מעון המקראית
|
דרומא |
כרמל |
אשתמוע |
סוסיא העתיקה |
חורבת ענים |
יוטה |
תלה |
מעון |
עין גדי – המקראית |
רימון |
חרבת יתיר |
מעון או "מעון שביהודה" המיקראית מוזכרת במקרא עקב היותה כלולה בנחלת שבט יהודה ונטילת חלק באירועים שבין דוד לנבל הכרמלי, בעת שברח מפני שאול אל מדבר הרי חברון. האונומסטיקון - רשימת השמות - של "אוסביוס מקיסריה" שכתב במאה ה-4 אין איזכור למעון. מכאן השערתו של דוד עתית, חוקר ארץ ישראל, כי בימיו מעון הייתה הפרבר היהודי של כרמל, שכן בכרמל לא נמצאו שרידי בית כנסת מאותה תקופה.
איזכורים מיקראיים[עריכה]
בעת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: " זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (א' ונ"ה).
מדבר מעון מהוה גם אזור בו שאול המלך רודף אחרי דוד כפי שמובא בספר שמואל א':" וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל-שָׁאוּל, הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר: הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדוֹת, בַּחֹרְשָׁה בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימוֹן... וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ זִיפָה, לִפְנֵי שָׁאוּל; וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעוֹן, בָּעֲרָבָה אֶל, יְמִין הַיְשִׁימוֹן. וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו, לְבַקֵּשׁ, וַיַּגִּדוּ לְדָוִד, וַיֵּרֶד הַסֶּלַע וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר מָעוֹן; וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי-דָוִד מִדְבַּר מָעוֹן. וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר, מִזֶּה, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר, מִזֶּה; וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת, מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל-דָּוִד וְאֶל-אֲנָשָׁיו, לְתָפְשָׂם... וַיָּשָׁב שָׁאוּל, מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד, וַיֵּלֶךְ, לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים; עַל-כֵּן, קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא, סֶלַע, הַמַּחְלְקוֹת. וַיַּעַל דָּוִד, מִשָּׁם; וַיֵּשֶׁב, בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי. (פסוקים י"ז - כ"ט בדילוגים)
דוד, הנמלט משאול המלך מגיע לכרמל. הוא והאנשים אשר עימו שהו עם רועי הצאן של נבל הכרמלי . וכך כתוב בספר שמואל א': "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל, וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים, וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ, בַּכַּרְמֶל. ... וַיִּשְׁמַע דָּוִד, בַּמִּדְבָּר: כִּי-גֹזֵז נָבָל, אֶת-צֹאנוֹ. וַיִּשְׁלַח דָּוִד, עֲשָׂרָה נְעָרִים; וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים, עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל-נָבָל, וּשְׁאֶלְתֶּם-לוֹ בִשְׁמִי, לְשָׁלוֹם. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי; וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם. וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי, כִּי גֹזְזִים לָךְ; עַתָּה, הָרֹעִים אֲשֶׁר-לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא-נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל. (פסוקים א' - ז' בדילוגים)
מעון המיקראית מוזכרת גם באחד האוסטרקונים שנמצאו בתל ערד, בשרידי ערד המקראית.
בית כנסת עתיק[עריכה]
במעון נמצאו שרידי בית כנסת, שלפי המשוער נבנה במחצית השנייה של [המאה ה-4 או תחילת המאה ה-5. ציר הבנייה הוא דרום-צפון, דהיינו כמקובל לכיוון ירושלים. הבנייה דרשה חציבה. הקירות היו עבים : 90- 100 ס"מ, הגג היה גמלוני, כמו בסוסיא ורצפת פסיפס.
המימצא החשוב של בית הכנסת הוא תריסר חלקים של מנורת שבעת הקנים תלת-מימדית עשויה משיש לבן. לפי אומדן שחזורה, גובה הגיע לידי 1,60 - 1,80 מטר.צבי אילן שהיה שותף לגילויה מתאר אותה כך: " קניה )קני המנורה), שהיו עשויים מקשה אחת, עוצבו בצורת חוליות מעוגלות ("תפוחים") שהלכו וקטנו כלפי מעלה. בבסיס כל חוליה גולף עלה ("פרח". קוטר התפוח התחתון הוא 16,5 ס"מ ןקורט התפוח העליום 6.5 ס"מ . בין קני המנורה היו עיטורים מגולפים ששימשו לחיזוקהץ זו הייתה מנורה כבדה ביותר, כ-120 ק"ג משקלה (משקל החלקים שנמצאו הוא 25 ק"ג). בסיס המנור היה מרובע או מדורג. בתחתית התפוחהתחתון של הקנה המרכזי חצוב חור מרובע לקיבוע מוט ברזל ("מסמר") שבעזרתו חובר גוף המנורה לבסיס.
הקשר בין כרמל לבין מעון[עריכה]
הפסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" - כלומר במעון- בתי מגורים ובכרמל - מרכז כלכלי. עם הגילוי של בית כנסת קדום במעון, ומבני מגורים אחדים, במדרון הצפוני של תל מעון, דרומית לכרמל, צבי עמית אעלה את ההשערה כי יהודי כרמל למעשה גרו במעון. מעון הייתה כעין "שכונה" של כרמל. שהרי עקב היות כרמל בסיס מינהלי וצבאי יש להניח כי היהודים לא ירצו להתגורר בקרבתו. בכרמל נמצאו שרידים של שלוש כנסיות אבל לא שרידים יהודיים מעל פני הקרקע.
נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנתו של החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מו המערך היישובי של כרמל. מעניין לציין כי אסוביוס אינו מציין קיום ישוב יהודי במעון. כך שההשערה שמעון היא חלק מכרמל רבתי עשויה להתקבל על הדעת.
לקריאה נוספת[עריכה]
- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הבטחון - ההוצאה לאור , 1991.
הערות שוליים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- דוד עמית - "רשות העתיקות", לשאלת זיהויה של כרמל היהודית, מתוך הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007, בעריכת יעקב אשל, מרכז סיור ולימוד סוסיא, סוסיא, תשס"ח