | [[חרבת סומק]], [[קיסריה]],[[עוספיה]] | ||
| [[אום א-זינאת]], [[מוזיאון ארץ ישראל|רמת אביב (שומרוני)]] | | [[אום א-זינאת]], [[מוזיאון ארץ ישראל|רמת אביב (שומרוני)]] | ||
| יחודיים בודדים | | יחודיים בודדים | ||
|- | |- | ||
|ז. | |ז. | ||
| שורה 64: | שורה 89: | ||
| [[בית הכנסת העתיק במצדה|מצדה]], [[בית הכנסת שלום על ישראל|יריחו]], [[בית הכנסת בנערן|נערן]] | | [[בית הכנסת העתיק במצדה|מצדה]], [[בית הכנסת שלום על ישראל|יריחו]], [[בית הכנסת בנערן|נערן]] | ||
| [[שילה]] , [[חברון]] <ref>שריד בודד במשקוף במבנה השוק</ref> , [[ירושלים]] <ref>כתובת יוונית ליד [[בריכת השילוח]]</ref>, [[שעלבים]]<ref> למרות שהאתר אינו באזור זה הוא נכלל בפרק</ref>|מיעוט יהודי ב[[התקופה הביזאנטית בארץ ישראל|תקופה הביזאנטית]] | | [[שילה]] , [[חברון]] <ref>שריד בודד במשקוף במבנה השוק</ref> , [[ירושלים]] <ref>כתובת יוונית ליד [[בריכת השילוח]]</ref>, [[שעלבים]]<ref> למרות שהאתר אינו באזור זה הוא נכלל בפרק</ref>|מיעוט יהודי ב[[התקופה הביזאנטית בארץ ישראל|תקופה הביזאנטית]] | ||
| -- | |||
|- style="background-color: #EFEFEF;" | |- style="background-color: #EFEFEF;" | ||
|ח. | |ח. | ||
| שורה 71: | שורה 98: | ||
|[[אשקלון]] <ref>בפארק הלאומי</ref>, חרבת חברה <ref>בשדות [[גבעת ברנר]]</ref> | |[[אשקלון]] <ref>בפארק הלאומי</ref>, חרבת חברה <ref>בשדות [[גבעת ברנר]]</ref> | ||
| ריכוז באזורי משנה, [[בית גוברין]] והסביבה | | ריכוז באזורי משנה, [[בית גוברין]] והסביבה | ||
|- | |- | ||
|ט. | |ט. | ||
| שורה 79: | שורה 107: | ||
|מהחשובים והיפים | |מהחשובים והיפים | ||
|} | |} | ||
==צבי אילן== | |||
[[תמונה:ZviIlan1.jpg|left|thumb|250px|צבי אילן בהדרכה - מקור התמונה : [http://www.beitberl.ac.il/DataPages/DataPagesPreview.asp?ID=5244#3 בית ברל - על חייו של צבע אילן - נחשב ל"שימוש הוגן"]]] | |||
צבי אילן (1990-1936) היה [[ארכיאולוג]], עיתונאי וחוקר [[ארץ ישראל]]. הוא נולד לדורה וטוביה באום בשכונת מכבי שבגבול יפו-תל-אביב.מגיל 15 התחנך עם קבוצת "נוער עובד" בקיבוץ [[מעוז חיים]] - שם עשה את ההכרה הראשונה עם חקר ארץ ישראל כאשר גילו בית כנסת עתיק ליד הקיבוץ. עסק בהוראה וחינוך.אילן עשה את שירותו הצבאי כקצין בשריון, ובין היתר היה מפקד מחלקת שריון במבצע ''קדש'' וקצין מבצעים בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. במילואים שירת במדור לידיעת הארץ במפקדת קצין חינוך ראשי והדריך גם במכללה לפיקוד ומטה. | |||
בשנת 1964 עבר עם משפחתו לתל אביב והחל לכתוב בעיתונים "למרחב" ו"דבר". מדוריו נקראו "ארץ חמדה" ו"משוט בארץ" עדכן את קוראיו במחקרי ארץ ישראל, ובמקביל הנחה אותם אל אתרי טיול שונים בארץ. במשך השנים כתב מאות רשימות בכתבי עת שונים, כולל עיתוני ילדים ונוער. | |||
בגיל 30 החל את לימודיו האקדמיים ב"אוניברסיטת תל אביב" וסיים תואר ראשון ב[[ארכיאולוגיה]] ובתולדות ארץ ישראל. לאחר מכן סיים בהצטיינות תואר שני על "המצב המדיני והצבאי בארץ ישראל במחצית המאה השמינית לפני הספירה". את התואר דוקטור לפילוסופיה קיבל מ[[אוניברסיטת בר אילן]] על מחקרו "נסיונות התיישבות יהודית בעבר הירדן 1871 - 1947 ". | |||
הוא נפטר בדמי ימיו ממחלה קשה בגיל 54. | |||
במכללה האקדמית בית ברל קיים '''מרכז צבי אילן ללימודי ארץ ישראל''' ובו ארכיונו וכל מחקריו של צבי אילן. | |||
===הרקע לחקר ארץ ישראל=== | |||
צבי אילן החל בפירסום רחב של מאמרים אחרי [[מלחמת ששת הימים]]. בכתבות בעיתון הוא פירסם רשמיו מביקור ב"שטחים המשוחררים" - כפי שכונו אז באמצעי התקשורת ובציבור הרחב: יהודה, בנימיו, שומרון, חבל עזה, מדבר סיני והגולן. בהקדמה לספרו "אתמולים" הוא מספר כיצד נוצר המגע הראשון שלו עם חקר ארץ ישראל. בשנת [[1949]] הוא היה בסימינר לנערים עובדים ב[[נען]]. שם לימד חוקר ארץ ישראל שמריהו גוטמן. במסגרת סיור הם עלו על גבעה וצפו בעיר [[רמלה]]. כאשר התלמידים נשאלו למקור השם, צבי אילן שהיה תושב [[יפו]], נזכר כי "רמל" בערבית זה חול. ואכן זה היה המקום לשם העיר. הוא הבין את הקשר ביו הסתכלות בנוף לביו ידע שנרכש קודם. | |||
הוא התיישב בקיבוץ מעוז חיים והיה לרועה [[צאן]]. בהזדמנות שרעה את הכבשים עבר ליד תילים וחורבות, הרים חרסים, שברי זכוכית ומטבעות. הוא התבשר על גילוי בית כנסת ב[[בית שאן]] ולאחר מכן גם במעוז עיים, היכו שראה את הצאן. מכאן הוא עבר ללימוד שיטטתי של חקר ארץ ישראל בכלל ובתי כנסת עתיקים בפרט. | |||
===מחקריו היחודיים=== | |||
הוא ערך חפירות ארכיאולוגיות רבות. בעיקר התעניין ב בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל , בין השאר הוא היה אחראי לחשיפת הממצאים הארכאולוגים ב[[בית הכנסת במרות]] ובבית הכנסת ב[[מעון המקראית]]. | |||
===מספריו=== | |||
* מרות הכפר היהודי הקדום - עם עמנואל דמתי, החברה להגנת הטבע, 1987 | |||
* ארבל – יישוב יהודי קדום במזרח הגליל התחתון, עם אברהם איזדרכת, 1988, בהוצאת התנועה הקיבוצית | |||
* אתמולים – מחקרים ותגליות בעברה של הארץ - מודן, 1988 | |||
* הכמיהה להתיישבות יהודית בעבר-הירדן 1947 – 1871 - יד בן-צבי, 1984 | |||
* בתי-כנסת בגליל ובגולן - כנה ירושלים, 1986 | |||
* בתי-כנסת קדומים בגליל ובגולן - אריאל , הוצאה מתוקנת ומורחבת, 1987 | |||
* בתי כנסת קדומים בארץ ישראל – משרד הבטחון, 1991 | |||
* קברי צדיקים – כנה ירושלים, 1997 | |||
ספרי הדרכה וטיולים: | |||
* ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל, עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977 | |||
* ארץ חמדה - תרבות וחינוך, 1978 | |||
* בקעת הירדן ומדבר שומרון - עם עובד-תרבות וחינוך, 1973 | |||
* חן המקום – סיפוריהם של אתרי טיול בארץ, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967 | |||
* ים-המלח וחופיו - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971 | |||
• מדבר יהודה וספר המדבר - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971 | |||
* משוט בארץ – טיולים באיזורים משוחררים, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967 | |||
* סיני ורצועת עזה – דרכים ואתרים – מדריך למטייל, עם עובד-תרבות וחינוך, 1968 | |||
* 78 טיולים ברחבי ישראל - עם עובד-תרבות וחינוך | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים]] | |||
[[קטגוריה:בתי כנסת]] | [[קטגוריה:בתי כנסת]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:50, 2 באפריל 2009
|
|
בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל הוא ספרו של צבי אילן, חוקר ארץ ישראל, (על צבי אילן ראו הפרק להלן) אשר יצא לאור לאחר מותו של עורכו . השלימו את העריכה ידידיו, אשר שמם מופיעה בהקדמה לספר. מחקר בתי כנסת הקדומים היה גולת הכותרת של פעילותו המדעית של צבי אילן בתור ארכאולוג. עקב היותו עיתונאי במקצועו, תוצאות מחקריו פורסמו . בנושא בתי הכנסת היו לו פירסומים אחדים. ספר זה הוא הפירסום המקיף ביותר. הוא כולל מידע על 200 בתי כנסת ידועים ומובאת בו רשימה של עוד 60 משוערים. האופייני לתאורים הוא ציון המקומות שבהם מצויים שרידי בית הכנסת, אשר נלקחו מאתרם. הצגת המקורות הקשורים בהם. וכן חשיפת המיקום של המחזיקים בעתיקות. בכך הוא העניק אפשרות למבקרים לראות את השרידים גם אם הם לא מצוים במקומות הטבעי.
בתי כנסת עתיקים[עריכה]
מקור התמונות: ויקישיתוף
בית הכנסת בבית אלפא - צילם :Mhym
בית הכנסת העתיק בקצרין - צילם:עמית אבידן
בית הכנסת באום אל קנטיר - צילם: אסף צ.
בית הכנסת בכורזין - צילם: Effib
בית הכנסת באשתמוע - צילם:דניאל ונטורה
בית הכנסת העתיק בנבוריה - צילם:אסף צ.
בית כנסת שלום על ישראל ביריחו - מקור התמונה: הויקיפדיה העברית, צילם:מיכאלי
בית הכנסת בכפר נחום - צילמה: Herwig Reidlinger
בית הכנסת במרות - צילם : גלעד ליבן
סקירה[עריכה]
במבוא לספר מובאים סקירה על בתי הכנסת. צבי אילן מציין כי "הם יצירה יהודית מקורית של ימי בית שני". הוא מוסד מרכזי בחיים הקהילה ותפקידו הדתי נשמר עד היום.
הידע על בתי הכנסת בא ממקורות סיפרותיים שניתן לאושש אותן במימצאים ארכאולוגיים. בספר זה מוצגים אלה בצד אלו. מחקר בתי הכנסת החל כבר מימי הביניים כאשר הגיעו לארץ ישראל נוסעים ועולי רגל. המחקר המודרני החל רק במאה ה-19, כאשר "הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל" ערכה בשנת 1865 את הסקר הידוע. חפירות ראשונות היו בארבל. בגולן חפרו לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר . המחקר היהודי החל באזור ים כנרת- חמת טבריה ובית הכנסת בחמת גדר ובהמשך מעט דרומה בית אלפא . לאחר קום המדינה הורחבו החפירות לכל רחבי הארץ.
רשימת בתי הכנסת[עריכה]
אתרי בתי הכנסת מובאים בהתאם לאזור בארץ ישראל בו הם מצויים. במבוא לכל פרק מוצגים קווי האפיון של בתי הכנסת באזור. בפרק מתוארים בתי כנסת ידועים ובתי כנסת פחות מוכרים. לכל אחד ואחד מוקדש תאור מלא כיצד איך ברכב או ברגל, בתשלום או חינם אל האתר.
צבי אילן[עריכה]
צבי אילן (1990-1936) היה ארכיאולוג, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל. הוא נולד לדורה וטוביה באום בשכונת מכבי שבגבול יפו-תל-אביב.מגיל 15 התחנך עם קבוצת "נוער עובד" בקיבוץ מעוז חיים - שם עשה את ההכרה הראשונה עם חקר ארץ ישראל כאשר גילו בית כנסת עתיק ליד הקיבוץ. עסק בהוראה וחינוך.אילן עשה את שירותו הצבאי כקצין בשריון, ובין היתר היה מפקד מחלקת שריון במבצע קדש וקצין מבצעים בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. במילואים שירת במדור לידיעת הארץ במפקדת קצין חינוך ראשי והדריך גם במכללה לפיקוד ומטה.
בשנת 1964 עבר עם משפחתו לתל אביב והחל לכתוב בעיתונים "למרחב" ו"דבר". מדוריו נקראו "ארץ חמדה" ו"משוט בארץ" עדכן את קוראיו במחקרי ארץ ישראל, ובמקביל הנחה אותם אל אתרי טיול שונים בארץ. במשך השנים כתב מאות רשימות בכתבי עת שונים, כולל עיתוני ילדים ונוער.
בגיל 30 החל את לימודיו האקדמיים ב"אוניברסיטת תל אביב" וסיים תואר ראשון בארכיאולוגיה ובתולדות ארץ ישראל. לאחר מכן סיים בהצטיינות תואר שני על "המצב המדיני והצבאי בארץ ישראל במחצית המאה השמינית לפני הספירה". את התואר דוקטור לפילוסופיה קיבל מאוניברסיטת בר אילן על מחקרו "נסיונות התיישבות יהודית בעבר הירדן 1871 - 1947 ".
הוא נפטר בדמי ימיו ממחלה קשה בגיל 54.
במכללה האקדמית בית ברל קיים מרכז צבי אילן ללימודי ארץ ישראל ובו ארכיונו וכל מחקריו של צבי אילן.
הרקע לחקר ארץ ישראל[עריכה]
צבי אילן החל בפירסום רחב של מאמרים אחרי מלחמת ששת הימים. בכתבות בעיתון הוא פירסם רשמיו מביקור ב"שטחים המשוחררים" - כפי שכונו אז באמצעי התקשורת ובציבור הרחב: יהודה, בנימיו, שומרון, חבל עזה, מדבר סיני והגולן. בהקדמה לספרו "אתמולים" הוא מספר כיצד נוצר המגע הראשון שלו עם חקר ארץ ישראל. בשנת 1949 הוא היה בסימינר לנערים עובדים בנען. שם לימד חוקר ארץ ישראל שמריהו גוטמן. במסגרת סיור הם עלו על גבעה וצפו בעיר רמלה. כאשר התלמידים נשאלו למקור השם, צבי אילן שהיה תושב יפו, נזכר כי "רמל" בערבית זה חול. ואכן זה היה המקום לשם העיר. הוא הבין את הקשר ביו הסתכלות בנוף לביו ידע שנרכש קודם.
הוא התיישב בקיבוץ מעוז חיים והיה לרועה צאן. בהזדמנות שרעה את הכבשים עבר ליד תילים וחורבות, הרים חרסים, שברי זכוכית ומטבעות. הוא התבשר על גילוי בית כנסת בבית שאן ולאחר מכן גם במעוז עיים, היכו שראה את הצאן. מכאן הוא עבר ללימוד שיטטתי של חקר ארץ ישראל בכלל ובתי כנסת עתיקים בפרט.
מחקריו היחודיים[עריכה]
הוא ערך חפירות ארכיאולוגיות רבות. בעיקר התעניין ב בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל , בין השאר הוא היה אחראי לחשיפת הממצאים הארכאולוגים בבית הכנסת במרות ובבית הכנסת במעון המקראית.
מספריו[עריכה]
- מרות הכפר היהודי הקדום - עם עמנואל דמתי, החברה להגנת הטבע, 1987
- ארבל – יישוב יהודי קדום במזרח הגליל התחתון, עם אברהם איזדרכת, 1988, בהוצאת התנועה הקיבוצית
- אתמולים – מחקרים ותגליות בעברה של הארץ - מודן, 1988
- הכמיהה להתיישבות יהודית בעבר-הירדן 1947 – 1871 - יד בן-צבי, 1984
- בתי-כנסת בגליל ובגולן - כנה ירושלים, 1986
- בתי-כנסת קדומים בגליל ובגולן - אריאל , הוצאה מתוקנת ומורחבת, 1987
- בתי כנסת קדומים בארץ ישראל – משרד הבטחון, 1991
- קברי צדיקים – כנה ירושלים, 1997
ספרי הדרכה וטיולים:
- ארץ הגולן – מדריך למסייר ולמטייל, עם עובד, 1968, הוצאה מורחבת 1977
- ארץ חמדה - תרבות וחינוך, 1978
- בקעת הירדן ומדבר שומרון - עם עובד-תרבות וחינוך, 1973
- חן המקום – סיפוריהם של אתרי טיול בארץ, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967
- ים-המלח וחופיו - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971
• מדבר יהודה וספר המדבר - עם עובד-תרבות וחינוך, 1971
- משוט בארץ – טיולים באיזורים משוחררים, עם עובד-תרבות וחינוך, 1967
- סיני ורצועת עזה – דרכים ואתרים – מדריך למטייל, עם עובד-תרבות וחינוך, 1968
- 78 טיולים ברחבי ישראל - עם עובד-תרבות וחינוך