ויכולו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת תגיות מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בגמרא {{מקור|(שבת קיט, ב)}} מובא: "אמר [[רב המנונא]], כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". | בגמרא {{מקור|(שבת קיט, ב)}} מובא: "אמר [[רב המנונא]], כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית". | ||
עוד אמרו חכמים, שכל האומר "ויכולו" בתפילת ערב שבת, שני המלאכים המלווים את האדם מניחים ידיהם על ראשו ואומרים לו: וסר עונך וחטאתך תכופר. | |||
הטעם שחוזרים לומר "ויכולו" לאחר תפילת העמידה הוא משום [[יום טוב]] שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתפילת העמידה, ואגב יום טוב שחל להיות בשבת תיקנו לכל השבתות. טעם נוסף: כדי להוציא את מי שאינו יודע. ויש אומרים שכדי להעיד על בריאת העולם, חוזרים ואומרים "ויכולו" בקול רם בציבור. | |||
את "ויכולו" שלאחר תפילת העמידה אומרים בעמידה דווקא. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין [[תורה]] בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני האנשים". | |||
ומי שהאריך בתפילתו וסיים אחר שהציבור אמרו "ויכולו", לדעת הט"ז אינו יכול לומר "ויכולו" ביחידות, כי אמירה זו נועדה לעדות ואין עדות ביחיד. ולכן נוהגים המאחרים להדר לומר "ויכולו" עם עוד אדם. ומכל מקום למעשה אפשר לומר "ויכולו" שאחר התפילה גם ביחיד, ויתכוון לאומרו כקורא בתורה (מ"ב רסח, יט). | |||
ויש מי שכתב, שטוב להזדרז לסיים תפילת עמידה כדי לומר יחד עם הקהל "ויכולו", כי לכתחילה המצווה לאומרו במניין, שקידוש ה' הוא בפני עשרה (פמ"ג, באו"ה. ועיין בחזו"א לח, י, שחולק על עצם ההידור שבעדות). | |||
גרסה מ־12:05, 21 באפריל 2009
|
|
קטע מפרשת בראשית {{מקור|(בראשית ב, א - ג)}}, הנאמר בליל שבת שלוש פעמים: בתוך תפילת העמידה של ערבית, אחרי תפילת העמידה ובשעת הקידוש על היין.
בגמרא (שבת קיט, ב) מובא: "אמר רב המנונא, כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית".
עוד אמרו חכמים, שכל האומר "ויכולו" בתפילת ערב שבת, שני המלאכים המלווים את האדם מניחים ידיהם על ראשו ואומרים לו: וסר עונך וחטאתך תכופר.
הטעם שחוזרים לומר "ויכולו" לאחר תפילת העמידה הוא משום יום טוב שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתפילת העמידה, ואגב יום טוב שחל להיות בשבת תיקנו לכל השבתות. טעם נוסף: כדי להוציא את מי שאינו יודע. ויש אומרים שכדי להעיד על בריאת העולם, חוזרים ואומרים "ויכולו" בקול רם בציבור.
את "ויכולו" שלאחר תפילת העמידה אומרים בעמידה דווקא. הטעם לכך הוא, לפי שבפסוקים אלה מעידים אנו שהקב"ה ברא את עולמו בששת ימי הבריאה, ועדות נאמרת לפי דין תורה בעמידה, שנאמר: "ועמדו שני האנשים".
ומי שהאריך בתפילתו וסיים אחר שהציבור אמרו "ויכולו", לדעת הט"ז אינו יכול לומר "ויכולו" ביחידות, כי אמירה זו נועדה לעדות ואין עדות ביחיד. ולכן נוהגים המאחרים להדר לומר "ויכולו" עם עוד אדם. ומכל מקום למעשה אפשר לומר "ויכולו" שאחר התפילה גם ביחיד, ויתכוון לאומרו כקורא בתורה (מ"ב רסח, יט).
ויש מי שכתב, שטוב להזדרז לסיים תפילת עמידה כדי לומר יחד עם הקהל "ויכולו", כי לכתחילה המצווה לאומרו במניין, שקידוש ה' הוא בפני עשרה (פמ"ג, באו"ה. ועיין בחזו"א לח, י, שחולק על עצם ההידור שבעדות).