ברכת הטוב והמטיב: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
לדבר זה יש תנאים רבים, והם: | לדבר זה יש תנאים רבים, והם: | ||
:# ישנה מחלוקת אם הדבר אמור דווקא תוך כדי סעודת פת, או גם בסעודה ללא פת (משתה). | :# ישנה מחלוקת אם הדבר אמור דווקא תוך כדי סעודת פת, או גם בסעודה ללא פת (משתה). | ||
:# | :# נחלקו הראשונים מה צריך להיות טיבו של היין הנוסף. לר"ת ורשב"א, גם אם היין השני גרוע מהראשון, מברכים על השינוי והגיוון שבו 'הטוב והמטיב'. ולדעת רש"י ורשב"ם, צריך שהיין השני יהיה משובח מהראשון. והקשו בתוס' עליהם מירושלמי (ברכות פ"ה ה"ז): "רבי על כל חבית וחבית שהיה פותח היה מברך עליה. ומה היה אומר? רבי יצחק רובה בשם רבי: ברוך הטוב והמטיב". ומכאן שכל שיש שוני מסוים בין היינות, אפילו אם רק תססו בחביות שונות, כל שאין יודעים שהשני גרוע מהראשון, מברכים עליו 'הטוב והמטיב', למרות שאין ידוע שהוא יותר טוב. וכך דעת הרא"ש והטור, וכן נפסק בשו"ע קעה, סעיפים: ב, ו. | ||
:# רק בשני סועדים או יותר, שצריך שתהיה שמחה לשניים. | :# רק בשני סועדים או יותר, שצריך שתהיה שמחה לשניים (שו"ע קעה ד). | ||
:# לא הסיחו את דעתם משתיית יין{{ציטוט|שינוי מקום צריך לברך הסיע דעתו כמי שהוא שינוי מקום|{{ירושלמי|ברכות|ו|ח|י|ד}}}}. | :# לא הסיחו את דעתם משתיית יין{{ציטוט|שינוי מקום צריך לברך הסיע דעתו כמי שהוא שינוי מקום|{{ירושלמי|ברכות|ו|ח|י|ד}}}}. דהיינו אם הייתה הסחת דעת באופן שחייבים לברך שוב בורא פרי הגפן אין מברכים הטוב והמטיב. | ||
:# אם היין הראשון ששתו נגמר ישנה מחלוקת אם יכול לברך בכל זאת. | :# אם היין הראשון ששתו נגמר ולכן הביאו את היין החדש ישנה מחלוקת אם יכול לברך בכל זאת. | ||
:# היין השני לא היה לפניהם בעת ברכת בורא פרי הגפן ולא היה בדעתם של האורחים כשברכו בורא פרי הגפן. | :# היין השני לא היה לפניהם בעת ברכת בורא פרי הגפן ולא היה בדעתם של האורחים כשברכו בורא פרי הגפן. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
:# שצריך לשתות לפחות רביעית. | :# שצריך לשתות לפחות רביעית. | ||
:# שהיין | :# שהיין של השותים בשותפות (כשיש אורחים בעל הבית יקנה להם את היין בכוסותיהם). כן דעת המגן אברהם והמשנה ברורה. | ||
לגבי מי מברך אומר הטור: | לגבי מי מברך אומר הטור: | ||
גרסה מ־12:27, 9 באוגוסט 2009
|
|
- ערך זה עוסק בברכת ההודאה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך ברכת המזון.
ברכת הטוב והמטיב נאמרת על שמחה שאינה פרטית לאדם אחד, אלא שהוא משתתף בה עם אחר (או אחרים).
נוסח הברכה
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הטוב והמטיב
על הברכה
תקנו חז"ל ברכה מיוחדת זו על שמחה שיש לאדם, באותם מצבים, שהוא שמח יחד עם אחר, בניגוד לברכת שהחיינו שנועדה לשמחת יחיד. בגמרא נאמר:
| {{{תוכן}}} | ||
.
מתי מברכים
ישנם מספר מקרים פרטיים בהם מברכים הטוב והמטיב:
- נולד בן, אם גם הבעל וגם האשה הספיקו לשמוח בו, מברכים הטוב והמטיב, אם אחד מהם מת לפני הלידה או במהלכה, הנותר מברך שהחיינו.
- ירדו גשמים רבים ויש לו שדה בשותפות עם אחר.
- בהקבלה לברכת שהחיינו אותה מברך אם יש לו שדה בעצמו. הרא"ש חולק על כך ואומר שיברך בכל מקרה הטוב והמטיב. אם יש לו שתי שדות, מברך את שתי הברכות ואם אין לו שדה כלל, מברך את ברכת הגשמים. כיון שהטוב והמטיב עוסק גם בטובה הפרטית וגם בטובה הכללית, אם ברך אותה לפני ברכת הגשמים, נפטר מברכת הגשמים, אך לא להפך.
- הגיעה אליו ירושה ויש אתו אחים. ואם הוא יורש יחידי יברך שהחיינו.
למרות הדמיון בין שתי הברכות, יש דברים שעליהם מברכים רק הטוב והמטיב, ולא מברכים עליהם שהחיינו. למשל:
- שמע בשורה טובה (גם אם נראה שסופה לרעה).
- צריך בירור אם דווקא שמועה טובה שנוגעת גם לאחרים, אולי רק על שמועה כזו ראוי לברך בכלל? כך נראה מ:תבנית:ירושלמי. מלשון הטור אפשר להבין כך ואפשר להבין שיברך שהחיינו על שמועה שטובה לעצמו. (או"ח סי' רכ"ב)
הטוב והמטיב על היין
מי ששותה יין פעם שנייה באמצע סעודה, וכבר ברך בורא פרי הגפן, מברך עליו הטוב והמטיב.
לדבר זה יש תנאים רבים, והם:
- ישנה מחלוקת אם הדבר אמור דווקא תוך כדי סעודת פת, או גם בסעודה ללא פת (משתה).
- נחלקו הראשונים מה צריך להיות טיבו של היין הנוסף. לר"ת ורשב"א, גם אם היין השני גרוע מהראשון, מברכים על השינוי והגיוון שבו 'הטוב והמטיב'. ולדעת רש"י ורשב"ם, צריך שהיין השני יהיה משובח מהראשון. והקשו בתוס' עליהם מירושלמי (ברכות פ"ה ה"ז): "רבי על כל חבית וחבית שהיה פותח היה מברך עליה. ומה היה אומר? רבי יצחק רובה בשם רבי: ברוך הטוב והמטיב". ומכאן שכל שיש שוני מסוים בין היינות, אפילו אם רק תססו בחביות שונות, כל שאין יודעים שהשני גרוע מהראשון, מברכים עליו 'הטוב והמטיב', למרות שאין ידוע שהוא יותר טוב. וכך דעת הרא"ש והטור, וכן נפסק בשו"ע קעה, סעיפים: ב, ו.
- רק בשני סועדים או יותר, שצריך שתהיה שמחה לשניים (שו"ע קעה ד).
- לא הסיחו את דעתם משתיית יין
| {{{תוכן}}} | ||
. דהיינו אם הייתה הסחת דעת באופן שחייבים לברך שוב בורא פרי הגפן אין מברכים הטוב והמטיב.
- אם היין הראשון ששתו נגמר ולכן הביאו את היין החדש ישנה מחלוקת אם יכול לברך בכל זאת.
- היין השני לא היה לפניהם בעת ברכת בורא פרי הגפן ולא היה בדעתם של האורחים כשברכו בורא פרי הגפן.
- ויש אומרים גם
- שצריך לשתות לפחות רביעית.
- שהיין של השותים בשותפות (כשיש אורחים בעל הבית יקנה להם את היין בכוסותיהם). כן דעת המגן אברהם והמשנה ברורה.
לגבי מי מברך אומר הטור: אע"פ שעל היין שבתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו הטוב והמטיב אחד מברך לכולם שאם היה כל אחד מברך לעצמו הוה כל חד וחד יחיד ול"נ דמטעמא דאמרינן בבפה"ג כל אחד מברך לעצמו משום שאין בית הבליעה פנוי האי טעמא נמי שייך בהטוב והמטיב ואף על פי שכל אחד ואחד מברך לעצמו כיון שאחר שותה ונהנה עמו מאותו המין קרינן ביה שפיר הטוב לדידיה והמטיב לאחריני אבל היו מסובין לשתות בלא אכילה אחד מברך לכולם" (או"ח סי' קע"ה)
איזכורים שונים
הגמרא דנה, אם בעת קידוש לבנה, יברכו גם הטוב והמטיב:
| {{{תוכן}}} | ||
.
נאמר שאם הבעל שלח גט והשליח חזר ואמר שלא ביצע שליחותו והבעל הגיב בברכת הטוב והמטיב (וי"א כל ביטוי שמחה) הגט אינו בטל, רק אומרים שהבעל שמח על העיכוב.
ברכה זו מוזכרת גם ביחס לטוב העתידי במימרא הבאה:
| {{{תוכן}}} | ||